מרתון זלצבורג. 195 מטר לסיום, הרגליים מאיצות לבד, מנותקות מהגוף, הראש רוצה, הגוף גמור אבל נותן מאמץ אחרון. אופיר ואני נכנסים יחדיו לשטיח הסיום ופתאום בעיה: איזה "הנס" רץ לו באמצע השטיח, מחפש את רגע התהילה האישי שלו. מתלבטים האם להיות ישראלים טובים ולהידחק מצדדיו, לעקוף אותו לספרינט אחרון או להתחפש לאירופאים ולכבד את מבוקשו…

מאת: יותם רגב
צילום: מאיה דמשק וענת פרי

למה מרתון זלצבורג?

יש כמה סיבות להעדיף את מרתון זלצבורג על פני הרבה אחרים: 

  1. כמות משתתפים – תחרות קטנה יחסית, סוג של תחרות ביתית, מבחינה אישית הרגשתי שאני לא נעלם בתוך עדר רצים ואפילו נוצרו של סוג חברויות מזדמנות עם רצים שנלוו אלינו במהלך המסלול. בעיני זה יתרון משמעותי אולם כאמור מאד מונחה העדפות אישיות. בהקפה השניה של המרתון כמות הרצים על המסלול פחתה משמעותית והיה מאד נוח לרוץ ללא כל עומס.
  2. תואי מסלול – ש-ט-ו-ח, בחלק נכבד ממנו מוצל, רובו על כביש, שילוב נוח של בפנים ומחוץ לעיר, מגוון בנופים ומלא, אבל מלא ירוק בעיניים.
  3. זלצבורג עיר קטנה יחסית מה שמאפשר הליכה נוחה מבית המלון למתחם המירוץ ובמקביל הסתובבות בעיר בימים לפני \ אחרי ברוגע יחסי.
  4. מגוון מרחקים – מאפשרים גמישות לזוגות \ קבוצות שרוצים להגיע יחדיו ולהינות מחוויה משותפת גם אם לא כולם באותו כושר \ יעדים.

מרתון זלצבורג מאושר על ידי איגוד האתלטיקה הבינ"ל IAAF והתאחדות המרתון וריצות ארוכות AIMS, למי שזה חשוב. התחרות  כללה כמה מקצים: החל מ 5 ק"מ לקטנטנים (יום לפני), דרך מירוץ 10 ק"מ בחלק מתוואי מסלול המרתון, חצי מרתון (הקפה אחת) ומרתון שלם (שתי הקפות) ובכך מאפשר גמישות גבוהה לקבוצות או חברים בעלי יעדים או רמות כושר שונות לצאת למירוץ יחדיו.

הרישום באתר מרתון זלצבורג פשוט ויעיל (זו אוסטריה) ואף אינו יקר ביחס לתחרויות אחרות- כ50 יורו. ההגעה אל מרתון זלצבורג גם היא פשוטה יחסית: אנחנו טסנו למינכן בחמישי ומשם ברכב בנופים מהממים, כשעתיים נסיעה רציפה רגועה, או קצת יותר יותר אם רוצים לעצור לקפה בדרך.

 

חשוב לבוא גם בתאום צפיות:

  1. האקספו קטן (למי שזה ממש מעניין אותו).
  2. יש ריצה בדרך עפר- בחלק "המיוער" של המסלול הירצה על דרך העפר הזרועה באבנים קטנטנות גורמת להשקעת אנרגיה גדולה יותר ביחס לריצה על כביש. אלה לא "תירוצים" לתוצאה פחות טובה שלנו, אבל כן משהו שכדאי לשים לב אליו ולהתכונן אליו – אנחנו רצנו כמעט אך ורק על כביש ולכן הריצה בחלקו הזה של המסלול נתנה לי לפחות תחושה קצת שונה.

כותב המאמר עם סימון לא ברור

זלצבורג מתגלה כהפתעה מאד נעימה

העיר המארחת את מרתון זלצבורג קטנה יחסית, מלאה בבבתי קפה, מסעדות, פאבים קטנים ובעיקר – צוקי ענק שמקיפים אותה ונותנים לה חיפוי אווירי מרשים. מעל הכל עומדות כמה טירות ומשקיפות על כולנו מלמעלה כמו איזה מל"ט. אפילו מזג האוויר הפתיע ואפשר להסתובב ברחובות העיר העתיקה בנעימות.

המרתון ביום ראשון. את הערכות לוקחים בשישי. מכיוון שהתחרות בזלצבורג אינה גדולה, כ – 6000 משתתפים כולל רצי חצי ו – 10 ק"מ, התהליך היה מהיר ויעיל (זו אוסטריה). סיבוב קצר באקספו – לא משהו ללכת לספר לחברה עליו אבל מצאנו כמה מציאות, עוד סיבוב בעיר כשהחנויות נפתחו. העיר העתיקה נעימה מאד בסמטאות קטנות ובכל אחת מהן בתי קפה, חנויות קטנות, בתי בירה בעיקר – בכל 30 מטר חנות שוקולדים מוצרט בערך… "הסלב של העיר".

האמת היא שעד שבת לא ממש הרגשתי אוירת אירוע ספורט או מרתון – זה כנראה שילוב של המוד שבאתי איתו מהבית עם העובדה שרוב האנשים שמגיעים באים יום לפני המירוץ, עושים לילה, רצים בבוקר ונוסעים מיד אח"כ הביתה – ככה זה כשבמרחק של 2-3 שעות נסיעה אתה פשוט עושה קפיצה קטנה. בשבת כבר התחלנו להרגיש תכונה באוויר, משהו מתפתח לו לאיטו ובערב אפילו שמחנו על שהזמנו מקום מראש במסעדה איטלקית. פסטה, פיצה ויאללה לישון.

מרתון זלצבורג – יום המרוץ

ראשון השכמה לא מוקדמת מדי: הזינוק בתשע בבוקר. מזג האוויר מושלם, קריר וללא גשם. אופיר ואני יוצאים בריצת חימום לכיוון נקודת ההתחלה וקובעים עם המלוות החינניות שלנו (מאיה וענת) נקודת מפגש לפני הזינוק. הן בינתיים יפקידו לנו את ערכות המשתתף לסוף התחרות, בגדים וכלי רחצה למקלחות בסוף.

מסיימים חימום, מפגש קצר עם הבנות, נשיקה ונכנסים לשרוול ההתחלה. מחולקים לקבוצות לפי זמני סיום משוערים שזה קצת מבלבל בהתחלה כי יש מלא חברה של חצי שנמצאים איתנו ומבינים שהקבוצות כוללות את זמני הסיום המשוערים של החצי והמלא בהתאמה לקצב הריצה של כ"א מהם. השעון מתקדם ואיתו ההתרגשות – סוף סוף מרגיש אוירת תחרות  – איזה כיף! עשר, תשע, שמונה… את השאר אתם מכירים לבד.. ויצאנו לדרך.

הריצה

התכנון של אופיר ושלי היה קצת שונה בשל תוכניות אימונים שונות, פציעות ובכלל העדפה של צורת ריצה, כך שבהתחלה נפרדנו לכמה ק"מ אבל לאחר כ – 5 ק"מ הגעתי אליו ומשם רצנו יחדיו עד נקודת הסיום. מרתון זלצבורג מתחיל ממרכז העיר, חוצה את הנהר (אותו נחצה בחזרה מגשר אחר), סובב את זלצבורג מדרום למערב, בצידו השני של הצוק שעוטף את העיר, עד לנקודת הזינוק. רצי החצי מסיימים בנקודת הזינוק ורצי המרתון ממשיכים לסיבוב נוסף.

ב 2-3 ק"מ ראשונים רצים על גדת הנהר ומיד אחריהם עוברים לריצה בתוך שדות ויערות שהדבר הבולט ביותר בהם הוא הירוק האינסופי, השקט (מלבד המעודדים לאורך המסלול) והנוף המטורף שנגלה לך, אם זה בפתאומיות לאחר סיבוב או פשוט צץ לו תוך כדי ריצה בשביל עפר שמעליו שדרת עצים שמחפים עליך צל רב. שדרות אשר החזירו לי זיכרונות ילדות של כביש הכניסה למושב ביתן אהרון.

מרתון זלצבורג

בק"מ 5 לפתע מופיעה לה להקת נגנים קלאסיים, לבושים בבגדים אוסטריים מסורתיים, ומנגנים מוזיקה קלאסית. אופיר אומר לי שניגנו מוצרט… נראה יותר כמו ניחוש מבוסס מאשר ידיעה של מי מאיתנו. סורליאליסטי אבל מגניב. בק"מ 7, עדיין בשדרת העצים, רואה זוג בחורים לבושים יפה עומדים ומעודדים בפאתי בית גדול. מצליח להציץ לחצר הבית מבעד לשער הברזל הגדול ורואה פסל ענק של גבר לבוש בחליפה ורודה ולידו פרארי שחורה מהממת – חיים טובים יש פה…

הריצה ביער הטובע בירוק מכל עבר כוללת בתוכה יתרון משמעותי של הגנה מפני השמש שהתחילה להיות משמעותית בהקפה השנייה. מצד שני הריצה ביער נעשית על דרך עפר עם אבנים קטנות אשר מקטינות את האחיזה בקרקע ובכך גורמות להוצאת אנרגיה גדולה יותר מריצה על כביש.

בק"מ 9 יוצאים משדרת העצים ומיד נכנסים לריצה בקטע היפה ביותר במירוץ. אנחנו על גבי שטיח כתום בין שני קירות במה שנראה כמו אורוות סוסים ישנות שעברו הסבה לבתי מלאכה קטנים – מהמם. משם ממשיכים שוב על כביש, בחלקו מוצל ובחלקו חשוף.

אנחנו בק"מ 13 ולפתע מימין בריכה קטנה בה אמא ברווזה מובילה ברווזונים קטנים ובמקביל עומדים אנשים ומעודדים וצועקים לי לאכול מרק ("סופא" סופא" – מזל שאח"כ הבנתי שהם בכלל צועקים "סופר"…).

על גבי מסלול מרתון זלצבורג תחנות הזנה במרחק של כ 2.5 ק"מ זו מזו. אל תתפסו אותי במילה היו מקומות שהן היו בק"מ 10.7 ולא 10 – האוסטרים בטח יצאו מדעתם על הברדק במרחקים…  בכולן מים ואיזוטון. אבל למה בכוסות פלסטיק? אמנם הקשיחות יותר אבל גם ככה צריך יכולות משולבות של טייס ניסוי ואקרובט בקרקס על מנת להצליח להכניס משהו לפה אם אתה לא עוצר בתחנה או עצירה מוחלטת אם אתה רוצה לשתות. בחלקן פירות וקולה. בארבע תחנות על גבי הקפה יש אפשרות לשים שתיה ואוכל\ ג'לים משלך אותם הפקדת מראש אצל המארגנים. לא ניסינו את זה והאמת קצת הצטערנו שלא – בדיעבד היינו מפקידים בקבוק שתיה קטן בכל תחנה. חשוב לרשום את שמך על גבי הציוד שלך על מנת שיהיה ניתן לזהות אותו.

בק"מ 15 אנחנו עוברים בין בתים וממרפסת בית אוסטרי טיפוסי רוקעת לה על סיר ומכסה אוסטרית מבוגרת, בעיניה היא מעודדת ולי כל מה שעובר בראש זה המכשפה שמזמינה את עמי ותמי לבית הממתקים – מיד עברי לצד השני של הכביש… רק ליתר ביטחון.

מרתון זלצבורג

מיד לאחר מכן כבר מתחילים לחפש את המלוות החינניות שלנו, בעיני זה מופלא איך ברגע שאתה רואה את המלווים שלך פתאום נעלמים כל הכאבים, כל העייפות והקושי והכל בכדי שהם יראו שאתה בסדר. בתחקור אחרי הבנו שהצלחנו ל"העביר את המסר" היטב – "נראיתם טוב"…

השליש האחרון של ההקפה עובר על כביש, רובו ברחובות העיר וחשוף לשמש, ולקראת ק"מ 19\40 (בהתאמה) נכנסים למנהרה אשר מעבירה אותנו לאזור הנהר החוצה את העיר בואכה נקודת האמצע\סיום. במנהרה חיכתה לנו עמדת DJ משובבת עם כמה חברה נחמדים שפרצו במחולות איתנו כאילו היו חסידי ברסלאב במרכז איילון…

לאחר המנהרה בסביבות ק"מ 41 ישנה עליה, אמנם מתונה יחסית אולם ביחס לשאר תוואי המסלול ובעיקר בהקפה השניה קצת מעמיסה, אבל כמו סוסים טובים שכבר רואים את האורווה גם אותה צלחנו. עוד קצת דרך, עוד פניה ומופיע לפנינו קטע הסיום של המירוץ, מסתכל על אופיר, אופיר מסתכל עלי ומתחילים ספרינט סיום כאילו היינו צעירים ב 20 שנה…

לאחר חציית קו הסיום מחכות לנו אוסטריות חביבות עם מדליות, כמה תמונות מדליות, קצת בירות בשטח התאוששות ומשם ישירות למתחם המסג'ים- חובה. אספנו את ערכות "אחרי התחרות" שלנו, מקלחת זריזה ומשם לבירה, סטייק וגלידה עם הרבה חיוכים.

מנוי חינם על מגזין RUNPANEL!

הזן את כתובת הדוא"ל שלך והצטרף להמוני המנויים על RUNPANEL:



מרתון זלצבורג היה טוב אלינו

קטן, משפחתי, שטוח, מזג אויר טוב (המזל הולך עם הטובים? :)), גיוון בנופי המירוץ ובעיקר – מרוצים מהתוצאה. ולמי שממש היה חייב לדעת – הלכנו על הגישה האירופאית, האטנו לקראת קו הסיום ונתנו לבחור שלפנינו את התהילה האישית שלו בלי להפריע ומצטערים על כך כל שניה מאז 🙂

מאת: יותם רגב
צילום: מאיה דמשק וענת פרי