רום כרמי, המוכר יותר בשם "רום היחפן" הוא אושיית רשתות חברתיות, שמקדם ימים כלילות את עולם הריצה היחפה. רום גומע עשרות קילומטרים בשבוע יחף, ומתעד זאת בשלל סרטוני וידאו נמרצים. יצאנו לבדוק מי הוא רום היחפן, ולשמוע על עולם הריצה היחפה. מוזמנים לקרוא בכתבה:

רום היחפן הוא אושיית רשת, ומגדיר את עצמו כ-"אושיית יחפנות". הוא אדם בלתי שגרתי, שרץ יחף בכל מזג אוויר – אם זה בקיץ בטיילת בתל אביב, או בשלג בחרמון או בהר איתן. הראיון שקיימנו עם רום מובא כאן בכתבה, בצורה מתומצתת. מוזמנים להכיר קצת יותר לעומק את רום ואת עולם הריצה היחפה – זה ממש מעניין. 

 קבלו אותנו למייל אחת לשבוע:

הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:

מאשר משלוח פרסום ועדכונים

מי אתה "רום היחפן?" – היכרות קצרה עם רום כרמי

"אני רום היחפן, אני אושייה יחפנית, יוצר תוכן כבר מעל עשור. יש לי סרטונים בכל הפלטפורמות, סרטונים עם מיליוני צפיות ואני מעודד ומעלה את המודעות ליחפנות. זה עיקר התוכן שאני עוסק בו בשנים האחרונות והתוכן שפרצתי איתו. אני נחשב לכוכב טיק טוק לילדים היותר צעירים ולנוער, מעניק השראה וגורם להם לצאת החוצה ולרוץ".

רום מספר שהוא גדל בקיבוץ יטבתה בערבה, ושמאז ומתמיד חלם לפרסם את התוכן שלו: "תמיד היה לי חלום להיות יוטיובר, בסוף נהייתי טיק טוקר. התחלתי ליצור תוכן בגיל 17". רום וחבריו בקיבוץ היו מייצרים סרטונים עוד טרם עידן הסמארטפונים, ומעלים אותם לרשתות החברתיות. כך הוא למד לצלם, ויותר מאוחר הפך את הצילום למקצוע. 

ריצה יחפה

רום היחפן: בלי נעליים ובד״כ בלי חולצה (צילום: אלן צ'רנילוב)

רום והריצה – כיצד התחיל הרומן ארוך השנים?

שאלה: מתי התחלת לרוץ והאם יש לך זכרון מהריצה מהריצות הראשונות שלך בחיים?
רום: "השאלה מעולה. התחלתי לרוץ בכיתה ה', כי הייתי ילד שמן. אני לא אשכח איך בחופש הגדול בין כיתה ד' ל ה', אמרתי לאמא שלי שאני שמן. בכיתי ואמרתי לה שאני רוצה לרזות ואז התחלתי לרוץ. התחלתי לרוץ בכיתה ה׳ ומאז לא הפסקתי."

רום מספר שהריצה עזרה לו לרדת במשקל, ובגיל היסודי, למעשה נדבק בחיידק הריצה: "רזיתי ואהבתי לרוץ, ושם נדבקתי בחיידק והתאהבתי בריצה".. מאז בית הספר היסודי רום המשיך עם הריצות, והוא מעיד ששיא הכושר שלו היה בתקופת השירות הצבאי. אך לאורך כל השנים, רום למעשה רץ כמו רוב האנשים – עם נעלי ריצה.

רום עובר לריצה יחפה

שאלנו את רום על המעבר מריצה רגילה לריצה יחפה. רום מספר שהמעבר התחיל בהדרגתיות, אבל לבסוף כבר לא היה יכול לחזור אחורה: "גיליתי את הריצה היחפה כשהשתחררתי מהצבא. נתקלתי בסרטון של אבבה ביקילה – האתיופי שניצח את המרתון ברומא ב1960. הוא עשה את הבלתי אפשרי: הוא לא מצא נעליים מתאימות ולכן החליט שהוא מזנק יחף, כי ככה הוא התאמן באתיופיה. כל הרצים הכי טובים בעולם הסתכלו שמאלה ואמרו לו – תשמע אתה חי בסרט, אתה הולך להפסיד. בסוף הוא עשה היסטוריה וסיים ראשון. 

אז אבבה בקלה הדליק לי את המחשבה הזו: ״אולי אנחנו אמורים לרוץ בלי נעליים?״. ואז התחלתי לרוץ עם סנדלי ברפוט בעובי של 10 מילימטר – סנדלי גיבורים זה מותג ישראלי שכבר לא קיים. משם עברתי לנעלי ברפוט של 6 מילימטר, ואז ליחף לגמרי. זה היה תהליך של שנה, זה לא משהו שעשיתי ביום אחד, וזה שינה לי את החיים –  אי אפשר לחזור אחורה."

 

הכתבות בווצאפ – הדרך הכי נוחה בשבילך:

לחצו פה לקבוצה השקטה

 

רום מוסיף ומספר על חוויית המעבר לריצה היחפה: "אני לא אשכח בחיים את הפעם הראשונה שעשיתי את המעבר ורצתי יחף: פתאום הורדתי את סנדלי הברפוט שרצתי איתם. בהדרגה רצתי את 500  המטר הראשונים, ואז קילומטר ושני קילומטר  – עליתי ממש לאט. רצתי בקיבוץ וראיתי שאני יכול לדרוך על אבנים אבל הכאב נסבל – אז אתה לומד להכיל את הכאב. הוא גם לא כזה נורא, וזה רק מחשל אותך ומחזק אותך. הריצה היחפה גרמה לי להיות יותר מודע לריצה שלי ואיך אני רץ. איך לרוץ יותר נכון ולהשתמש בבולמי הזעזועים הטבעיים שלי". רום מעיד שגם ביום יום הוא הולך יחף, ושזה "שריד" מילדותו בקיבוץ – "אני חושב שבקיבוץ להסתובב יחף זה חלק מהקיבוצניקיות. שעד היום אנחנו מקפידים עליה ורואים הרבה קיבוצניקים ומושבניקים שהולכים יחפים".

רום

רום היחפן בעוד ריצה יחפה במדבר. צילום: עמרי מסיקה

רום היחפן מספר על הריצה היחפה

"מאז ומתמיד אהבנו ללכת יחפים. ההבדל בין הנעליים של היום  והנעליים של פעם, הוא שהנעליים של פעם היו מיוצרות מחומרים אורגניים ולא מהחומרים היום של (פלסטיק וגומי), שמרחיקים אותנו מחיבור עם כדור הארץ והאדמה.

בספר "נולדנו לרוץ" שהיווה את אחד ממקורות ההשפעה על קהילת היחפנות, הוא מראה שם שחברות נעליים באו בשנת 1970 לראות איך הרצים הכי טובים בעולם רצים. הם ראו איך מאמנים את האפריקאים לאולימפיאדה יחפים, והבינו שאין בזה כסף. אז חברות הנעליים יצרו את תרבות הג'וגינג ואת הנעל המודרנית – נעל הספורט שאתם מכירים, עם הגבהה מאחור, ותא בהונות צר שמאוד מכווץ את כף הרגל, וגורם לנו לרוץ הפוך מהתהליך הטבעי. אז כשרץ רץ עם נעלי ספורט הוא קודם נוחת על העקב ואז על כריות כף הרגל, במקום התנועה הטבעית של הגוף, מה שכנראה גורם לנו ליותר פציעות כשאנחנו רצים עם נעליים."

רום מספר שהריצה היחפה שינתה לו את החיים, והעלימה לו פציעות שהיו לו בעבר: "מאז שאני רץ יחף אין לי שום בעיות ברכיים ושום פציעות. הפציעות היחידות שיש לי הן מדברים חיצוניים שאני דורך עליהם, אם זה קוצים או זכוכית פעם בכמה זמן. אז אני כבר חמש שנים רץ יחף ולי זה שינה את החיים – אי אפשר לחזור אחורה. מאז שאני רץ יחף יש לי הרבה פחות פציעות. גם הרבה חבר'ה מהקהילה של הריצה היחפה מעידים על הרבה פחות פציעות."

רגליים

רגליו היחפות של רום היחפן. צילום: סנדרה קובל

יתרונותיה של הריצה היחפה

"היתרון הראשון הוא קודם כל שיפור הטכניקה של לנחות קודם על כריות כף הרגל ואז על העקב. שנית – חיזוק שרירי כף הרגל והקרסול. תחשוב שכשאתה רץ עם נעליים, יש לך המון המון שרירים בכף הרגל שאתה אפילו לא מפעיל… אתה רץ עם נעל מודרנית, כאילו אתה רץ עם גבס על כף הרגל שלך. אתה מונע מהמון שרירים בכף הרגל לזוז. אז בריצה היחפה מחזקים המון שרירים שעם נעליים לא מחזקים. הריצה היחפה גורמת לשיפור בתחושת הגוף, והיא מחזקת את התחושה עם המגע בכף רגל. יש לך משוב מיידי מהקרקע על איך אתה זז. זה משפר את היציבה ואת כל טכניקת הריצה. 

יתרון נוסף הוא גם הפחתת פציעות מסוימות. כמו שסיפרתי קודם יש לי הרבה פחות פציעות מאז שאני רץ יחף. זה לא רק אני אומר, זה גם עשרות רצים יחפים שיש לנו בקהילה בארץ וכמו שאמרתי – יש חיבור לקרקע ואת כל העניין של הקרקעות ו'הגראונדינג'."

מילה (וחצי) על קהילת הרצים היחפים בישראל

שאלה: ספר לנו קצת על הקהילה הזאת – איך זה מתנהל? כמה חברים יש בה? האם יש אירועי ריצה משותפים?

רום: "בקהילה יש אנשים מכל הגילאים, אני חושב שזה מה שיפה. אני יכול לספר לך שהגעתי למפגש של רצים יחפים לפני 4 שנים בתל אביב, ואני רואה שכולם דינוזאורים: כולם בני 50 פלוס. אני הייתי הכי צעיר שם,  הסתכלתי עליהם והם היו ההשראה שלי. הגעתי לחברה שרצים כבר 20-15 שנה, ואני חושב לעצמי שהם כבר עושים את זה 20 שנה, אז כנראה שהם עושים משהו נכון! וגם אני בכיוון הנכון. את כל היתרונות שציינתי קודם ציינו שם. בתור יוצר תוכן, התחלתי לעבור לתחום היחפנות בתכנים שלי – אחרי שיצרתי תוכן בעיקר על טיולים, על טבעונות ועל דברים אחרים"

טיפים למי שמעוניין להתחיל בריצה יחפה 

  1. להתחיל על משטחים רכים – "קודם כל לשים לב לתנאי השטח שאתם רצים בהם. אתם יכולים להתחיל על חול ים או על דשא על משטח יותר רך ולגבי משטחים יותר קשים לנסות הדרגתית. 
  2. לא להתחיל ישר יחפים – ״אני לא ממליץ להתחיל ישר יחף, אלא להתחיל עם סנדלי/נעלי ברפוט… אפשר לא לעשות את זה דרך הברפוט אבל אני ממליץ מאוד, כי אם רוב החיים נעלתם נעליים אתם חייבים לעשות מעבר הדרגתי. 
  3. להתחיל במרחקים קצרים – זה לא שיום אחד תורידו נעליים ותצאו לרוץ 10 קילומטר. אם תעשו את זה תפצעו, ויש לי עוקבים שעשו את השטות הזאת. אמרתי להם – מה חשבתם, שתצאו לרוץ 10 קילומטר יחפים אחרי שרצתם 30 שנה עם נעליים ולא תפצעו?
  4. התכוננו לשלפוחיות בהתחלה – העור מאוד רגיש למי שהלך עם נעליים, בהתחלה אולי יווצרו שלפוחיות. הוא לא רגיל לחיכוך במשטחים אז צריך לקחת בחשבון את הדברים האלה. זה לא פתרון קסם. 

קבלו ראשונים את הכתבות בערוץ הטלגרם :

הצטרפו עכשיו 

שאלה: אתה מלווה אנשים שרוצים להתחיל בתהליך? 

"יש בארץ שני מאמנים, או שלושה, לריצה יחפה – שניים בירושלים ואחד בצפון. בניתי קורס דיגיטלי לריצה יחפה למי שרוצה ליווי בתהליך. נתתי המון ידע בסרטונים לאורך השנים, ואפשר לעשות את המעבר הזה לבד – זה יהיה תהליך יותר ארוך. אני למדתי את כל הטעויות בדרך, אז בתהליך שלי יש ליווי מלא וגם עזרה ממני איך לעשות את זה נכון ולהימנע מפציעות. העברתי את הקורס הזה עם מאמן ריצה מקצועי- שרון וכטל. אז כל אחד יבחר איך הוא רוצה לעשות את זה."

רום היחפן רץ ומצלם, בד״כ בלי חולצה

כיום רום רץ כמעט כל יום, ואפילו עמד באתגר שהציב לעצמו – לרוץ 57 ימי רצופים, לפחות 10 ק"מ בכל אימון. רום ממשיך לרוץ, ולצלם את הריצות באופן קבוע, ורץ בכל מזג אוויר (גם בשלג), ולרוב ללא חולצה. מוזמנים לעקוב אחרי רום ברשתות החברתיות, ולצפות בחומרים שהוא משתף. 

ריצה יחפה

רום היחפן רץ יחף בשלג בחרמון. צילום: מקס דמטר


הערת מערכת לסיכום

רום היחפן שובה לב ברוחו וסגנונו המיוחדים, מקדם ספורט ובריאות לנוער וצעירים בטיקטוק ובמדיה ובכך אנחנו תומכים בכל מאודנו. יחד עם זאת, חשוב לאמר: הטענות, לגבי פיזיולוגיה, הפחתת פציעות ו״תנועה טבעית״ שהושמעו על ידו, נפוצות בקרב חברי קהילת הריצה היחפה והמינימליסטית – אינן נחשבות עובדות שיש עליהן הסכמה מדעית. רבים רואים בהן ״אמונות״ בניגוד ל״עובדות״ או ידע, או כמו שאמר היועץ לטראמפ בהתייחס לדבריו שהוכחו כשגויים – אלה ״עובדות אלטרנטיביות״.

בתוך ים האידאולוגיות והמידע הלא מבוסס שרץ באינטרנט, RUNPANEL שואף לקדם ידע מבוסס הנתונים, ועל כן – מערכת ראנפאנל לא ממליצה על ריצה מינימליסטית. יחד עם זאת, היות ואנו תומכים בפלורליזם ודמוקרטיה, הבאנו גם את הקול הזה בקהילת הריצה לידיעת קוראינו עם האזהרה הזו, המתבקשת. 

מאת: רֹתם אלינסון
תמונות: אלן צ'רנילוב, עמרי מסיקה, מקס דמטר, סנדרה קובל, גל אהרונוביץ (תמונת שער)