נכנסה למבחן היפנית לריצות ארוכות- Mizuno Wave Rider 22 – הדגם המוביל של Mizuno לריצות כביש ארוכות. אני מכיר את הנעל הזו הייטב שכן בחנתי את הדור ה20 שדומה לה מאוד. היא אחת היחידות שנשארה אצלי כמועדפת בארון. מדוע? ולמה “ציפור רצה”? קראו בכתבה:

מאת: גיא חלמיש

מי את Mizuno?

אני חושב ש Mizuno הוא אחד המותגים הכי שווים והכי סודיים שיש פה בסביבה. זו חברה מוטת רצים רציניים וחובבי טכנולוגיה, שיש לה עוקבים נאמנים שמזהים זה את זה כשותפי סוד כשהם רואים את לוגו הציפור הרצה שלה- ה RunBird. מה שרובם לא יודעים שזו אחת מחברות הנעליים הוותיקות (מ 1906!) והמובילות בעולם. היא חזקה במיוחד בתחומי ה Indoors (כדורעף, כדוריד וכו’), ובטניס.  

בישראל מייבאת אותה MGS שהיא גם יבואנית Arene, Merell, Diadora, Skechers, ועוד ובעלת רשתות מגה ספורט, אליטל, ודיוטי פרי ספורט.

הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:

מאשר משלוח פרסום ועדכונים

Waverider 22

הדגם המוביל של מיזונו לכביש הושק לראשונה ב1997 ובכל שנה היא מתקדמת- המספרים מבטאים את השנים והדגמים האלה. את הקפיצה המשמעותית בנעל עשו בדור ה19, ומאז ממשיכים בשינויים קלים, בעיקר בגפה – בהפחתת תפרים והורדת נקודות חיכוך פוטנציאליות.

כרטיס ביקור

  • חברה: Mizuno
  • דגם: Waverider 22
  • משקל: 283 גר’ (מידה 42.5)
  • עובי סוליה: 24מ”מ מאחור, 12 מ”מ מלפנים
  • דרופ: 12 מ”מ
  • מחיר מבצע בעת כתיבת הכתבה: 599 ש”ח
  • לקנייה באתר מגה ספורט

עיצוב וסקסאפיל

גם הדגם הקודם שבחנתי וגם זה, הם סולידיים. הפעם שידרגו בצהוב פלורסנטי בנגיעות מאוד מועטות שמכניסות קצת חיים. מתברר שהשוק הישראלי מעדיף צבעים שמרניים ואנשים לא רוצים להתפרע עם הצבעים בד”כ. קשה להתווכח עם המלאי של יבואן רב ניסיון כמו MGS… בסוף זה אנחנו הצרכנים שנקבע מה הוא יביא אל המדפים, וזו בחירת הקהל. אם זה היה תלוי בי הייתי מכניס הרבה יותר צבעים ושיגועים לסיפור הזה, אבל אני כנראה בדעת מיעוט.

סוליה עם פטנט גלי בתוכה- Wave

סימן ההיכר של מיזונו הוא אותו גל- זה התקן פנימי שנמצא בתוך הסוליה, שעושה 3 דברים עיקריים:

  1. מפזר את ה Impact מהנחיתה אל המרכיבים האחרים של הסוליה.
  2. משפר ריספונסיביות- חלקו המרכזי קשיח, אוגר אנרגיה בקיפול ומשחרר אותה בזינוק קדימה.
  3. משתתף בהובלת התנועה של כף הרגל מהחלק האחורי לקדמי- מיזונו שולטת בתנועה הזו באמצעות משחק בקשיחות של חלקי הגל השונים (למשל בנעליים מתקנות ברמה בינונית או קשיחה, הוא מוקשח בחלק הפנימי באזור הקשת- איזור הפרונציה)

הגל

הגל הזה הוא ממש טרמפולינה קטנה בתוך הנעל! החומר הלבן נקרא Euforik והוא הסופג העיקרי. בלי עובי ענק של סוליה, מיזונו מצליחים לספק רמת שיכוך גבוהה במיוחד- מה שמעיד על כך שה Wave עובד. היא מרגישה קפיצית ואפקטיבית.

האופי הכללי של הנחיתה והתחושה של הסוליה של ה Waverider 22 הוא: רך ומפנק. ללא ספק תחושה של הרבה סוליה שם. הסוליה של ה Waverider 22 מאופינת בשסע משמעותי במרכזה מתחת לעקב- שם היא בנויה משתי כריות נפרדות בצדי הרגל. יש גם חלל פנימי שאפשר לראות במבט מהצד- כל אלה מייצרים חוויה סופגת ונעימה.

אם יש מקור קטן להתלבטות שהיתה לי כשבחרתי בה לחצי מרתון ים המלח (על הקשר העפר שם בהמשך), היא נבעה מהרכות והריספונסיביות שלה. יש סף מאוד עדין של רכות שמפריע לי כשאני במוד תחרותי יותר. לריצת אימון ארוכה וגם למרתון היא נפלאה, אבל לתחרות אינטנסיבית מאוד למרחקים קצרים, ולאינטרוולים באצטדיון אני אישית אעדיף נעל עם פחות שיכוך וסוליה יותר קשיחה.

נעל כביש, אבל איך היא בעפר וכורכר?

השסע הזה מעורר שאלה: איך תהייה הנעל בדרכי עפר? נכון שזו נעל כביש, אבל מי שלא יורד מדי פעם עם נעלי הכביש שלו לדרכי עפר, מפספס דבר מהותי: זה כיף אדיר! התפיסה שלי לעניין היא שרוב נעלי הכביש מעולות גם בעפר, ולא צריך להתרגש מקצת תחושת אבנים, אבל אני מודע לכך שיש כאלה שזה מאוד מפריע להם. לטעמי- לא חייבים לרוץ לקנות נעלי שטח לכל ריצת שטח קל, במיוחד אם יש בעפר שלכם הרבה אדמה. בחצי מרתון ארץ ים המלח בחרתי לרוץ עם המיזונו (הדגם הקודם) למרות שיש לי הרבה נעלי שטח משום שהמסלול שם שטוח, מהיר יחסית, והעפר די תרבותי. זה היה מעולה, השיכוך המשמעותי של הנעל בידד את האבנים (זו בהחלט לא נעל תחרות דקיקה אלא נעל למרחקים ארוכים שמשככת הייטב), ובקטעי האספלט זה היה מושלם כמובן. נתפסה אבן פעם אחת בשסע- בעיטת שפשוף והיא יצאה. אפילו לא התכופפתי.

דרופ 12מ”מ

דרופ של 12 מ”מ הוא גבוה יחסית והרגשתי את זה מייד במעבר לנעליים האלה מהקודמות שבחנתי עם 6מ”מ. זה נובע מהצורך להכניס את ה-Wave לעובי הסוליה מאחור, מבלי לאבד תגובתיות בחלק הקדמי (לו היו רוצים בכך, היה אפשר להקטין דרופ בקלות על ידי עיבוי החלק הקדמי אבל במיזונו בוחרים בפורמט קלאסי יותר).

האם זה חסרון? לדעתי אם אתם נוחתים מלפנים לא תרגישו את גובה העקב. אם אתם נוחתים על העקב, תרגישו את זה בכך שתנחתו על סוליה עבה ומפנקת, ובהמשך את הדרופ הגבוה יותר. בסופו של דבר זה עניין של הרגל והעדפה אישית- אין תשובת ביה”ס נכונה או שגויה פה.

סוליה תחתונה

לציפוי התחתון כמה תפקידים: להגן על הסוליה הרכה יותר מתחתיו משחיקה, לייצר אחיזה בקרקע, והוא גם מהווה חלק מהאמצעים של המתכנן לשליטה בגמישות הכללית של הנעל- ובתנועה עצמה. השסעים פה בנויים בצורת מניפה- ללמדכם שהנעל מיועדת להולכה טבעית של הרגל (בדגמים המתקנים השסעים ישרים- כדי לנסות להשפיעה על אופן הגלגול ולסתור את ה”קריסה” פנימה).

חלק עליון: רשת מש Triple Zone

הרשת מכסה את רוב שטח הגפה, ברמות שונות של צפיפות. החוויה הכללית של החלק העליון גם היא רכה, והתחושה שיש פה הרבה ריפוד ומעטפת נעימה ומפנקת. זו גישה שונה מאוד משל און למשל שם כל החלק העליון דקיק ממש ונצמד לכף הרגל. היא מאווררת במידה טובה.

מיזונו

מבנה חובק

מבנה הנעל הכללי הוא צר מאחור ובמרכז ומעט רחב יותר באצבעות. לטעמי היא טיפה יותר תואמת לבעלי רגל צרה מאשר לרגל רחבה

מאחור- כל איזור העקב, בהתאם לכל גישת הריפוד המפנק של מיזונו- מעובה, עשיר בריפוד נעים שנכנס וממלא חללים. הלשון לא שונה וממשיכה את הקו המרופד. בחלק החיצוני מעטפת מוקשחת בהחלט וזו נעל עם אחת מאחיזות העקב היותר מוצלחות שהיו לי. שילוב הקליפה הקשה והמייצבת בחוץ עם הריפוד המפנק בפנים נותנים חוויה מצוינת וחובקת (את גיד אכילס והקרסול).

Mizuno

במרכז- יש כניסה ותמיכה מצוינות במרכז הרגל ובאיזור הקשת. הרגשתי מחובק. בצד התחתון המרכזי יש איזה התרוממות קטנה במרכז שפותחת את כף הרגל והאצבעות ועוזרת להרגיש פחות קפוץ. בעיני, הקימור הפנימי הזה עליו מונחת הרגל הוא הברקה והמדרס שלה הוא מהנוחים שפגשתי.

באיזור האצבעות- מגלים פתיחה מושלמת ומקום לא מעיק, אבל גם לא מוגזם. בעיני ה”חתך” שלה במבט על- ממחזיק ועוטף בחצי הראשון של כף הרגל ואל מעט רחב יותר אך לא מדי הוא מושלם.

בהליכה

הנעל רכה, נעימה ומחזיקה את הרגל מצוין. יש לה את כל מה שצריך בשביל שרוב הקוראים יאהבו אותה. אישית, אני פחות מתחבר לדרופ הגבוה (12 המ”מ) בהליכה למרות שבריצה הוא לא מאוד מורגש מבחינתי (נחיתה מרכזית בגדול). מאז שהתחלתי לבחון ולהתנסות עם יותר ויותר נעליים גיליתי שלהליכה אני מעדיף נעליים שמייצרות תנועה חופשית יותר של כף הרגל. בעוד שבריצה אני אוהב את התמיכה והובלת התנועה שיש למיזונו, הרי שבהליכה אני רוצה לשלוט בכל תזוזה ומעדיף יותר מינימליזם וסוליות דקות. פה יש הרבה שיכוך, ודרופ גבוה. לזכותה גם בריצה וגם בהליכה יאמר שהגלגול מצוין ואין הגבלת תנועה לכף הרגל. 

סיכום: מיזונו Waverider 22- איזון מפנק

המיזונו הזו היא נעל יפנית מפנקת מאוד עם שיכוך משמעותי ומעטפת עליונה רכה ומחבקת מלפנים, ואוחזת היטב בעקב. החלק האחורי והאמצעי העליונים אוחזים הייטב את הרגל אולם החלק הקדמי נעים והאצבעות אינן במצור. הולכת הרגל לאורך הגל מצוינת, והתחושה בפנים, גם בעמידה ממושכת ובריצה ארוכה נעימה, בין השאר בזכות ההתרוממות במרכז הנעל ש”פותחת” את כף הרגל ומורידה מתח.

השיכוך שלה הוא אחד הטובים שנתקלתי בו- ומאוזן מצוין בין רכות לריספונסיביות, עם נטיה קלה לרכות. הגלגול שלה מצוין ומוליך את הרגל בצורה מאוד נכונה ומאוזנת בין כיווניות לגמישות. לכן זו נעל מעולה לאימונים ארוכים, למרחקים של 15 ק”מ ומעלה. לדעתי זו נעל שאפשר להגדיר אותה כקלאסית- קנייה בטוחה וללא סיכונים, שתתאים להמון רצים, יכולה וצריכה לפתור הרבה התלבטויות!  

מאת: גיא חלמיש

 

 

הציפור שרצה 22 שנה - מיזונו: Mizuno Wave Rider 22
נוחות וריפודיםשיכוךניהול התנועהמקום לאצבעותאיכות כללית גבוהה
עיצוב שמרנידיוק ותגובה בריצה אגרסיביתפידבק מהקרקע
88%ציון RUNPANEL
אחיזת חלק עליון100%
שיכוך100%
גלגול90%
ניתור85%
תמורה85%
אוורור80%
תחושת קרקע80%
עיצוב80%