מנהלת התוכן של “מרתון ישראל”- מורן מישל, ושותפה בארגון ריצות חברתיות, הוציאה פוסט אגרסיבי כנגד “הר לעמק” בקבוצת הפייסבוק הגדולה לרצים: חובבי ריצה. עובדת היותה מנהלת התוכן של מרתון ישראל (של עופר פדן)- חברה המפיקה אירועי ריצה מתחרים לאלה של הר לעמק מעלה שאלות אתיות- האם זה המשך רוח הקמפיינים הנגטיביים של בעלי עניין מהבחירות האחרונות או ביקורת לגיטימית של אדם פרטי?
לשון ההודעה
ההודעה פורסמה בבולטות על רקע אדום: “אני יודעת שאמרתם לנו, נאמר, אמרו, תאמרנה וכו’, אבל חשוב שייאמר שוב ועם כל הכובד לעסוקים במלאכה ולפורס מאז’ור ופה מינור: הר לעמק היה בזיון לתפארת”.
מורן מישל אינה חדשה לעולם הרשתות החברתיות- זה תחום הפעילות שלה, המקצוע שלה (כדבריה בפרופיל הפייסבוק “מובילה קהילות רשת”). היא שוחה בו ומומחית בו והיא יודעת הייטב מה ההשלכות של פוסטים כאלה, ומכירה את הדינמיקה סביבם לפני ולפנים. על כן יש לקרוא את הדברים לא כפעולה אקראית, רגשית ורגעית, אלא כאקט מתוכנן ומודע לעצמו. ההודעה הזו, על רקע אדום דרמטי, לא מנומקת ולכן נקראה בתחילה על ידי רבים כהכפשה, קיבלה ביאורים רק לאחר מכן, כשהחלה מישל לקבל תגובות על כך שהפוסט שלה אינו מנומק. היא מנתה את הנימוקים שלה:
“כי הזינוק המאוחר שיבש הכל ועדיין היה חם מאוד ומדי לרצים הראשונים, כי התחנות דלות, לא היו תחנות מים בחלק גדול מהמקטעים, אפס אווירה בתחנות החלפה, וכמובן שהיה ברור מאליו שגם הבוקר לא יהיה אפשרי לרוץ אבל לא טרחו להודיע לאנשים בלילה, חיכו שהרצים של הבוקר יגיעו לרוץ בחום כדי להכריז על קיצור נוסף ואנשים הרי חיכו שם את כל הלילה כדי לסיים בלי לרוץ 1 מתוך שני המקטעים בלבד שנותרו להם.”
בתגובות היא המשיכה לפרט את בעיות המרוץ על האווירה בתחנות ההחלפה שחסרה לטעמה “לתחושה של מרוץ, תחרות, ולא לתחושה של קבלה בקופת חולים ׳מה מספר שלך?׳ יש הרבה מאוד דרכים לייצר אוירה לרצים שמגיעים ולאלה שיוצאים מתחנה, אבל כאן פשוט עמדו לאור פרוז׳קטור וחיכו להחלפה. אנחנו יודעים איזו אווירה שמחה ומעודדת אפשר לייצר בתחנות, יש לכך דוגמאות מוצלחות מאוד אפילו בארץ”.
עוד היא כתבה שצריך היה לבטל את המרוץ: “לא היה צריך שאף אחד ייפגע מהחום, חלילה. היה צריך לבטל את המרוץ ולא להוציא רצים למרוץ כל כך קטוע וחסר”. הדיון והטענות בעד ונגד ממשיך עוד ועוד בקבוצה, והפוסט מקבל כמות תגובות אדירה.
תגובות מעורבות להר לעמק
כאמור למרוץ ולקונספט שלו, יש תגובות מעורבות ובכך התלונות של מישל על ההפקה אינן חריגות במיוחד, אולם חריגה הבוטות והסגנון, ועל רקע תפקידה זה מעלה שאלות אתיות. במקביל אני חייב לאמר שגם אני מסכים עם תפיסתה הבסיסית לגבי ביקורת: מותר ולגיטימי לדרוש ממארגני מרוצים שירות טוב ותמורה לרצים. ביקורות על המרוץ קיבלו ביטוי גם בכתבה שלנו- מצד אחד אהבה גדולה למרוץ שיוצר אצל רבים חיבור לחבל הארץ בו הוא מתקיים, לצד מורת רוח מהמורכבות הלוגיסטית, פקקים ועוד. ביקרנו בעבר את המירוצים “הקטנים” יותר העירוניים של Real Timing שבסופם הכיבוד חלש ואין שום אירוע אלא פיזור שקט למכוניות ובכל כתבת תיאור מרוץ יש ביקורת.
אין ספק שלהר לעמק יש מקום של כבוד במרוצים בישראל- זה מרוץ שהפך לתופעת ריצה רחבת היקף. את המדבקות של M2V אפשר לראות על כמות אדירה של מכוניות בכבישים. הסיפור שלו- הקונספט של תנועה מנקודה לנקודה במשך כל כך הרבה שעות, בעבודת צוות הוא סיפור רותם ומגבש. בזכות הקונספט הזה הוא הפך ליעד למקומות עבודה רבים שהכניסו לריצה אנשים חדשים, אבל הוא לא חף מבעיות.
דנית לויטן ורדי- לא מושלם אבל חוויה מטורפת
הפאנליסטית דנית לויטן ורדי, מאמנת ריצה, מאשרת חלק מהתלונות שהושמעו בפוסט ב”חובבי ריצה” אך אינה מסכימה עם המסקנות והביקורת השלילית כל כך: “מרוץ שליחים ראשון שלי. אכן לא הייתה אווירת מרוץ באף אחת מהתחנות בהן ביקרתי. עם קריאות שאכן הזכירו קופת חולים: מה המספר מה המספר… מתנדבים שיושבים בעמדות ולא שומעים אם לא צועקים להם את המספרים. אכן קיצרו תוך כדי 2 מקצים (אותם בדיוק סיימנו). בוויז הנקודות לא היו לגמרי ברורות והתקשינו למצוא. מעט פקקים.
במקביל- לא הפסקתי להתפעל מהעובדה שהצליחו לארגן ולהרים הפקה שכזו. כל כך מורכב בלילה ובשטח. השילוט במסלולים היה טוב. גם בלילה. בכל אחת מהעמדות היה כיבוד שמספיק גם לגדודי ישראלים רעבים שלא מסתפקים ב”נשנוש” קל אלא נראה כי באו “לדפוק ארוחה”. החניות היו רחבות מספיק והמסלולים היו פשוט יפייפיים גם בלילה לאורך ירח כמעט מלא ובמיוחד לאורך היום. גרם לי להתאהב מחדש בארץ ישראל הטובה והיפה (חייבת לטייל יותר). לא מרוץ מושלם אבל בהחלט חוויה מטורפת עבור כל הקבוצה שהשתתפה.”
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
ביקורת מהפוזיציה?
שיח ציבורי ודמוקרטי הוא חשוב מאוד, ויש מקום לביקורת- על כל מירוץ וכל הפקה. גם בכתבה שפרסמנו מיד לאחר הר לעמק 2019 ישנה ביקורת נוקבת על קונספט מרוצי השליחים מנקודה לנקודה (קראו פה). אולם כאשר בעלת תפקיד במרתון ישראל, ופעילה כמקצוע ברשתות החברתיות, מפרסמת הודעה כזו, דומה שאי אפשר להתעלם מהפוזיציה: מרתון ישראל היא חברה המפיקה אירועי ריצה המתחרים עם “הר לעמק”, כולל מעורבות בעבר בהפקת מרוץ השליחים בעל הקונספט הדומה תנ”ך תש”ח. כל אירוע ריצת שטח שמהווה יעד לרצים רבים, בסמיכות לאירועים של מרתון ישראל- קיימים או מתוכננים, הוא מתחרה, ורבים שיבחרו אירוע אחד כיעד, יוותרו על אירועים אחרים.
על כן נשאלת השאלה האם זה קמפיין נגטיבי מודע לעצמו של מורן מישל מתוקף היותה ספקית שירות ובעלת תפקיד במרתון ישראל? שוב- לאור היותה מקצוענית בתחום, לטעמי קשה מאוד לקבל את הטענה שזו הבעת עמדה של אדם פרטי שאינה קשורה לאינטרסים האלה.
בהשראת החתירה ל Engagement – מיקסום התגובות הרגשיות של הקוראים, שיטת פעולה כזו, של קמפיינים נגטיביים, הפכה להיות מניפולציה מכוונת ומאוד נפוצה בשנים האחרונות. לא רק בבחירות האחרונות ובפוליטיקה – גם בקרב אנשים פרטיים ששואפים לקבל חשיפה בקבוצות הפייסבוק. אולם יש בה סיכון: בקהילה קטנה יחסית כקהילת הריצה, היא יכולה להוות חרב פיפיות ולהכתים בתדמית שלילית את הנוקטים בה, ולהרחיק מהם ומהאירועים בהם הם מעורבים את מי שלא מזדהים עם הגישה השלילית.
תגובות המוזכרים בכתבה
תגובת עמותת הר לעמק, מארגנת המרוץ: “עמותת הר לעמק מזמינה את כל מי שרוצה להצטרף להתנדב, לסייע, או לתרום בכל דרך למרוץ המדהים שלנו. איננו עוסקים בהכפשות.”
עופר פדן מוסר ל RUNPANEL: “מורן עצמאית לחלוטין, אני רואה (את הפוסט, לאחר הפנית ראנפאנל) כעת לראשונה. אין שום קשר בין פוסט זה למרתון ישראל.”
מורן מישל: “זה פוסט פרטי שלי כמשתתפת שנה שלישית בהר לעמק. שום קשר למרתון ישראל. אני אדם פרטי ורצה הרבה לפני שהתחלתי לעבוד עם מרתון ישראל. אני לא עובדת ב-מרתון ישראל. אני פרילנסרית ועוסקת רק בתוכן ולא בהפקת האירועים. אם הייתי כותבת בתור בעלת תפקיד הייתי עושה גילוי נאות, אבל אין לביקורת שלי שמץ קשר למרתון ישראל”
צילום: הר לעמק