טריגר פוינטס: הנקודות הכואבות בשרירים שמנסים לפרק בעיסוי ספורטאים

'טריגר פוינטס' הן נקודות המצויות בתוך וסביב השריר שהפעלה שלהן גורמת לכאב שנקרא "כאב מיופציאלי". הכאבים הללו יכולים להיות סביב הנקודה, בסביבה הקרובה שלה ואפילו רחוקים ממנה, במנגנון שנקרא "כאב מוקרן". כאבים שמקורם ב"תסמונת כאב מיופציאלית" או myofascial pain syndrome, הם כאבים בעלי מאפיינים מיוחדים: הם מתפתחים בעקבות הפעלה של נקודות הדק בקבוצת שרירי שלד מסוימת, כוללים חולשה או טווח תנועה חסר של האיבר הפגוע והם מוחמרים בפעילות גופנית, בעיקר פעילות בעלת אופי רפטטיבי. ריצה, רכיבה על אופניים ושחיה הם דוגמאות קלאסיות. בנוסף, בספרות מתוארים אפילו מקרים של גירוי אוטונומי, כגון הזעה או ריור יתר, אם כי אלה נדירים הרבה יותר. 

ריצה, רכיבת אופניים ושחייה עלולות להחמיר את הכאבים

למה גורמים ה'טריגר פוינטס'?

כאבים מיופציאליים הם בדרך כלל תוצאה של הופעת Taut Bands. זוהי התעבות של סיב שריר שניתן למשש ביד, שכוללים בתוכם טריגר פוינט – גוש קטן בגודל אפונה. טריגר פוינט יכולות להיות משופעלות ורגישות למגע, או כבויות שמביאות רק להגבלה בטווח התנועה ללא כאב. לכאבים מיופציאליים כתוצאה מ'טריגר פוינטס' יש תכונה נוספת שמייחדת אותן מכאבים אחרים, והיא היכולת לגרום לכאב מוקרן, שכשמו כן הוא, כאב שמקורו באזור אחד אך מורגש באזור אחר בגוף. לכן, במקרים רבים לא המקום הכואב הוא מקור הבעיה, ומטפל מיומן ידע לזהות, לפי מפות אנטומיות מוכרות, טריגר פוינט שמופעל במקום אחד וגורם לכאב מתעתע במקום אחר.

אצל אנשים שונים יש פיזור שונה של 'טריגר פוינטס' כתלות בגילם, מסת השריר שלהם ואופי הפעילות שלהם. הנקודות הללו יכולות להביא למגבלה מכנית בתנועה, וכתוצאה מכך לשינויים במנח הגוף במנוחה או בפעילות, שינויים בתבנית ההליכה וסבל מתמשך, לעיתים של שנים, בשל ניסיון להימנע מהכאב. במובן מסוים, כאב כתוצאה מ'טריגר פוינטס' עדיף על כאב מסוג אחר, דלקתי או טראומטי למשל, במובן הזה שהוא לא גורם נזק מעבר לכאב עצמו. ניתן לטפל בו באמצעים פשוטים יחסית ובאופן עצמאי, לעיתים אף בלי להזדקק לאיש מקצוע. 

כיצד ניתן להימנע מטריגר פוינטס?

מחקרים מצביעים על כך שכאבים מיופציאליים כתוצאה מטריגר פוינטס אחראים לעד 90% מהכאבים באוכלוסיה הכללית שפונה לטיפול רפואי ובקרב ספורטאים בפרט. בשנים האחרונות התחום קיבל דחיפה משמעותית ועלה לתודעה של הקהילה הרפואית, הפרא-רפואית וקהילת הספורטאים החובבים, בעיקר לאור פרסום שיטות טיפוליות פשוטות כמו עיסוי או דיקור. למרות כל זאת, אין היום בדיקות מעבדה או בדיקות הדמיה זמינות שיכולות להגדיר כאב ככזה ממקור מיופציאלי, והאבחנה נעשית על פי תשאול, בדיקה ודרך ההתייצגות של המטופל. 

חוקרים רבים ניסו להבין את הפתופיזיולוגיה שמאחורי התופעה, אך בחלוף השנים התפתחה ההבנה שלא מדובר בגורם אחד אלא במחלה מולטיפקטוריאלית: טראומה כגון תאונות דרכים קלות או נפילות, תנועות רפיטטיביות, בעיות יציבה, עבודה בתנוחה לא נוחה, דלקות כרוניות שלא טופלו, הפרעות שינה, בעיות הורמונליות, חסרים תזונתיים ואפילו מצבים רגשיים קיצוניים. כולם זוהו כגורמים תורמים להתפתחות 'טריגר פוינטס'. כאשר רוצים להימנע מהיצירה של טריגר פוינטס או לפחות למנוע אקטיבציה של נקודות קיימות, חשוב לשמור על סרגל מאמצים שכולל זמני מנוחה וקרוס-טריינינג, טכניקה נכונה ועבודה בתנאים נוחים, תזונה מאוזנת והימנעות מסטרס נפשי.

הטיפול בטריגר פוינטס: מלחיצה ועד דקירה

גילוי נאות: לא הייתי ספורטאי בתור ילד קטן. להיפך, הייתי ילד שמנמן שסלד מספורט, ואת הריצה גיליתי בבה"ד 1. היא ליוותה אותי מאז לאורך כל חיי הבוגרים, כולל בבית הספר לרפואה. בזמן התיכון עברתי ניתוח ארתרוסקופי בברך ובמהלך השנים סבלתי לסירוגין מכאבים בברך המנותחת עד כדי חשש שמדובר בפציעה חוזרת והפניה לבדיקת MRI על ידי מספר אורטופדים מומחים. רק מפגש עם פיזיותרפיסט שלקח אותי תחת חסותו, הסביר לי את הפתופיזיולוגיה של כאב מיופציאלי ולבסוף טיפל בי בדיקור יבש הביא אותי להבנה שישנה אסכולה אחרת. הידע הזה מוכר רק למעטים עד כדי שהוא מהווה מעין "גביע קדוש" בכל הקשור לפציעות ספורט. אחרי שהחלמתי כמעט לחלוטין והתחלתי לחקור את הנושא, הבנתי שכמה שחשבתי שאני יודע, כך אני, ורוב האנשים סביבי, לא יודעים כלום על ניהול כאב בספורטאים חובבים.

בבואנו לאבחן את הכאב שממנו אנו סובלים, חשוב מאוד להפריד בין כאב אקוטי וחזק כתוצאה מטראומה למשל, או כאב כרוני, שמלווה אותנו זמן רב ועלול להעיד על עומס יתר, יציבה לקויה או בעיה מבנית שלא טופלה. חשוב לזכור שאומנם טריגר פוינטס יכולות להוביל לכאבים קשים, אך ברוב המקרים הם לא תוצאה של חבלה ישירה או שלא מופיעים מיד לאחריה. הבדיקה, בין אם על ידי איש מקצוע או בצורה עצמאית, כוללת לחיצה ומישוש של האזור הרגיש או באזור מרוחק ממנו על פי מפות מוכרות של כאב מוקרן, אותן ניתן למצוא בספרות המקצועית או ברשת. זיהוי התעבות בבטן השריר היא הממצא הנפוץ ביותר, והיא דורשת שילוב של ניסיון של המטפל בחיפוש אחר הנקודות האלה והניסיון של המטופל בזיהוי הכאב האופייני.

עיסוי ודיקור הן שיטות הטיפול הנפוצות

אז מה לעשות עם 'טריגר פוינטס'?

כאמור, כאבים מיופציאליים הם בעלי מאפיינים ספציפיים ואחת התכונות שמייחדות אותם היא שלחיצה על הנקודה שמפיקה אותם יכולה לגרום להקלה מידית. במשך השנים פורסמו מספר שיטות שנועדו להקל על כאבים, לעיתים אף בלי קשר להבנה שמדובר בכאבים מיופציאליים. חלק מהשיטות הנפוצות מובאות פה כדוגמא משום שהן קלות לביצוע, זולות ובטוחות מאוד. יחד עם זאת, חשוב לזכור שאף אחת מהשיטות המובאות כאן היא לא תרופת פלא והיא טובה בדיוק כמו כל שיטה אחרת, לעיתים כחלק מתהליך של ניסוי וטעיה ובוודאי בשילוב עם שיטות אחרות.

מתיחות – אולי הפעולה הנפוצה ביותר לשחרור מכאבים. מחקרים הראו שביצוע מתיחות, במיוחד בשילוב עם שיטות נוספות, יפעלו על השריר גם באזור המרכזי שלו וגם באזורי הגידים שמהווים את נקודות האחיזה לעצם. הן יסייעו בשחרור כיווצים, ישפרו את טווח התנועה ולכן גם את תבנית התנועה והיציבה.

עיסוי עצמי בעזרת הידיים או עם מכשיר יעודי – שימוש בידיים יכול להיות שיטה טובה למתחילים שרוצים להבין האם הכאב שלהם נובע מטריגר פוינט. זאת בתנאי שניתן להגיע לאזור הכואב. אידיאלי לרגליים ולצוואר אך פחות לאזור הגב. לאזורים הקשים להגעה ניתן להשתמש במכשירים יעודיים כמו ה- theracane, או כלים אחרים דומים.

שימוש בכדורי עיסוי – כדורים מיוחדים וקשים או כדור טניס פשוט ורך. כמעט כל ספורטאי מכיר את השימוש בו ואת ההקלה שמרגישים לאחריו. מטרת השימוש בכדור היא הפעלת לחץ על 'טריגר פוינטס' על ידי ישיבה עליהם או היצמדות כנגד קיר. השיטה טובה במיוחד לאזורים קטנים כמו כפות הרגליים, הצוואר, הגב התחתון והישבן. 

שימוש בגליל עיסוי – אחת השיטות הנפוצות ביותר בקרב ספורטאים מכל התחומים, ידועה גם בשם "מסאז' לעניים". השימוש בגליל עיסוי מאפשר יצירת לחץ מבוקר על קבוצות שרירים גדולות שקשה להגיע אליהן בידיים. ישנם גלילים בצורות שונות שעשויים מחומרים שונים בעלי קשיחות שונה, אבל השימוש בכולם דומה וניתן למצוא מגוון תרגילים כמעט לכל אזור בגוף בחיפוש ברשת. לחילופין, ניתן לגשת לעיסוי אצל איש מקצוע שידע לתת תשומת לב מיוחדת לאזורים הכואבים ואפילו הדרכה לתרגילים לביצוע בבית, כולל "תחזוקה" שוטפת בעזרת גליל. 

דיקור יבש – דיקור יבש, או "דיקור מערבי", היא שיטה מקובלת שהפכה בשנים האחרונות לאחת השיטות המדוברות ביותר בהקשר של טיפול בכאב. מטפלים רבים, רופאים או בעלי מקצוע פרא-רפואיים כמו פיזיותרפיסטים, התמחו בה ויודעים לשלב אותה כחלק מסל הכלים בקליניקה, וכך גם ספורטאים רבים, מקצוענים וחובבנים כאחד, טופלו בעזרתה. המטרה בדיקור היא להגיע ל- twitch response, או קפיצה קטנה בשריר שמהווה את האינדיקציה הטובה ביותר לטיפול ב'טריגר פוינטס'. חשוב לזכור שמדובר בשיטה בטוחה, כמעט נטולת כאב עם אחוזי הצלחה גבוהים, ושילוב שלה עם שיטות אחרות יכול להוות את דרך המלך בשמירה על שגרת אימונים וכשירות הספורטאי בתקופות של עצימות גבוהה. 

ישנם טיפולים נוספים לטיפול בכאב, חלקם תרופתיים וחלקם חודרניים עד כדי ביצוע פעולות כירורגיות. הפתרונות הללו בדרך כלל לא נדרשים לספורטאים ואנשים בריאים באופן כללי אלא אם כן מדובר במחלה ספציפית או מקרה קיצון אחר.

התמודדות עם הכאב – כך עושים את זה נכון

"כאב" הוא מושג ערטילאי שבא לידי ביטוי במגוון דרכים, גופניות ופסיכולוגיות. הוא יכול להתפרש בין כאב חד וממוקם עד לכאב עמום ומציק. בנוסף, כאב שאינו מטופל עלול להפוך לכאב כרוני, וככל שעובר הזמן כך דרושים יותר טיפולים כדי לטפל בו. זכרו: אין צורך לסבול! שמירה על שגרת אימונים בעומס מתאים עם שמירה על זמני התאוששות אקטיבית ופסיבית, תזונה ושינה מספקת וכן הקפדה על בלוק אימון שמוקדש כולו לתחזוקה שוטפת של הגוף – כל אלו יביאו אותנו לקו הזינוק בריאים, שלמים ומחויכים. אם אתם מרגישים כאב, או חוששים שנפצעתם תוך כדי אימון, אל תהססו לפנות לאיש מקצוע שידע לפטור אתכם מהכאב האקוטי ויתפור, יחד אתכם, תכנית להתמודדות עם הכאב וריפוי מלא ממנו. 

מאת: ד"ר נדב בנדל
 

מקורות:

1. ALVAREZ DJ, ROCKWELL PG, Trigger Points: Diagnosis and Management, Am Fam Physician, . 2002 Feb 15;65(4):653-60.
2. Unverzagt C, Berglund K, Thomas JJ, DRY NEEDLING FOR MYOFASCIAL TRIGGER POINT PAIN: A CLINICAL COMMENTARY, Int J Sports Phys Ther. 2015 Jun; 10(3): 402–418.
3. Shah JP, Thaker N, Heimur J et al., Myofascial Trigger Points Then and Now: A Historical and Scientific Perspective, PM R.Author manuscript; available in PMC 2016 Jul 1.
4. Baron C, Dommerholt JD, Etiology of Myofascial Trigger Points, Curr Pain Headache Rep. 2012; 16(5): 439–444.
5. Renan-Ordine R, Alburquerque-SendÍn F, Rodrigues De Souza DP, et al., Effectiveness of Myofascial Trigger Point Manual Therapy Combined With a Self-Stretching Protocol for the Management of Plantar Heel Pain: A Randomized Controlled Trial,  J Orthop Sports Phys Ther, . 2011 Feb;41(2):43-50.
6. Rezaeian T, Mosallanezhad Z, Nourbakhsh MR, Noroozi M, Sajedi F, Effects of Dry Needling Technique Into Trigger Points of the Sternocleidomastoid Muscle in Migraine Headache: A Randomized Controlled Trial, Am J Phys Med Rehabil, 2020 Dec;99(12):1129-1137.