Altra מנסה לשלב בנעליה את הטוב שבשני העולמות. מהמינימליזם היא לוקחת את הפלטפורמה השטוחה ומרווח הבהונות העצום ומצד שני היא לא מוותרת על סוליה קפיצית ושיכוך משמעותי.
שילוב נכון של תכונות אלו אמור לתת נעל ריצה מצוינת וקרובה מאוד למה שאני מחשיב כאידאלי עבורי. לכן היתה זו הפתעה משמחת, לגלות שבקופסה הסגורה שעל שולחנו של אלדר פרדו (מנהל תחום הריצה ב-DAA) המתין לי זוג Altra Superior 2.0 למבחן. אמנם גרסה חדשה יותר של הנעל כבר קיימת, אך מחסור זמני בנעלי מבחן במידה שלי, הוא האחראי לכך שקיבלתי את ה Superior 2.0 ולא ה 3.0. בדיקה זריזה באינטרנט העלתה שב Superior בגרסתה החדשה נעשו שלושה שינויים עיקריים: מגן הבהונות הורחב והוא עוטף גם את צידי הרגל ולא רק את קדמת הנעל. מידת הנעל שופרה אחרי תלונות שהנעל קטנה ממידתה הרשומה. נעשה חיזוק ושיפור של בד המעטפת העליונה. שינויים אלו, חשובים ככל שיהיו, אמורים להיות מינוריים יחסית בכל הנוגע לתחושת הנעל, כך שלמעשה זו כמעט אותה Superior שרצים רבים כל כך אוהבים.
מאת: אריק מון
צילום: קרול וגיאחה
מי זו Altra?
אם לא קראתם כבר את ההכרזה על כניסת המותג לישראל נזמין אתכם לשם – ובינתיים: קבלו את כל מה שכדאי לדעת על המותג בסרטון של 6:30 דקות שהכנו עבורכם ובו ראיון עם אלדר פרדו, מנהל תחום הריצה בדאא, יבואנית אלטרה לישראל:
Altra Superior 2.0 – תיאור יצרן, פיצ’רים וכרטיס ביקור
אלטרה: “ה Superior 2.0 נעל שטח ורסטילית בעלת אחיזה מצויינת ומשקל נמוך. היא מתאימה במיוחד לריצות ומרוצי שטח והייקינג”.
שילוב הצבעים הכחול, שחור וירוק זרחני עם דוגמת Grid על גבי הגפה העליונה נראה מצוין. אני חייב להודות שיש לי פטיש (לא הכלי, ההפרעה) לירוק זרחני\ליים. ברגע שהוא מופיע, גם אם זה במנות קטנות, קניתם אותי. במקרה הזה הוא נותן בוסט יפה וספורטיבי לצביעה הכהה שבלעדיו היתה סתמית לחלוטין. שילוב של הירוק הזרחני והכחול זולג גם לתחתית הסוליה ויוצר מעין תבנית כף רגל שאני מאוד אוהב. למרות הזיזים האגרסיביים בסוליה, הנעל נוחה מאוד להליכה ובהחלט יכולה לשמש כנעל ליומיום. עדיין, עדיף בעיניי לשמור את הסוליה המצוינת הזו לשטח ולא להפקיר אותה להשפעתו ההרסנית של האספלט.
אבל אודה – אני די אמביוולנטי לגבי מראה הנעליים. אמנם בפעם הראשונה שהן נשלפו מהקופסא במשרדי DAA הצטרפתי גם אני לקריאות ה “יו איזה יפות” שנזרקו סביבי, אך ה-“יו” שלי היה בעיקר כזה של הפתעה. לא, יודע למה, אבל משהו שם לא פגע על ההתחלה. יש ימים שאני מסתכל על ה Superior 2.0 ואומר לה “מצטער, זו לא את, זה אני” ובימים אחרים אני חושב ש “וואללה, עיצוב מגניב!”. זה די מוזר סך הכל, כי מעבר לסוליה עבה יותר, הן מאוד מזכירות לי את Merrell ועוד נעלי שטח מהז’אנר המינימליסטי והמרווח שאת מראהו אני מאוד אוהב. בכל אופן, נראה שאני נמצא במיעוט, מכיוון שכל מי שראה את ה Superior 2.0 חשב מיד שהן יפות מאוד.
תוך הנעל ומידה
ה Superior 2.0 הן מאותן נעליים שנותנות הרגשה של “בבית” מהרגע הראשון שנועלים אותן. כף הרגל נחה על הרפידה הפנימית הנוחה בזמן שהבהונות פורשות להתרווח בחדר האורחים. אלה מכם שהתנסו בחוויה יודעים בדיוק על מה אני מדבר. הפלטפורמה השטוחה והרכה ומרווח הבהונות העצום בהחלט נותנים תחושה שהרגל ממוקמת נכון ורק מחכה להמשך הוראות.
מידת הנעליים הרגילה שלי היא 43, אך ה 2.0 Superior במידה 44 התאימו לי בול. בול באופן כזה שייתכן שמידה 43 היתה אפילו קטנה מדי. אמנם לא פעם קרה שקניתי נעלי ריצה הגדולות עלי במידה שלמה, אך לרוב זה היה כדי להשיג עוד מעט מקום לבהונות בנעליים בעלות חזית צרה. יש מונח הנקרא True to size המתייחס לנעל המרגישה נכונה למידתה. במקרה של ה Superior 2.0 נראה שהמידות קטנות מעט ומחזקות את ההמלצה למדוד נעליים לפני הקניה.
גפה עליונה
הרשת הדקה והכפולה המרכיבה את הגפה העליונה עוטפת את הרגל ותורמת לגמישות הנעל. צפיפות האריג של הרשת החיצונית כנראה נועד לחיזוקה אך פוגם מעט ביכולת האיוורור והנידוף. מקדימה נמצא מגן הבהונות העוטף את אצבעות כף הרגל משני צדדיה ומחפה בצורה טובה גם את אזור הציפורניים. למרות שהמגן מולחם בצורה חלקה מאוד לגפה, חיכוך הזרת השמאלית שלי בנקודת המפגש שלו עם הרשת יצר שלפוחית. יותר מזה, השפשוף אף גרם לפרימת הבד הפנימי וכל זה אחרי 40 ק”מ של שימוש בלבד. עצם העובדה שחיכוך כזה נוצר מלכתחילה היא המפתיעה, כיוון שלא הייתי מצפה לאי נוחות בתא בהונות נדיב כל כך.
פתח כניסת הרגל רחב במיוחד, למרות אזור העקב הצר יחסית. עובדה זו מקשה מעט על הצמדת הגפה אל הקרסול בעת שריכת הנעליים. גם הריפוד העבה סביב הקרסול אינו מפצה מספיק וההרגשה בחלק האחורי של הנעל מעט רופפת, אך לא מפריעה בעיני לביצועי הנעל בשטח.
השריכה והשרוכים קלאסיים לחלוטין. לא תמצאו כאן “בוריטו” (גפה עליונה העוטפת את עצמה ולמעשה חסרת לשון), מנגנוני משיכה ושטיקים אחרים. מנגנון השריכה הישן והטוב, קשר כפול וקדימה לשבילים.
הלשון המחוברת אל פנים הגפה כמעט לכל אורכה, עוזרת לעטיפת הרגל ומניעה מסוימת של כניסת לכלוך.
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
מאשר משלוח פרסום ועדכונים
בעקב הנעל נמצאת לולאת משיכה לעזרה בהכנסת הרגל פנימה, כמה פשוט ככה עובד. בכלל, אם יש משהו אחד שאני חושב שצריך להיות סטנדרט בכל נעל ריצה זה לולאה כזו. משחררים שרוכים, תופסים בלשון והיידה, הרגל בפנים. בלי מעיכות של העקב והידחקויות כמו לתור של הלונה פארק בפסח.
מתחת ללולאה נמצא ה-“Gaiter Trap”, אותו חיבור וולקרו המיועד לחיבור ערדליים. בעוד ה-Gaiters המסורתיים מתחברים בעזרת רצועה תחת סוליית הנעל, אלטרה מציעה גייטרים יעודיים לשימוש עם נעליה. מיקום החיבור אל העקב במקום תחתית הסוליה עדיף בגלל פחות הצטברות של בוץ באזור זה. הדבר נועד כמובן להקל על הסרת הגייטרים ולבישתם החוזרת.
מאוד מאווררת
סוליה
ה-Superior 2.0 היא הדגם המינימלסטי ביותר בקו נעלי השטח של Altra, אך יחד עם זאת לא מדובר בנעל מינימליסטית טהורה אלא במה שנקרא – Reduced Running Shoe. הסיבה להגדרה זו טמונה בסולית הנעל, שעל אף היותה דקה למדי רחוקה מלהיות אותה פיסת גומי בעובי טורטיה המשמשת בנעלי “Barefoot”.
גובהה של הסוליה 21 מ”מ והיא עשויה EVA ממוחזר בשם “Abound”. הסוליה האמצעית תגובתית ומשככת באופן ניכר ואם זה לא מספיק, ה Superior מגיעות עם זוג “StoneGuards” – זוג מגיני פלסטיק דקיקים שנועדו לספק הגנה נוספת בקטעים טכניים במיוחד וניתנים למיקום תחת המדרס הפנימי הסטנדרטי.
זיזים בתחתית הסוליה הופכים אותה לאגרסיבית למדי ומקנים לה אחיזה מצויינת בכל תוואי שטח. בין שטחי הגומי הקשיח ממנו עשויים הזיזים ישנן מגרעות רוחביות וחשופות של EVA התורמות להשלת משקל מהסוליה וגמישותה.
בקצה האחורי של הסוליה יש פיסת גומי הבולטת החוצה מעבר לעקב ומגדילה את שטח הפנים של הסוליה. שטח פנים גדול פירושו חלוקה טובה יותר של משקל שעשויה לעזור במעבר קטעים בוציים, חוליים וריצה בירידה. קשה לי לומר אם מדף הגומי הזה אכן תורם במשהו מעבר לאספקט הפסיכולוגי, אבל הוא גם בהחלט לא מפריע ומייחד את הנעל.
בריצה
ברשותכם אגש ישר לעניין. ה Superior 2.0 הן נעליים מדהימות לריצות בסינגלים. אחד האספקטים המהנים ביותר בעיני בריצות שטח הוא ריצה מהירה – טמפו אם תרצו – בקטעים טכניים זורמים. ריצות כאלה מהנות אפילו יותר בנעליים קלות שמצליחות להעביר תחושת קרקע ולשדר אינפורמציה משהשטח בלי להעניש את הרץ. ב 2.0 Superior קיים איזון מדויק של הרגשת שביל, גמישות והגנה שמשרים המון ביטחון בסינגלים בסגנון יער בנשמן. הדרופ השטוח מעניק יציבות ומאפשר לנצל את מלוא הפוטנציאל הטמון באכילס, שרירי הרגל האחורית וכף הרגל עצמה. הנעליים מתנהגות מצוין גם על שבילים רחבים ומפתיעות לטובה אפילו על אספלט, אבל כשזה מגיע לריצות ארוכות הסיפור מעט שונה.
אותו “Zero Drop” וסוליה דקה יחסית ההופכים את ה Superior 2.0 לחיית סינגלים מתפרצת הם גם זה אלו שעשויים להפריע לה להיות נעל לריצות ארוכות באמת.
תראו, יש לי לא מעט ניסיון בריצה עם נעליים מינימליסטיות לחלוטין והדרופ ברוב הנעליים בהן רצתי בחיי לא עלה על 4 מ”מ. למרות זאת, ריצה בנעליים עם דרופ נמוך דורשת תקופת הסתגלות ועשויה אף להוביל לפציעה במידה והדבר לא נעשה בהדרגה. בעשרת החודשים האחרונים רצתי בעיקר בנעליים עם דרופ 8 מ”מ ועל אף רוטציה מזדמנת עם נעלי הכביש (דרופ 2 מ”מ) שברשותי, המעבר חזרה לפלטפורמה שטוחה היה בהחלט מורגש. זה התבטא בעיקר בכאבים צפויים באזור העקב ונוקשות, שמעידים על העומס שעבר על השרירים וחוסר גמישות האכילס שלי.
החלק הטוב הוא שנעל כמו ה Superior 2.0 עוזרת לחשוף את נקודות החולשה שלך ומראה לך באילו אזורים יש מקום להשתפר. החלק הפחות טוב, שלהרבה מאיתנו לא תמיד יש זמן, רצון ואפילו יכולת (גיל, ניוון, גנטיקה) לשפר מגבלות אל באופן מספק.
אז נכון, יש אנשים שרצים אולטרה בכפכפים ויש כאלה שרוכבים על גמלים, אבל אני אוהב את נעלי הריצות הארוכות שלי עם קצת יותר הגבהה וריפוד בעקב. אם כתבתי קודם שהנעליים זורחות בריצות מהירות בקטעים טכניים, הכוונה היתה לריצות נקודתיות וקצרות ולא אחרי שעתיים או שלוש של ריצה בהרי ירושלים.
זו גם הסיבה שסייגתי בתחילת הכתבה שתכונות הנעל מקרבות אותה מאוד למה שאני מחשיב כאידאלי אך עבורי, כשזה מגיע למרחק משמעותי, מעל 20 קילומטר בהרים נניח, ה Superior 2.0 עוד לא שם.
אלטרה – קו מחשבה שונה ומרענן
טרנד הריצה המינימליסטית כבר רחוק מלהיות בשיאו, אך נראה שהרבה ממאפיינו – דרופ נמוך, גמישות ומרווח אצבעות נדיב הם כאן כדי להישאר. משמח אותי מאוד לראות שתכונות מבורכות אלה מצאו את דרכן לקו הייצור הסדיר של מספר חברות נעליים משובחות ובכללן Altra. לחברה הזו יש קו מחשבה שונה ומרענן שכדאי לשים לב אליו והצטרפותה לשוק הנעליים המקומי הוא דבר משמח.
בין אם מלחמת ה “למי יש (דרופ) יותר קטן” מוצדקת או לא, אני כן חושב שנעליים כמו ה Superior 2.0 הן כלי מצויין לשיפור מדדים עצמיים של הרבה מאוד רצים. הנעליים האלה מזכירות כמה פונציאל אנרגטי טמון בתאומים ובאכילס כשמלוא טווח תנועתם מתאפשר ומימוש הפוטנציאל הזה ללא פגיעה תלוי בעיקר בנו. בעיני, שימוש מושכל ב Superior 2.0 ישלב רוטציה עם נעליים מתונות יותר ותרגילי חיזוק, גמישות והרפיה החשובים לנו כרצים ובני אדם בכל מקרה.
התנהגותה הטובה של ה Superior 2.0 הופכת אותה לנעל “Door To Trail” נוחה ומשובחת. לברי המזל שבינינו הגרים בסמיכות לשבילי השטח, נותר רק לנעול אותה ולצאת לעוד הרפתקה מהירה בטבע ליד הבית.
מאת: אריק מון
צילום: קרול וגיאחה
אריק מון – מקעקע בדימוס, חלטוריסט בהווה ועדיין לא החליט מה לעשות כשיהיה גדול. מקיים קשר קבוע, נהנתני ומתגמל עם הריצה ונותן לה להוציא אותו לטיולים מואצים בהרי ירושלים, עמק איילון והמדרכות שליד הבית. חולק את האהבה לריצה עם רכיבה על אופניים, קמפינג בחיק הטבע ואדיקציה לקפה.
תראו, יש לי לא מעט ניסיון בריצה עם נעליים מינימליסטיות לחלוטין והדרופ ברוב הנעליים בהן רצתי בחיי לא עלה על 4 מ”מ. למרות זאת, ריצה בנעליים עם דרופ נמוך דורשת תקופת הסתגלות ועשויה אף להוביל לפציעה במידה והדבר לא נעשה בהדרגה. בעשרת החודשים האחרונים רצתי בעיקר בנעליים עם דרופ 8 מ”מ ועל אף רוטציה מזדמנת עם נעלי הכביש (דרופ 2 מ”מ) שברשותי, המעבר חזרה לפלטפורמה שטוחה היה בהחלט מורגש. זה התבטא בעיקר בכאבים צפויים באזור העקב ונוקשות, שמעידים על העומס שעבר על השרירים וחוסר גמישות האכילס שלי. 
