עדי דויטש, האיש שהשלים 7 אנשי ברזל עם פרוטזה, למרות פציעתו, יוצא לאתגר של חייו- התמודדות עם סרטן המעי הגס. נפגשנו איתו לראיון אישי.

מאת: תומר רוזנפלד

את עדי דויטש ואת הסיפור שלו הכרתי רק בקווים כללים מהרשתות החברתיות. בשנים האחרונות אני רואה איך הוא צולח עוד ועוד תחרויות איש ברזל. התחרויות הללו כל כך קשות ומאתגרות גם ככה שאתה לא יכול שלא לשאול את עצמך: "איך לעזאזל עושים אותן עם פרוטזה?" אני תוהה ביני לביני מאיפה הוא מביא את הכוחות- איש ברזל אמיתי.

לפי כשבועיים נתקלתי בפוסט של עדי שבו הוא חושף לראשונה את העובדה שחלה בסרטן המעי הגס. בצירוף מקרים מוזר שכזה, בסוף החודש ייערך מרוץ התחתונים השמיני בפארק הירקון. מרוץ התחתונים הוא מרוץ שמאורגן על ידי עמותת "צו מניעה" ומטרתו הגברת המודעות לסרטן המעי ואת חשיבות הבדיקות למניעת המחלה. לרישום לחצו פה או התקשרו: 077-7296692.
באמצעות בדיקת קולונוסקופיה ניתן לאתר ולטפל בגידולים שפירים (פוליפים) לפני שהם הופכים לגידולים סרטניים ובך למנוע בכ-
90% מהמקרים את התפתחותה של מחלת הסרטן.

כמי ששני בני משפחה שלו חלו בסרטן המעי, ומצוי בקבוצת סיכון לחלות במחלה, הנושא קרוב לליבי ואני אשתתף במרוץ זו השנה השנייה. לקראת המרוץ, קבעתי להיפגש עם עדי ולשוחח אתו על ההתמודדות שלו עם המחלה, בתקווה שהראיון יעודד אנשים להזיז את התחת וללכת להיבדק.

עדי דויטש: כרטיס ביקור

  • מנהל תחום היבשה בעמותת אתגרים (אופניים וריצה)
  • בן 59 נשוי ואב לשלוש בנות
  • שרת בסיירת גולני ואיבד את רגלו בפעילות מבצעית בלבנון

הישגים בולטים:

  • מקום שלישי באליפות אירופה בטריאתלון לנכים
  • קטוע הרגל הישראלי הראשון שסיים תחרות איש ברזל
  • השתתף באולימפיאדת סידני
  • מקום שלישי בקבוצת הגיל בישראמן 2016
  • סיים 7 תחרויות איש ברזל ותחרות אולטרה מן (420 ק"מ רכיבה, 84 ק"מ ריצה ושחייה של 10 ק"מ)

 

הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:

מאשר משלוח פרסום ועדכונים

 

עדי, מתי ואיך הבנת שמשהו אינו כשורה?

"לפני כחמישה חודשים, בחודש יולי, הייתי בעיצומם של אימוני החידוד האחרונים לקראת תחרות איש הברזל בקופנהגן ב-19 אוגוסט. חשתי עייפות קלה שלא הייתה מוכרת לי. ייחסתי את העייפות להכנות לקראת התחרות. אבל התחלתי להבין שמשהו לא כשורה כאשר הביקורים בשירותים הפכו להיות תכופים יותר והיציאות קיבלו גוון אדמדם."

מה עשית בשלב הזה, המשכת כרגיל בהכנות?

"אני שומר על שתיקה ולא משתף את הסובבים לי וממשיך להיות ממוקד במטרה שלי- תחרות איש הברזל בקופנהגן.

טיסה. ארבעה ימים לפני התחרות, אני בקונקשן בשדה בוורשה, מוודא שהאוצר שלי, המזוודה עם האופניים עולה למטוס, ורק אז אני נרגע. אני נוחת קופנהגן, אוסף את המזוודה עם האופניים וממתין למזוודה הנוספת עם ציוד הספורט הנוסף הדרוש לי לתחרות, אך המזוודה הנוספת ממאנת להגיע. אני ממתין במתח ונרגע שוב רק ביום למחרת כשהמזוודה מגיעה למלון בו אני שוהה.

ביום שישי בבוקר אני יוצא לסיבוב של הכרת מסלול הרכיבה וקופץ לאגם ולנקודת הזינוק. ביום שבת יוצא לאימון רכיבה אחרון ומפקיד את האופניים. אני מנסה לשמור על הפאסון- בכל זאת בוגר סיירת גולני,

אבל בתןך תוכי, שם פנימה אני מרגיש שמשהו לא כשורה ומשתף לראשונה את זוגתי בתחושות ובמחשבות. היא כהרגלה, אופטימית ומנסה להרגיע אותי."

עדי דויטש- מספר על גילוי סרטן המעי הגס וקורא לכם ללכת להבדק!

איך הלך בתחרות עצמה?

"סך הכול הלך בסדר. בבוקר התחרות אני שם הכול בצד ומתמקד במטרה. אני מרגיש חזק, אני מרגיש בשליטה, אני מדמיין את כל המסלול בראש ומתכנן איך לנהל את התחרות. אחרי 12 שעות ו-46 דקות אני עומד תחת שער הסיום- איש ברזל בפעם השביעית. קצת יותר איטי ממה שהלך לי בשנה הקודמת (12:42) אבל עדיין תוצאה טובה."

מה קורה הלאה אתה הולך להיבדק?

"עדיין לא. אני ממוקד בתחרות הבאה שלי. אחרי שבוע של הטענת מצברים אנחנו נוחתים בישראל. אני מניח את אופני הכביש ועולה על אופני השטח לקראת היעד הבא שלי, תחרות האופניים "אפיק ישראל" אליה נרשמתי עם בן זוגי להט. יש לנו כחודש ימים. מתחילים להתאמן ולנסות לסגור פערים לקראת התחרות, שכן אנחנו לא חיות שטח, אלא רוכבי כביש.

להט מציק לי- "אתה רזה מדיי, אין לך כוח, אתה חלש!" ואני? אני שותק ומתרכז ברכיבה. ב-6 באוקטובר אנחנו מסיימים את התחרות מאושרים, בני המשפחה מחכים לנו על קו הסיום. אני עם עיניים בורקות- אומנם סיימתי 7 תחרויות ברזל, אבל זו פעם ראשונה שאני עומד במבחן כזה בשטח."

ואז הלכת להיבדק?

"כן. סיימתי עם תחרות איש הברזל ועם "אפיק ישראל"- ועכשיו אני יכול להתפנות לבדיקות. בדיקות הדם שלי מעידות על ערכי ברזל נמוכים מדיי ואני מתאם בדיקת קולונוסקופיה. מדובר בבדיקה שמאפשרת לאבחן מחלות של דרכי העיכול. בתוך תוכי אני כבר יודע מה יהיו התוצאות.

אני מחליף כמה מילים עם הרופא לפני הבדיקה. בשעה 19:00 הבדיקה מתחילה, חצי שעה אחר כך אני מתעורר מההרדמה. הרופא שואל אותי אם אני זוכר על מה שוחחנו לפני- אני מהנהן בחיוב.

הרופא שואל אותי (בהומור חברים, הומור) אם אני זוכר איך קוראים לחיה שהולכת עם צבתות על חוף הים.  אני משיב לו: "סרטן?" הרופא משיב בחיוב ואני, עדיין טיפה מטושטש מהבדיקה, מתעורר לתוך מציאות חדשה- חולה בסרטן המעי הגס."

איך אתה מתמודד עם הבשורה?

"הייתי מעודד מהתוצאות של הביופסיה שנעשתה בקולונוסקופיה והערכה לפיה הגידול לא חצה את הדופן של המעי. המשמעות היא שייתכן ולא אצטרך לעבור כימותרפיה.

יחד עם זאת, לא הצלחתי להבין למה זה מגיע לי- אני לא מעשן, אני לא שותה, אני אוכל מסודר, שומר על משקל תקין ועוסק בפעילות ספורטיבית באופן קבוע ולאורך שנים. יש לי לחץ דם של 120 על 80 ודופק מנוחה של 44. בדיקות הדם שלי פיקס. אני לא מצליח להבין למה הסרטן החליט להתמקם דווקא אצלי.

אבל וזה אבל גדול, אני לא נותן לעצמי לשקוע ברחמים- כבר למחרת אני פותח בחמ"ל ומנסה לאתר רופאים מנתחים. אני מצליח להקדים את התור לבדיקת ה- PET CT וקובע תור אצל המנתח הפוטנציאלי, ד"ר יוסף קוריאנסקי, מנהל יחידה לפרוסקופית בבית החולים איכילוב. אני חושש לפני הפגישה אבל אני שמח לגלות רופא מדהים ומאיר פנים. ד"ר קוריאנסקי מדייק לי את הדברים, עושה לי סדר בראש ובעיקר מדבר אליי בגובה העיניים. נשבתי בקסמיו והחלטתי שהוא ינתח אותי."

איך עבר הניתוח, מה קרה אחר כך?

"ב-4 בנובמבר כבר נכנסתי לניתוח. שעתיים וקצת אחרי והניתוח כבר מאחוריי. חמישה ימים אחר כך אני כבר בבית כוסס אצבעות לקראת קבלת תוצאות הבדיקה הפתולוגית.

כשבועיים אחר כך אני מקבל את התוצאות: מקום הניתוח נקי אבל בניגוד להערכה המוקדמת לפיה הגידול לא חצה את הדופן, מתברר כי 4 מתוך 18 בלוטות הלימפה שלי נגועות. אני מבין שזה לא ייגמר בניתוח ואני רק בתחילתו של התהליך. אני נפגש עם האונקולוגית, היא מעיינת בדיסקים עם הבדיקות שלי ומכריזה "יש פרוטוקול טיפול".

אני מבין שאני עומד בפני חצי שנה של טיפול כימותרפי הכולל אינפוזיה אחת לשלושה שבועות וכדורים פעמיים ביום. אבל הרופאה מבטיחה לי שאחרי אותה חצי שנה יהיה טוב. לשאלתי..ד"ר מה עם האימונים?  הרופאה עונה לי לשכוח מתחרות איש ברזל בתקופה הקרובה."

איך אתה מרגיש באותו שלב? מתי אתה צפוי להתחיל את הטיפולים?

אני מרגיש כמו איש שקיבל סנוקרת. מה זאת אומרת אין אימונים ואין תחרויות בחצי שנה הקרובה?

לפי הפרוטוקול הקלאסי הטיפול מתחיל חודשיים אחרי הניתוח- אני אמור להתחיל בתחילת ינואר, מספר ימים לאחר מרוץ התחתונים.

ספר לי קצת על הפציעה שלך?

"שנת 1979, הייתי חייל בסיירת גולני. היינו בפעילות מודיעינית באזור הליטאני בלבנון, בדקנו מעברים וכפרים באזור. בדרך חזרה הלכנו בטור ברווזים ורצה הגורל ודווקא אני עליתי על מוקש. הבנתי כבר בשטח שאיבדתי את הרגל ואת הקטיעה עברתי ברמב"ם.

חולצתי במסוק משטח לבנון. זו הייתה הטיסה הכי קצרה שטסתי, אבל בה בעת הכי ארוכה. ב-45 דקות אתה מוצא את עצמך מחייל שמרגיש שכל העולם לפניו ויכול להתמודד עם הכול, לבן אדם שצריך לחשב מסלול מחדש ולהתמודד עם מציאות זרה לו עד אותו רגע: פציעה, פרוטזה ונכות."

אתה חושב שהרקע הספורטיבי שלך והעובדה שכבר התמודדת בעבר עם פציעה לא קלה והשתקמת יעזרו לך בהתמודדות עם המחלה?

"ההתאוששות שלי מהניתוח הייתה מאוד מהירה והרופאים תולים זאת בכושר הגופני שלי. זה מצד אחד מאוד מעודד אותי ומצד שני גם מטריד אותי, כי אני חושש מהידרדרות הצפויה בכושר שלי  במהלך הטיפולים וכן אני גם חושש לאבד את השפם המפורסם.

אני מקווה שלמרות הכול הכושר הבסיסי שלי יהיה לי לעזרי במהלך הטיפולים וגם הכושר המנטלי שלי והיכולת שלי להתמודד עם קשיים ומשברים.

אני רואה את עצמי חוזר להתחרות- רואה את עצמי מסיים תחרויות איש ברזל נוספות ורוצה להאמין שזה מה שיחזיק אותי במהלך הטיפולים."

מה אתה עושה כיום?

"אני מנהל את תחום היבשה בעמותת אתגרים,  עמותה ששמה לה למטרה לקדם אנשים בעלי מוגבלות באמצעות ספורט אתגרי ומאמן טריאתלון בעמותת אחים לחיים. אחים לחיים היא עמותה שהוקמה לפני כעשר שנים על ידי נכי צה"ל ומטפלים בה בעיקר בהלומי קרב. בשנה החולפת עבדתי  גם בסייקלינג אקדמי."

אתה מפחד מהמוות?

"אני לא פוחד מהמוות, אני רק מקווה לא לסבול בתהליך."

מסר שאתה רוצה להעביר?

"חברים: לכו להיבדק! כיום יותר מתמיד אני מבין את חשיבות הבדיקה ואיתור מוקדם של המחלה. אם אתם בגיל הנכון או בקבוצת סיכון- אל תוותרו על הבדיקה".

מאת: תומר רוזנפלד- יועץ משפטי בחברות הייטק, בן 32 ומאמן ריצה מוסמך וינגייט. חובב אולטרה אבל נשבע שיחזור לפרופורציות בקרוב.

 


תוכנית האימון האישי של RUNPANEL:
התאמנו עם RUNPANEL מביתכם- בזמן ובמקום שנוח לכם. המאמן: גיא חלמיש, עורך הפאנלים, יביא אתכם לתוצאות, עם הנחיה צמודה ומקצועית והורדת סיכון מפציעות. בעלות של 200 ש"ח לחודש בלבד!

להצטרפות מלאו את הטופס:

    להצטרפות

    חזרו אלי לרישום לRUNPANEL אימון אישי