מרתון ברלין הוא מהאירועים היותר מתוקשרים בעולם המרתונים. האירוע משמש כמרתון הדגל עבור רבים מהישראלים שהתכוננו במשך חודשי הקיץ ימים כלילות. הוא החל בשנת 1974 ומתקיים ברציפות עד היום, 43 שנה, בשבוע האחרון של ספטמבר, אבל מה שתפס את הקהל והעניין במרתון ברלין השנה הוא דבר אחד: קיפצ’וגה, המוכר מפרויקט השעתיים של נייק, שהצהיר על היעד הזה עבור שבירת השיא העולמי במרתון (2:02:57 של דניס קימטו).  

מאת: שלומי שושן
צילום: NCC

מרתון ברלין 4

מספרים מספרים

מספר המשתתפים במרתון הלך וגדל עם השנים והגיע בשנת 2016 ל-46,950 משתתפים מתוכם 41,283 רצים, 5,443 מחליקים, 185 רוכבי אופני יד, ו-37 בעלי כיסאות גלגלים. כלל המשתתפים מגיעים מ-122 מדינות, כאשר מספר הצופים עובר את רף המיליון. מרתון ברלין של 2008 היה החמישי בגודלו בכל העולם מבחינת מסיימי המרתון- 35,913 במספרם.

מרתון ברלין 3

שיאים בניחוח ברלינאי

שיא המסלול הוא גם שיא העולם- שעומד על 2:02:57 שעות ונקבע ב-2014, שייך לדניס קימטו. השיא אצל הנשים השייך למיזוקי נוגוצ’י ועומד על 2:19:12 שעות, עתיק יותר ונקבע ב-2005. המרתון נחשב לאחד משבעה מרתונים עיקריים על פני הגלובוס המציעים פרס כספי בסך מיליון דולר המתחלק באופן שווה בין הרצים הטובים ביותר הן בגברים והן בנשים. האירוע נפרש על פני יומיים ומאורגן על ידי חברת SCC evrnts. השיאים המשיכו להישבר גם בכחול לבן- במרתון 2016, ילנה דולונין בת ה-38 שברה את השיא הישראלי לנשים (שהיה שייך לנילי אברמסקי) ועצרה את השעון על 2:35:59 שעות.

עשיתם כבר מנוי על RUNPANEL? אם לא – הכניסו פה את האימייל שלכם: 

הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:

מאשר משלוח פרסום ועדכונים

עובדה מעניינת מאוד- התוצאות הטובות ביותר בעולם למרחק המרתון נקבעו בברלין, בשל פרופיל הגבוהים השטוח, הטמפרטורות הנוחות והמתאימות למאמצים כה גדולים ועצימים. המסלול מתחיל ומסתיים בשער ברנדנבורג. בגלל חלוקת העיר (מזרח למערב), כל המרתונים שהתקיימו עד שנת 1990 הוגבלו לברלין המערבית. רק באותה שנה, בה הותר בפעם הראשונה לעבור דרך השער המפריד בין שני האזורים, חצו רצים את השער עם דמעות בעיניהם.

מרתון ברלין

השנה יותר מכל המרתון היווה מוקד משיכה לרבים בשל העובדה כי במרתון השתתף אחד מרצי העילית במרתון, קיפצ’גה בן ה-32, כוכב האתגר של נייקי במאי האחרון שניסה לרדת מגבול השעתיים במרתון והתקרב אליו, מאוד. רץ ב- 2:00:25 שעות, תוצאה שאינה מוכרת או נחשבת לשיא עולם (ע”י ארגון האתלטיקה העולמי IAAF) – מאחר ונעזר במכתיבי קצב (פייסרים) לאורך המסלול. כדי להבין מדוע זו לא תוצאה מוכרת נסביר: שיאן העולם האמיתי דניס קימטו, וכל שיאן אחר לפניו, הוביל את המירוץ בעצמו חלק ניכר ולא הוסתר מהרוח על ידי רצים טריים שנכסו למסלול כדי לחפות עליו. המשמעות של הדראפטינג הזה היא אדירה, ולכן גם השיא האמיתי הוא רק של רץ שעושה את כל המרחק בעצמו, במסלול מוכר, ובתנאים שווים לכל המתחרים במסלול בלי הנחות.  

קיפצ’גה החליט להתמודד שוב ולנסות את כוחו בברלין 2017. השיא הרשמי והמוכר שלו עומד על 2:03:05, 8 שניות בלבד אחר דניס קימוטו מחזיק השיא הנוכחי. המתחרים שניסו “להפריע” לו מלקטוף את המקום הראשון הם קננינסה בקלה המחזיק בתוצאה השנייה בטיבה בכל הזמנים, ווילסון קיפסנג, מחזיק שיא העולם ב- 2013. “כולנו כוכבי המרתון, אך בסיום המירוץ יש רק מנצח אחד” אמר קיפצ’וגה.

הוא בן 32 ולכן לא רואה את הקריירה שלו נמשכת מעבר לטוקיו 2020. הוא מייחס חשיבות גדולה לדוגמה אישית עבור דור ההמשך בענף הריצה- ” אני רוצה להישאר לאורך זמן ולהשאיר חותם כך שהדור הצעיר יקבל ממני השראה. האהבה לספורט זה מה שמניע אותי”. אם כבר עוסקים בשלהי קריירה, אז נתון מעניין לא פחות הוא שבקלה האתיופי בן ה-35, מתייחס לשבירת שיא העולם כאחד משני חלומותיו לצד מדליה אולימפית בריו, שטרם הגשים, וטוען כי להט הריצה בוער בו יותר מתמיד וכי הוא מרגיש בשל לעשות זאת בברלין אחרי 15 שנה בטופ העולמי- בדומה לקיפצ’וגה, גם הוא שואף להוות דמות נערצת בעולם האתלטיקה. אגב הרץ היחידי שהצליח לשבור שיא עולם בגיל 35, היה גבריסלאסי.

משלושה יוצא אחד- ועוד אחד

חלומות לחוד ומציאות לחוד וקיפצ’גה לא שבר את שיא העולם הנוכחי וסיים 36 שניות מאוחר יותר עם 2:03:32 שעות, תוצאה שאכזבה רבים מחובבי האתלטיקה בארץ ובעולם. המרתון הוזנק בשעה 9:15 לנוכח הגשמים העזים ששטפו את המסלול במהלך הלילה. אחרי כ-5km, הבין קיפצ’גה כי שיא העולם מתרחק וממנו וככל הנראה לא יושג היום.

למרות שלכאורה שחרר את הקפיץ המתוח של מיליוני הצופים בעולם כולו, המירוץ קיבל תפנית מרשימה בחציו השני – הטריפל הטוב בעולם בדמות קיפצ’גה, בקלה וקיפסנג נפרדו האחד מן השני מוקדם מהצפוי. לאחר כ-21 ק”מ קיפסנג פרש לאחר שלא עמד בקצב התואם לשיא העולם הנוכחי. לאחר כ-30 ק”מ עשה זאת גם בקלה, והותיר לקרב ענקים, כתף לכתף, את קיפצ’גה ורץ אתיופי בן 26 בשם אדולה גויה.

אדולה וקיפצ'וגה

אדולה וקיפצ’וגה

מרגע זה ואילך השניים ניהלו מאבק צמוד כאשר אדולה לראשונה פתח פער של 10 מטרים בק”מ ה-37 לערך. לאחר כשלושה ק”מ, קיפצ’גה לקח את ההובלה באופן סופי ודהר עד קו הסיום בדרך לזכייה במקום הראשון במרתון ברלין.

השלשה המובילה עמדה בקצב שיא העולם רק בטווח של 8 הקילומטרים הראשונים ובין 20 ל-30 ק”מ- מה שהוביל אולי לפרישתם המוקדמת של קיפסנג ובקלה.

Ross tucker, “the science of sport”

Ross tucker, “the science of sport”

 

מה השתבש באותו יום?

אפשר לייחס חלק מכך ללחות שהסתכמה בכ- 98 אחוזים ולגשמים הכבדים שליוו את הרצים החל מהקילומטר ה-8 ואילצו תנועה על משטח רטוב וקשה לאחיזה. לצורך ההמחשה כמה גדולים רצי הדבוקה המובילה, מבט על קצבי הרצים בסטראבה מראה כי הסטייה בקצב הריצה בקרב החובבנים עמדה על כ-24 שניות, סביב 5:22 לק”מ, ואילו בקרב רצי העילית מדובר על סטייה של 8 שניות.

מרתון ברלין 2

בקרב הנשים ניצחה הקנייתית גלדיס צ’רונו עם 2:20:23 שעות, ולאחריה שנייה רותי אגה עם +18, ושלישית ולרי איביי עם +12. אגזה גואדה הישראלי חצה את קו הסיום לאחר 2:23:03 שעות, תוצאה אטית בהתייחס לשיאו האישי.

קרב ענקים. צפו ברגעי הסיום של קיפצ’גה ואדולה:

סיכום

מי הוא אדולה שקנה את עולמו בכניסה לפריים של שיא עולם תקשורתי שפוספס? בן 26, מומחה בריצות חצי מרתון, בעל זכייה במדליית ארד באליפות העולם בחצי מרתון 2014. הוא הראה אומץ ואיכות נדירה כשבמרתון הראשון שלו, סיים שני עם 2:03:46 שעות – זו התוצאה הטובה בהיסטוריה למרתון ראשון… אחריו, בהפרש ניכר, סיים מוסינט גרמו עם 2:06:12 שעות. תוצאתו הפתיעה לא רק רבים מהצופים, אלא גם את קיפצ’גה עצמו באומרו כי “לא ציפיתי להיאבק מול מישהו אחר מלבד בקלה או קיפסנג”.

מרתון ברלין המובילים4המרתון הנוכחי הסתיים עם אכזבה על אי שבירת שיא העולם, וגם עם קריאת מציאות -מבלי להוריד מגדולתו של קיפצ’וגה, שרץ את כל המרחק כאילו זו ריצה קלילה, בלי לקלקל סגנון, בלי מבטי סבל… אבל הביצוע הקודם של קיפצ’וגה בפרויקט יחסי הציבור ההוא רחוק מלהיות קשור לביצועי המרתון האמיתיים שלו מרחק של כמה דקות כנראה…

במקביל, עצם התברגותו של אדולה במקום השני עם תוצאה מדהימה, מראה כי עתיד מעניין עוד צפוי לנו בעולם המרתון עם כניסתו של שחקן מרשים חדש לתמונה.

מאת: שלומי שושן
צילום: NCC