עוד הרבה לפני שחשבתי על ריצות שטח, היו לי נעלי סלומון שקניתי בחו”ל – תוצר של עיסוק בסקי מגיל צעיר וחשיפה מוקדמת למותג.
אבל מותג בינ”ל זה דבר אחד, והפצה בישראל – דבר אחר: בארץ להתרשמותי המותג לא טופל בצורה מוצלחת ועקבית בישראל וקשה למצוא אותו בחנויות. אז שמחתי לגלות חנות אופניים, ריצה וטריאתלון שלקחה את סלומון הזה ברצינות ומחזיקה מלאי ומגוון: Equip באבן יהודה ברח’ העצמאות 3א’. אודי לוי הבעלים טוען שהוא אחד היחידים שיש לו את כל המגוון של החברה בארץ, ויש להם גם נעלי טרקים גבוהות. המחירים באקוויפ מרשימים בכל קנה מידה, גם אינטרנטי: יש שם כעת מבצע עד גמר המלאי שבו כל נעלי הריצה של סלומון עולות שם 350 ש”ח (חוץ מדגם אחד)! מחירון הדגם הזה שבמבחן הוא 750 ש”ח.
קיר הסלומון אצל אודי ב Equip אבן יהודה – שמחתי למצוא מקום עם מגוון עשיר של המותג
הנעל שקיבלתי ממנו למבחן היא Salomon XA 3D Ultra 2 – דגם וותיק יחסית (כנראה מ 2014). יש חברות שאוהבות מאוד לבלבל את האויב עם החלפת שמות תדירה – הדגם הכי דומה לו באתר סלומון היום הוא ה XA PRO 3D שנראה כמעט בדיוק אותו דבר וכנראה רוב ההבדל הוא בשמות, בצבעים ואולי בקטנה בעוד איזה פיצ’רון (כמו סידור הזיזים בסוליה התחתונה) שמטרתו העיקרית היא בד”כ להצדיק את המחיר הגבוה של השנה, ולתת תירוץ לכל האקוסיסטם המסחרי למכור את הנעליים של שנה שעברה במחירים שאנשים באמת קונים בהם נעליים…
Salomon XA 3D Ultra 2 – הצד החיצוני
מי את סלומון?
זו חברה צרפתית שמקורה ב Annecy – אותה עיירה ציורית על האגם באלפים שעוברים דרכה בדרך לאתרי הסקי, והתמקדה בציוד סקי. ב 1997 היא נמכרה בכמליארד דולר לאדידס שהפכה להיות אדידס-סלומון, וב 2005 נמכרה שוב ל Amer Sports מפינלנד שמחזיקה מותגים מוכרים ביותר כמו Suunto שכולכם מכירים וגם – Mavic שכל רוכב אופניים מכיר, ווילסון (שטניסאים מכירים), את Atomic (שגולשי סקי מכירים) ועוד…
דומה שאי אפשר להמנע מלהזכיר את שמו של קיליאן, הרץ האייקוני שלהם שכל כתבה על החברה חייבת להזכירו עד שכמעט כבר היה עדיף לבצע לסלומון החלפת שם במשרד הפנים- לקיליאן, או הפוך. גם ערוץ היוטיוב שלה מוצץ את כל מה שאפשר מהסלב ריצה הבינלאומי הזה: קיליאן ג’ורנה – משקל: 58 ק”ג על 171ס”מ ובהם 5.3 ליטר של ריאות, 8% שומן, דופק מקסימלי של 205 לצד דופק מנוחה של 34 ו VO2Max של 85-90מל\ק”ג. כשלכם יהיו הנתונים האלה, גם אתם תרוצו טוב יותר. לאחרונה הוא טיפס את האוורסט בלי בלוני חמצן וחבלים ב-36 שעות מבסיס היציאה.
בגדול אנחנו בעד חברות וספורטאים כאלה, שמשקיעים בסרטים יפהפיים שעושים לנו חשק לטוס לנורבגיה, אז קבלו, ותכירו את סלומון, אה.. סליחה את קיליאן…
XA 3D Ultra 2 דברי Salomon וכרטיס ביקור
פיצ’רים עיקריים מפי היצרן:
- מחיר: 750 ש”ח ברגיל, 350 ש”ח במבצע ב-Equip אבן יהודה
- משקל: 388 גרם (מדידת RUNPANEL)
- פלטפורמה: 21מ”מ מאחור, 11מ”מ מלפנים
- דרופ: 11מ”מ.
- רצועת אחיזה בלשון ובעקב
- כיס הסלקה לחוט הרכיסה
- מערכת אסימטרית של רכיסה (“שרוך”)
- מגן גומי על האצבעות בחלק העליון והגנה מבוץ
- סוליה חיצונית עם “זיזים” בולטים לאחיזה וכמה סוגי גומי
- סוליה עם שתי רמות דחיסות
- Energy Cell 2 – טכנולוגיה ל”דחיפת חלק כף רגל קדמי”
- מערכת יציבות \ שליטה בפרונציה
- (יש גרסאות Goretex אטומות למים וגרסת שלושת רבעים – אלה לא נבחנו פה)
הצטרפו לניוזלטר – פעם בשבוע בלבד עם תכנים מעולים מהפאנל:
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
מאשר משלוח פרסום ועדכונים
עיצוב וסקסאפיל – עם דומיננטיות ה- “SENSIFIT”
תשמעו, העובדה שיש כנראה זיופים לנעליים האלה (ושערסים אוהבים אותן כנעלי היום יום שלהם) מעידה שהן מתאימים למקפידים על הלוק. אני לא מחובבי הנעליים השחורות, אבל התכלת של השנה פחות התאים לי. אודי מהחנות (Equip באבן יהודה) מספר שהקונים מעדיפים בצורה חד משמעית את הכהות. לא מפתיע – במיוחד לנעל שטח שצריכה לספוג לא מעט לכלוך.
האייקוניות שלהם בולטת – הפסים האלכסוניים של סלומון שהם חלק מפיצ’ר ה”Sensifit” שלהם – המקשר בין הסוליה לשריכה, הפכו לסימן היכר שכל אחד מכיר, לצד צבעים מאוד חזקים ושמחים ועיצובים מוחצנים יחסית. כתוצאה מכך הנעליים האלה הפכו מאוד פופולריות אצל רבים, בהחלט לא רק בהקשר לריצת שטח.
פטנט ה”שרוכים”
ה”שרוכים” פה הם עוד אלמנט אייקוני – אייקוניות שהושגה בזכות גישה ייחודית של סלומון. הפטנט מתבסס על חוט ניילון דקיק וחזק שמעוגן באזור האצבעות, מתפצל לשניים ועובר דרך לולאות עד לחלק הקדמי – שם הוא פוגש “תופסן” להידוק. מותחים את השרוך באמצעות גומיית תפיסה והתופסן מקבע את המתיחה.
התופסן דרכו עובר החוט ותופס אותו, וגומי המתיחה שנתפס במקום ייעודי בתופסן כדי למנוע יתרות מתנפנפים
הפרטים הקטנים סגורים פה הייטב – הגומי למתיחה הופך לחלק שנתפס ב”תופסן”, ואפשר גם להסליק את כל היתרה הזו אל כיס שמיועד לכך בחלק החיצוני של הלשונית. המראה המתקבל נקי מחוטים וגם פונקציונלי עם התאמה לריצות שטח באזורים סבוכים ללא תפיסה של השרוך בענפים.
קל מאוד למתוח ולחזק את הרכיסה בחלק הקרוב לקרסול, אבל לטעמי יש בהחט חיסרון לפטנט הזה מאחר והשרוך הוא חוט דקיק ללא שום חיכוך בלולאות – כדי לחזק את החלקים הקדמיים של הרכיסה הקרובים יותר לאצבעות צריך לעבור תהליך קצת יותר מסובך של מתיחה הדרגתית ושמירה על המתח, משהו שבנעליים עם שרוכים רגילים לא קורה בד”כ.
מצד שני – העובדה שאין פה שרוכים שיכולים להיפתח בריצה יתרון חד משמעי של הפטנט של Salomon, והוא עובד מעולה ללא השתחררות אקראית ולא רצונית במתח הרכיסה.
היתרות של ה”שרוך” מוכנסות לכיס האחסון שלהן – יציאה אדירה לריצת שטח
התאמה לרגליים צרות
אם אני, שיש לי רגליים צרות במיוחד מרגיש הדיקות רבה בצדדים, הרי שזו נעל לבעלי רגליים צרות – במיוחד בחלק המרכזי של הרגל. מעבר לכך – יש להם עוד איזה תכונה חמקמקה בעטיפת כף הרגל שאקרא לה “דומיננטיות” – צורה שמרגישים. לקימורים והבליטות של הרפידה שלה יש נוכחות שלמשל בברוקס קלדרה שאצלי פחות מרגישים. יש לכך יתרון וחסרון – אלה שהיא תתאים להם כנראה ממש יאהבו אותה, ואחרים פשוט לא יתחברו.
רמת האחיזה שהם מספקים באיזור הקרסול טובה, אבל לא מעיקה, וכל שני השליש הראשונים מהעקב עד למרכז צמודים למדי במתיחה. להערכתי זה במידה רבה תוצר של פטנט הרכיסה שלהם, שלא מאפשר לבודד טוב איזורים שונים לאורך הלשונית. ואם מתאמצים ברכיסה אפשר לנהל את המתחים בצורה יותר מדויקת לאורכה, אבל זה קשה. נעל אופטימלית מהבחינה הזו תאפשר לרץ להדק בכל מקום לפי המבנה שלו והצורך שלו, בעוד שפה – המתיחה בפטנט, והחיכוך הנמוך של חוט הניילון בלולאות, גורמים לכך שהמתח לאורך כל המיתר הזה דומה ולא ניתן להפעיל מתח שונה באזורים שונים שלו.
תחושת הסוליה – שיכוך וגלגול
מדובר על פלטפורמה של 21מ”מ מאחור ו 11מ”מ מלפנים – כלומר דרופ גבוה ומורגש בהחלט של 10מ”מ. האמת שזה קצת יותר מדי בשבילי אבל חשוב מאוד לא לשפוט נעליים לפי הדרופ במונחי טוב ורע אלא במונחי העדפה של רצים שונים.
ככל שאני רץ יותר, ומתנסה ביותר נעליים אני מגלה את הניואנסים של תחושות השיכוך השונות שכל חברה מייצרת. הסלומון הפתיעו אותי – הם הרבה פחות משככות ממה שציפיתי, והתחושה בהם פשוט שונה ב 180 מעלות מזו שבהוקה Speedgoat, וגם מזו שבברוקס קלדרה. אני חייב להודות שאני אוהב את זה – היתרון המורגש מיד הוא הפידבק של הקרקע. החסרון הוא תחושה שהרגל סופגת. הפידבק הזו טוב בהרבה בחלק הקדמי של הנעל, באזור ה 11 מ”מ ובאזור המאסיבי יותר של העקב הוא פוחת משמעותית מטבע הדברים. התחושה פה היא כמעט של סוליה בעלת פיצול אישיות: אחורית וקדמית.
לאורך זמן בדרכי ג’יפים או משטחים קשים של ריצה קלאסית יש יתרון לגישת מזרן המים של ההוקה, או השיכוך המעט פחות מעיך ורך אבל המשמעותי של הקלדרה, במיוחד במרחקים הארוכים.
החוויה הכללית של השיכוך פה היא שאין הרבה ממנו. סלומון עצמה מתייגת את רמת השיכוך של הדגם בתאור של 3 בסקאלה של 5. הנעל מרגישה קשיחה יחסית בנחיתה – בעקב עקב מעט שיכוך ובחלק הקדמי עקב תחושה של מעט חומר. באיזור האצבעות הסוליה מרגישה דקה למדי והיא יותר מדויקת עקב כך בפידבק שלה באיזור הדק יחסית מלפנים.
מצד שני את היתרון בגישה של סלומון מגלים כשנכנסים לאזורים קשים באמת: סינגלים בשטח עם שיפועי צד, טיפוסים תלולים, סלעים… פה ה Salomon זורחות – משאירות מקום לחוש המישוש בכף הרגל, ולתפקוד אקטיבי שלה בניהול המגע עם הקרקע. אהבתי מאוד!
הגלגול מהעקב אל החלק הקדמי מאפשר כיפוף די משמעותי של הנעל – כלומר היא מצוינת לפעילות דינמית ואקטיביות. היא טובה לי יותר ממתחרותיה בריצה במדרגות ובמתלולים משמעותיים (למעט הקטע של המשקל) והיא מקבלת את הצורך שלי בזווית חדה יחסית בין האצבעות לעקב במקומות האלה – שוב- סימני דרך מאת מתכנני נעל לאלפיניסטים אמיתיים. הן אומרות בוז לדרכי ג’יפים סלולות עפר ובלתי נגמרות והידד למתלולים אמיתיים והרים על באמת.
רץ במזרח התיכון אבל חולם על האלפים
הגנה מעולה על האצבעות
ה DNA ה “Outdoorsi” של Salomon ניכר, ורואים שהם מנוסים במה שהם עושים. בהוקה שאצלי למשל איזור האצבעות רך ודק יחסית – וחטפתי איתם פה ושם מכה מאבן שהתעופפה כמו כדורגל אל האצבעות שלי בשטח גס. בסלומון האצבעות מוגנות לגמרי בחומרים קשיחים למדי. יש פה תכנון מאוד ייעודי וניכר שהנעל נעשתה על ידי אנשים שמבינים ריצת Trail.
כל רץ בשטח – לא שטח שליד הכביש הסלול של פארק הירקון אלא סינגלים אמיתיים, סלעים, איזורים קשים – יודע שתוך כדי ריצה קשה להמנע מאיזה בעיטת וולה פה ושם לאבני “baby heads” – כן – אותן אבנים משוחררות וגדולות למדי שמטעות אתכם להתייחס אליהן ככדורגל בשוגג. זה לא נעים ולא כיף, והגנה על האצבעות דרושה בהחלט, ומספקים אותה בסלומון.
גם מבחינת מקום לאצבעות – המבנה של הנעל הוא קלאסי ממש – משאיר מקום לאצבעות לנוע די בטבעיות בלי לחץ והדיקות מוגזמת. יש גישות עדכניות שהולכות רחוק יותר מבחינת רווח האצבעות כגון אלה של Altra ואפילו בברוקס קלדרה שנמצאת אצלי כרגע במבחן (פרסום עתידי) וסלומון הלכו על משהו שמרני יחסית (צר אבל לא מדי) מהבחינה הזו.
הגנה משמעותית ומורגשת על האצבעות
יציבות ומעטפת קרסול
האזור העוטף את הקרסול בנוי בגזרה גבוהה יחסית – לא ברמה של נעל שלושת רבעי אבל יותר עמוק מהנעליים האחרות שלי – שוב אולי מתפיסה של הגנה לרצי שטח גס ואמיתי, שמאפיינת את כל החוויה של הנעל הזו. בתור האיזור שאמור לספק לא מעט מהיציבות לרגל בנחיתה הוא גם קשיח למדי.
זו אולי נעל לרצים יעילים אבל היא בהחלט על הצד המייצב של הסקאלה – אזור העקב “חזק”, ואזור האמצע בקשתות מכיל גם הוא התרוממות וחיזוקי צד שמייצבים את הרגל.
ובפינת הצ’ופר: לולאת אחיזה אחורית למי שצריך אותה בהכנסת הרגל לנעל במקום להכניס אצבע לנעל, או להחזקת שני זוגות הנעליים בשתי אצבעות יד אחת. אלה הפינוקים הקטנים שקונים אותנו…
תמיכה ורפידות – התרוממות מורגשת בקשת
הרפידות והמבנה הצר, ביחד עם חיזוקים ומבני התמיכה בצדדים מייצרים תחושה של מילוי הקשת הפנימית בכף הרגל – זו לא תחתית ומדרס “שטוחים” אלא בעלי קימורים, התרוממויות ומילוי חללים. התחושה היא של תמיכה בעלת נוכחות.
משהו מטריד מבחינתי האישית היה התרוממות סימטרית – תחושה של בליטה ברפידה גם בצד החיצוני של הרגל – ממש מול הקשת הפנימית. אפשר לראות זאת בצורה מאוד ברורה בתמונות הרפידות הפנימיות – בד”כ החלק הזה אמור להיות שטוח לגמרי. זה גם גורר פס של חיבור בין החלק השחור לחלק האפור ברפידה שאני הייתי מעדיף לוותר עליו ולראות רפידה ללא פסים כאלה שיכולים להפוך לשלפוחיות אצל חלק מהרצים לאורך זמן.
כל הקטע הזה מאוד חובק גוף ולכן אישי – וגם יש להודות בעייתי לכתיבה במבחני ציוד עקב תלות במבנה כף רגל. כדאי לבוא לחנות עם הגרביים שאתם רצים איתן בד”כ, ולהיות קשובים לפידבק ולנוחות.
בכל מקרה, הגישה שלי למבחנים היא לתת לכם את כל הפידבק הלא מסונן שלי על מוצרים – ולכן אומר שהמדרסים הוכחו כלא מתאימים לי בעליל וסבלתי משלפוחיות בשני הצדדים. החלפה של הרפידות סייעה בהחלט וכמעט פתרה את העניין. זה בהחלט לא אומר שלכם גם תהייה הבעיה הזו.
רשת ומבנה עליון
לא ציפיתי, ולא נכון שיהיה מבנה עליו רך וכבישוני. מדובר בנעל שטח שצריכה להיות עמידה בחיכוך עם סלעים, אבנים וצמחייה. המבנה נשען על אותו אלמנט אלכסונים אסתטי שיש לו תפקיד פונקציונאלי של רצועות תומכות ומקנות צורה לנעל בין הסוליה לאזור הרכיסה.
גלו את הווצאפ השקט שלנו: 
בין האלכסונים יש רשת איוורור קשה יחסית למגע והיא היתה מאווררת ברמה טובה לעונת המעבר הנוכחית. האתגר בנעל שטח הוא לשמור על נוחות בחלק הפנימי של החומרים הקשוחים האלה, שהם פחות גמישים ורכים בד”כ – ופה הרגשתי נקודת חולשה מסוימת- החומרים הקשים יותר של האלכסונים מורגשים בתוך הנעל ויכולים ליצור Hotspots – ודומה שנתקלתי באחד כזה בדיוק בחלק העליון של הקשת שלי במפגש הרפידה וקיר הצד של הנעל שאולי השפיע על אותה שלפוחית.
סוליה תחתונה
הסוליה התחתונה נראית ומרגישה כמו סוליה מתאימה לאחיזה מצוינת בסלעים ואדמה. היא לא נדבקת כמו תחתית סולית ה Vibram המדהימה של ההוקה ספידגואט שיש לה סוג של דביקות ספיידרמנית, אבל היא בהחלט מלאת זיזים תופסניים במגוון של כיוונים. החומר נראה חומר עמיד שיחזיק מעמד יפה, אם כי זה לא מבחן ארוך טווח… בחנתי באביב ללא בוץ כך שאין לי מידע על הדבקות בוץ ואפקטיביות האחיזה לאחר מכן.
לסיכום – הרבה אופי
יש נעליים שיש להם הרבה אופי, וכזו היא הסלומון הזו: ה XA 3D Ultra (וכנראה גם הנעל שהיא דומה לה עד מאוד מאוד מ-2017: XA Pro 3D). היא מאופיינת במסיביות לא קטנה והגנה חזקה על הרגל, יציבות גבוהה, שיכוך בינוני, משקל ושרידות גבוהים ו.. הפטנט הייחודי של סלומון לרכיסה.
היא מצוינת גם להליכה\הייקינג והפכה אצלי לבחירה המיידית להליכה ויום ויום יום, לא רק לריצה (רלוונטי לאלה שאוהבים נעל “חזקה” יחסית על סף נעלי הטיולים – לחוויה משרדית זה overkill רציני). זו לא הנעל לטוחן דרכי העפר המהוקצעות אלא לחובב ההרים והטרייל האמיתי – שמוכן לשלם במשקל תמורת הגנה טובה ואמינות ושרידות גבוהות שיבטיחו שיסיים גם את היום השלישי במירוץ רב יומי… היא מספקת שיכוך בינוני ורגישות מצוינת בחלק הקדמי, אחיזה הדוקה לרגל שמונעת החלקות פנימיות וביחד עם הרגישות הזו – משפרת את התפקוד שלכם בקרקע סלעית, משופעת ולא סדירה. נעליים לאלפיניסטים אמיתיים.