הריצה נותנת לי כנפיים – את החופש לגלות מקומות חדשים בחו”ל, להתנתק מהמציאות, למצוא את הזן. למצוא את האיזון שבין הקצב המטורף של החיים בכלל ונסיעות העבודה בפרט. נסיעת עבודה היא לא חופשת ריצה, אבל אפשר להציל ממנה את רגעי השפיות בין אזורי זמן שונים, גאוגרפיות שונות ותרבויות שונות שהעבודה שלי מניעה אותי אליהן.
מאת: שרון שחר
עבור מיליארד סינים שנת 2016 היא שנת הקוף, ועבורי היא הייתה שנת הנסיעות: לפחות פעם בחודש, וברוב החודשים פעמיים, מצאתי את עצמי אורזת מזוודה ויוצאת לשדה התעופה. נסיעות עבודה זה נחמד בהתחלה, אבל מהר מאוד זה הופך לשיגרתי, והורס שגרה, וחמור מזה מפריע לשגרת האימונים. אז איך אני שומרת על שגרת האימונים בחוסר שיגרת החיים?
רצה בחו”ל – לגונה ביץ’, קליפורניה. אותה שעה, אותו מסלול ריצה, 3 ימים שונים
חוסר שיגרה כהזדמנות- חופשת ריצה!
ניתן לראות את נסיעות העבודה בחו”ל כמשהו מעיק, בעיקר אם נוסעים בכל פעם לאותו מקום (במקרה שלי, פעם בחודש לפריז זה לא נשמע כל כך רע). אבל אפשר גם להפוך את זה לסוג של חופשת ריצה! אז נכון לפחות בינתיים נתמזל מזלי ובד”כ אני לא מבלה שבוע באיזה חור נידח. ברוב המקרים יצא לי לבלות ולרוץ במקומות שלא היו מביישים את ה wishlist של רבים, עד שהחברים הקרובים שלי שאלו אם אני בכלל עובדת. אבל כאמור זה הורס שגרת אימונים, ועל אף זאת אני רואה את זה כהזדמנות: לגלות מקומות חדשים ועוד לגלות אותם מנקודת מבט שונה, דרך הרגליים.
כל מה שכתבתי עד עכשיו נכון גם לגבי נסיעות רגילות לחופשה, בין אם משפחתית או בסולו. אין דרך טובה יותר להכיר מקומות חדשים, מנקודת ראות של מקומיים ולא תיירים, ובעיקר אם אתם משקמיי קום כדי להגניב איזה ריצה לפני שהמשפחה מתעוררת וצריך לדבוק בלו”ז היומי שתוכן בקפידה.
ריצה חודשית בפריז, נראה לא רע
למה דווקא ריצה
שאלה רטורית אבל לאלו שלא מבינים אסביר, ונתחיל בטרוויאלי: זה זמין, לא מצריך ציוד מיוחד ולכן גם קל לארוז. לרוץ אפשר כמעט תמיד וכמעט בכל מקום, ולמה כמעט תקראו בהמשך. מעבר לסיבות הטרוויאליות האלו, הריצה מכניסה עניין חדש לנסיעה, רובד חדש שהוא רק שלך. לגלות מקומות חדשים או לגלות מחדש מקומות מוכרים היא חוויה שרבים לא זוכים לה. כי בשעה שהם עדיין ישנים, וכל מה שהם רואים זאת הדרך מהמלון למשרד אני כבר עשיתי סיבוב. זכיתי לראות את הזריחה, את הדייגים חוזרים עם השלל, את מנקי הרחובות שוטפים את רצפת השאנז’ אליזה. אני מריחה את הלחם המקומי נאפה, את הקפה הראשון של הבוקר נטחן. אומרת שלום לרצים המקומיים בשפה הבינלאומית המיוחדת לנו הרצים. הכי חשוב, התנתקתי וצברתי אנרגיה לעוד יום ארוך ומפרך במשרד.
לחובבי האדרנלין, ריצה במקומות חדשים מוספיה אתגר ולפעמים כרוכה קצת בלחיות על הקצה ולקחת קצת סיכונים מחושבים (ברמה שחננה כמוני מגדירה קצה). בכתבה הזו אספתי כמה טיפים לריצה בחו”ל במקומות חדשים וחוויות מהריצות שלי בשנה האחרונה.
אני כבר עשיתי סיבוב. זכיתי לראות את הזריחה – Jaipur, הודו
תכנון מראש סביב הריצה
אף אחד מאיתנו לא אוהב להחמיץ אימון, בטח שלא מסיבה לא מוצדקת כמו “הייתי בחו”ל ולא היה חדר כושר במלון”, או “לא ארזתי ביגוד מתאים”. לשם כך רצוי קצת תכנון מראש: להתחיל מבחירת המלון או מקום מגורים (אם זה בשליטתכם) במקום שנראה ידידותי לריצה – ליד פארק או נהר. תבדקו את מזג האוויר ביעד כמה שיותר קרוב לנסיעה כי התחזית יכולה להשתנות אפילו תוך שעות ספורות וארזו ביגוד בהתאם. מנסיון למדתי תמיד לארוז אקסטרה ולתכנן ללא צפוי מבחינת לבוש. אני לא מתכוונת לאריזת מעיל בקיץ אבל שמרו אופציה לרוץ בחוץ גם אם קצת יותר קריר או ההפך, אם חם יותר ממה שציפיתם. תדעו שמצבכם חמור, אבל סדר העדיפויות שלכם בחיים נכון, אם המיטה שלכם נראית ככה לפני נסיעת עבודה ועוד לא התחלתם לארוז את בגדי העבודה:
דע את סביבתך
תבדקו את המפה טוב לפני שאתם יוצאים לריצה. אם אתם ללא מכירים את הסביבה, תמצאו מסלול שעובר ברחובות ראשיים, בפארקים מוארים וכו’. כיום זה הרבה יותר קל כי יש אפליקציות ריצה כמו mapmyrun. אני אישית לא כזאת מתוחכמת ובדרך כלל נעזרת ב-googlemaps ותמיד באה מוכנה להרפתקה.
תמיד טוב לקרוא על היעד בעיקר אם הוא אקזוטי – איפה מסוכן ואיפה לא חשוב לשאול ולוודא עם המקומיים: בקבלה במלון, חנות ריצה מקומית. אם ניתן, דברו עם רצים מקומיים. לדוגמא בפריז יש את יער בולון הידוע לשימצה ואם תשאלו אנשים שאינם רצים העצה שתקבלו היא לא להתקרב בכל שעה של היום. במציאות בשעות היום זה גן עדן לרצים ושווה ביקור.
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
ריצה ומוזיקה
אני מכירה הרבה רצים שטוענים שהם לא יכולים בלי. גם אני לא יכולה בלי כשאני על המסילה. אבל בחוץ, בעיקר במקום חדש, תעשו לעצמכם טובה ותשאירו את האזניות במלון. אני לא מתכוונת שתנגנו מוזיקה דרך הספיקר. ממש לא – תרוצו בלי. זה לא רק הרבה יותר בטוח, בעיקר בסביבה זרה. זה גם הרבה יותר כייף ומעצים את החוויה של להכיר מקום חדש ולהרגיש חלק ממנו.
סנטרל פארק, ניו יורק. רק אני וקולות הטבע
טלפון וכסף
אמרתי תשאירו את האוזניות במלון, אבל תמיד תמיד תיקחו אתכם את הסלולרי וכמה גרושים. לכל צרה שלא תהייה או אפילו לסתם בדיקה של המפה אם הלכתם לאיבוד. קרה לי לא פעם. לא לשכוח שהטלפון שלכם הוא גם מצלמה ורצוי להשתמש בו לתמונה או שתיים. כי אם זה לא באינסטוגרם זה לא קרה! כי ברור שסלפי שלכם רצים על חוף הים בקליפורניה או אגם בהודו, נראית הרבה יותר טוב מתמונה שלכם מנסים לא לנקר בעוד פגישת עבודה ארוכה. הכל שיווק… כמובן שלא לשכוח להשתמש בכסף שלקחתם לאיזה אספרסו לקינוח הריצה.
ברור שסלפי שלכם רצים על חוף הים בקליפורניה נראה הרבה יותר טוב מעוד תמונה במשרד
בחו”ל תצאו מוקדם ותפקדו את אתרי התיירות
בנסיעות עבודה אין הרבה ברירה, אבל גם אם יש אופציות אחרות, מומלץ לרוץ מוקדם. תהיו חכמים, כי מוקדם מידי גם לא מומלץ ויכול להיות מסוכן. המראות שתזכו להם כשהרחובות עוד ריקים, התנועה דלילה ואתרי התיירות לא מלאים שווים פחות שעת שינה או שתיים. כמובן שכל זה עוזר גם לריצה חלקה יותר בלי עצירות מיותרות.
תהיו גמישים ותקשיבו לאינסטינקטים
גם אם אתם סופר יקים. לא את הכל ניתן לתכנן מראש. דווקא כאן ככל שתהיו יותר גמישים כך תוכלו לשמור על שיגרת האימונים וחשוב מזה- תהנו יותר. לפעמים היצר ההרפתקני שלי גובר והחלטות לא הכי חכמות קורות: כמו ריצה בהודו בשבילים הסמוכים לכפר נידח. להגנתי לא הייתי לבד אלא עם אירי ענק ששימש כ”שומר ראש”. גם לא קרה כלום חוץ מהכירות קרובה מידי עם המציאות ההודית הלא כל כך זוהרת, אבל את הרגשת חוסר הנוחות שהרגשתי מהמבטים של המקומיים קשה לתאר במילים. אז תהיו חכמים ותקשיבו טוב טוב לאינסטינקטים שלכם, לטוב ולרע. ואם הם אומרים לכם, לא לעבור את השער החצי סגור לבד, אז תחזרו למחרת עם אותו אירי ענק, או שתוותרו.
אז תחזרו למחרת עם אותו אירי ענק – מה שחיכה מעבר לשער
תקשיבו לגוף שלכם ותהינו מההפתעות בחו”ל
למרות שכולנו רוצים להגדיר את עצמנו כספונטניים עם חוש הומור, במציאות הפתעות של הרגע האחרון במיוחד כאלה שנוגעות לתוכנית האימונים לא תמיד מתקבלות בברכה. אם יש לכם מאמן, מטרות ומירוצים להתכונן אליהם, או אתם כמוני באובססיה של הכל ירוק ה-Training Peaks.
האימון של היום קורא לאינטרוולים של סף חומצת חלב. אתם מאוד רוצים, אבל היום זה לא יקרה. ג’ט לג, הלחץ של הלו”ז הצפוף של נסיעת העבודה, האוכל הלא מוכר. לא חסרות סיבות כשאתם יוצאים מחוץ לשיגרה שלכם. במקום להתבאס ולהרים ידיים תקישבו לגוף שלכם ותזרמו איתו. תורידו קצב, תעברו לריצה קלה יותר. תהינו מהנוף, מהרגע, מההזדמנות לראות ולחוות משהו חדש. האינטרוולים יחכו.
תורידו את הקצב ותהנו מריצה בשלג
תמיד תכינו Plan B
ניחשתם? כאן אני מתכוונת למסילה. כי אם כל הרצון תמיד יש בלת”מים. מזג האויר לא תמיד ישתף פעולה, ולפעמים תגלו שאפילו ב-7 בבוקר עדיין חושך ולא הכי חכם לרוץ בחוץ. או כמו שקרה לי בנסיעה האחרונה לבייג’ינג שהטלפון שלי הבהב נורות אזהרה על רמת זיהום האוויר הגבוהה. הייתי צריכה לנחש שזאת הסיבה שכל המקומיים לבשו מסיכות על הפנים. אז אני תמיד אורזת גם ביגוד מתאים לאימון בפנים.
גם אז יש הפתעות: כמו מסילה שהוראות ההפעלה שלה בסינית בלבד (אופס). או כשאתם במקסיקו ושכחתם ששם לא מדברים במיילים והמסילה היא בקמ”ש, ואתם לא מבינים איך המהירות שתמיד קשה לכם הפכה פתאום לקלה, למרות הגובה וחוסר החמצן. אבל העיקר לרוץ!
ולפעמים גם Plan C
אז עשיתם את העבודה. תכננתם, ארזתם את הלבוש הנכון. בדקתם ברשת שלמלון יש חדר כושר ליתר ביטחון. אתם חדורי מוטיביה לצאת לאימון. קמתם מוקדם בבוקר ואתם מוכנים. ואז …
בהודו למשל, באחד המלונות, העצה המקומית היתה שלרוץ מחוץ למלון זה לא חכם. אוקיי, אני מקשיבה, לפחות באותו היום. נעבור ל-plan b, חדר הכושר והמסילה. עד שאני מגלה שזה נעצר בשנות ה-70 המוקדמות והציוד הקיים יגרום יותר נזק מתועלת. אבל הגוף והנשמה צריכים איזה ריצה טובה להתחיל את היום. מה עושים? מנצלים את מה שיש. כן, מדרגות. המלון בנוי על צלע הר ויש הרבה מדרגות וסמטאות תלולות. אז כמה שאני שונאת מדרגות, הלכתי עם זה. זה היה כייף, משחרר ושווה את הכמעט שבוע של שרירי תאומים תפוסים.
כשחדר הכושר במלון נעצר בשנות ה-70 מנצלים את מה שיש
קצת על חצי הכוס הריקה
למרות אהבתי העזה ל-pinkisbadass#, גם אני יודעת שבחיים לא הכל ורוד. אז כמה שאני לא אוהבת לדבר על זה תמיד יש גם חסרונות. כמו אותם הפעמים שיצאנו אחרי העבודה עד מאוחר, או שתינו קצת יותר מידי והצעד החכם היה ללחוץ על כפתור הסנוז ולהמשיך לישון… זה לא קל לשמור על שיגרת אימונים כשנוסעים כל כך הרבה. צריך הרבה כוח רצון ומוטיבציה. כל יום שאני מצליחה להכניס בו אימון בנסיעה זה ניצחון קטן. צריך לשמור על פרספקטיבה נכונה ולהכיר בעובדה שהביצועים שלכם לא יהיו ביצועי שיא, שהכושר כן יפגם קצת או הרבה, ושלא הכל תלוי בכם.
הכי חשוב: תזכרו להסתכל לאן אתם רצים ואל תשכחו להרים את הראש וליהנות מן הנוף.
אם יש לכם טיפים וחוויות משלכם, נשמח לשמוע בתגובות!
מאת: שרון שחר
שרון היא Gear Head רצינית, או בעברית חולת ציידת. “אני מאמינה, ומקיימת, שמספר האופניים הנכון בבית הוא N+1… כיום אני טריאטלטית ואיירונוומן פעילה, אך בשלבי חזרה לשורשים – אופני הרים”. שרון חיה בארה”ב ואת החלום של לצאת לתחרויות הכי מגניבות בעולם. היא מביאה ל RUNPANEL טעימה גלובלית מתרבות הריצה האמריקאית, אבל בד”כ תמצאו אותה ב BIKEPANEL
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו: