טריאתלון הנשים החל לפני כ28 שנים בעכו. בטריאתלון זה השתתפו כ-30 נשים, לרבות סוזי ובתה תמר דבוסקין. שתיהן נהנו מאוד מהחוויה והמשיכו לקחת בו חלק, שנה אחר שנה. אולם  4 שנים לאחר מכן, בעת אימון רכיבת אופניים, נהרגה תמר בתאונת פגע וברח, והיא רק בת 21. לאחר פטירתה של תמר, פנתה סוזי פנתה למארגני הטריאתלון ובקשה מהם שהתחרות תקרא על שם בתה. מאז, כבר 24 שנים, משפחת דבוסקין מארגנת את טריאתלון הנשים ולמעשה הפכה אותו לאירוע גדול בו משתתפות כ1,500 נשים. סיסמת הטריאתלון הידועה אותה טבעה סוזי "כל אחת מנצחת" הדגישה את היותו אירוע עממי ומעצים כאחד, אליו חזרו משתתפות רבות שנה אחר שנה.

מאת: קרול חן
צילום: שי לחוביצר וקרול חן

שחיית טריאתלון

גם השנה עסקה סוזי בארגון טריאתלון הנשים, תוך שהיא נאבקת במחלת הסרטן. אך סוזי לא זכתה לראות את התחרות אותה כה אהבה. לפני כחודש, סוזי נפטרה. נאמן למורשתה, דני, בעלה של סוזי, השתתף השנה במקומה במקצה העממי שלשות. לזכרה, שם התריאטלון שונה ומעתה יקרא טריאתלון ע"ש תמר וסוזי דבוסקין. חסרונה של סוזי, שקבלה לאורך השנים כל מתחרה בעידוד וחיוך, הורגש. כל משתתפת קיבלה בערכה מדבקה עליה כתוב:

ARMS ARE FOR HUGGING
In memory of Suesie Dvoskin ז"ל

טריאתלטיות

השנה, לשמחת המתחרות, הים היה שקט ורגוע, ממש כמו בריכה, אבל ככל שהשעות נקפו החום הלך וגבר, דבר שהקשה מאוד על הרכיבה והריצה. בשער הסיום עמד דוכן משקה מרענן של ספירולנה קדרון ויובל חץ המשעשע. למרות החום הכבד זו היתה חוויה נעימה לראות את כל הנשים, הילדות, האמהות וגם נשות הגיל השלישי לוקחות חלק בתחרות הזאת. הרגשה של חברות, כמו משפחה כולן ביחד, עם חיוך גדול על הפנים.
פגשתי שם, נשים מדהימות וחזקות. סיפוריהן משקפים לא רק את החוויה האישית של כל אחת ואחת, אלא גם את השינוי שעברה כל אחת מהן בעקבות השתתפותן בטריאתלון ומקומה של סוזי בתהליך זה.

טריאתלון נשים הרצליה 2017

רצף של כוונות טובות \ רווית בן זאב

טריאתלון הנשים ע"ש תמר וסוזי דבוסקין ז"ל שמתקיים מדי שנה בהרצליה בסוף חודש מאי ראוי להקרא גם "המקום להעצמה נשית". אפשר להרגיש את האנרגיה הזאת באויר, נשים מכל הסוגים נפגשות וחוות חוויה שאולי לחלק מהן נראתה עד אתמול כבלתי אפשרית.
בעבר השתתפתי בכמה אירועי טריאתלון, התאמנתי בקבוצה מדהימה בניצוחו של שי פיפמן ומדי פעם אני מצטרפת לאימוני השחיה של הקבוצה. בקבוצה אחרת שלו, במזכרת בתיה, שי מאמן את ארן בת פלד, בת 26 בעלת צרכים מיוחדים. ארן משתתפת במשחים, שוחה חתירה ומאד מאד נרגשת ושמחה להשתתף בארועי שחיה.

womens triathlon Hezrliyaעל מנת שארן תשתתף בשחייה היא זקוקה לליווי צמוד בים הכולל הכוונה למצופים ושמירה צמודה שלא תוריד בטעות את משקפי השחייה ושתקפיד בשחייה רציפה נטולת שינויים.
מי שאחראית על החיבור בינינו היא תמי שהם, מנהלת קבוצת Pipman Team, שמצליחה ברגישות רבה יחד עם שי לטפח ולתת סביבה טבעית ומכילה לארן. לאחר שיחת טלפון קצרה עם תמי, התקשרתי לאסנת, אמא של ארן ושוחחנו על ארן, על שחיה וכמובן על החוויה המשותפת ששתינו עומדות לחוות בקו החוף בטריאתלון הנשים הקרוב.
נפגשנו לאימון משותף בים והחוויה היתה טובה מאד. ארן מאד מיוחדת, שוחה מצוין, שחינו זו לצד זו וההרגשה שלי היתה שהאחריות אמנם גדולה אבל אפשרית מאד.
ההשתתפות שלי בטריאתלון הזה היתה ברגשות מעורבים. מצד אחד, רציתי לשמש דוגמה אישית לבת שלי, נגה-זהר, שנרשמה למקצה הילדות ומצד שני חשבתי לי "מה את עושה?" לא התאמנתי בכלל "בהחלפות", רכבתי אולי פעמיים (והסיבה האמיתית לרכיבה היתה בכלל בגלל פציעה מריצה). בקרוב אשתתף בריצת הרים באיטליה והסיכון להחליק או ליפול מהאופניים לפני איטליה הרגיש כמו משהו לא מאד נכון לעשות.
אבל מהרגע שידעתי שאני מלווה את ארן, הטריאתלון הפך לבעל משמעות עבורי וכל הקולות המשתקים, זזו הצידה. יש לי מטרה!

18673269_10155413247524443_5274529018977141073_oרק שיום לפני בדרכי לריצה בהרי ירושלים, החלטתי ברגע אחד לפרסם הודעה בפייסבוק – "דרושה רוכבת לשלשה לטריאתלון נשים שמתקיים מחר" – קול פנימי הפציר –  לא לרכב לפני התחרות שלי. תייגו אשה נהדרת שנראה לי שבעצמה היתה זקוקה לדחיפה לחזור ולעשות את מה שהיא אוהבת והיה לי ברור בין שלל הפניות  שאותה ורק אותה אני רוצה לשלשה המיוחדת הזאת.
יצאנו לדרך – ארן ואני על קו המים. אני מראה לה את המצופים האדומים. "אנחנו שוחות לשם, אני אומרת… היא מביטה בי ואני בה… היא מוחאת כף, מדברת עם הנשים מסביב, מריעה, מחייכת, מקפצת במקומה, מוחאת כף שוב ואני מבינה שזהו ביטוי להתרגשות שלה.
יריית הזינוק (לא באמת) נשמעת ואנחנו מדלגות פנימה. המים קרירים אבל אנחנו יחד, מתחילות לשחות. אני משתדלת לייצר עבורה מרחב, תוך שחיה אני מעודדת אותה ומסמנת את ההגעה למצוף הראשון. בין המצוף הראשון לשני ארן שואלת אותי היכן הוריה, אני מרגיעה אותה ומבטיחה לה שהם מחכים לשתינו בחוף… ואני רוצה לומר מילה על הוריה, אסנת ואוד, הם אנשים מרגשים, הם מטפלים בה באהבה כל כך גדולה, שומרים עליה ובעיקר מזהים את הפוטנציאל שלה וסומכים עליה… תעצרו שניה ותבינו – היא שוחה בים! זה ממש לא מובן מאליו.

18671534_10155413231154443_422316001262804272_oסיימנו את השחיה והתחלנו לרוץ לכיוון שטח ההחלפה שם חיכתה לנו אפרת, הורדתי את הצ'יפ מהרגל של ארן והעברתי לאפרת שיצאה לרכיבה. בינתיים עד שאסנת ואוד הגיעו, חלקנו חטיף בריאות והוצאנו מגבות מהתיקים.
מה היה בהמשך? אפרת חזרה ואני יצאתי לריצה לוהטת ולבסוף ארן נכנסה יחד איתי בשער הסיום בראש מורם. הסיסמה של סוזי דבוסקין ז"ל "כל אחת מנצחת" קיבלה תוקף אמיתי כשארן חצתה את קו הסיום.

 

אין ספק שיש מקום לתריאטלון נשים בישראל. המפעל של סוזי לזכרה של תמר לא ישכח, והצמיח דורות של ספורטאיות שמתחרות בגאווה ובחיוך, מתוך אחווה נשית. זר לא יבין זאת, אך אכן, כל אחת מנצחת.

כולנו מחזקים את משפחת דבוסקין ומקווים שהמפעל הזה ימשיך גם ללא סוזי.

18738969_10155413235769443_665808348957715555_o

גליה בירן

גליה משתתפת בפעם השלישית בטריאתלון נשים, ומספרת: "לפני 8 שנים התחלתי את דרכי בעולם הספורט, אחרי שחברה סיפרה לי על תחרות טריאתלון שיש בה מקצה עממי. מיד התלהבתי מהרעיון, שחיה ורכיבה לא היוו בעיה עבורי. הורדתי את כיסא התינוק מאופני השטח החלפתי את הגלגלים לגלגלים דקים יותר, אבל החשש שלי היה מהריצה… לא רצתי מאז התיכון. חששתי שלא אצליח לסיים 2.5 ק"מ… ואת הריצה הזאת לא אשכח לעולם. אני זוכרת את סוזי עומדת בקצה העליה, שעונה על מקל הליכה, עם חיוך רחב, כששלט תלוי על חזה בו כתוב- כל אחת מנצחת. עברתי לידה ודמעות חנקו את גרוני.

סיימתי את התחרות עם טעם של עוד ובשנה שלאחר מכן השתתפתי במקצה הספרינט (עדיין עם אופני השטח…). מאז לא הפסקתי לרוץ כשהתמקדתי בריצות ארוכות. הכל התחיל ב-2.5  ק"מ במקצה העממי של טריאתלון הנשים.

20170527_085920

לפני כחודש כשהגיעה הבשורה על מותה של סוזי,  החלטתי שעלי להרשם שוב לתחרות. הצעתי לשתי חברות, קרול חן ונתלי הלף להקים שלשה אולימפית, והן מיד התגייסו לעניין. התחרות היתה נפלאה, כמו תמיד, מאורגנת להפליא, עם אווירה נעימה ומפרגנת. אך חסרונה של סוזי הורגש.  אגב, אופני השטח עשו שוב את המסלול, והפעם קרול חן, האלופה, רכבה עליהם".

20170527_090438

נטלי בר אור

בת 34 מרמת גן. אמא להדר בת 4 ושיר בת 2, נשואה לגבי ומתאמנת במסגרת קבוצה טריאתלון "tri we can ": "נולדתי עם שיתוק מוחין והתחלתי עם הספורט לפני כ 10 שנים בעמותת אתגרים – עמותה לספורט אתגרי לנכים. עשיתי מקצה ספרינט שלשות זו הפעם הרביעית, אבל אחרי הפסקה של כ 4 שנים. ליוו אותי מיטל שוורץ ששחתה ואורלי פולטין שרצה ואני רכבתי על אופני יד. טריאתלון הנשים הוא הארוע הספורט הכי מיוחד שיש – אם אני צריכה לבחור ארוע אחד שאסור לוותר עליו זה טריאתלון הנשים בו באמת כל אחת מנצחת!"

18739205_10155413229424443_3665512768724030503_o

נגה בן זאב

נגה, בת 8 מספרת: "זה טריאתלון ראשון רישמי אבל עשיתי טריאתלון לפני כשנה בכפר סירקין, השתתפתי בדואתלון בוינגייט וכמה אירועי ריצה.
השתתפתי במקצה הילדות בגילאי 8: שחיתי, רכבתי ורצתי. נהניתי מאד! זה התחיל בנסיעה עם אמא בבוקר כשראינו את הזריחה בדרך להרצליה. נהניתי מאד מהשחייה ולא פחדתי מהים. הריצה גם היתה טובה אבל הכי נהניתי מהרכיבה. היה לי קצת קשה כי זה היה די הרבה במרחק ובכל זאת הייתי שמחה ונהניתי למרות הקושי.  

DSC_5304

קרה לי משהו מצחיק בריצה: היתה מישהי לפניי שהצלחתי לעקוף אותה ובלב אמרתי "יש" אבל אז היא עקפה אותי 😏. בדרך לשטח ההחלפה מהשחייה הייתי קצת מוטרדת  כי הורדתי את כובע השחייה וחשבתי שנעלמו לי משקפי השחייה. התחלתי לחפש אבל אמא ראתה אותי מרחוק ואמרה לי להתארגן לרכיבה אז מיד התארגנתי והנחתי לזה…  כשחזרנו לאסוף את הציוד בשטח ההחלפה המשקפת היתה מונחת על הדשא. חברה שלי התקשתה לשחות בים, עזרתי לה – פשוט עודדתי אותה. אח"כ יצאנו לרכיבה שם עקפתי אותה כי היינו צריכות לקחת תנופה בעליה, ובהמשך הדרך נפגשנו בריצה. סיימתי בהרגשה טובה מאד ואני מאד רוצה להשתתף בעוד טריאתלון.

b8e6dac2-2da5-4307-a7f4-f87a77149e86

Tamar Levy

אני תמר בת 35, מתאמנת בצורה סדירה כבר 4 שנים. התחלתי ממרתון עברתי לטריאתלון ועכשיו נכנסתי לעולם ריצות ההרים- ועכשיו התאהבתי באמת! את הטריאתלון הראשון עשיתי בטריאתלון נשים.
סוזי תפסה אותי באותו היום ואמרה לי לעוף ומאז אני עפה בזכותה. הסיפור מאחורי הטריאתלון ריגש אותי בטירוף וכשהייתי שם לראשונה הבנתי איזה מתנה זה להשתתף באירוע כזה.

20170527_102539

שנה לאחר מכן עשיתי עוד אחד, בשנה שעברה הייתי במחנה אימונים ולא יכולתי להגיע, והשנה השנה חזרתי בגלל סוזי. התלבטתי והתלבטתי וביום שנפטרה היה לי ברור שאני מגיעה. האישה הזו שינתה למאות אם לא לאלפי נשים את החיים.

18700590_10155413240204443_1243795018707909267_o

בכל הפעמים שהשתתפתי בתריאטלון נשים עשיתי את המקצה האולימפי ובכל פעם מחדש אני נהנית יותר ויותר.
היום טקס הסיום של האירוע היה כל כך משמעותי בעיני יותר מכל האירוע כולו. שמחה שהחלטתי להגיע ולהיות חלק ומקווה שאהיה חלק בלתי נפרד מהמפעל חיים הזה שבאמת יש בו המון סיפורי גבורה מהקטן ביותר ועד הגדול ביותר. סיפורי מלחמה ומאבקים שמחות וניצחונות ענקיים. תודה על הזכות להיות חלק, משפחת דבורסקין תמיד תהיו גיבורי על בעיני!

20170527_100452

תוצאות טריאתלון נשים – הראשונות במקצים השונים:

  • ילדות – יסמין לנדסברג 00:18:37.
  • שלשלות ילדות- נועה חריף רוני גרשטיין 00:18:05
  • אולימפי-סוניה אריאלי  02:26:42
  • שלשלות אולימפי- מאיה לשם יעל כץ- 02:33:30
  • ספרינט עד 44- מרי אליסי 01:03:20
  • ספרינט 45+- פיונה אונגר 01:17:54
  • ספרינט פראטריאתלון- שרי מועלם 01:32:20
  • שלשות ספרינט- יהודית בדולח קארן גורנשטיין 01:28:39
  • שלשות ספרינט פראטריאתלון – נטלי בר אור דואדי דינה 01:34:56
  • עממי פראטריאתלון- עדן פטל 00:55:59
  • עממי עד 39- אביב לוי-00:32:20
  • עממי 40+- יערה ברנע 00:43:44
  • שלשות עממי- יהלי רוכל קרני רוכל 00:35:08
  • שלשות עממי פראטריתלון – איריס מנטנו זנדני אופירה 00:47:14

20170527_102050

אלופה טריאתלון נשים קרול חן-001

מאת: קרול חן
צילום: שי לחוביצר וקרול חן

קרול חן, אימא לשלושה, עצמאית בת 47 מתל אביב. רצה בשטח ומשתתפת באופן קבוע בתחרויות שונות של אולטרה מרתון כגון סובב עמק (שם רצתי את כל המרחקים החל מ 66 קילומטר ועד ל 200 קילומטר), ועוד…