אחרי שהדגם הקודם (Lone Peak 4.5) סיים את חייו בתום 655 ק”מ קשים ומפרכים, יצאתי לבדוק האם אצל האח הצעיר והמשודרג יותר – Lone Peak 5 למדו מטעויות ושיפרו את חווית המשתמש. קבלו את הסקירה הבלתי תלויה לדגם החדש של נעלי ריצת השטח של Altra.
Altra Lone Peak 5 כרטיס ביקור:
- יעוד: ריצות שטח טכניות, ריצות שטח אולטרה
- משקל: 298 גר’ (לנעל אחת במידה 43)
- דרופ: 0 מ”מ
- עובי הסוליה – 28 מ”מ
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
- טכנולוגיות:
- תיבת בהונות רחבה במיוחד ובעלת מבנה כף הרגל
- סוליה אמצעית – AltraEGO
- Gaitertrap (חיבור לגייטר) – לולאה המאפשרת חיבור ללא חוטים על מנת למנוע הצטברות אבנים וחול בתוך הנעל.
- TrailClaw – זיזים מוסטים הממוקמים מתחת לעצמות המסרק לקבלת אחיזת קרקע יעילה.
- MaxTrac שכבת סוליה חיצונית קשיחה ליצירת אחיזה, גמישות ועמידות בשטחים קשים.
- מחיר: 649 ש”ח באתר הרשמי.
Lone Peak 5 מה נשתנה בדגם הזה?
לעומת הדגם הקודם שסקרתי לפני כמעט שנה, בדגם החדש יותר Lone Peak 5 נוספו עוד 3 מ”מ לעובי הסוליה. זה תרם במקצת לתחושת רכות השיכוך הכללית שהשתפרה בנעל. לא ממש הרגשתי שהיה חסר שיכוך גם בדגם הקודם, אבל אני האחרון שיגיד לא ל-3 מ”מ נוספים בשיכוך.
עקב שינויי הגפה החיצונית ועוד מספר שינויי חומרים כל נעל השילה כ-7 גר’ ממשקלה. חומר השיכוך של הסוליה שונה ל- AltraEGO, אשר עמיד יותר מקודמו לדחיסה ומעיכות. זה אמור להבטיח אורך חיים פעיל ארוך יותר לנעליים לפני פרישתן לפנסיה מוקדמת והפיכתן לנעלי חצר וטיולי טבע קלילים. מעבר לזה, אלטרה שמרו על המסורת של דרופ 0 וקופסת בהונות רחבה ושיפרו מספר דברים נוספים.
חומרים ועיצוב
אלטרה שומרת על הקו הצנוע והמיליטנטי שלה בכל הקשור בבחירת חומרים ועיצוב של Lone Peak 5. מגוון מצומצם של צבעים, כולם על הסקאלה הכהה, מרכיב את מניפת הצבעים של הדגם. אני אישית מאוד אוהב את זה, כי אחרי כמה ריצות מאובקות בקיץ המקומי, או בוציות במהלך החורף הדל שיש לנו, הנעל ממילא הופכת כולה לגוש צבע אחיד וככל שיש בה פחות צבעוניות – תוספת הלכלוך פחות בולטת. מאוד פרקטי ומתחשב.
הגפה העליונה תפורה מבד רשת מאוד צפוף שנראה ומרגיש זהה לדגם הקודם. בולטים לעין חורי אוורור מרובעים מדויקים בחיתוך לייזר בקדמת הנעל ובצידה החיצוני של העקב. בצביעת הנעל בצדדים משולבים ריבועים קטנים שמזכירים את חורי האוורור ומעלימים אותם בתוך העיצוב הכללי.
כל החומרים בנעל נבחרו על הצד הרך של הסקאלה והיא מרגישה יותר כמו כפכף ולא כמו נעל ריצת שטח. פיצ’ר נוסף מעניין הוא שילוב של פתחי ניקוז צרים וארוכים בתחתית סוליית הנעליים. כבר בגדם הקודם ניקוז הנוזלים היה מאוד מוצלח וגם לאחר טבילות מזדמנות במהלך הריצה המים היו מנוקזים החוצה ולא נאגרים בתוך הנעליים. ב-Lone Peak 5 אלטרה לקחו את זה צעד נוסף קדימה והגדילו את פתחי הניקוז. זה אמור להבטיח שיפור נוסף בניקוז ואוורור. טעון בדיקה מבחינתי.
דבר נוסף שאלטרה חוזרים עליו באדיקות הוא היעדר תמיכה קשיחה בעקב. ברוב זוגות הנעליים ישנו חלק קשיח בעקב הנעל הממלא מספר תפקידים. הבסיסי שבהם הוא תמיכה בזמן הנעילה והמתקדם יותר הוא הגנה מכאנית מפגיעות. באלטרה זה פשוט לא קיים. מעטפת העקב לגמרי רכה ומתקפלת מחד, אבל מאוד מרופדת מאידך. זה מקשה קצת על הנעילה ומצריך שימוש בלולאה מיוחדת מאחורי העקב שנועדה בדיוק לזה.
ריצת היכרות
לפני טבילת אש בשטח טכני החלטתי לנסות את Lone Peak 5 בכביש וכאן ציפתה לי הידיעה הצפויה מראש: הרכות והגמישות המוגזמות של הנעליים והיעדר כמעט מוחלט של רספונסיביות הפכו את חווית ריצת הכביש איתם ללא נעימה. גם בריצות שטח לפעמים יש מקטעי כביש, ובמקרה הזה מומלץ לרוץ בשול העפר לצדו – הנעליים האלה, ממש לא נועדו לריצת כביש. לאחר ניסוי כלים לא מרנין במיוחד על אספלט לקחתי אותן לשטח מאוד טכני ואגרסיבי במדבר הישראלי עם סלעים חדים ולא מרחמים, עם שיפועי צד של הר כרבולת ודרדרת של הסנפיר הגדול.
בשטח טכני
רכות וגמישות הסוליה, יחד עם זיזי האחיזה הממוקמים במקומות אסטרטגיים, סיפקו שפע של אחיזה בשטחים מדורדרים, חוליים וסלעיים, אבל רק אם לא היה מדובר בשיפועי צד. ברגע שנכנסים לאזורים בעלי שיפועי צד ממושכים, כמו הר כרבולת למשל, התמונה משתנה. הנעליים פשוט לא מחזיקות את הרגל בצורה מיטבית בשיפועי צד.
הרגל “שטה” לצדדים בתוך הנעל ומחליקה. כאן רכות וגמישות הנעליים פועלת לרעה וצריך לשקול כל צעד ממש על מנת לא לנקוע רגל. בירידות, כאשר שיפוע צד הוא פרונטלי ולא צידי, רוחב הנעליים דווקא מסייע. אצבעות הרגליים לא נתקעות בחלק הקדמי של הנעליים ונמנעות פציעות ציפורניים שבדרך כלל מתלוות לכך.
בריצות ארוכות
למרות המגרעות שציינתי באחיזת רגליים בשיפועי צד, במידה והריצה מתבצעת על דרכי כורכר, ביער, או בשטח פחות טכני – קיים קשר דיפלומטי רציף ולא מעייף בין הרגליים לנעליים. האוורור מעולה וכך גם פינוי הלחות מתוך הנעליים. אין שפשופים או נקודות לחץ מציקות והרכות של הסוליה מרגישה לפרקים אפילו מפנקת. לא הרגשתי צורך להשתמש בגייטרים, אבל עבור מי שירצה בכך – יש 2 נקודות חיבור ייעודיות על הנעל – אחת היא וולקרו מאחורי העקב והשניה – לולאת מתכת בבסיס השרוכים.
עמידות
למרות כ- 200 ק”מ שכבר עשיתי עם הנעליים, מלבד צלקות בחלק הקדמי ממפגשים עם סלעים, לא נצפו עוד סימני בלאי לא בסוליה ולא בגפה העליונה. הזוג הקודם סיים אצלי את דרכו בצורה מאוד חדה וחד משמעית. בשתי הנעליים נוצר קרע ארוך ומשכנע, כמעט לכל אורכה החיצונית של כל נעל, בחיבור בין הסוליה לגפה העליונה. בלי משא ומתן, בלי הודעה מוקדמת והתראות – הנעליים פשוט חדלו לתפקד. מבנה וחומרים של הדגם החדש מאוד דומים לקודם ואני לא מצפה לזוגיות ארוכה ביננו, למרות שמוכן להיות מופתע.
סיכום
חברות נוספות שמציעות נעלי ריצת שטח עם דרופ 0, אבל לאלטרה יש מועדון מעריצים משלה ואפשר להבין למה. מדובר בנעליים נוחות בעלות אחיזה מצויינת ויכולת פינוי לחות מעולה. כל עוד לא לוקחים אותן לקצה (שטחים מסולעים עם הרבה שיפועי צד) הן ישמרו על יחסים טובים עם הרגליים שלכם. מכיוון שרוב רצי השטח לא נמצאים על הסקאלה הסופר טכנית ואגרסיבית, פוטנציאל ההתאמה של Lone Peak 5 הוא די גבוה. אם אתם מסתדרים עם דרופ 0 ואוהבים נעליים רכות וגמישות מאוד – ברוכים הבאים למועדון של אלטרה.
מאת: ודים לינצקי
