ה- Rogue F.K.T. II הן נעלי ריצת השטח הקלות והתחרותיות ביותר של קולומביה מונטרייל. הסוליה האגרסיבית למדי, הגפה החובקת והעיצוב הפשוט מחזקים את הרושם שאלו נעליים שנועדו לתת עבודה ואולי אף לעלות בקנה אחד עם שמם ולעזור לנועל אותם לשבור זמן שיא על סגמנט שטח מוסכם – או בעגת השטח ". F.K.T." (ראשי תיבות של Fastest Known Time)

כשניגשתי לאסוף את נעלי המבחן מקולומביה ניתנה לי האפשרות לבחור בין שני דגמים: ה-Caldorado וה-Rogue. על הנייר, הנתונים של ה-Caldorado – דרופ 8 מ"מ, סוליה פחות אגרסיבית ומרווח בהונות רחב יותר – נראו כקולעים יותר לטעמי מאלו של ה-Rogue. בפועל, לא היתה לי הזמנות לערוך השוואה הוגנת בחנות שכן ה-Caldorado שמדדתי היו מדגם ה-Outdry עם הגפה העמידה למים. גפה כזו תהייה אדירה לארץ קרה וברוכת גשמים, אך פירושה גם משקל עודף ואוורור מוגבל. כך שוב יצא לי לבחון נעליים שונות ממה שאני רגיל ולהיות מופתע לטובה מביצועי ה-Rougue F.K.T. II.

מאת: אריק מון
צילום: גיאחה, אריק מון

קולומביה

Rogue F.K.T. II כרטיס ביקור ופיצ'רים

  • דגם: Columbia/Montrail Rogue F.K.T. II
  • ייעוד: נעל תחרותית לריצת שטח
  • דרופ: 10 מ"מ
  • משקל: 290 גרם
  • סוליית מרכזית עשויה FluidFoam לכל אורכה
  • טכנולוגית הגנה TrailShield
  • כלוב תמיכה בהדפסת 3D המבטל את הצורך בשימוש בתפרים בגפה
  • לשון F.K.T. מחודשת להתאמה קלה ונקיה
  • מחיר: 475 (מבצע בעת כתיבת הכתבה, לחברי מועדון).
  • אתר המוצר בקולומביה ישראל

דברי קולומביה על ה-Rogue F.K.T. II: "נעל תחרותית לריצת שטח (FKT=Fastest Known Time) במשקל קליל, איוורור ומהירות מקסימליים. נעל שמחזקת את האמרה: לעשות יותר עם פחות. פחות משקל- יותר מהירות, פחות נפח ופרופיל נמוך – יותר יעילות. הן מספקות נוחות עם תמיכה מעולה ושילוב מנצח של מהירות ובטיחות".

קולומביה + מונטרייל

לפני 2006 ועד למיזוגן הסופי ב-2017 היו קולומביה ומונטרייל שתי חברות נפרדות, חלוצות טכנולוגיות בתחומן ובעלות זיקה דומה לפעילות Outdoors.

קולומביה הוקמה אי אז ב-1938 ע"י פול ומרי לאמפרום, זוג יהודים שברחו מגרמניה הנאצית לפורטלנד-ארה"ב. עם הגעתם הם רכשו עסק משפחתי קטן להפצת כובעים שקיבל את שמו מנהר "קולומביה" שזרם שם. כעשר שנים אחר כך, החלו המקימים ומשפחתם לייצר סחורה בעצמם, אחרי שנואשו מהספקים שלהם. הם הצליחו לחמוק מפשיטת רגל בשנות ה-70 ומשם ואילך מכירותיהם החלו לנסוק, בעיקר בזכות טכנולוגית הטקסטיל החדשנית של מעיליהם. בהמשך, קולומביה הפכה להיות חברה ציבורית והחלה לרכוש חברות ביגוד והנעלה כמו Sorel Corporation, Mountain Hardwear, Pacific Trail ו-Montrail.

האחרונה, הוקמה ב-1982 בריצ'מונד קליפורניה ושינתה את שמה מ-One Sport ל-Montrail ב-1997. מוצריה האיכותיים קנו לה חסידים רבים בתחום ההייקינג, טיפוס ההרים וריצת השטח. מגף ה-"Moraine" שלה שזכה כמגף ההייקינג הטוב ביותר על ידי Backpacker Magazine, שימוש ב-GoreTex נמתח בנעל ה-Java GTX, גומי ה-"Gryphonite" דביק והאוחז בסוליות נעלי הטיפוס וריצת השטח שלה היו רק חלק מהחידושים של מונטרייל.

K.T.M

בתחום ריצות השטח והאולטרה שמור לחברה הזו מקום של כבוד. לא רק שהיא תמכה בלא מעט אירועי שטח, אלא שבשיאה היא היתה ה-קבוצה של עולם האולטרה ומנתה כ-90 מטובי רצי השטח האמריקאים. ה-Montrail Ultra Cup הוא אחד מסדרות המרוצים הגדולות בענף האולטרה מרתון: הוא מורכב משישה מרוצים באורך חמישים מייל (Lake Sonoma), מאה ק"מ (Black Canyon, Bandera ועוד) ומסתיים בלא פחות ממרוץ Western State 100 Mile המפורסם.

ניתן לראות, שבחיבורן של שתי החברות האלה טמונים המון ניסיון, ידע ומסורת ומן הראוי שכל אלו יתגלמו לכדי נעלי ריצה מצוינות.

K.T.M

עיצוב וסקסאפיל – אל תסתכל בקנקן, רוץ בו

הרמז בכותרת- בעיני העיצוב החיצוני הוא לאו דווקא הצד החזק של ה-Rogue F.K.T. II. זה לא שהן מכוערות חלילה וחס, אלא שלא ניכר שהחזות שלהן היתה בראש מעייניהם של מעצביה – לפחות לא בסכמת הצבעים הזו. הדבר הראשון שחשבתי כשראיתי את הנעליים האלה היה "וואללה, הן נראות כמו… נעלי ספורט". למה הכוונה? הן פשוט העלו לי אסוציאציה כללית של  "נעל ספורט" ששומרת על צורה סטנדרטית למדי, עם דרופ גבוה, חזית צרה ומחסור מובהק בגימיקים.

שילוב הצבעים של נגיעות צהוב זוהר ותכלת על רקע אפור ברובו לא מספק התרגשות – הכתום שיש באתר של קולומביה הרבה יותר מגניב. אבל בסוף, הנעליים הן בעיקר כלי שמתכסה באבק ובוץ ובכלל, אני כבר יכול לדמיין את ה-Rogue מסננות לעברי בחוסר סבלנות "על מה ת'ה מסתכל? תנעל אותנו כבר ותתחיל לרוץ!".

מונטרייל

חלק עליון – נידוף יעיל ופינוי מים מצוין

רוב רובה של הגפה העליונה עשוי רשת כפולה ודקה בצבע אפור. על הרשת הזו נמצא "כלוב" עשוי בהדפסת 3D שהוא מעין צלעות חיזוק למבנה הגפה העוטפות אותה מאזור מגן האצבעות בחזית, דרך הצדדים וחורי השרוכים בצד ועד העקב שנסגר בתמיכת עור סינטטי עבה וכחול לחיזוק. הימצאותו של הכלוב הזה אכן מבטלת את הצורך בשימוש תפרים פנימיים וחיצוניים בגפה- חכם!

על אף הימצאותו של מגן בהונות, הוא עדין למדי וצידי כף הרגל והרשת נותרים חשופים לפגיעות וקריעות. רצתי כבר בעבר בנעליים פחות ממוגנות, אך אני צופה שהבד הדק והחשוף עשוי להוות נקודת תורפה באורך חיי הגפה למי שמתכנן לרוץ איתה בסינגלים קשים. מצד שני, אותו בד דק, הוא ללא ספק האחראי לנידוף היעיל ולפינוי המים המצוין כמו גם למשקלן הקל יחסית (290 גר') של ה-Rogue F.K.T. II והוא מתאים יותר לריצות שטח עדין יותר.

רצתי בנעליים האלו בהרי ירושלים אחרי "הסופה הגדולה" של החורף הנוכחי, כך שגם במקומות הגבוהים ביותר עדיין היו שלוליות עמוקות ובוציות שחסמו את השביל לחלוטין ולא הותירו ברירה אלא לדשדש בהן כדי להמשיך. עשרה או עשרים מטרים בלבד אחרי חציית שלולית הנעליים חזרו למצבן הקודם – לח אך לא ספוג – ואפילו הבוץ הדק שנכנס דרך הבד, נשטף החוצה בצורה אופטימלית והשאיר נעל נקיה יחסית! התחושה בה נותרה נוחה בלי שיפשופים או קפלים. יכול להיות שבטמפרטורות נמוכות יותר הייתי מעדיף גפה אטומה למים (למרות שיש כאן קאץ' – במידה ומים נכנסים, הם לא יכולים לצאת), אבל אני רוצה לחזק את דברי בפתיחה: בארץ, נידוף ופינוי מים יעיל, עדיף ברוב המקרים על פני גפה אטומה ומגושמת.

Colombia Montrail

נעילה, לשון ושריכה

אולי כחלק מהמראה הפשוט של הנעליים האלה מתכנני ה-Rogue F.K.T II בחרו שלא להוסיף לולאת נעילה בגב הנעל. סתם, אני יודע שזו בטח לא הסיבה ושעדיין קיים מספר רב של נעליים חפות לולאה, אבל בגלל המפתח הצר ומעטפת העקב המרופדת והנוקשה נאלצתי להתאמץ מעט כדי להכניס את הרגל לנעל תוך כדי שאני לוחץ על עקב הסוליה.

הלשון עצמה מבלבלת מעט: היא מחוברת בצידיה לגפה (gusseted) כדי למנוע כניסה של לכלוך. היא גם מרופדת במידה כדי להפחית מלחץ השריכה, אך החלק הנותר חופשי מתקפל על עצמו. לא ברור עם הוא אמור להישאר כך או אולי – כפי שמיקום חורי האוורור עשוי להעיד –  להיפרש ולעטוף את את הרגל. כך או כך, לשון היא חלק של נעל שלא הייתי בוחר לסבך. אחרי כמה ניסיונות בחרתי להשתמש באפשרות הראשונה של הלשון המקופלת מראש באופן מסודר אך היא תפקדה באופן סביר גם כשהייתה פרוסה.

השרוכים הפשוטים והשטוחים נקשרו בקשר כפול סטנדרטי ולא נפתחו גם בקטעים טכניים. החביקה החזקה של הנעליים לא הצריכה קשירה חזקה במיוחד והן לא זזו או רקדו על כף הרגל.

K.T.M

תוך הנעל ואזור העקב

כאמור אזור העקב נהנה מחיזוקים והקשחה די משמעותיים. פה התגלה ויכוח קטן ביני לבין העורך- אני אוהב נעליים רכות, אבל אני נוחת קדמי וכנראה יציב. גיאחה הוא הרבה יותר נוחת עקב ממני והוא מעריך יותר את היציבות שמייצרת מעטפת עקב קשיחה יותר שמסייעת לספוג את האימפקט ולמנוע תזוזות מיותרות תוך העברתו לגלגול קדימה. עניין של גישה, סגנון והעדפה האישית. הראייה היותר נפוצה בעולם הנעליים היא שיש יתרון למעטפת עקב חזקה אבל כמובן שיש גם גישות אחרות.

אישית אני גם אוהב בד"כ נעליים בעלות חזית מרווחת במיוחד (כמו האלטרה סופריור שבחנתי כאן בעבר) ולכן ה- Rogue F.K.T. II של קולומביה מונטרייל הרגישו לי צרות. החלטתי שכרץ ובוחן כדאי שאצא לפעמים מאזור הנוחות שלי ואתן צ'אנס שווה לכל הנעליים. אחרי שנשמתי עמוק הבנתי שהשד לא נורא כל כך. הגפה הדקה של ה-Rogue אומנם לחצה מעט, אך הערכתי שבשל דקותה סופה להתרחב די מהר ולהפוך מלוחצת לחובקת. וכך באמת היה, אם בריצה הראשונה הרגשתי את הבהונות "מתקבצות" הרי שכבר מהריצה השניה והשלישית העניין נעשה נוח יותר וזה אף השרה בטחון מסוים שמאפיין נעל חובקת.

K.T.M

המקום היחיד בו עדיין הרגשתי שהנעל טיפה לוחצת – בעיקר בכף רגלי הימנית הגדולה יותר – היה בריצה בירידה בשיפועים מסוימים, כשהדרופ של הסוליה גרם לדחיסת כף הרגל קדימה אל תוך החזית. העניין הזה הפך למעט מטריד רק לקראת סיומה של ריצת 30 ק"מ הררית, כך שלא בטוח שזו הנעל שהייתי בוחר לרוץ בה מרחקים גדולים מזה (זכרו שזו גם הנעל הקלה והתחרותית ביותר בליין). שוב- כמובן שזהו עניין תלוי מבנה והעדפות אישיות. יש לא מעט רצים שצריכים ומעדיפים בשטח נעל חובקת – שמשפרת את השליטה שלהם בנעל בכך שהיא מפחיתה תזוזות כף רגל בתוכה.

K.T.M

על אף תכונותיה הניטרליות יחסית (היא מוגדרת כתומכת בהקשר של יציבות ולא בהקשר של "מתקנת") ישנה הגבהה מורגשת באזור הקשת. יש לקחת זאת בחשבון אם אתם מאלה שזה מפריע להם. אישית, בגלל הקשת הגבוהה שלי, לא הרגשתי אי נוחות באזור הספציפי הזה, למרות שבאופן כללי, גם אני בעד כמה שפחות תמיכה.

אציין גם שמידת הנעל שבחנתי – 43 – התאימה בול ואף שבדקתי מידה גדולה יותר כדי להרוויח מקום בהונות, החלטתי להישאר עם ה-43. מניסיוני, נעל ארוכה מדי מבלבלת את הרגשת "גבולות הגזרה" של כף הרגל וזה בדרך כלל נגמר בהתקלות באבן ונפילה. אלה נעליים צרות ויש לקבל את זה.

K.T.M

סוליה – לא על הדרופ לבדו

הסוליה האמצעית עשויה EVA (אותו קופולימר הנמצא ברוב הסוליות האמצעיות של נעלי ריצה) – הקרוי בפי קולומביה FluidFoam – שרץ באופן אחיד, ללא חריצים או מגרעות, לכל אורך הסוליה. בתוך ה-EVA מסתתר מגן ה- TrailShield שנועד לספק הגנה נוספת מפגעי השביל.

גובה הסוליה המוצהר באתר החברה הוא 18מ"מ מאחור ו-8 מ"מ מלפנים, מה שמייצר דרופ שמרני יחסית של 10 מ"מ. אישית התחושה הסוביקטיבית שלי (בלי לחתוך את הנעל ולמדוד את הגבהים בעצמנו) היא שהמספרים האלה נמוכים יותר מהמציאות והתחושה היתה שיש יותר שיכוך וגובה בסוליה. אפשר לראות את זה כיתרון- שהם מצליחים לתת תחושה כזו מסוליה דקה יחסית.

הסוליה התחתונה עשויה גומי שחור, קשיח במידה הנכונה ודביק באופן אידאלי. הוא מכסה את כל שטח הפנים של הסוליה האמצעית, מנוקב בכמה נקודות באזור קדמת כף הרגל והעקב לשיפור הגמישות ועטור לאגס (Lugs) מרובעים ומשמעותיים למדי. בהקשר ללאגס האלה: בכותרת תאור הנעל באתר החברה מוזכרים לאגס באורך 6.5 ובפירוט הפיצ'רים בהמשך הם שוב מוזכרים, אך הפעם הם באורך 4.5 מ"מ… אז שוב ערכתי מדידות ומצאתי שהלאגס עצמם בולטים 4.5 מ"מ מגובה הסוליה התחתונה ושהיא עצמה בגובה 2 מ"מ.

K.T.M

איך כל זה בא לידי ביטוי בריצה?

ב-FluidFoam שמרכיב את הסוליה האמצעית קיים איזון מדויק של שיכוך ותגובתיות. בשל עוביו, אזור העקב מוגן מאוד מסלעים ואבנים חדות והחלק הקדמי והדק יותר, גמיש למדי, מוגן מאוד אך עדיין מאפשר להרגיש את השביל בצורה טובה. זו הגישה הקלאסית ולטעם רבים – גם עדיפה. אם אתה יותר נוחת קדמי, פחות תתאים לך הדקיקות מלפנים ואם יותר מרכזי-אחורי, אולי יותר תתאים. כמו כן זה תלוי בסגנון הדחיפה שלך בסוף המהלך וכמה אתה אוהב להרגיש את הדיוק והקרקע – בנעל הזו עם גובה נמוך הפידבק יהיה גבוה יותר.

K.T.M

השילוב של ה-TrailShield בתוך הסוליה האמצעית והגומי הקשיח של הסוליה התחתונה, יוצרים תגובתיות מצוינת. זו גם כנראה הסיבה שהנעליים האלה תפקדו מצוין בריצות על אספלט: לא נתקלתי בהרגשה "המתה" והפלסטית שמקבלים לפעמים מנעלי שטח על כביש והלאגס הגבוהים לא הפריעו בכלל. הסוליה התחתונה אוחזת באופן מצוין, לא פחות מכך. הלאגס עובדים מעולה על סלעים, כורכר ובתוך בוץ והמרווח הנדיב ביניהם מאפשר את פינויו בבעיטות תוך כדי ריצה ולא מאפשר לאבנים להיתקע ברווחים.

הנעליים נוחות למדי להליכה.

K.T.M

קולומביה מונטרייל Rogue F.K.T – הסבלנות משתלמת

לפעמים נעל ריצה צריכה להיות… נעל ריצה. בלי עודף נפנופי ידיים, בלי יומרות (למעט אולי ה-F.K.T.) ושאר דאווין. עם ה-Rogue F.K.T II אתם תצאו לריצה מהנה בנעל טובה וזה מה שחשוב. נראה לי פתאום שהבנתי את משמעות מדבקת הפגוש: "קמתם בבוקר, כל השאר זה בונוס". הקולומביה הזו תתאים מאוד לבעלי רגליים צרות או לרצים המחפשים נעל חובקת, לנוחתי עקב ולכאלה המורגלים בדרופ גבוה בנעלי הכביש שלהם ומחפשים הרגשה דומה גם בשטח.

למרות שהטעם הפרטי שלי הוא לדרופ נמוך יותר, ככל שרצתי בהן יותר, למדתי להנות מהן ולהפיק מהן את המרב. זה באמת היה תהליך למידה, לא היה כאן חיבור מההתחלה והן לא היו נוחות לי "ישר מהקופסה". אבל, בתוך שלושה שבועות ו-140 ק"מ של חרישה אינטנסיבית בסינגלים, עליות, ירידות, נפח, כביש, בוץ, גשם, התאוששות והליכה גיליתי נעל ורסטילית וכיפית מאוד.

דבר אחד שעדיין מסקרן אותי הוא הבחירה בשם יוצא דופן כמו Rogue. למילה זו יש כמה פירושים, אבל יש להניח שהתכוונו פה ל"בעל חיים לא צפוי החי בנפרד מהעדר"… אני דווקא אוהב את זה. 

מאת: אריק מון
צילום: גיאחה, אריק מון

רצתם בנעליים האלה? מעניין אותנו לדעת מה אתם חושבים!

Columbia/Montrail Rogue F.K.T. II
אחיזהורסטיליות כביש-שטחתגובתיותאיוורור-נידוףפינוי בוץהגנת סוליהפשטות
צבעיםהגנת גפהדרופ גבוהפחות מתאימות לבעלי רגליים רחבותלשוןנעילה
87%ציון
עיצוב וסקסאפיל70%
שיכוך85%
תחושת קרקע80%
אחיזת קרקע100%
אחיזת הגפה95%
ניתור ותגובתיות90%
תמורה90%