בישראל המצטופפת בבניינים, שטחים פתוחים הולכים ומתמעטים. מבין השטחים הפתוחים, לא רחוק מתל אביב נמצאת הטוסקנה הישראלית – יצאנו לריצה בשפלה המקסימה לצד טעימת גבינות איכות במחלבת עברי. מומלץ:
ברוכים הבאים לגבעות השפלה – הטוסקנה הישראלית
אזור השפלה הוא אזור המעבר שבין מישור החוף ממערב, והרי יהודה ממזרח. האזור מאופיין בטופוגרפיה גבעית, עם גבעות קירטון, חוואר וקרקעות סחף בערוצי הנחלים. האזור ייחודי בשל העובדה שברובו הוא אינו בנוי, ונמצאים בו שטחים פתוחים עם שימושי קרקע מגוונים, המהווים פסיפס נופי מקסים, המשתנה לאורך עונות השנה. באזור קיימים נופים חקלאיים לצד שטחים טבעיים ויערות נטע אדם. האזור גם מאופיין בעושר של אתרים היסטוריים וארכאולוגיים, שהבולט מביניהם הוא תל גזר, אשר בו עובר מסלול הריצה שיתואר בהמשך הכתבה.
אנחנו כותבים מהלב, קבלו אותנו פעם בשבוע:
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
מאשר משלוח פרסום ועדכונים
המסלע הרך (קירטוני/חווארי), אפשר את התיישבות האדם לאורך הדורות – והשאלה למה בעצם? התשובה נעוצה בעיקר בגורם המים. הרי בכדי להתקיים, האדם זקוק למים, ודווקא אזור השפלה איננו עשיר במעיינות שופעים. אז מה הקשר בין מסלע לבין מים? על מנת להתקיים, האדם חפר בארות קרוב לערוצי הנחלים, ובאזורים בהם יש מסלע רך – חצב האדם בורות מים שהתמלאו ממי הגשמים. בתל גזר לדוגמא, קיים פיר אלכסוני, שחציבתו אפשרה לתושבי התל לגשת אל מפלס מי התהום מבלי לרדת מן הגבעה. חציבה זו התאפשרה באמצעות המסלע הרך. מפעלי מים שכאלו ניתן למצוא גם בגבעון העתיקה ובתל מגידו. למרגלות התל נובע מעיין נוסף – עין ירד/ירדא, שרבים טועים וקוראים לו עין ורד.
באשר להשתנות הנוף לאורך השנה: נתון זה קשור במספר גורמים – 1. השטחים החקלאיים משנים את גוונם כתלות בגידולים החקלאיים: חריש, זריעה, נביטה, ובחורף רוב השדדות ירוקים. בנוסף, באזור יש מטעי שקדים, שפריחתם מלבינה ביופי והדר סביב חודש פברואר. השטחים הטבעיים שאינם נטועים, מתאפיינים בצומח חד-שנתי, וצומח שיחי, שגם הצומח החד שנתי ירוק יותר בחורף. בעונת הסתיו, הקיץ ואמצע-סוף האביב האזור פחות ירוק, אך גווני הקרקע השונים, והתכסית השונה הופכים את האזור לפסיפס נופי מקסים לא פחות.
חקלאות, יער נטע אדם ושטחים טבעיים (צילום: רתם אלינסון)
דרך העפר, סמ"ש אדום, יוצאת מכביש הגישה ליישוב כפר בן נון. אנו מתקדמים לאורכה עוד כ 400 מטר לחנייה נוחה בצמוד לשורת הבתים הצפונית. אחרי 700 מטר של ריצה אנו מגיעים לנקודת ההתחלה של לולאת המסלול.
מתחילים בשביל גזר
טרקטורונים מעופפים ושדות
את הלולאה אנו רצים בכיוון השעון, חלקה הראשון בין שדות שזה עתה נקצרו, דרומה לכיוון יער המגינים. מופע מרהיב של טרקטורונים מעופפים מלווה אותנו ברעש מונוטוני אופייני. צילום מהיר וממשיכים.
ברקע הטרקטורון ומאחוריו כרמי יוסף
סינגלים ביער המגינים
טיפוס ארוך מכניס אותנו ליער, היער המשתרע על פני 3500 דונם, מורכב ממספר גבעות בגבהים של כ 200 מטר מעל פני הים. טופוגרפיה זו אידיאלית לבניית רשת סינגלים זורמים מחד אך מאידך, מאתגרים. העליות קשות הירידות טכניות ומחייבות משנה זהירות. מידי פעם אנו מצטלבים עם רוכבי שטח, רובם רוכבים על "חשמלוק". מצפה בקוע ואתר הזיכרון למשה שרת מסמנים לנו את הנקודה הגבוהה ביותר במסלול, זה כמובן לא אומר שלא נמשיך לטפס.
ריצה אל תל גזר
אנו יורדים מהיער בסינגל מתפתל ותלול ומתחברים לדרך עפר בשולי שדה קצור המטפסת לגן לאומי תל גזר. התל, ששטחו כ 130 דונם, כולל שרידים מהתקופה הכלקוליתית ועד לתקופה הרומית הקדומה ( 3500 לפנה"ס עד 100 לפנה"ס). מהתל, תצפיות יפות לכל הכיוונים, סיבה מצויינת לעצור להסדיר נשימה.
תצפית להסדרת נשימה – באופק היישוב כרמי יוסף. צילום: דב טיבי
לא ממש אימון מדרגות
גולת הכותרת של התל היא מפעל המים העתיק שנחצב במקום בתקופה הכנענית התיכונה. החפירה היא מנהרה אלכסונית באורך של כ 60 מטר המגיעה למי התהום. במסגרת הנגשת המקום למטיילים נבנה גגרם מדרגות מתכת הכולל 175 מדרגות. אנו ויתרנו על אימון מדרגות והסתפקנו בצילום.
175 מדרגות ושני חיוכים
מחלבת עברי – כבר מגיעים
מתל גזר, סוף סוף במגמת ירידה רצופה, אנו ממשיכים לרוץ בין השדות לכיוון עין ירד, דקל שפל צמרת ומים מעופשים שלא "עושים חשק" לעצירת התרעננות (סימן עצוב לחורף השחון של שנת 2025). עוד עליה קצרצרה ועוצרים את השעונים על כמעט 13 קילומטרים מהנים בהחלט.
כבר מגיעים
ומה עם קולינריה ברמה גבוהה? מחלבת עברי – גבינות בוטיק
עזבו כושר או יכולת ניווט, מיצאו את החבר או החברה שיודעים היכן כדאי לסיים את ריצת הטיול בסוף השבוע. זאת שמכירה את עגלת הקפה שפתוחה בשבת, או זה שמכיר את הבעלים של היקב ויכול לסדר סיור וטעימות בדיוק כשתסיימו. במפגש הפעם הבחירה הייתה קלה, דבי עברי פאנליסטית ותיקה ב-OUTPANEL היא גם ממשפחת מחלבת עברי הנמצאת סמוך למסלול הריצה. תוך 10 דקות מההגעה לרכב כבר ישבנו בחצר חנות המחלבה במושב עזריה.
הוגשה ארוחת בוקר שכללה מאפים, סלטים, וגבינות משובחות. זכינו גם לשמוע את הסיפור המרתק מאחורי הקמת המחלבה מפי בן הזוג של דבי, דודי המייסד שדאג גם לתצוגת תכלית של הכנת מוצרלה. אם הזכרנו את חשיבות החברים, אז דוד דאג להכיר לנו את חברו ד"ר דני יניב מייסד יקב בן נון שכמעט במקרה הפך לכורם ובעלים של יקב שזכה לפרסים. השילוב של ריצה, גבינות ויין עבד לנו מצוין, אנחנו מתכוונים לשחזר את הארוע בקרוב . לאתר של יקב בן נון
אנו ממליצים על הרכבת ביקור יומי בחבל הארץ המקסים הזה, במיוחד בעונת החורף/אביב. אפשר להרכיב לכם יום מקסים, ממש מעבר לפינה במרכז הארץ, שמשלב ריצה ו/או טיול, והנאה מקולינריה איכותית במחלבה, או ביקב, או גם וגם:)
