מרוץ מודיעין ה17 – חוויה רטובה במקצה חצי מרתון

השנה באו לחגוג את הריצה בכל המקצים כ- 8,000 רצים ורצות מגיל 3 ועד גיל 90. כותב שורות אלה מתגורר במודיעין כבר 22 שנים, אבל זו הייתה הפעם הראשונה עבורו בתור משתתף במירוץ. בתור תושב העיר שעוסק בספורט באופן סדיר ואובססיבי, יכול להעיד שרמת התשתיות בעיר לטובת רוכבים ורצים היא גבוהה מאוד. עירייה ומחלקת הספורט משקיעות משאבים רבים וזה ניכר בכל הרחובות הראשיים של העיר. העיר מרושתת בשבילי רכיבת אופניים וריצה עם מתקני ספורט בפארקים רבים יחד עם מספר רב של ברזיות מים לרווית התושבים הצמאים.

נרטבים רק פעם אחת – בזינוק

מתחם קטן, צנוע ושקט פגש את משתתפי המירוץ בשעה 6 בבוקר. ללא מוזיקה או קרוז שיבדרו כמה מאות משתתפים קפואים שקפצו במקום ועשו תרגילי חימום ומתיחות לקראת הזינוק. מי שלא הספיק לאסוף את ערכת המשתתף שלו בימי החלוקה היעודיים במהלך השבוע שקדם למרוץ, יכול היה לעשות זאת החל משעה 5 בבוקר ביום המרוץ במתחם התחרות. לאחר עיכוב קל של 15 דק’ בגלל אישור משטרה שלא התקבל בזמן, בשעה 6:30 הוזנקו ביחד המקצים של 10 ק”מ ו- 21.1 ק”מ.

התכנון המקורי היה לרווח בין הזנקות של שני המקצים הארוכים, אבל לבסוף, על מנת לא ליצור עומס מיותר באזור הכינוס, הוחלט לאחד ביניהם. 723 משתתפי המקצים של 10 ק”מ וחצי מרתון זינקו יחד לתוך הגשם שלא הפסיק לרדת ולו לרגע. מכיוון שלא מדובר במסלולים שטוחים ורוב האנשים לא באו לשבור שיאים, הזינוק התגלגל יחסית ברגוע. 

רצי מקצה 21.1 ק”מ בכניסה לאזור התעשייה ליגד על רקע מזרקת הגולש

נפרדים ממקצה ה-10 ק”מ

לאחר סיבוב של כ-5 ק”מ ברחובות הרטובים של העיר, המקצה של חצי מרתון נפרד ממקצה של 10 ק”מ שחזר פחות או יותר על אותו המסלול חזרה לשער הסיום. סימון המסלול בתוך העיר היה מאוד ברור ובכל צומת היו אנשי הכוונה וחסימות של כל הכיוונים הלא רלוונטיים למסלול. היה נחמד לרוץ על הכביש ולא על המדרכות. הרגיש קצת יום כיפור בהיבט הזה.

בשלב מסוים הגשם פסק ומזג האוויר התייצב לרמה שלא הייתה מביישת מירוצים באירופה בתחילת סתיו. מקצה חצי מרתון המשיך לכיוון אזור התעשייה ליגד, הגיע ממש עד לכניסה ליער בן שמן והתחיל לחזור דרך מרכז ישפרו לכיוון העיר.

חוזרים לעיר

כל מספר קילומטרים המסלול עבר דרך עמדת מים ונערים/ות שתפעלו אותן עבדו מעולה. בחלק מהעמדות הבקבוקים כבר היו פתוחים והנערים/ות עמדו איתם עם יד מושטת לכל רץ. בתחנת ישפרו היו אפילו כוסות עם משקה איזוטוני. לא היה אוכל מכל סוג שהוא (ג’לים, בננות, תמרים וכו’), כי לריצה של שעתיים זה לא נהוג. אני הכנתי לעצמי מבעוד מועד ג’ל בכיס של המכנסיים ו”הורדתי” אותו יחד עם המים באחת התחנות.

לכל אורך הדרך היה מספר רב של שוטרים שאיבטחו את סגירות הכבישים, אמבולנסים עם פרמדיקים ואפילו קטנועי מד”א שפיטרלו על המסלול. אחד האמבולנסים עם כל הצוות שלו זכור לי במיוחד. הם עמדו בכניסה לעיר מכיוון כביש 431 ליד הרכב והריעו לכל רץ שנכנס לעיר. בשלב הזה כבר היינו קרוב ל 18 ק”מ לתוך המסלול לחלקינו כבר לא היה קל. העידוד הזה מהאנשים על המסלול היה משהו שמאוד רומם את רוחי. בכללי, היו חסרים מעודדים וחלק מהתפקיד שלהם עשו הנהגים שעמדו בפקק בצד השני של הכביש. או שהם צפרו אחד לשני?

ראש העיר מודיעין חיים ביבס (משמאל) מלווה את אשתו במקצה 21.1 ק”מ

אדוני ראש העיר

כקילומטר מהסיום המסלול של חצי מרתון התמזג עם כל המסלולים העממיים והייתה חגיגה שלמה של כל הרצים. היה כיף לראות הרבה מאוד משפחות שרצו עם הילדים, את העידוד שהילדים קיבלו מההורים והאנשים מסביב ובכלל לחוות את אווירת פסטיבל הספורט מסביב. כמה מאות מטרים משער הסיום, ממש על המסלול, עמד לו חיים ביבס, ראש העיר מודיעין, ועידד את העוברים על פניו. הוא כבר סיים את המקצה של 5 ק”מ של המירוץ בעצמו וחזר קצת אחורה במסלול לעודד רצים אחרים. יפה מאוד מצידו. בתור תושב קיבלתי הרגשה שיש תמורה לארנונה אצלי בעיר!

מתחם ה-VIP באקספו

שער הסיום ומתחם האקספו

כמעט כל משתתף שעבר דרך שער הסיום זכה לקריאות עידוד מהכרוז והאנשים שעמדו מסביב. בשלב הזה כבר כמעט כל המשתתפים של המירוץ היו באזור. גם אלה שכבר סיימו וגם אלה שעוד רגע מזנקים למקצים הקצרים. היה פסטיבל שלם עם מוזיקה וקהל מסביב. כהמשך לשער הסיום, זרם האנשים “נשפך” ישר לתוך מתחם האקספו. כמה קבוצות ריצה ומועדוני ספורט מקומיים הציגו את מרכולתם בדוכנים.

על הבמה המרכזית עמלו המארגנים לקראת טקס הסיום וסידרו גביעים על השולחנות. הרבה מאוד בני נוער וילדים הסתובבו על מדשאת פארק הדגים ברחוב עמק החולה. חלק מהילדים שהיו לבושים בחולצות המירוץ, עשו תרגילי כושר יחד עם מורי הספורט שלהם. ממש חגיגה ספורטיבית עירונית. בהחלט מעורר השראה. מאחורי הבמה המרכזית במורד הפארק עמדו כמה אוהלים של מתחם ה-VIP עם נשנושים וכמה מיטות של טיפולי עיסוי לכל מסיימי מקצה חצי מרתון. פינוק בלתי צפוי מבחינתי.

מדשאה של מתחם האקספו

סידורי הכוונת נהגים וחניות

הנושא היחידי שאפשר למתוח עליו ביקורת בכל האידיליה הספורטיבית שתיארתי כאן הוא נושא החניות והכוונת הנהגים שהחליטו להגיע ברכבם הפרטי לאירוע. לא היו סימונים והכוונות ברורות לאזורי חניה ומהחניה לאזור התכנסות ושער הזינוק. חלק מהמשתתפים למקצים קצרים אף איחרו לזינוק בגלל עיכובי חניה והכוונה לקויה של המארגנים. בהחלט טעון שיפור לעתיד.

התוצאות

מקצה 5 ק”מ, סך כל המשתתפים במקצה – 958

מקצה 10 ק”מ, סך כל המשתתפים במקצה – 379.

מקצה חצי מרתון 21.1 ק”מ, סך כל המשתתפים במקצה – 343

סטטיסטיקה כללית של המירוץ

מניתוח נתונים סטטיסטיים של פילוג מגדרי בכל אחד מהמקצים אפשר לקבל תמונה מאוד מעניינת שמצביעה כנראה על מגמה כללית. מבחינת השתתפות מגדרית במירוץ – ישנם משמעותית יותר משתתפים ממין זכר בכל המקצים ולרוחב כל קטגוריות גיל. ככל שהמרחק עולה, כך עולה גם היחס בין גברים לנשים ומספר הנשים המשתתפות קטן משמעותית. למשל בשני המקצים הארוכים (10 ק”מ ו- 21.1 ק”מ), אין אף אישה מעל גיל 70 שהשתתפה במרוץ, לעומת 16 גברים שבאו לרוץ.

המקצה הכי המוני היה מקצה ה- 1.8 ק”מ – 1346 משתתפים, בעוד שהמקצה הכי קטן היה, כצפוי, מקצה ה- 21.1 ק”מ – 343 משתתפים. הרוב הגדול של המשתתפים נמצא בין הגילאים 35 ל- 54 ורובם (68%) ממין זכר.

עוד קצת נתונים סטטיסטיים לאוהבי הגרפים:

מאת: ודים לינצקי
צילום: ודים לינצקי, Jorge Novominsky

⬇️⬇️⬇️ אגב, שמת לב למלבנים האלה לשיתוף כתבות? אם אהבת את התוכן שלנו, התודה הכי גדולה עבורנו היא שיתוף שלהן לקבוצות הווטסאפ והפייסבוק שלך