נעליים לריצה – רובכם תשקיעו בבחירתן הרבה זמן וכסף. לצד שיקולים משניים כמו אסתטיקה, עומדים שיקולים חשובים כמו שיפור ביצועים והפחתת הסיכון לפציעות. לצערי נראה שכשזה מגיע לנעלי היום יום שרובנו נועלות יותר מאשר נעלי הריצה, מדרג השיקולים משתנה. להתרשמותי אנחנו בוחרות נעליים באופן שלעתים קרובות מעלה את הסיכון לפציעות.

אפשר ללמוד על היציבה והתנועה של האדם מחקירת סוליות הנעליים שלו (ועדיף הישנות והבלויות) לא פחות ממה שניתן ללמוד עליו מהתבוננות בו עומד או הולך. במקרים אחרים אני מזהה את הנעל עצמה כחלק מהבעיה, ואז הטיפול לא יהיה שלם בלי המלצות להחלפת הנעל. בכתבה הזו אחלוק מניסיוני לגבי הנעליים המזיקות ביותר, וגם כמה טיפים לבחירת נעליים ראויות ליום-יום.

מאת: מיה בן צבי
צילום: גילי בניטה, גיא חלמיש

שני סוגי פציעות

כשאנחנו מדברים על פציעות שלד-שריר של ספורטאים, ראוי לחלק אותן לשני סוגים עיקריים: חבלתיות ומצטברות.
לקבוצת הפציעות החבלתיות משתייכות כל הפציעות שנגרמות מנפילות והיתקלות בעצמים שונים: נקעים, פריקות, שברים וחתכים למיניהם. לקבוצת המצטברות משתייכות בעיקר שברי מאמץ, דלקות ושחיקות למיניהן. אני מקווה שלרוב הקוראים כאן ברור שפציעות מצטברות קשורות לא רק לריצה עצמה אלא גם לחיים שמעבר לריצה. לגבי פציעות חבלתיות המצב קצת יותר מורכב: ברור שחתכים הם תוצאה של מפגש עם עצמים חדים, ושברים הם תוצאה של כוח רב שהופעל כנגד העצם. אך מה לגבי נקעים ופריקות? הם אמנם תוצאה של תנועה נקודתית לא נכונה, אך פעמים רבות תלויים במצב הרקמות הרכות לפני הריצה, כלומר – ככל שהן יהיו בריאות יותר, הסיכוי לפציעות אלו נמוך יותר.
גם רוב ברי המזל שמצאו את נעל הריצה המתאימה להם ובה הם נפצעים פחות, לא מבלים בה את כל החלק הנעול של היום, ואפילו לא את רובו. לכן ראוי לבחור באותה מידה של קפדנות גם את הנעליים שאנחנו נועלים בשאר היום.

 

הניוזלטר השבועי של RUNPANEL

אל תתן לפייסבוק לקבוע מה אתה יודע. הצטרף אלינו:


מאשר משלוח פרסום, דיוורים ועידכונים

כמה כללי בוהן לאיתור נעליים לא מתאימות 

לפני שאדון במאפיינים של נעליים שראוי שייעלמו מן עולם (או לפחות יישמרו לאירועים מיוחדים בלבד), הנה כמה כללי אצבע (או בוהן), שהם בגדר ההיגיון הבריא:

  • אם בסוף יום ממוצע בנעל הרגל מתעייפת – אל תנעלו אותה יותר מרבע יום.
  • אם הרגל מרגישה כלואה בנעל, או אם אתם מחכים לרגע שתחלצו אותה – תשמרו את הנעל הזו לאירועים מיוחדים בלבד.
  • אם אתם לא יכולים לרוץ בנעל כמה מאות מטרים, אין שום סיבה ללכת בה.
  • אם הנעל לא מתאימה למשטחים השכיחים בסביבה שלכם, ותרו עליה.
  • אם אתם זקוקים לכל מיני פלסטרים ורפידות כדי למנוע שפשופים ושלפוחיות – הנעל פשוט לא מתאימה לכם.
נעליים: נעלי עקב או נעלי חליפה?

איזה נעליים אתן נועלות ביומיום?

נעליים שרצוי להימנע מהן

נעלי עקב – העבודה הכי הזויה שאי פעם שמעתי עליה היא של מישהי שאני מכירה באופן אישי: מדריכת הליכה על נעלי עקב. לא הליכת מסלול לדוגמניות, לא משהו שיקומי, אלא פשוט ללמד אנשים (ובעיקר נשים) ללכת על הדברים המוזרים האלו, והיא התפרנסה מזה היטב.

אז נכון שעקבים גבוהים משווים מראה חטוב יותר לרגליים ולישבן, ומוסיפים כמה סנטימטרים שמרגישים לעתים חיוניים, אבל נעל שיש מספיק מי שצריך עזרה כדי להצליח ללכת בה כדי להפוך את ההדרכה למקצוע לא ראויה להינעל. חוץ מזה שהן גומרות על הבהונות וגורמות לבעיות בעמוד השדרה, בעיקר בגב התחתון והצוואר. עקבים דקים מוסיפים חטא על פשע ועבודה מוגזמת כנגד חוסר יציבות, סיכון עוד יותר מוגבר לפציעות חבלתיות (שקיים גם בעקבים רגילים).

נעליים כבדות – כל מה שגורם לשרירי הירך והעכוז לעבוד קשה. בדיוק כמו עם העקב הדק – אימון משקולות זה נחמד, אבל במידה.

נעליים שאינן מחזיקות טוב את כף הרגל – אז נכון שיש מי שרץ מרתון בכפכפי אצבע, וזו גם הנעל המועדפת על מיטב הסבלים הנפאליים, אבל בעלי הרגליים המשובחות האלו הם היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל. לשאר בני התמותה נעליים שלא מחזיקות היטב את כף הרגל –  כפכפים למיניהם, מגפיים ומגפונים ללא הידוק וסתם נעליים שלא נסגרו מספיק מהודק יגרום נזק. הליכה בנעליים מהקבוצה הזו תגרום לאחד משניים – גרירת רגליים שתפגע באגן ובגב התחתון; או מתיחה של הבהונות כלפי מעלה כדי להחזיק את הנעל שלא תיפול, מה שיגרום לכאבים בקדמת השוק ובברכיים. ככל שכף הרגל צרה יותר, הקבוצה הזו מסוכנת יותר.

נעליים שלא מאפשרות מתיחה של הבהונות כלפי מעלה ו/או תנועה של הקרסול – יגרמו לנועל/ת אותן ללכת בסגנון מצעדים צבאיים: הרמה של הירך ונחיתה על כף כולה. בלי קשר לדיון הארוך והחשוב על סגנון הריצה והנחיתה, כף הרגל היא איבר חי, שראוי לו להיות בתנועה. טווח תנועה מלא כל היום עלול אמנם לעייף רגליים מסוימות (ומרגיש הכרחי לאחרות), אבל חוסר תנועה מוחלט יחליש את המפרקים ויגדיל את הסיכון לכאבים בתנועה מאומצת.

נעליים עם toe box צר וצפוף  – יש להן סטייל, יש ספורטאים שמעדיפים אותן בזמן פעילות, ובכל זאת – גם לאצבעות מגיע לחיות.

נעליים שקיבלו את הצורה של הרגל – קודם כל סייג: אין לי שום כוונה לעודד קניה תכופה יותר של נעליים, וברמה מסוימת התאמה של הנעל לכף הרגל היא מבורכת. כאן אני רוצה לדון במקרים הבעייתיים: במצבים של קריסות של הקרסול והקשת הפנימית, חלוקת העומס על כף הרגל ולפיכך גם השחיקה של הסוליה לא מאוזנות. גם מי שאינו חסיד של נעל "מתקנת" לקריסות, יסכים שנעל שקיבלה את הצורה של הקריסה רק תחמיר את המצב. אצל מי שיש לו נטייה לקריסה חיצונית, נעל שנשחקה בהתאם – כלומר בצידו החיצוני של העקב, תגביר את הסיכון לנקע.

[divider]מורידים את האפליקציה של ראנפאנל[/divider]

לאנדרואיד לחצו על התמונה מעלה, או פה: http://bit.ly/RPAndroidAPP
לאייפון פה: http://bit.ly/RPappiPhone

[divider]ואז ממשיכים לרוץ:[/divider]

אז מה כן?

אם זה לא היה מובן מאליו, ולא הובן עד עכשיו – תעשו לעצמכם טובה, ותנעלו רק נעליים נוחות. הנה רשימה קצרה של מאפיינים של נעליים מתאימות ליומיום:

  1. עקב בגובה עד 2 ס"מ, ורחב.
  2. קלות משקל.
  3. מונחות היטב על הרגל.
  4. גמישות, לפחות בקרסול (אם הן גבוהות) ובחלק הקדמי.
  5. בעלות toe box מספיק רחב כדי שהבוהונות לא יהיו מהודקות אחת לשניה.
  6. בעלות סוליה מאוזנת.

לברות המזל שבינינו ההצעות האלו נראות מובנות מאליהן, וגם ישימות. לאחרות קשה לוותר על הסגנון של נעליים שלא עומדות בהגדרות האלו, או שמקום העבודה שלהן מחייב נעליים אחרות, או בשל ענייני בטיחות או בגלל קוד לבוש. לאחרונים מומלץ להקפיד הקפדה יתרה על ההנחיות האלו בזמן שהם לא נועלים את הנעליים המחייבות והפחות בריאות.

אם כל ההסברים על הסכנות שבנעליים לא בריאות לא הספיקו, תזכרו תמיד שאתם הכי יפים כשנוח לכם.
כפות הרגליים שלכם יודו לכם.

מאת: מיה בן צבי
צילום: גילי בניטה, גיאחה
——————-
התקנת את האפליקציה של RUNPANEL לרצים? לאנדרואיד לחץ פה | לאייפון לחץ פה!
מנוי חינם לניוזלטר RUNPANEL מחכה לך פה: HTTPS://GOO.GL/AUZKL9
——————-