ורדי בכור יצאה להכיר את הדור הצעיר של עולם הטריאתלון- קיץ רווי צמיחה והצלחות, בכתבה שמחפשת, ומוצאת השראה מהצעירים!

מאת: ורדי בכור
צילום: יוסי רובננקו, אלעד כץ, הראל זילברמן

החופש הגדול הסתיים ויחד איתו הסתיימו תלונות ההורים על התמכרות הילדים למשחק המחשב פורטנייט. במקרה הטוב, הילדים שיחקו שעתיים ודיברו על זה עוד 5 שעות. במקרה הרע הם התיישבו מהבוקר עד הערב מבלי לזוז מהכיסא.

בעולם מקביל, קיץ מעורר השראה עבר על ענף הטריאתלון כשנבחרת הנוער עושה חייל ומראה לעולם כי הטריאתלון בישראל חי ובועט. שירה כץ בת ה 17 מסיימת את אליפות אירופה ביוון מדורגת במקום השביעי. איתמר לבנון בן ה 17, מצויד עם קריטריון לאולימפיאדת הנוער מסיים את אליפות אירופה מדורג במקום החמישי. החלטתי להשרות את עצמי בהשראה ויצאתי לראיין איך גדלים אחרת.

הניוזלטר השבועי של RUNPANEL

אל תתן לפייסבוק לקבוע מה אתה יודע. הצטרף אלינו:


מאשר משלוח פרסום, דיוורים ועידכונים

עידו סנדק- מנהל מקצועי באיגוד הטריאתלון גאה בנוער:

השיחה עם עידן סנדק, המנהל המקצועי של איגוד הטריאתלון, התנהלה כשהוא בדרכו חזרה מאימון בכינרת של נבחרת ישראל בטריאתלון: "נבחרת הנוער שלנו מדהימה, הן מבחינה מקצועית והן מבחינה חברתית. מדובר בחבורה איכותית, מחויבת וכיף לראות את זה. איגוד הטריאתלון מעניק תמיכה כלכלית ומעטפת רפואית לחברי הסגל אותה ניתן לראות באתר האיגוד.

איתמר ושירה חברי נבחרת ישראל, מציגים יכולת מרשימה בתחרויות בשנה וחצי האחרונות. העבודה הקשה שלהם משתלמת.

ההצלחות של הנוער בשנים האחרונות רבות. בעוד חודש יש לנו נציג באולימפיאדת הנוער בבואנוס איירס: איתמר לבנון. בסוף שבוע הבא, אליפות העולם באוסטרליה אליה נוסעים שלושה חברי נבחרת יואב אבידור, רז פורדסו והגר כהן כליף.  לצד השמחה והגאווה הזו, היום לצערי, התרגלתי לחוסר הפירגון בתקשורת הארצית והתמקדותם בענפי הכדור. אני מודה למערכת Runpanel שהחליטה לתת במה לשני הספורטאים האלו ואני מקווה שיהיו עוד כתבות כאלו שיביאו לחשיפה נוספת לטריאתלון בישראל.

מימין – שירה כץ, רז חיים, איתמר אשד, טריאתלטית סלובנית, איתמר לבנון, רז פורדוסו (צילם: אלעד כץ)

איתמר לבנון- טריאתלט או אנליסט?

"התחלתי את דרכי בטריאתלון בגיל 12 בערך, בקבוצה ירושלמית של חברי המשפחה שלי" מספר איתמר לבנון. "הספורט הזה היה בדיוק מה שחיפשתי, עיסוק לאחר הצהריים, מקום להראות בו רצינות והתמדה. הוריי תמיד עסקו בספורט אבל את הנחישות אני הבאתי. רציתי להיות הכי טוב, לשפר את תוצאותיי והשגיי ולהגיע הכי גבוה שאפשר."

עופר, אבא של איתמר מספר: "הטריאתלון התחיל במקרה דרך הקבוצה של ברי זיזה "ירושלים רבתי". מגיל קטן איתמר מכוון למטרה וכובש וכך גם בטריאתלון. ההצלחה שלו הייתה מיידית והשאירה אצלו רעב וטעם לעוד. הוא מסתכל על על הדרך שלו תמיד בצורה חיובית, משפר, מתקן וממשיך קדימה. כשגדל ילד כזה בבית, המשפחה מגויסת יחד איתו. נסיעות לאימונים, תחרויות בארץ ובחו"ל".

מעבר לתמיכה המנטלית והזמן המושקע כמשפחה אי אפשר להתעלם מהמעמסה הכלכלית שיש על משפחות הספורטאים. ספורטאים בסדר גודל כזה עולים עשרות אלפי שקלים לשנה למשפחה למרות הסיוע הניתן מאיגוד הטריאתלון. "זה לא פשוט במיוחד שיש עוד ילדים בבית שגם להם מגיע" מספר עופר, "אך אין סיכוי לומר לו לא, ואני גם לא רוצה. ניסינו בעבר לפנות גם לעיריית ירושלים וגם לשרת הספורט, מירי רגב, אך הם הבהירו כי הסיוע ניתן לאיגודים בלבד. איתמר ספורטאי ממוקד ומוכשר ולא פעם אנחנו שואלים את עצמנו בחיוך, איך יצא לנו ילד כזה?"

איתמר בן 17. תקופת גיל ההתבגרות הפכפכה כך שהבחירה שלו יוצאת מן הכלל. רב ילדי ישראל נהנים במספר חוגים אחר הצהרים או בבילוי במגרש, בצופים וכן גם מול המסכים ובקניון. השיחה איתו הראתה שאפשר גם אחרת: "בדרך שבחרתי שילמתי מחירים. לא תמיד יכולתי להיפגש אחר הצהרים עם חברים כמו שאר ביני גילי אבל הרגשתי שזהו מחיר שאני מסוגל ומוכן לשלם. אני נהנה בדרך שלי ואין בי חרטות.

אני מתחיל שנה שלישית באקדמיה למצוינות בוינגייט ומתאמן בקבוצת טרימור אצל המאמנים אור ברגר ועידן סנדק. כאן כל מי שסביבי, חי את ענף הטריאתלון אז הנושא החברתי מתמוסס. אנחנו נבחרת מגובשת חברתית.

טריאתלון נוער

התחרות שזיכתה את איתמר בקריטריון לאולימפיאדת הנוער (צילום: אלעד כץ)

השקעה עצומה

כדי להבין מה אומרת המסגרת הזו דיברתי עם רון לוינסון מ-Runpanel וחבר נבחרת ישראל בעבר: "תהליך של ספורטאי תחרותי חובק התפתחות אישית ומקצועית לצד השקעה עצומה של הספורטאי ומשפחתו. האקדמיה למצוינות בוינגייט הוא פרויקט לאומי של משרד הספורט ובשנים האחרונות ענף הטריאתלון מקבל עדיפות וכתוצאה מכך התקציבים גדולים יותר. יחד עם זאת העלות החודשית של ספורטאי שחי בוינגייט עומד על כ 2000 ש"ח לחודש. בנוסף על כך יש השתתפות כספית של איגוד הטריאתלון ומשרד הספורט.

להיות משפחה של ספורטאי תחרותי זה לא פשוט, ולא מסתכם רק בכסף אלא גיוס עוצמות הכלה, לוגיסטיקה ותמיכה מנטלית. צוות האימון בווינגייט כולל חמישה מאמנים. מאמן ראשי: אורי זילברמן ולצידו אור ברגר, ליאור כהן. מאמנת שחייה סהר אלוני ומאמן כוח אביב רודטי.

"המעבר לוינגייט סגר את המעטפת המקצועית שהייתי צריך" אומר איתמר. "אני חי בתנאי פנימיה, מפוקס למטרות שלי כי כל הצרכים שלי להצלחה מסופקים. סדר היום שלי כולל אימון בוקר ובין אימון ערב אחד לשניים. בשעות הבוקר אני לומד בקיבוץ שפיים בכיתה י"ב, בגרות מלאה עם ביולוגיה מוגבר ובסוף הלימודים אקבל תעודת מדריך טריאתלון.

"מאז שהוא בן 15, איתמר כוכב" מספר רון. "אני זוכר שבתחרויות מיני ספרינט ניצח כל תחרות וגם בספרינט נוער נתן תוצאות מעולות. באליפות ישראל לעלית שהתקיימה בטריאתלון תל אביב השנה סיים במקום החמישי."

רגעי משבר? "לשמחתי", ממשיך איתמר, "עוד לא חוויתי אחד כזה ואני מקווה גם לא לחוות. יחד עם משפחתי, צוות המאמנים הכולל פסיכולוג ספורט, דניאל קסל, אנחנו מתכוננים גם לרגעים כאלו. שלא הכל הולך חלק ולא הכל מתחבר. כשהמטרה להרים את הראש ולהסתכל קדימה."

שאיפות? "כרגע אני מרוכז בתחרות שלי במסגרת אולימפיאדת הנוער בחודש הבא. לאחר מכן, נתכנן את העונה הבאה שתמיד אני שם למטרה לשפר את שיאיי הקודמים ולהגיע לעוד נקודות שיא."

מילה לקוראים? "אני מאמין שחלק מהצלחה היא בניית ההרגל ועקביות. לקום כל בוקר ולבחור במה שאני נהנה ממנו. ובהדרגה להעצים לפי הרמה אליה כל אחד שואף להגיע. תהיו נאמנים לעצמכם. דעו מה אתם שווים באמת. לא יותר ולא פחות. בדיוק."

נוער טריאתלון

שירה כץ – שירה לדוגמא!

"בסביבה שלי יודעים על העיסוק שלי בטריאתלון אבל אני לא חושבת שהם באמת מבינים את החיים שלי" מספרת שירה. שירה החלה את דרכה בגיל 7 בטריאתלון כחוג לאחה"צ. היא התמידה בו לצד אורח חיים רגיל של בנות בגילה עד גיל 14. אלה גילאים בהם בדר"כ יש נשירה מעיסוק ספורטיבי בקרב בנות. "ככל שגדלים בכל ענף ספורט, המחיר שיש לשלם גבוה. גם חברתית וגם לימודית ואני חושבת שעבור בנות המחיר הוא משמעותי יותר. לבנות קשה יותר לתחזק קשרים מחוץ לתחום העיסוק הספורטיבי בניגוד לבנים שיכולים לא להתראות חודש ולהיפגש אחר כך כאילו לא חלף הזמן. ומעבר לזה, לבנים יש יותר חברים בתוך הספורט כי יש יותר בנים בספורט. תמיד היה לי קל ליצור חברויות עם בנים ולכן אין לי שום בעיה להיות אישה בספורט הנחשב גברי וגם מאוד כיף לי לשמור חברויות עם חברות מחוץ לעולם הטריאתלון. לשמחתי הגדולה יש קבוצת בנות סופר איכותית בטריאתלון ואנחנו חולקות אהבה לענף הזה וחברות גדולה ומכילה.

"אני שמח שבנות הנבחרת עושות חייל" אומר רון לוינסון: "שירה עברה קיץ לא פשוט אחרי שלוש תחרויות פחות מוצלחות. היא הוכיחה שעבודה קשה משתלמת וסיימה את אליפות אירופה לקדטים עד גיל 17 במקום השביעי. שירה כץ (צילום: אלעד כץ)

"בתחילת הדרך הייתי לא בכיוון" מספרת וצוחקת. "לא עליתי על דוכן המנצחים, לא הייתי טובה בזה, באמת!. השינוי אצלי חל בגיל 14, החלטתי שאני עושה סוויץ' בראש, מוכנה להשקיע ברצינות ואני רוצה לראות מה קורה. הוריי ואני קבענו שיחה עם רני ושם הכרזתי אני רוצה לעבור לקבוצה של הנבחרת". בדצמבר 2016, כמה חודשים בלבד מאותה פגישה, שירה סיימה את אליפות ישראל כסגנית אלופת ישראל. "משם ההתמכרות להצלחה שבתה אותי. אני נהנית מהדרך, מרמת ההשקעה שלי ומהתוצאות."

שירה- טריאתלון ו5 יחידות במתמטיקה… (צילום: אלעד כץ)

שירה חברה בנבחרת ישראל אך לא מתאמנת באקדמיה בוינגייט. שירה בחרה להתאמן בקבוצת הטריאתלון "אלתרמנס" של רן ודן אלתרמן. ביקשתי מרני אלתרמן לספר על שירה: "לשירה יש מקום גדול אצלי בלב. היא הספורטאית הראשונה שהגיעה לקבוצה שפתחנו בכפר שמריהו וגם אחרי שילדים אחרים עזבו, היא נשארה. עברנו ואנחנו עוברים דרך ארוכה יחד. היא החלה את דרכה בטריאתלון והתייחסה אליו כעוד חוג ולא הקלה עליי את החיים. כמאמן בתחילת דרכו שרק פרש מהעולם התחרותי היה לי קשה איתה" אומר בחיוך.

"שירה לימדה אותי שאפשר לעשות דברים אחרת: בגיל 14 היא החליטה לעשות שינוי וזרמתי איתה. היא עברה לקבוצת הנבחרת שלנו השקיעה הרבה יותר מבעבר והיתה קשובה וממושמעת לכל הניואנסים שלי כמאמן. מעבר לאימונים בשלושת הענפים, היא מדייקת גם בנושאים שאחרים לא נותנים עליהם מספיק את הדעת כמו ההתאוששות, מנוחה, אימוני חיזוק ומתיחות. היא הוכיחה שההצלחה היא בפרטים הקטנים. הקיץ האחרון היה אינטנסיבי שבמהלכם עברה שיעורים גדולים וסיימה עם הישג מדהים באליפות אירופה. היא דוגמא שאני אוהב לתת למתאמנים שלנו בקבוצות השונות, דוגמא לכך שההצלחה בידיים שלנו, ברמת המחויבות שלנו ולא די בכישרון".

שירה כץ

שירה כץ (צילום: אלעד כץ)

שני אימונים ביום!

"סדר היום שלי כולל שני אימונים. אחרי אימון בוקר אני מגיעה לבית הספר. לאחריהם מנוחת צהרים ואימון ערב. הלימודים שלי גם חלק מרכזי, אני תלמידת י"ב בגרות מלאה עם פיזיקה ומתמטיקה 5 יח"ל. הבנתי שברמה שאני משקיעה בספורט אני לא יכולה גם לכוון למאיות בכל מקצוע בלימודים זה לא סביר. אני כזו, אם לא הייתי בספורט הייתי חרשנית. אני מוצאת את הזמן ועם התמיכה של בית הספר שלי אפשר הכל. לשמחתי, הצלחנו ליצור מסגרת אימונים כשאני חיה בבית, קרובה לאבא ואמא. עבורי זה האידיאל."

הקיץ התחיל ברצף של חוסר הצלחה שאחד מהם היה הקריטריון לאולימפיאדת הנוער. "הדברים לא התחברו ומנטלית לא היה פשוט. הייתי חייבת לעבוד על עצמי ולהתאפס. להזכיר לעצמי את כל ההשקעה עד כה ולהאמין שבתחרות הבאה זה יהיה שלי. ככל שאני מתבגרת אני מצליחה לאתר את השברונים מראש וכשהם צצים. מערכת התמיכה שלי בדמות משפחתי, מאמני: רן אלתרמן, מאמנת השחייה פאני ביסרון ופסיכולוג הספורט שלי, אני מתמודדת איתם טוב יותר. ברגע שהבנתי שהספורט הזה הוא יותר מכישרון אלא קשור ברמת ההשקעה, הבנתי שהדברים הקטנים שאעשה הם הם אלו שיובילו אותי נכון ובטוח לאן שאני רוצה להגיע. תרגילי חיזוק, תזונה ושינה הם אלו שהופכים ספורטאי למקצוען."

שירה מתכוננת כרגע לאליפות ישראל שתתקיים באילת. שהכוונה ברורה, לשמור על התואר אלופת ישראל. לאחריה, רני והיא יתכננו את המטרות לעונה הבאה.

 

נוער הטריאתלון

שירה כץ. (צילום: הראל זילברמן)

בנות חשוב שתדעו- טריאתלון הוא לא ספורט של בנים!

"בלי הנאה לא מצליחים. נקודה. הכל נראה טוב בפייסבוק, זוהר ופשוט, אבל המערכת הזו מורכבת והיא מצריכה בסיס תקשורת פתוח ביני לבין המאמנים שלי. יש פעמים שצריך להניח ולתת לי להיות בת נוער רגילה. לשמחתי, המאמנים שלי יודעים לזהות את התזמון הנכון הזה אצלי.

אני לוקחת איתי מסורות שאני לא מוכנה לוותר עליהן למשל, ערב לפני כל תחרות אני אוכלת גלידה. תמיד. לפני תחרות, כשאבא מסמן עליי את מספר המשתתף שלי, הוא מקפיד לצייר גם סמיילי או מטוס". בסוף השיחה המרתקת הזו ביקשתי משירה מסר להעביר הלאה, מבלי לחשוב פעמים אמרה:" חשוב לי שבנות ידעו, טריאתלון הוא לא ספורט של בנים. בואו לטריאתלון!"

הטריו שלי לסיום

השיחות עם איתמר ושירה ריתקו אותי והותירו בי רושם עז. כטריאתלטית קיבלתי מנת השראה והמון כבוד לדרך שלהם ולאהבה הגדולה שהם רוכשים לענף הטריאתלון. כאימא לילד בן 11 המתאמן בטריאתלון, אני מורידה את הכובע מפני המשפחות שלהם. היריעה קצרה מלהכיל את כל הסיפורים ששמעתי על אורך חייהם כמשפחות תומכות בספורטאי תחרותי, אך דעו לכם, הם גיבורים! זו משימה לא קלה בכלל.

כישראלית, צר לי מאוד שהנוער ובכלל הענף הטריאתלון, לא מקבל חשיפה מספקת בתקשורת. עם כל כבודי לענפי הספורט הבולטים. יש כאן ענף אולימפי מורכב מאוד לוגיסטית וכלכלית, שסוחף אחריו מאות של חובבים צעירים ובוגרים ומעודד אותם לשמור על בריאותם, תזונתם ומשפר את אורחות חייהם, ופשוט חבל שאנחנו שומעים עליו במקרה הטוב פעם ב 4 שנים.

אז ממני וממערכת RUNPANEL, קבלו את הסנונית הראשונה בהערכה גדולה.