באוטובוס משדה התעופה לכיוון האלפים הייתה דממה. כשלושים רצים דבוקים לחלונות, לא בטוחים אם מה שניבט למול עיניהם זה פוסטר או תמונת וירטואל ריאליטי או מציאות. כך או אחרת אף אחד לא היה מתפלא לראות את היידי בת ההרים מפזזת לכיוונינו בחצאית עם התלתלים מתנופפים ברוח. יומיים אחר כך, לא הודיעו לנו, אבל הסרט הוחלף – “סיוט בעלייה של לה-שו”, אבל על זה בהמשך.
מאת: דניאל קרן
מסלול הריצה היפהפה בשוויץ
אחרי חודשים של אימונים בהרי ירושלים, סופי שבוע במנרה ובחרמון יצאנו כ-30 רצים למרוץ שיכול בקלות להתחרות על התואר “מסלול הריצה היפה בעולם”. לא, לא כולם היו רצי מרתון מנוסים, לחלקם זו הייתה התחרות הארוכה הראשונה ואתגר השטח הרציני הראשון. אלה השתתפו במקצה של 29 ק”מ שגם הם היו ארוכים ואם תסלחו לי, גם עבים.
המנוסים יותר בחרו להשתתף במקצה המרתון – איכשהו הידיעה שזה “רק” מרתון ולא מרחק ארוך יותר, נתן את ההרגשה, המוטעית כמובן, שהמרחק הזה הוא מוכר וידוע. הנחושים יותר, או אולי אלה שאימצו את המוטו “אם לא נסבול איך נהנה” בחרו במקצה ה- 78 ק”מ שנתן שמץ מההרגשה שהייתה לעבריים הקדמונים כשהשוטר המצרי הצליף בגבם בזמן בניית הפירמידות. אחחח, איזה תענוג. היה גם מקצה של 111 ק”מ אולם, איכשהו, עם היהודים יודע את גבולותיו ואת המקצה הזה השארנו לגויים המקומיים.
בבוקר המרוץ המכונה השוויצרית המדויקת עשתה את מה שהייתה צריכה לעשות ופיזרה אותנו בין נקודות ההתחלה של המקצים השונים. השמיים הכחולים, הבלונים הצבעוניים, הפסגות המושלגות ותקיעות השופר של הנגנים עם הקרן הארוכה היו תפאורה מושלמת ליציאה לדרך. הנוף היה כל כך יפה שהיה כבר לא נעים לקלקל אותו.
הבופה של תחנות ההזנה
המסלול של התחרות מתפתל בין הרים, מפלים, אגמים, בקיצור הכל רק לא ישראל, כשמידי פעם הוא חוצה אותם במעברי הרים בהם הטמפרטורה צונחת ומתיק הגב המעיל, הכפפות והכובע נשלפים במהירות ואז בירידה ארוכה ארוכה מתגלגלים לתחנת ההזנה שנראית יותר כמו בופה חתונה בבני ברק: מלא מלא עוגיות, גבינה צהובה, מרק, פירות, לחם, מלח, ולפעמים גם נקניק רחמנא לצלן, תה, משקה איזוטוני, בקיצור דברים שבשילוב נכון יכולים ליצור ריאקציה גרעינית שיכולה לשלוח חללית למאדים. “דיוק ואיפוק” זה צמד המילים המתאים לתאר את העצה לתזונה נכונה, אם כי הטעם האלוהי של המרק החם, והדלוח אם נהיה כנים לחלוטין, היה מזכה אותו באחת מתוכניות הבישול המטופשות שמציפות את ערוצי הטלוויזיה מידי ערב.
העליות של האלפים אינן העליות של אשתאול
המסלול היה יכול להיות מהנה ביותר אלמלא העליות הוא משפט נכון, אבל אידיוטי בדיוק כמו המשפט שהמרתון בסהרה היה יכול להיות נפלא אלמלא 55 המעלות ששרפו אותי בכבשן המדבר, ואידיוטי לא פחות מהאמירה שאולטרה-מרתון האוורסט הוא מסלול קל- אילו רק כמות החמצן בגובה 5400 מטר לא הייתה פחות מ-50% בהשוואה לגובה פני הים. בקיצור, אי אפשר טראמפ בלי בלונד ואי אפשר שווייץ בלי עליות וקיבלנו אותן, קיבלנו וקיבלנו.
אמנם התאמנו שבועות רבים בהרי ירושלים אבל אם לצטט את האמירה האלמותית של חבר המשלחת הישראלית לתחרות האקו צ’אלנג’ לניו-זילנד, כשהתבקש להשוות את העליות בירושלים לעליות באלפים הדרומיים: “העליות של הרי ירושלים? ירידות”. כשמטפסים מאשתאול לכיוון ירושלים ותופרים את הרי ירושלים במשך כמה שעות ובסופן מסתכלים בשעון המורה על הפרשי הגובה, רואים מספר תלת ספרתי, מספר שעומד בצד ומתבייש אל מול העליות של האלפים. “הבנט דה ג’ואיש פיפל סאפרד אינף?” נשמעה השאלה שוב ושוב כשראינו את הדמויות הקטנות גבוה בהרים אי שם מעלינו והבנו שלשם מועדות רגלינו.
מאזנים את המאזן בשוויץ
כך, בעזרת מקלות ההליכה שהפכו לידידינו הטובים ביותר הגענו בסופו של דבר לקו הסיום שהיה מתוק מתמיד. בתי הקפה שבכפר האלפיני וורבייה, על שיחי הגרניום הפורחים שמקשטים אותם קיבלו את פנינו בחיבוק של שוקו חם, בירה קרה ואוכל טעים. את הזמן שאחרי המרוץ הקדשנו לאזן את מאזן העונג-סבל ולמען המטרה הקדושה הזו כל האמצעים היו כשרים: המלון המקסים והמפנק שהיינו בו, האוכל הטעים, ביקור ביקב וטעימת יינות זה מתכון נפלא לשכחת העבר ולבניית ראייה אופטימית של העתיד, ביקור בספא שוויצרי שכלל ציפה במים חמים והקשבה למוזיקה קלאסית הבוקעת מתחת לפני המים וביקור באגם תת קרקעי שצבעיו מראותיו הקסומים נראים כמו חלום. כל אלה ריפדו לנו את חוש הטעם, עינגו לנו את חוש המישוש והנעימו לנו את חוש הראייה.
“מסעות דניאל” לטרייל השוויצרי- התוכנית:
חוויה שלמה של טבע תרבות ואתגר במלון מפנק ומקסים בלב ההרים. מהדורת 2019 תתקיים בתחילת יולי (4-9) ואם תרצו להצטרף נשמח לראותכם איתנו. העלות היא 1480 יורו (לאדם בחדר זוגי), כולל אימונים משותפים כחודשיים לפני התחרות ותוכנית אישית לכל מתאמן.
- יום חמישי- טיסה לז’נבה ומשם לורבייה.
- יום שישי- רישום, איסוף ערכות והתארגנות למרוץ.
- יום שבת- יום המרוץ, זינוקים (מהארוך בבוקר עד הקצר בצהריים)
- יום ראשון- מנוחה והתאוששות, ביקור בספא ובמעיינות חמים.
- יום שני- טיול לאגם התת קרקעי הגדול באירופה, ביקור וטעימות ביקבים, בעיר העתיקה של סיון ועוד.
- יום שלישי- טיסה חזרה לישראל.
רוצים להצטרף?
- מפגש מתעניניים יתקיים בחנות ProRunner ב 14/2/19.
- מי שכבר סגור על זה שהוא בא (שווה!) מוזמן להרשם לטיול פה
- לפרטים נוספים התקשרו: 03-5448444 או מלאו פרטים בטופס:
Error: Contact form not found.
מאת: דניאל קרן
דניאל, מטפס הרים, מטפס צוקים, אולטרה-מרתוניסט ומורה לאמנויות לחימה. דניאל הוא אחד מספורטאי האקסטרים המובילים בעולם. מייסד ומאמן ראשי במועדון רצי תל-אביב ומחבר של “ספר הריצה השלם” ו”מסעות דניאל”.