בחמש וחצי בדיוק הוזנקנו אל מרתון התנ"ך. מסביב עדין חושך, ראש העין ישנה… אפילו הכרוז, יובל חץ, מזניק אותנו בשקט כדי לא להפריע את מנוחת הישנים. שעה קודם התכנסנו בפארק "אגם הצלילים", פארק קטן עם אגם נחמד בחלקה המזרחי של ראש העין. על מדשאות הפארק, לאור מספר זרקורים ארעיים התכבדנו בשתייה חמה, תמרים וביגלה. למי שציפה למערכת הגברה שתשמיע מוזיקה קצבית, כמקובל בדרך כלל באירועים מסוג זה, ציפתה אכזבה קלה. ההתכנסות שהפיקה הפעם "מרתון ישראל" הייתה חשאית, שקטה, אינטימית וידידותית מאוד, כמעט משפחתית.

מאת: צפריר ים
צילום באדיבות: איתמר גרינברג

שער הזינוק הוצב ברחוב נחל רבה בסמוך לפארק. חברת "מרתון ישראל", מארגנת המרוץ, הזניקה את מקצה המרתון יחד עם מקצה חצי המרתון, כך שסה"כ הוזנקו כ-400 רצים. במרתון התנ"ך לא מאמינים במשחק מקדים, מיד נכנסים לעניינים, כלומר, לעליות. אנו מזנקים בעלייה מנחל רבה אל קיבוץ גלויות ומשם אל כביש 5. רק אחרי שני הקילומטרים הראשונים העלייה הופכת לירידה קלה שנותנת הזדמנות להתחמם בנחת. לא להתרגש – מיד לאחר מכן ממשיכים בעליה מתונה וארוכה.

קודם כל – לא לדלג על הרישום לקבלת הכתבות שלנו במייל: 

מנוי חינם על מגזין RUNPANEL!

נהנה מקריאת הכתבה? זו לא האחרונה...
הזן את כתובת הדוא"ל שלך והצטרף להמוני המנויים למגזין של RUNPANEL.





לוח המרוצים שלי צפוף מאוד לאחרונה

לוח המרוצים שלי צפוף: לפני חודש וחצי רצתי מרתון קשה מאוד בפטרה שבירדן, שבועיים אחריו חצי מרתון מערד למצדה, אמנם "רק" חצי מרתון, אבל רובו בירידות קשות, כלומר זמן התאוששות ארוך מהרגיל. 12 יום חלפו מאז רצתי במרתון ברלין וכעת אני כאן במרתון שנחשב לקשה ביותר בארץ.

בפטרה סובבתי את כף רגל שמאל והיא מציקה מדי פעם, גם ברך ימין דורשת את תשומת הלב שלה לעיתים. מספר ימים לפני המרתון אני מתחיל להעלות ספקות האם אצליח לסיים אותו בכלל? ואם כן, האם אצליח לעשות זאת בזמן של פחות משש שעות (זמן ה cut off)? בדיקה של המסלול מגלה כי לאורכו יש 4 נקודות קאט אוף: 16.5 ק"מ, 26 ק"מ, 31 ק"מ ונקודת הסיום. גם במרתון טבריה זמן הסיום הוא 6 שעות, רק ששיא המסלול בטבריה הוא 2:07.30 ואילו כאן 3:30.14, יותר משעה הפרש. מצד שני, אנחנו רצים ביום שישי בן חג לשבת וזה יום לחוץ. אין אפשרות לעצור את התנועה לאורך שעות רבות – אאלץ לרוץ מהר יותר, זה חלק מהאתגר.

החלטתי שביום המרוץ אבצע חימום טוב לפני הזינוק: אגיע מוקדם מהרגיל ואצא לרוץ בקטע מישורי ליד נקודת הזינוק. בדרך כלל במרוצים ארוכים אני מתחמם תוך כדי המרוץ אבל הפעם אין אפשרות כזו. כעת, לאחר כשישה ק"מ ריצה אני יודע שזו הייתה החלטה נכונה. אני מעריך שאצליח לסיים את המרתון כרבע שעה לפני זמן הסיום כמו שתכננתי.

ITG_5839_Itamar Grinberg

כביש 5

16 ק"מ אנו רצים על כביש 5, אחד הכבישים הטובים בשטחים. כביש בן שני נתיבים לכל כיוון, שוליים רחבים וגדר הפרדה במרכזו ולכל אורכו. במרחק מה מהכביש אני מבחין בגדרות שאמורות להפריד בין הנוסעים בכביש לתושבי הכפרים שלאורכו. לאור הירח המלא שזורח מעלינו והתאורה החזקה שמאירה את הכביש וסביבתו, ניתן לראות שחלקים שלמים בגדר פורקו ונותרו רק העמודים. את תפקיד ההפרדה לקחו חיילים שהוצבו על הגבעות שמעל הכביש. צה"ל לא לוקח כאן סיכונים. החיילים עודדו אותנו וברכו אותנו בברכת חג שמח. אני חושש שהמירוץ שלנו קיצר להם מעט את חופשת החג, לחילופין, אולי הכניס להם מעט עניין בשגרת הבט"ש.

קטע זה של כביש 5 נפתח לתנועה בתחילת שנות ה-2000 לאחר שבמהלך האינתיפאדה חייל מילואים שנסע על כביש 505 ונכנס לכפר בידיה, נרצח. בתקופה שלפני פתיחת הכביש התנהל מסחר ער בין תושבי הכפרים מסחה ובידיה שיושבים על כביש 505 לבין תושבי אריאל וברקן. כיום, הנוסעים לאריאל מופרדים משכניהם על ידי הכביש החדש, אין דו קיום, יש קיום מקביל.

לפני כשלושה שבועות רצתי כאן עם עופר, חבר שלי כדי לבחון מקרוב את העליות עד אריאל. אז עברנו במקום בשעה הרבה יותר מוקדמת והוא היה שומם. כעת, לאור הזריחה ניתן לראות חקלאים רבים מעבדים מטעי זיתים לצידי הכביש. זו עת המסיק והמטעים הומים עובדים שמוסקים את הזיתים. אני מנופף להם והם מחזירים לי ברכת שלום.

בצומת ברקן המשטרה מכוונת את התנועה. אנו הרצים מקבלים זכות קדימה. בניגוד למרוצים אחרים, כאן, לא ראיתי נהגים מוחים על העיכוב בתנועה. מצד שני, גם לא ראיתי עומס תנועה משמעותי. בצומת אנו יורדים מכביש 5 לכביש צדדי, ההבדל מורגש מיד ברגלים. לאורך כביש 5 העליות והירידות היו מאוד מתונות כמקובל בכביש מהיר. כאן מדובר בכביש ישן וצר שנצמד לתוואי הקרקע הטבעית, כלומר, העליות חדות הרבה יותר. בק"מ ה-20 אנו מגיעים למתחם תחנת הדלק שליד מלון אשל השומרון. הסדרן שמכוון אותנו מעודד, עוד ק"מ מסיימים!! אכן, ק"מ מאוחר יותר, ליד שער הכניסה לאריאל עומד לו שער הסיום למקצה חצי מרתון. האמת, היה מאוד מפתה באותו רגע לפנות ימינה, להרכין את הראש ולקבל מדליית סיום לחצי מרתון, אבל אני החלטתי להמשיך לרוץ בהתאם לתכנית עוד חצי מרתון עד שילה הקדומה דרך אריאל. השעון מראה לנו 2:45, כלומר, יש לי עוד 3 שעות להשלים את החצי השני ולעמוד ביעד.

ITG_5535_Itamar Grinberg

שיפוע שלילי טוב לשעון, רע לרגליים

שדרות ירושלים הוא עורק התנועה הראשי באריאל. חציו הדרומי הוקדש לנו, הרצים. בכל כיכר עמדה ניידת וחסמה את הגישה עם רכב אלינו. בשעת בוקר זו, תושבים רבים עסקו בקניות שבין חג לשבת והמרוץ ממש לא עניין אותם, חבל… היה לי די ברור שהעידוד העיקרי שנקבל לאורך כביש 5 יהיה מהמפעילים המקסימים בתחנות השתייה ומנהגים שצפרו בקצב כאשר עברו לידנו, אבל כן ציפיתי למעט עידוד מתושבי אריאל. יתכן שהיו כאלה שעודדו מוקדם יותר, אני לא פגשתי אותם. לעומת זאת, פגשתי רוכב אופניים שהגיע במיוחד בשבילי, רכב לידי, אמר שהוא חלק מצוות המרוץ ושאל אותי האם אני מכיר את הדרך. השבתי שהכרתי את החצי הראשון אבל אין לי מושג מול מה אני ניצב כעת. הרוכב חייך והסביר שעוד כחצי ק"מ תחל ירידה ארוכה ראשונה (ואחרונה) במסלול ולאחריה עוד 3 עליות ומסיימים. רגע לפני שהוא עזב אותי בדרכו אל מי שהיה מאחורי הוא אמר לי "אל תשכח שבסיום יש עליה קשה, ככה זה בישובים כאן". אכן, כפי שהבטיח הגיעה הירידה ואני פתחתי בריצה מהירה. 6% שיפוע שלילי לאורך 3 ק"מ לא תמיד עושה טוב לרגליים, אבל זה תמיד טוב לשעון. עם כאבי השרירים נצטרך להתמודד אחר כך, לא כעת. באמצע הירידה, מול הישוב נופי נחמיה מיקמו המארגנים נקודת שתיה. אני בקצב ריצה של 5 דקות לק"מ, מי רוצה לעצור בכלל את הכיף הזה?? מדלג על תחנת השתייה וממשיך בקצב מהיר.


>> הכירו גם את BIKEPANEL – מגזין האופניים הטוב בישראל. מנוי חינם לנרשמים פה: https://goo.gl/4tGh4F.
>> וגם 
מנוי חינם לRUNPANEL – מגזין הריצה הטוב בישראל – פה: https://goo.gl/Auzkl9


מזרחה מאריאל

הנוף שליווה אותי עד אריאל היה בעיקר נוף של גבעות מתונות. מזרחה מאריאל הנוף מתחלף להרים גבוהים יותר וגאיות ירוקים יותר. בשעת בוקר זו, המקום ניראה כל כך יפה שאני בהחלט מבין את שני הצדדים שנלחמים עליו. ערבים מצד אחד, יהודים מצד שני. אנו, צאצאי אברהם, עוד לא פתרנו את פרשת שרה (לא ההיא ולא הנוכחית) ולא ניראה שיש פתרון באופק.

בראש כל גבעה ממוקם ישוב יהודי או ערבי במעין פסיפס מוזר. עופר פדן, מנהל "מרתון ישראל" אמר לי בשיחה לאחר המרוץ שהוא מקווה שבשנה הבאה ירוצו אתנו גם ערבים ישראלים ופלסטיניים. גם אני מקווה שכך יקרה. אם רצים, לא יורים.

אילן זיסר, חברי ל RUNPANEL תקף מספר פעמים את המרתון הזה ואת המארגנים שלו בטענה שהם נותנים לגיטימציה לכיבוש על חשבון משלם המיסים, ואני משאיר לכם קוראים יקרים להחליט אם לרוץ במרתון תל אביב, במרתון התנ"ך, או בשניהם. קישור לכתבות של אילן באתר שיחה מקומית: "מרתון התנ"ך והנסיון לנרמל את שליטתנו בשטחים", "מרתון התנ"ך: לרוץ בשבילי האפרטהייד כל הדרך אל הפייק היסטוריה".

ITG_5249_Itamar Grinberg

כביש 60 – מנצרת לבאר שבע דרך יהודה ושומרון

הירידה מסתיימת ואני פונה אל כביש 60. הכביש הזה מתחיל בנצרת בצפון ומסתיים בבאר שבע בדרום. הקטע שבן אריאל לשילה עומד כעת כולו לרשותנו: הרצים על הכביש, החיילים שהתפרסו בשוליו, רכבי המשטרה מג"ב וצבא שמפטרלים לאורכו, וכמובן, המתנדבים בתחנות. בק"מ ה-38 אני עוצר בתחנה. שני רצים עומדים שם, שותים, אוכלים ומעשנים. יש לנו עוד מעט יותר מ-4 ק"מ לרוץ ועד הקט אוף יש עוד שעה. זה הזמן לחגוג! אני מצטרף לסעודה. שותה שלושה בקבוקי מים, מחסל כמות מכובדת של חלבה ומקנח בביגלה ותמרים. מרחוק אני מבחין באמבולנס שמלווה את הרץ האחרון מתקרב אלינו. לא כייף להיות הרץ האחרון במרוץ… אני נפרד בצער מהתחנה המושקעת וממפעיליה הנחמדים. אגב, כל התחנות היו מעולות, (תודה ל"מרתון ישראל"!) וממשיך לרוץ.

ITG_5735_Itamar Grinberg

בטן מלאה לא עושה טוב לריצה ולרץ

אנו עדיין על כביש 60, הכביש מתפתל כאן ואנו רצים לאורכו בקווים משיקים, עוברים מימין לשמאל במטרה לחסוך כמה מטרים. לקראת סוף המרתון, כל מטר נחשב. כמויות המים ששתיתי קודם מפריעות לי.  בטן מלאה לא עושה טוב לריצה ולרץ, אני יודע שזה זמני ומתעלם מזה. כעת אני נזכר בבחור עם האופנים "אל תשכח שבסיום יש עליה קשה".

היא באמת קשה! שרירי הרגלים מתוחים מאוד, אני רץ והולך לסירוגין. עובר להליכה שניה לפני שהשרירים נתפסים. עובר לריצה כל פעם שהרץ מאחורי מקטין את הרווח ביננו. נפרד מכביש 60 ומתחיל לטפס בדרך עפר אל שילה הקדומה. המוזיקה ממתחם הסיום נשמעת כאן היטב. איזה הבדל בין נקודת הזינוק לנקודת הסיום! במתחם הסיום אני פוגש לראשונה קהל רב. לאורך כל המסלול פגשתי בעיקר רצים, חיילים, שוטרים רבים ואת מפעילי התחנות. מתחם הסיום מלא באלפי חוגגים מהישובים שבאזור שהגיעו לחגוג אתנו. חלקם השתתף במקצים הקצרים יותר, חמישה ועשרה ק"מ וגם מקצה מיוחד בעיני, מקצה צמי"ד, מקצה לילדים עם צרכים מיוחדים ובשיתוף עם בני משפחתם.ITG_5901_Itamar Grinberg

גם בנקודת הסיום האירוח מעולה. ישנו מתחם קטן המוקצה למסיימי המרתון בלבד, לאחר כמה דקות אני יוצא ממנו ומשתלב בקהל. במתחם שילה הקדומה הקימו במת בידור, ומתחמי הפעלה לילדים ונוער, זו דרך טובה לקרב את הנוער לריצה. מאוחר יותר אני חוזר עם ההסעה חזרה אל ראש העין. 

מרתון התנ"ך מאורגן זו השנה שלישית על ידי חברת "מרתון ישראל". 

ITG_5940_Itamar Grinberg

שיא המסלול: 3:30.14 היה שייך לאריאל רוזנפלד שניצח בשנתיים הראשונות. השנה נשבר השיא על ידי שני הרצים הראשונים: Ukasz Wlk ראשון בזמן של 3:23.26, וחצי דקה אחריו הגיע יפתח פשחור בזמן של 3:23.57. במקום השלישי הגיע יוסף פיש בזמן של 3:30.55

בין הנשים: מקום ראשון איילת שרם 4:12.31, מקום שני אוריאן הרץ 4:31.12 ומקום שלישי לימור מילר 4:43.38.

מאת: צפריר ים
צילום באדיבות: איתמר גרינברג