כשהציעו לי לכתוב על פציעות ריצה נפוצות התלבטתי איך להציג אותן: מזווית ראיה מדעית, אישית, או זו של מטופלים? החלטתי ללכת על האופציה האחרונה – מהזווית שלכם.
חשוב לציין שאני תומך גדול של מדעי הרפואה והמקצוע שלי מבוסס יותר ויותר על מחקרים קליניים. אבל צריך להבין שלמחקר ישנן מגבלות שלפעמים לא מאפשרות הסקת מסקנות פרקטיות ובסופו של דבר הקורא יוצא מבולבל יותר בסוף הקריאה מאשר בתחילתה. אז לגופו של העניין (או הרץ הפצוע), מהן פציעות שרירים וגידים, בהקשר של ריצה?

מאת: ניר קריגר
צילום: גיאחה

מרכיבי מערכת התנועה

מערכת התנועה מורכבת מארבע קבוצות עיקריות:

  1. שרירים – הם רקמה בגוף אשר מייצרת תנועה.
  2. עצבים – השרירים מקבלים את הפקודות לביצוע על ידי מערכת העצבים, שכוללת את המוח, חוט השדרה, והעצבים ההיקפיים.
  3. מפרקים – שרירי השלד מחברים בין עצמות ועוברים מעל מפרקים, כך שהם שמייצרים או מגבילים תנועה במפרק.
  4. גידים – הגידים הם רקמת חיבור אשר מתווכת בין השריר לעצם ותפקידה בעיקר להעביר כוח בצורה יעילה.

אם מערכת התנועה נפגעה, חשוב להבין מהו החלק הדומיננטי שנפגע אך חשוב לא פחות להבין שהוא חלק ממערכת ולא עומד בפני עצמו. לכן גם השיקום לא יכול לכלול רקמה מבודדת, כאשר היא מושפעת ומשפיעה על כל או רוב חלקיה בצורה כזו או אחרת.

הדוגמה של אדווה והכאב בקרסול

אדווה רצה ולאחרונה חשה כאב הולך וגובר באזור הקרסול האחורי. הכאב דועך כשהגוף מתחמם אך חזק מאוד בבוקר כשקמה ולאחר ישיבה ממושכת במשרד. היא ניגשת לאורטופד, האורטופד שואל כמה שאלות, שולח לצילום אולטרה סאונד (שנועד לזהות פגיעות ברקמות רכות) ולאחר מכן מודיע לאדווה שיש לה דלקת בגיד אכילס ועליה לטפל בדלקת ע"י כדורים אנטי דלקתיים ולנוח מעט מריצות.

אדווה חושבת לעצמה: "איך זה קרה לי? למה דווקא עכשיו, רגע לפני עונת התחרויות? כנראה שאין מה לעשות ועליי למלא את הוראות האורטופד. אם יש דלקת בגיד, והיא זו שגורמת לכאבים, עליי לטפל בדלקת עם נוגד דלקת… סה"כ נשמע הגיוני… קצת מנוחה, הגיד יחלים ונחזור לעונת התחרויות כמו חדשה"

אדווה מסיימת את הטיפול בהצלחה, הכדורים הפחיתו כמעט לגמרי את הכאב ושבועיים שלמים היא נחה מריצה, היא חוזרת לרוץ מספר פעמים כדי לוודא שהכל בסדר, ונראה שאכן כך. היא מחליטה להשתתף בתחרות שהתכוננה אליה מספר חודשים, בלאו הכי היא רשומה… מכיוון שלא התאמנה כפי שתכננה, היא החליטה לרוץ בקצב שמרני יותר את התחרות הזו. באמצע הריצה פגשה חברים מקבוצת הריצה שלה. באימונים הם תמיד מאחוריה, והיא זו שמעודדת אותם. הם צועקים לה, "אדווה, מה קורה? אנחנו בונים עלייך לפודיום היום! קדימה!"

היא מרגישה חזקה ומשנה את התכנית המקורית שלה, וממשיכה בקצב חזק, עוקפת רצים מימין ומשמאל, הרוח בפנים וכשהיא על הפודיום, הראש בעננים.

יומיים אחרי זה, הדלקת הארורה חזרה. "חשבתי שגם אותך השארתי מאחור" היא מדברת עם הדלקת, כאילו היא יישות שהתעלקה עליה. "אבל עשיתי מה שהרופא אמר! זה לא פייר!" היא כועסת וצודקת. וצולעת לעבודה. פרשנות מקצועית שלי כפיזיותרפיסט על המקרה המתואר:

פציעות ריצה נפוצות- פגיעות שרירים וגידים

אדווה היא ספורטאית חובבת אך הישגית

נתחיל בכך שספורט הישגי אינו בריא – להביא את הגוף לנקודת הקיצון שלו פעמים רבות, מציב אתגר לגוף מבחינת עמידה בעומס והתאוששות נאותה.

נמשיך בכך שאדווה אמנם מאתגרת את גופה אך למעשה לא מנהלת שגרת יום של ספורטאי מקצועני, שהינו תובעני ומוקדש להתאוששות ובנייה מחודשת של הגוף, לצד אימון ברמות הגבוהות ביותר. התאוששות טובה כוללת שעות שינה מרובות, אימונים משלימים, תזונה מותאמת, וליווי מלא של אנשי מקצוע בתחום האימון ורפואת הספורט. היא סובלת ממחסור שעות שינה תמידי, לחץ בעבודה, תזמון אימונים לא קבוע ופיקוח רופף של מעטפת האימון ורפואת הספורט.

מסקנה מספר 1 – מי ששואף להגיע להישגים בספורט- צריך להבין שיש לכך מחיר (פציעות הן נפוצות יותר) ולצמצם את הסיכון לפציעות ע"י ליווי של אנשי מקצוע שמתמחים\מתמחות בספורט: מאמן, תזונאי, פיזיותרפיסט, ואורטופד\רופא ספורט. מומלץ לבצע בדיקות פיזיולוגיות כמו בדיקת מאמץ, סף חומצת חלב (סח"ח), צריכת חמצן מרבית (VO2MAX) על מנת לסנן בעיות לב ולהתאמן על פי פרופיל של יכולת אישית.

אדווה חשה בכאב הולך וגובר בקרסול

הכתובת הראשונה שאליה צריכה לפנות היא המדריך שלה בקבוצת הריצה. מדריך טוב אמנם אינו איש רפואה, אך התאמה של תכנית האימונים היא בהחלט חלק מתפקידו, וכוללת אימוני ריצה מותאמים, אימונים משלימים כגון תרגילי חיזוק וגמישות, ותזמון חזרה לאימונים, קביעת מטרות מחודשות והשתתפות בתחרויות. בנוסף מדריכים רבים יודעים להמליץ על אנשי רפואה מהתחום הרצוי, שהם סומכים עליהם שיחזירו את המתאמנים שלהם לאימון בצורה בטוחה כמה שיותר מהר.

מסקנה מספר 2 – במצב של חשש לפציעה יש ליידע ראשית את מדריך הקבוצה ולקבל ייעוץ להתאמת האימונים למצב בהתאם לאבחון והמלצות סמכות רפואית כגון רופא או פיזיותרפיסט.

image2

אדווה פנתה לאורטופד  

בשל כאב שהתפתח בהדרגה ומושפע מפעילות שמאופיינת בתנועות חוזרות. פציעה כזו מסווגת תחת "שימוש יתר"- ולמעשה הטיפול לפציעות מסוג זה מתנהל בצורה הטובה תחת הפיזיותרפיסט, רצוי כזה שמנוסה ומכיר את הספורט של המתאמן. הפיזיותרפיסט יציע בד"כ תרגילים שיקומיים לצד אמצעים להפחתת כאב והתאוששות מהירה יותר של הרקמה כגון עיסוי רפואי, דיקור מערבי, חבישות ספורט, אלקטרותרפיה, שימוש נכון בחום\קור, גלי הלם ועוד.

מתי כן לפנות לאורטופד? אם ישנו חשש שנשבר או נקרע משהו, או שיש חשד שדרושה התערבות רפואית דחופה- כגון ניתוח, טיפול תרופתי, או מצב רפואי אחר שעלול לגרום לאותה בעיה.

הכלים של האורטופד לטיפול כוללים טיפול תרופתי, וניתוח. רבים חושבים שתפקידו של האורטופד לאבחן את המצב ושל הפיזיותרפיסט לטפל אך לא כך הדבר.

האורטופד מומחה באבחון מצבים חריפים כגון שבר, קרע בשריר \גיד\רצועה ולמעשה פגיעות דרמטיות במבנה. לעיתים חשוב לשלול מצבים אלו לפני שניגשים לטיפול ולכן האורטופד ישלח את המטופל לבדיקות הדמיה (CT, אולטרה סאונד,MRI ). אורטופד טוב יידע להפנות ולעבוד עם מומחה לשיקום- כלומר פיזיותרפיסט אך לצערנו לא תמיד כך הדבר.

מסקנה מספר 3 – אם סיפור הרקע לפציעה אינו מערב נפילה, כאב פתאומי או צורך לטיפול חירום, הכתובת לאבחון היא פיזיותרפיסט שמטפל בספורטאים ומכיר את ענף הספורט הרלוונטי.

ניר קירגר - פיזיוטרפיסט ספורט

הטיפול של אדווה כלל טיפול בסימפטום הדלקת והכאב

אלה תוצרים של עומס ("שימוש יתר"), אך הטיפול בגורם לוקה בחסר. כאב שהולך ומתגבר הוא סימן לתחילת דלקת. ומהי דלקת? תהליך ריפוי ובניה מואץ ברקמה הפגועה. התהליך כולל איחוי רקמות פגועות, פינוי פסולת והגבלת העומס המופעל על האזור ע"י חומרים מתווכי דלקת. שימוש בתרופות שמעכבות או מדכאות את הדלקת אמנם מפחית כאבים ונפיחות, אך השימוש בהם בעייתי בשני אספקטים:

  1. בטווח הקצר, היעלמות הסימפטומים גרמה לאדווה לחשוב שהיא החלימה. למעשה הרקמה שלה לא התאחתה והיא המשיכה להעמיס על רקמה פגועה. אם היה לאדווה פצע מדמם בכף הרגל היא לא הייתה חושבת לטפל בו בהרדמה ולרוץ עליו, נכון? הבעיה היא שאת הפצע שממנו סבלה לא ניתן לראות בעין ולעתים גם לא באמצעי הדמיה.
  2. בטווח הארוך, שימוש רב באנטי דלקתיים מסוג NSAIDS נמצא כפוגע בעמידות רקמות חיבור. מאחר והשימוש בתרופה הוא סיסטמי, כלומר משפיע על כל הגוף ולא על אזור מסוים- הוא עלול גם לפגוע באזורים חיוניים כגון מסתמי הלב.

מסקנה מספר 4 – טיפול בפציעה אשר מתבסס על תרופות אנטי דלקתיות ומנוחה אינו מומלץ.

מנוי חינם על מגזין RUNPANEL!

נהנה מקריאת הכתבה? זו לא האחרונה...
הזן את כתובת הדוא"ל שלך והצטרף להמוני המנויים למגזין של RUNPANEL.





כיצד מטפלים בפציעה של אדווה? מה כן מומלץ?

פיזיותרפיסט ספורט יבצע תחקיר לגבי הופעת סימני הפציעה וגורמים משפיעים וימצא דפוס אימון שעשוי להיות בעייתי עבורה, ולהימנע ממנו בעתיד הקרוב. תחקיר זה עשוי גם להוביל גם לאבחון של מקור הפציעה.  בשלב שני הפיזיותרפיסט מאמת את חשדותיו ע"י מבחני תנועה ועומס, ומנסה למצוא גורמים בעייתיים באיכות, עומק ועמידה בעומס של תנועה רלוונטית לריצה. כאשר ישנו ממצא חריג אשר רלוונטי לפציעה- יטפל בו באמצעים שונים.

לדוגמה- דלקת בגיד אכילס ניתן לאבחן ע"י סימנים שמציג המטופל, גירוי מקומי בגיד, נפיחות ואודם סביב הגיד, וכן קושי בהפעלת עומס על שרירי השוק האחוריים. בדיקת אולטרה סאונד אינה מספקת ערך אבחנתי מוסף ולכן היא מיותרת.  הכאבים חזקים במיוחד לאחר אימוני עליות ולכן ימליץ הפיזיו' להגביל את האימונים הללו בתקופה הקרובה.

גיד אכילס למעשה הוא המשך של שרירי השוק האחוריים- הסובך והסוליה- ועייפות ומתח שרירי של שרירים אלו מוביל להיחלשות של תנועת הדחיפה של הקרקע ע"י כף הרגל, בלימת זעזועים והעברת עומס מהרגל לקרקע באופן לקוי ולבסוף גם לפגיעה בשלמות הגיד. לפיכך הטיפול יתמקד בשיקום של כל המערכת: שריר, גיד ועצב.

תקופת הדלקת הנה בעצם תקופת בנייה מחודשת של הרקמה. ע"י תרגילי חיזוק אשר מותאמים לדרגת הכאב והרגישות של המטופל, אנו "מכוונים את בניית הגיד" בכיוון הנכון. חוסר שימוש במקום הפגוע עלול לגרום לקיצור ונוקשות מוגברת של הרקמה (לכן מנוחה מוחלטת אינה מומלצת).

הפיזיותרפיסט מתאים תרגילים שיקומיים על פי שלב הפגיעה ויכולת המתאמן, ובכך מאפשר לאזור להחלים ולחזור לפעילות ועומס בהדרגה ובסיכון נמוך. ללא פיקוח של איש מקצוע, עלול המטופל לפגוע בשיקום ע"י קפיצה מוקדמת או מהירה מדי בסרגל המאמצים.

לפיזיותרפיסט אמצעים רבים ומגוונים לזירוז ההחלמה והפחתת כאבים: עיסוי רפואי, דיקור יבש, גלי הלם, חבישות מיוחדות, מדרסים, אלקטרותרפיה, ועוד. אמצעים אלו מקבלים "כבוד" על ידי מטופלים וישנה נטייה לחפש אמצעי מיוחד לטיפול. חשוב להדגיש כי אמצעים אלו מוגדרים כאמצעים פאסיביים לטיפול והשפעתם כטיפול בלעדי בפציעת ספורט הינה מוגבלת. מאידך, שילוב של האמצעי הנכון למטופל הנכון יחד עם האמצעים האקטיביים (תרגול בפיקוח) עשויה להפוך שיקום טוב לשיקום מצוין.

אמצעי הטיפול הטובים ביותר שיש לפיזיותרפיסט שלכם להציע לכם הם הכשרה, ניסיון, הקשבה, וגמישות מחשבה. כל אלו מאפשרים טיפול מותאם אישית, אשר מביא לתוצאות הטובות ביותר. אף מחקר לא יכול לאמוד את השפעת המשתנים הללו על איכות הטיפול.

מסקנה מספר  5- שיקום פציעת ספורט כולל מרכיב משמעותי של תרגול מותאם אישית. בכדי להתאושש מפציעה יש לעבור חשיפה מדורגת לעומסים תוך התחשבות בסוג ואופי הפציעה, ודרישות הענף, כך שבתום התהליך הגוף יוכל לעמוד בעומס ברמה גבוהה. דילוג על שלבי השיקום עלול להביא לפציעות חוזרות ולירידה משמעותית ביכולות.

מאת: ניר קריגר
צילום: גיאחה