חברות הבירה עושות מאמצים לא קטנים לשווק את הרעיון שבירה הוא משקה התאוששות. בתחום האופניים זה קמפיין מאסיבי ומקורו לא רק בארץ – כשמותגי בירה נותנים חסויות לאירועי ספורט הם רוצים לייצר את הקישור הזה. האם זה באמת סוג של משקה התאוששות? 

מאת: חן שרייבר
צילום: גיאחה ועופר עברי
פורסם לראשונה במגזין האופניים: BIKEPANEL

אני באתי לתזונת ספורטאים מתחום האופניים, והסיפור שבשבילי מקשר את השניים קרה לפני כמה שנים: היה הייתה אז בלב השרון, בינות הפרדסים, חנות אופניים בשם ספינגו. הרעיון הכללי של המקום היה לשלב חנות אופניים עם בית קפה איכותי, ומיד אחרי אימון באזור בני ציון היה אפשר לשבת בכיף לקפה וארוחה טובה. לצערי המקום כבר מזמן לא קיים, אבל כיף להיזכר בו.

חן שרייבר התזונאי של בייקפאנל בבלגיה - רוכבים על בירה, שותים אופניים.

חן שרייבר התזונאי של בייקפאנל בבלגיה – רוכבים על בירה, שותים אופניים.

חוויה שאני זוכר היטב הייתה שאני ואחד מרוכבי הנוער המוכשרים בזמנו, נועם כהן, החלטנו ביום גשום לעשות אימון טריינר בצדו החיצוני של בית הקפה. התוכנית- 10 ספרינטים של 10 שניות בישיבה עם הילוך כבד. אני ונועם, שנינו בעלי ספרינט הגון, עברנו כבר 7 ספרינטים, ואף אחד מאיתנו לא עבד את ה1000 וואט- מספר ששנינו אמורים לחצות בכיף. אז הגיעה המלצרית שכה אהבנו והציעה לנו בירה!

הסתכלנו אחד על השני בחיוך וצעקנו “יאללה!”. עוד 3 ספרינטים בדרך, שלוק מהבירה והופ, שנינו עוברים את ה1000. עוד שלוק ושוב… ככה בכל 3 הספרינטים שנשארו. מאז אהבתי לבירה לא נגמרה, וכמה נסיעות לבלגיה כבר הפכו אותי לפלצן בירה רציני. בהיותי מדען חופר ותזונאי, אנסה לשפוך קצת אור על על הנושא- אם שותים, האם רוכבים?

בירה או שאתה מת!

ציורי קיר מתקופת האדם הקדמון מספרים סיפור מדהים: בני אדם היו ציידים, וכשיצאו לצייד השאירו אוכל לבהמות בחוץ. קרה מקרה וירד גשם, וכעבור כמה ימים ראו באותה קערה משקה מוזר. האדם אהב את טעם המשקה המעט מריר והשאר כבר ידוע. יש הטוענים כי מדובר במשקה הראשון של האדם אחרי מים. בתקופת ימי הביניים הבירה הייתה נחשבת למשקה היחידי שבטוח לשתייה עקב רמת הזיהומים הגבוהה והחשד להרעלות באותה תקופה. הבירה עברה הרתחה ולכן הייתה בטוחה לשתייה ללא פתוגנים (מחוללי מחלות). מה שנשאר לנו היום זהו משקה טיפה שונה, גם בטעם וגם באחוז האלכוהול שטיפס מעט מכאחוז אחד לאזור החמש ואף יותר.

image1

גברים מעדיפים בלונדיניות? בירות על סוגיהן

ישנם עשרות אלפי סוגים של בירות, כל אזור והאופי הייחודי שלו. למשל, בגרמניה, בירה בווארית צריכה להיעשות על פי מתכון ידוע מראש- “Bavarian purity law”. החוק הזה גרם לכך שכל הבירות הבאווריות שאנו מכירים מאוד דומות אחת לשניה: וויינשטפן (נקנתה ע”י קוקה קולה), פאולנר (נקנתה ע”י פפסי), פראנסיסקאנר, בנדיקטנר, ארדינגר ועוד. סביר להניח שאם אכסה לכם את העיניים ואתן לכם לטעום, לא תרגישו בהבדל.

בבלגיה, נהוג לשתות אייל בלונדיני או במילים אחרות, בירה חזקה, מתוקה ועם טעמים חזקים פירותיים. בבלגיה דווקא מברכים מגוון וכל בירה שונה ומיוחדת, עם תיבולים שונים. הבלגים גם לא נשארים משעממים בסוג וגם מגוונים מהבלונדיניות הסטנדרטיות אותם הם יודעים להכין כ”כ טוב. כך למשל הוגארדן היא בירת חיטה בדומה לבירות הבאווריות אך הבלגים לקחו את זה צעד אחד קדימה ותיבלו אותה עם קליפות תפוז ופרחי כוסברה. כמובן שיש אייל אנגלי (ניו קאסל, לונדון פרייד), סטאוט אירי (גינס, מרפי) ועוד מגוון אין סופי מכל העולם.

20160826_181141

שרייבר בתיירות בירה

אך יש סוג אחד של בירה אותה הכי נפוץ לראות בכל מקום שתלכו (חוץ מבלגיה ואנגליה)- הלאגר. זוהי הבירה הנפוצה והנמכרת ביותר, אותה אנחנו רגילים לראות (ולשתות) בכל מקום- גולדסטאר, מכבי, קרלסברג, טובורג, הייניקן והרשימה ארוכה. בירות פשוטות, שקופות לרב, טעם מריר וקליל. אלו בירות צעירות יחסית לאייל, והתחילו את ייצורן התעשייתי במאה ה19 בצ’כיה בעיר פילנז, כן, השם מוכר (פילזנר).

ההבדל בין הלאגר לבירות האייל הוא בדרך הכנתן- התסיסה של השמרים בבירה הזו נעשית בקירור ולא בחימום כמו באייל- וזו הסיבה שבגללה הבירות הללו הגיעו לעולם כה מאוחר, לא היו מערכות קירור עד אז. ההבדל הוא בשמרים אשר מסוגלים לבצע תסיסה בטמפרטורות נמוכות. בסופו של דבר, בירות לאגר זולות יותר להכנה משום שעל אותה כמות של דגנים וכשות ניתן לייצר יותר בירה.

image6

במרכז – אריק מון, כתב RUNPANEL ורץ מוכשר – נהנה עם חברים מבירה

עכשיו נתחיל לדבר תזונה. איזו בירה בריאה יותר?

כאן אין תשובה ברורה. בירות אייל מגוונות מדי וישנן יותר מדי שיטות להכנתן, לעומת זאת, סוגי לאגר שונים דומים יותר באופי. יתכן כי סוגי השמרים השונים יגרמו לתגובות שונות אצל אנשים אחרים- כך למשל, אני מגיב פחות טוב לבירות לאגר, משום שהשמרים בהם הם מסוג Saccharimyces Pastorianus, ואלה גורמים לי לתופעות של ליחה וחוסר נוחות במערכת הנשימה העליונה. אני סבור שזאת עקב התגובה שלהם במעי עם חיידקי המעיים שלי (על הקשר בין חיידקי המעיים לבריאות ניתן לקרוא בכתבה שלי פה). יכול להיות משהו שהתיבול או הסוכר בבירת אייל מסוג מסויים לא עושים לו טוב, או בירה עם אחוז אלכוהול גבוהה גורם לו לשיתון רב ולתחושות הקשורות בהתייבשות. ניסוי ותהיה הם שמות המשחק- רק צריך להיות בעל רגישות גבוהה לגוף על מנת לשים לב להבדלים בין סוגי הבירות השונות.

image3

בירה, בשר, חברים… אריק מון מוביל משלוח

אם כבר בריאות, בואו נתחיל בניפוץ מיתוסים:

לא, בירה אינה מכילה הרבה פחמימות בכלל. רב הבירות מכילות מעט מאוד פחמימה משום שהשמרים צרכו את הסוכר שהיה לייצור אתנול- צורת האלכוהול שאנו שותים. בירות המכילות פחמימות יהיו מאוד מתוקות.

לא, אין דבר כזה כרס בירה. הכרס היא תוצאה של מה שאוכלים לצד הבירה. בבלגיה לדוגמה שותים הרבה מאוד בירה ומדובר בעם רזה. אתם כמעט ולא תראו אנשים אוכלים בפאב, רק שותים. כמובן שיש קלוריות באלכוהול ולכן שתיה בכמויות גדולות בפעם אחת כן תגרום להשמנה.

בירה, לעומת כל משקה שאנו מכירים כמעט, אינה משומרת עם חומרים משמרים (סולפטים ביין, פוטסיום סורבט במשקאות קלים), סוכר (סירופים, גם טבעיים) או חומצות מאכל (כל המשקאות הקלים). בירה משומרת על ידי הכשות (צמח יפה תואר), גם בריא וגם נותן לה את טעמה המריר.

image5

אורי ניצן, אחד הצלמים שלנו בראנפאנל וגם כתב בבייקפאנל, נותן שלוק

ועכשיו הזמן לבאס

כפי ששמתם לב, בירה היא אהבתי השלישית (אחרי אשתי והאופניים), ועם זאת, עכשיו אאלץ לכתוב את החדשות הכי מבאסות מבחינתי ואולי גם מבחינת חלקכם: לעומת מה שרבים חושבים, בירה אינה משקה התאוששות טוב כלל וכלל.

למרות אנרגיה מאוד זמינה (אלכוהול הוא רכיב התזונה היחידי שנספג כבר בקיבה ולא רק במעי), הבירה מייבשת בגלל פעולת האלכוהול בכליה. האלכוהול מעכב את הורמון הADH אשר אחראי על וויסות משק המים בגוף ובכך גורם לכך שעודף נוזלים יצאו לצינורות הכליה והחוצה לשתן. ישנה הערכה לא מדויקת ששתייה של משקאות מעל 2.5 אחוז אלכוהול תגרום להוצאה גדולה יותר של נוזלים מהגוף מאשר הנכנסים במשקה עצמו, אך הדבר מושפע מעוד הרבה מרכיבים כמו הרכב המלחים בבירה ואפילו השותה עצמו.

בנוסף, האלכוהול מפריע לסיגנלים של התאוששות במוח, מפריע לתהליכים של בניית מסת שריר, ומעכב את הסנתוז של גליקוגן (מאגר אחסון הפחמימות בשריר). כל אלא ביחד ישפיעו לרעה על יכולת הגוף להתאושש לאימון הבא. נראה גם שאלכוהול מפריע לאיכות השינה, אם כי תלוי במינון.

אז מה? לא נשתה? חס וחלילה!

אחרי האימון תשתו משקאות אחרים, ואת הבירה תשאירו לערב, לאחר שרב מנגנוני ההתאוששות והבניה ירדו משיאם. באופן כללי, שתייה מתונה של אלכוהול לא תפגע ואף עלולה להוריד את הסיכון לתחלואה במחלות לב. נושא שנחקר שנים רבות הוא “הפרדוקס הצרפתי”- מדוע צרפתית שותים אלכוהול, אוכלים שומן רווי ועדיין סובלים מפחות בעיות לב וכלי דם בהשוואה לעמים אחרים שלא שותים. נראה כי שתיה מתונה של אלכוהול (מכל סוג ולא רק יין אדום) מורידה את הסיכון למחלות לב וכלי דם בכ30%!

למרות זאת – המלצה היא מנה עד שלוש של אלכוהול ביום תלוי במין ובמשקל, ולא שתייה עד לגבול השכרות. הסיבה להשפעה הזאת כנראה טמונה ביכולת של האלכוהול למנוע את תהליך החמצון של הכולסרול (LDL) בדם. כל מי שביקר באירופה ראה מהי תרבות שתייה, ותרבות זה תמיד טוב! צעירים וקשישים, גברים ונשים, השותים מנות מתונות של אלכוהול עם הארוחה פעם או פעמיים ביום.

בירה

לסיכום

בירה- משקה טבעי ועתיק יומין. לשתות במתינות בלבד, אך אם התאמנת, רצת או רכבת – לא שתית!

בזמן מאמץ שלוק יספק אנרגיה מהירה מאוד, אך לא הייתי ממליץ לבדוק את העניין.  עדיף לזנוח את המשקה האהוב אחרי אימון לטובת משקאות התאוששות טובים יותר, ולהשאיר את הבירה לערב. גם אז, מומלץ לשתות עם אוכל טוב ובריא ולא עם צ’יפס והמבורגר. לחיים! צ’ירס! סאלוט! פרוסט!  

מאת: חן שרייבר
צילום: גיאחה ועופר עברי

מנוי BIKEPANEL – מגזין האופניים הטוב בישראל: https://goo.gl/4tGh4F
מנוי למגזין הריצה RUNPANEL (חינם): https://goo.gl/Auzkl9