צפריר ים כתב RUNPANEL השתתף ונהנה במרוץ “רצים ביחד” ומיד רץ לספר לחבר’ה על המרוץ שהתקיים בכפר מזרעה ובקיבוץ עברון.
לכל מרוץ יש מספר מטרות. לפעמים הן סמויות לעיתים גלויות. מדי פעם אני משתתף במרוץ שאיני מודע למטרותיו, בחלק מהמקרים אני לא אוהד את המטרות ובכל זאת משתתף. הפעם במרוץ “רצים ביחד” המטרות גלויות לעין כל ואני אוהד אותן בכל ליבי.
מאת: צפריר ים
מזנקים ביחד
רצים ביחד- מרוץ שהוא גשר של תקווה
בספטמבר 2018 לאחר מאמצים רבים והתגברות על מכשולים לא פשוטים נפתח הגן הדו לשוני המשרת את תושבי הכפר מזרעה וקיבוץ עברון. שני ישובים הצמודים זה לזה וממוקמים דרומית מזרחית לנהריה. בגן לומדים השנה שבעה ילדים מהכפר מזרעה ושבעה ילדים מקיבוץ עברון. הקמת גן חייבה ועדין מחייבת השקעה כספית גדולה אותה מקווים יוזמי העמותה ומארגני המרוץ, בהם שרונה שלו מאיר בעלת מועדון ריצה אדרנלין בגליל המערבי, להשיג באמצעות תרומות.
אוהבים את RUNPANEL? הצטרפו לניוזלטר השבועי!
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
גשר של קשר
מטרה אחרת אותה הציבו לעצמם מארגני המרוץ היא בניית גשר בין ערבים ליהודים בכל הגילאים בגליל המערבי ובישראל בכלל. מזרעה (בערבית הפירוש הוא חווה) הוא כפר קטן הנמצא בין שני קיבוצים ועיר. מדרום רגבה, מצפון עברון וממערב נהריה. למרות הקירבה הגיאוגרפית האוכלוסיות הערבית והיהודית לא התחברו. החששות הם תוצאה של חוסר היכרות משני הצדדים, היהודים והערבים.
הוכנה ביחד- כרזה מילדי הגן
המרוץ היה הזדמנות לפעילות משותפת. הערבית והעברית נשמעו בו זמנית בצורה הטבעית ביותר. בהמתנה לתורי לקבלת הערכה עמדו איתי יהודים וערבים. מהצד השני עבדו מתנדבים שחלקו את הערכות, חלקם ערבים וחלקם יהודים. השיחות התנהלו בו זמנית בשתי השפות. גם המוזיקה שהושמעה עד לתחילת המרוץ הייתה בשתי השפות. היכרות כזו מפחיתה חששות ופותחת אפשרויות לעתיד של שיתוף ולא של שנאה וניכור.
אוכלים ביחד
רצים ביחד
כמה דקות לפני ההזנקה נשאו דברים שגיא שלו, אחד מיוזמי “גן תות”, הגן הדו לשוני, ופואד עווד, ראש המועצה של מזרעה. הדגש בדבריו של מר עווד היה, אנחנו חיים ביחד ואנחנו רצים ביחד ונמשיך לעשות זאת עוד שנים רבות. המרוץ הוזנק בדיוק בזמן. תחילה רצנו ברחובות מזרעה, השילוט היה ברור ובכל צומת עמדו סדרנים שכיוונו אותנו ומנעו מהמכוניות להפריע בריצה.
לאחר כמה מאות מטרים נכנסנו לקיבוץ עברון. גם כאן עמדו סדרנים מתנדבים בכל צומת ופנייה. המארגנים העבירו אותנו דרך “גן תות”, חתן השמחה. ילדי הגן הכינו עבורנו כרזה בערבית ובעברית. מהר מאוד גם בתי הקיבוץ מאחורינו.
רק בערוץ הטלגרם– מקבלים עידכון על פרסום כתבות בזמן אמת!
לשיפור: מיקום עמדות השתייה
מיד ביציאה מהקיבוץ פגשנו תחנת שתייה מדוגמת להפליא עם שירות אישי. באופן כללי השירות בתחנות השתייה היה מצוין, אבל מיקומן, לדעתי, לא היה מוצלח. הראשונה מוקמה מוקדם מדי, השנייה מאוחר מדי והשלישית 700 מטר מקו הסיום. ברור שמיקום התחנות הוא פונקציה של אילוצים, אבל, במקרה שלנו לא ראיתי דבר שמנע מהמארגנים למקם תחנת שתייה כל 2.5 ק”מ. ייתכן שמיקום התחנות היה ניסיון לאיחוד מסלולים.
שותים ביחד
המסלול עבר ליד מקשות אבטיחים, מטעי אבוקדו ומטעי רימונים שממזרח לקיבוץ עברון והכפר מזרעה. גם חלקם של האתרים ההיסטוריים לא נפקד. עברנו בסמוך לבית הבהא אללה, הבית שבו חיי מייסד הדת הבהאית לזמן מה. בנוסף, עברנו בסמוך לאמת מים, שהייתה פעילה עד שנות החמישים. האמה הובילה מים מעין השיירה שבסמוך לקיבוץ כברי אל העיר עכו. תושבי הכפר מזרעה היו אמונים על תחזוקת האמה ובתמורה השתמשו במים שזרמו בה.
רצים ביחד
למען חווית הרצים ביחד
מארגני המרוץ באמת עשו כל מאמץ כדי להנעים את זמננו. לדוגמא, הם הקפידו להרטיב את השבילים הלבנים עליהם רצנו כדי למנוע אבק ולהוריד את עומס החום. בטקס הסיום אמר ראש המועצה האזורית מטה אשר, מר משה דוידוביץ, שבשנה הבאה המרוץ יוקדם בשעה.
אני מעלה רעיון מאתגר למארגני המרוץ: במקום להקדים את זמן תחילת המירוץ בשעה, ניתן לרוץ מסלול זה בשעות הלילה או בערב. שלבו את המרוץ עם הפנינג גדול בכפר ובקיבוץ, שלבו את העסקים של הכפר במיזם, וכולם יצאו מורווחים.
בצל ביחד
מתחם סיום מושקע ומשמח
במתחם הסיום נפרשו רשתות צל שהקלו מאוד על השהייה במקום. הסדרנים חילקו לכולם ארטיקים קרים שעזרו לצנן מעט את החום. הילדים הרבים שהשתתפו במרוץ המשיכו להוציא את מרצם במתקנים המתנפחים שנפרסו במיוחד בשבילם וכולם ניראו מאוד שמחים, גם אני.
רצות ביחד – מקצה 10 ק”מ נשים
- מקום ראשון ג’סיקה שפיר 43:18
- מקום שני אמל חיחי 48:53
- מקום שלישי סימה צלר 52:10
על פודיום ביחד
רצים ביחד- מקצה 10 ק”מ גברים
- מקום ראשון ראיד חגאזי 37:45
- מקום שני מוחמד חטיב 39:50
- מקום שלישי דובב מזור 41:25
עם גביעים ביחד