חברת Suunto הוקמה ב-1936 על ידי תומס ווהלונן, כחברה המייצרת מצפנים, והאוריינטציה שלה כלפי ה-great outdoors מלווה אותה עד היום. בעשוריה הראשונים, נועדו מוצריה של סונטו לשמש טיילים וצוללנים. ב-1998, החלה החברה לשלב את יכולותיה בתחום מדידת הלחץ הברומטרי ושירותי המיקום עם שימושים הקשורים לספורט העממי: ובעיקר מד דופק, כשהיא נוגסת בנתח השוק של חברה פינית אחרת: פולאר, ומציעה שעונים מעוצבים ויפים, עם קו עגול אופייני. ועכשיו, השיקה סונטו את שעון הדגל שלה – סונטו אמביט: שעון עם GPS מובנה, שפונה לקהל הרצים, הרוכבים, המטפסים, והמטיילים. מחירו: 2,200 ₪ לפני הנחות.
אקדים ואומר כבר עתה: קוראים שעוסקים אך ורק ברכיבה – במיוחד רוכבי כביש – לא ימצאו עניין פונקציונאלי רב ב Suunto Ambit. לרוכבי כביש יש שעוני אופניים מוצלחים יותר בעלי פיצ’רים רבים יותר. אבל מי שלא רק רוכב אלא גם חוטא בריצה, ובפרט ריצה ארוכה בשטח או ריצת ניווט, או שאוהב לרכוב בשטח, בשבילים עקלקלים, או עוסק בסקי, יוכל למצוא בו תועלת. במיוחד לאור אורך חיי הסוללה המרשים (עד 50 שעות במצב “שטח”) שהפך אותו כבר לחביבם של רצי האולטרא-מרתון.
ברמה האמוציונאלית ברור ששעון סונטו יקר ואקסטרימיסטי זהו סוג של מסר לסביבה על מי אתה, מה מעניין אותך, ואיזה סטייל יש לך.
אז מה בקופסה?
מעלה ראשונה של האמביט היא צורתו, או במלים אחרות, העובדה שבניגוד לשעוני ספורט אחרים, הוא באמת נראה כמו שעון, ולא כמו מקרר מיניאטורי על הזרוע. הוא אמנם מאסיבי, אבל מאסיבי בצורה שמזכירה שעון. בזכות חיי הסוללה הארוכים שלו ניתן להשתמש בו ביום יום כשעון, וגם לעשות שימוש ספורטיבי (כמובן שעדיין תצטרכו לטעון אותו, אבל זה ברור מאליו, לא?). מאפיין חסכוני חכם נוסף שיש בשעון הוא העובדה שכאשר הוא מונח במקום אחד לפרק זמן ממושך – המסך כבה.
הסונטו אמביט מגיע עם רצועת דופק נעימה ונוחה (לטעמי זו הרצועה הנוחה בשוק), ועם כבל הטענה וחיבור למחשב. הכבל מתחבר לשעון באמצעות “תנין”, כלומר זוג מלקחיים שצד אחד שלהם עטוי זיזים, שנועדו לתפוס את המגרעות הזעירות בצידו של השעון. אגב, ניתן לטעון את האמביט גם לא דרך המחשב: פשוט תחברו את חיבור ה-USB לתקע חשמל (כמו זה של מטען של אייפון, למשל), והשעון ייטען בלי בעיה.
התקנה ואתחול
בחיבור ראשון של השעון למחשב, מתקין השעון בזריזות ובלי בעיות מיותרות את התוכנה הנחוצה לו – תוכנת moveslink. מאותו רגע ואילך, האמביט מתקשר איתה כל פעם שאתם מחברים אותו למחשב, ושולח אוטומטית את פרטי האימונים האחרונים. את פרטי האימון אפשר לראות באתר movescount.com, שם הם מופיעים בצורה מסודרת. כל מי שרגיל לאתרים מסוג זה (כמו אתר garmin connect, STRAVA, sportstracks ועוד) – לא יתקשה להשתמש ב-movescount, שמפלח את האימונים השונים לפי סוגם – רכיבה, ריצה, שחייה, וכו’. מיותר לציין שאת פרטי האימונים ניתן מאוחר יותר לשתף בפייסבוק, טוויטר וכיוצ”ב.
מה שמיוחד ומוצלח מאוד באתר movescount – הוא שדרכו גם מבצעים את התאמת הגדרות המכשיר. חסל סדר לחיצה אינסופית על כפתורים – פשוט מסמנים וי באמצעות העכבר ברובריקה הנחוצה, וגמרנו. ככה ניתן להגדיר את הפרמטרים שתרצו לראות במסכים השונים של הפעילויות השונות. אגב, אין צורך להסתפק במסך אחד או שניים; ניתן להגדיר מספר בלתי נדלה של מסכים (אני הגדרתי שישה לריצה, ואז התעייפתי. אני מניחה שיכולתי עוד אילו רציתי בהם). בכל מסך ניתן להראות עד חמישה פרמטרים – העליון והאמצעי קבועים, והתחתון מתחלף (עד שלוש פעמים, אם רוצים; אפשר גם להסתפק בפרמטר אחד) באמצעות לחיצה על כפתור ה-view.
שימוש ראשון
לשעון יש חמישה כפתורים – שלושה מצידו הימני ושניים משמאל. הכפתורים גדולים ועשויים ממתכת – סגולה לאריכות ימים, יש להניח, לעומת הבלאי של כפתורי הגרמין 310XT שנמצא בשימוש אינטנסיבי מאז שנרכש, ב-2010. הכפתורים מסומנים לנוחיותכם, מה שהופך את השימוש הראשון בשעון לאינטואיטיבי לחלוטין.
הכפתור העליון מימין הוא כפתור ה-start/stop. מימין באמצע נמצא כפתור next, והכפתור התחתון מימין הוא כפתור ה-light, שלחיצה עליו מפעילה את התאורה האחורית המשובחת של השעון. משמאל למעלה מצוי כפתור ה-back/lap, ומתחתיו כפתור ה-view (שהוזכר כאן קודם בהקשר של שורת המידע התחתונה במסכי השעון, שביניהם מדפדפים).
כדי להתחיל אימון יש ללחוץ על כפתור ה-start. ייפתח מסך שעליו יסומן exercise כברירת מחדל (יש עוד אפשרויות, כמו navigation לחיפוש נקודות ציון או דרכים, דפדוף באימונים קודמים ב-logbook או שימוש בפונקציית שעון עצר פשוט תחת stopwatch). אחרי בחירת exercise, באמצעות לחיצה על כפתור ה-next, נפתח מסך חדש שעליו מופיעים סוגי הפעילויות האפשריים שבהן תומך השעון. נוסף על הפעילויות המובנות מאליהן, כגון ריצה ורכיבה, מציע השעון במקור עוד פעילויות כגון סקי, טיפוס הרים, ריצת שטח וכיו”ב. אבל גם אותן ניתן לצמצם על פי ההעדפות האישיות – באמצעות אתר movescount. על פי אותו עקרון, ניתן גם ליצור פעילויות חדשות באתר, באמצעות בחירה בלשונית gear, בחירה ב-customization והקלקה על create new custom mode.
מיעוט פיצ’רים ברכיבה
כתבתי קודם בקצרה ועכשיו גם אפרט – כשעון רכיבה, האמביט מציע דברים בסיסיים ביותר. ניתן לרכוש עבורו (בנפרד, 404 ש”ח) פוד אופניים, שמסוגל למדוד מרחק ומהירות. מה שמגניב בפוד הזה הוא שמדובר בחיישן שמגיע כהתקן קוויק-ריליס לציר הקדמי, במקום שיישב בצורה גמלונית ומכוערת (ועם כבלים) על המזלג הקדמי. עם ההתקן הזה מגיעה גם תושבת לשעון המתלבשת על הכידון, מה שיכול אולי להסביר את מחירו המוגזם-קמעה. רוצים גם התקן המודד קאדנס? בשביל זה צריך פוד אחר, ייעודי לקאדנס. וגם אותו תצטרכו לרכוש בנפרד, תמורת 302 ש”ח. אבל רגע, חכו! בעקבות עדכון התוכנה של השעון שיופץ החל מהיום (29 בנובמבר) יוכל השעון לתקשר עם התקנים הפועלים בשיטת ANT+. זו בשורה משמחת לכל מי שכבר מותקנים לו התקנים כאלה על האופניים, שיוכל להמשיך ולהשתמש בהתקנים הקיימים.
Suunto Ambit ימדוד לנו דופק…
גולת הכותרת של הסונטו אמביט – וגם של שעון הדופק המתקדם ביותר שקדם לו, ה-T6, שנבחר פעמיים לשעון הדופק הטוב בעולם – היא שימושיו כמד דופק, או יותר נכון, המדדים הגופניים הנוספים שהוא מסוגל לשאוב ממדידת הדופק. מעבר למדידת דופק, וגזירה מתוך המדידה הזאת את הדופק הממוצע ואת הקלוריות שנוצלו באימון, מספק השעון עוד שני נתונים – peak training effect או בקיצור P.T.E., וזמן המנוחה הנחוץ כדי להתאושש מהאימון.
ה-P.T.E הוא למעשה סוג של סרגל מאמצים הנמדד בערכים של בין 1 ל-5, כאשר 1 הוא הנמוך ביותר ו-5 הוא המקסימלי. בסונטו טוענים שהטכנולוגיה שמאפשרת את מדידת ה-P.T.E מסוגלת לזהות גורמים נוספים המשפיעים על הגוף בזמן האימון, בהם קצב נשימה, נפח נשימות, צריכת חמצן מקסימלית (VO2max) וכן הלאה.
בתום האימון, לאחר שנתוני האימון הוזנו לאתר movescount – ניתן לצפות שם בתוצאות לכל אחד ואחד מהמדדים האמורים. עד כמה זה מדויק? כדי למדוד את זה צריך ללכת עם השעון למכון בדיקות ספורט מתקדם ולבדוק. בכל אופן, חסידי אימוני הסח”ח שבינינו ודאי יעריכו את הפיצ’ר.
רוצי, Ambit קורא לך
ציינתי קודם שהאמביט הוא שעון חביב על רצים, ובמיוחד על רצי אולטרא-מרתון, שעד לידתו של האמביט נאלצו לצאת לאתגרים כמו מרוצי 100 מייל וספרטאטלונים אחרים חמושים בכמה שעונים, מאחר שלא מצאו שעון שיוכל להחזיק מעמד למשך מרוץ שלם.
פיצ’ר נוסף וייחודי לשעון זה שבא לידי ביטוי בריצה הוא טכנולוגיית ה-Fused speed שבה הוא משתמש. המדובר במד תאוצה פנימי, שיחד עם טכנולוגיית ה-GPS מעניק לשעון יכולת טובה יותר לאמוד שינויים בקצב. בקצבי ריצה של “בני תמותה” – כלומר, במהירות של פחות מ-20 קמ”ש, מתקשים שעוני GPS להגיב במהירות לשינויי קצב, בגלל “רעשים” שמקבל ה-GPS עקב המהירות הנמוכה. מד התאוצה המובנה חובר לטכנולוגיית המיקום הלווייני, מה שהופך את השעון לרגיש יותר לשינויי קצב. בנוסף, במקרה שמסלול הריצה עובר בתוך מנהרה או באזור אחר שבו קליטת הלוויין לקויה, השעון מסוגל להמשיך ולקלוט נתונים על קצב הריצה והמרחק.
בעייתיות בפונקציה טריוויאלית מאוד שלו – עצירת השעון. לפי שעה, בשעון אין אפשרות להפעיל אוטו-סטופ, וכל לחיצה על pause והפעלתו מחדש מתחילה lap חדש בשעון, מה שמחרפן את ספירת הלאפים והופך אותה לבלתי-קשורה לספירת הקילומטרים. נכון, מדידת המרחק המצטבר אינה מושפעת מהעצירות, אבל כאשר השעון מצפצף בחדווה כל קילומטר שהושלם ומדווח על מספר לאפים שאינו תואם את מספר הקילומטרים שאותם עברנו, זה מרגיז למדי ומבלבל בהחלט, במיוחד בריצות ארוכות. הפתרון הזמני כרגע הוא פשוט לא לעצור את השעון בעצירות השתייה וההזנה, ולספוג את ההאטה בזמן המצטבר. כל עוד העצירות קצרות ופונקציונליות, התוספת אינה כ”כ משמעותית. אבל כאשר מדובר בעצירת שירותים או כל עצירה אחרת לפרק זמן של יותר מדקה, זה באמת לא משתלם, במיוחד לאור העובדה שבאמביט – בניגוד לשעוני גרמין השונים – אין אפשרות לראות בניתוח פרטי האימון את ה-average moving speed/pace.
בסונטו ציינו כי באחד העדכונים הקרובים של תוכנת השעון, תתווסף לשעון אופציית אוטו-סטופ, שתוכל לפתור את הבעיה הזאת. כולי תקווה שזה יקרה, ויפה שעה אחת קודם.
והודעה מ-1.12.12 — בעדכון התוכנה של השעון מהימים האחרונים אמנם לא התווספה אופציית האוטו-סטופ, אבל בעיית ה-lap\pause נפתרה! חסל סדר lap חדש כל עצירה. בעקבות הדיפרנציאציה בין ה-pause ל-lap שהתבצעה בעדכון הזה, מעתה יש בשעון גם טיימר אינטרוואלים, לתשומת לבם של כל הרצים שחיכו לו בנשימה עצורה.
ומה עושים בטריאתלון?
טריאתלטים שמחפשים שעון ייעודי לטריאתלון ימצאו בסונטו אמביט פתרון חלקי. השעון עמיד במים עד ל-100 מטרים, אך הוא אינו מציע פיצ’רים מתקדמים לשחייה כמו ה-910XT של גרמין, כגון ספירת תנועות או בריכות. שחיית ים שערכתי עם השעון במסלול מוכר היטב הראתה שה-GPS של האמביט קולט לא רע תוך כדי שחייה – ולא נרשמו זיופים משמעותיים במדידת המרחק.
מי שמעוניין בפוקנציית “מולטי-ספורט” כמו זו של הגרמין, יוכל לקנפג לעצמו פעילות חדשה באמצעות create new custom mode, ויקליק על LAP כדי לעבור מהים, להחלפה, לאופניים, להחלפה ולריצה. פשוט צריך לארגן שבמסכים השונים יופיעו הפרמטרים הרלבנטיים לכל אחד מהענפים, מה שסה”כ לא מורכב כל כך, והרי לכם שעון טריאתלון.
השורה התחתונה
סונטו אמביט הוא שעון GPS אמין ונאה, עם חיי סוללה ארוכים. המידע הפיזיולוגי שהוא מספק הוא כרגע יחידי במינו – איזה עוד שעון ספורט אמר לכם לאחרונה כמה שעות התאוששות נחוצות לכם מהאימון שזה עתה סיימתם? לא נותר אלא לקוות שבקרוב מאוד תיפתר בעיית הסטופ\לאפ באמצעות הוספת פונקציית האוטו-סטופ. מעניין יהיה גם לראות איך יתפתח מיזם נוסף שצפוי להתווסף לאתר Movescount בימים אלה, שיאפשר למשתמשי סונטו להוסיף Apps לשעון, כלומר פיצ’רים קטנים כמו חישוב שיפוע, מדידת תוצאה משוערת במרוץ על סמך קצב ממוצע, ועוד ועוד, כיד הדימיון הטובה על קהילת המחזיקים בשעון.
חבל רק שמיני תוכנות ואתרים המשמשים כיומני אימונים מקוונים – כגון SportsTracker, Strava, SportsTracks ועוד – אינם מסוגלים לתקשר עם האמביט. למעשה, האתרים האלה נוסדו בעידן שבו חברת גרמין חלשה על תחום שעוני ה-GPS, ולא היו בלתה מלבד סמרטפונים. בעידן הנוכחי, שבו למועדון שעוני ה-GPS הצטרפו עוד חברים, כגון המוטואקטיב של מוטורולה, סונטו אמביט ושעון ה-GPS החדש של פולאר, ה-RC3, מן הראוי שאתרים אלה ירחיבו את חוג השעונים שמהם ניתן להעלות נתונים.
סונטו אמביט מיובא לישראל על ידי חברת אונידו, חברה משותפת לחברת אוניספורט וחברת דוגית.
תמונות: מייקל לזר, דנה צימרמן
דנה- אשת תקשורת ואקטיביסטית, רצה מאז 1997, טריאתלטית מאז 2005. מאחוריה איירונמן (אוסטריה 2013), כעשר תחרויות חצי איש ברזל, עשרות חצאי מרתון, מרתון ומירוצים למרחקים שונים, ביבשה ובים.