361 מעלות – מבחן ראשון לדגם Ortega 2 של מותג הריצה החדש בישראל

גיא חלמיש25 בינואר 2018

האלגוריה המתאימה לתאור הנעל הזו מוכרת: למכוניות מרוץ- על מנת שיהיו מהירות, מגיבות בסיבובים, מייצרות שליטה וניהוג אבסולוטי לנהג, הן צריכות להיות קשיחות יותר מרכב שמטרתו נוחות, הובלת נוסעים, שיכוך מהמורות הדרך. הרווח הוא הדיוק והשליטה, וההפסד הוא בנוחות ובשיכוך. כשאתם קונים רכב אתם בוחרים את רמת הספורטיביות שלו, ומקבלים עם זה חבילה שלמה של תכונות. נעלי ה 361 שבחנתי הן מוצר שיודע מה הוא, ואיזה תחושה הוא מספק: את זו של מכונית המרוץ.

מאת: גיא חלמיש
OUTPANEL | BIKEPANEL | RUNPANEL

361 מעלות?

אנחנו בעידן חדש, וכדאי להפנים את זה- הסינים לא באו לשחק. המוצרים הסיניים בשלו, החברות האלה הן כבר לא יצרניות, אלא מותגים, שלאט לאט מדיחים את המותגים המערביים מתפיסת האיכות הבלעדית שלהם. הן מחזיקות משרדי עיצוב ומחקר בגרמניה וארה”ב, ואין סיבה שלא יגיעו עוד חברות למעמד של DJI בעולם הרחפנים- המובילה החד משמעית והדומיננטית בקצב שהחברות המערביות לא מצליחות להדביק. בקיצור- אני כבר מזמן איבדתי את הצורך לקנות מותג מערבי בלבד. נכון שיש עדיין את סין של הכל בדולר, אבל יש גם את העידן החדש של חברות רב לאומיות עתירות משאבים, שמייצרות את המוצרים והמותגים המשתלמים ביותר בעולם.

361, שהוקמה ב 2003, היא לא המותג הסיני היחיד שתשמעו עליו בשנים הקרובות בתחום ההנעלה. יש גם את Lee Ning, XTEP ו Anta. המייסדים הם Otto Lin ו Jim Monahan. הם פיתחו במעבדה (בארה”ב) את השיכוך של הנעליים האלה, על בסיס קצץ שמותג בשם QU!KFOAM.
הלוגו לא מוכר, וזה אולי חסרונה העיקרי. תרשו לי להמר – זה זמני בלבד. אנחנו עוד נכיר את החברה הזו היטב גם בעולם הריצה. בישראל היא נתמכת בקשרים לרשת ספורט ורטהיימר, שמפיצה אותה, חנות דגל בשוהם ועוד.

Ortega 2 מאת 361 – כרטיס ביקור

דגם: 361 Ortega 2
מחיר: 549 (מחירון)
ניטראלית רב שימושית- כביש ושטח קל
משקל: 285 ג’
דרופ: 9.2 מ”מ
גובה סוליה בעקב: 31.2מ”מ
גובה סוליה מלפנים: 22 מ”מ.
משווק: https://www.361israel.co.il/

עיצוב וסקסאפיל

בעיני מצוין. האורטגה היא נעל יפהפיה והעיצוב שלה מדויק מאוד. שילוב בין צבעים מתונים וכהים במרקמים מגוונים לבין זריקות של כתום בוהק – אבל לא יותר מדי ממנו. מה שמאפיין אותה הוא התחכום במרקמים וההדבקות. רמת ייצור כזו מרשימה, ואף בסגנון דומה (אם כי עם טכנולוגיות ותחושת נעל שונה לגמרי) ראיתי רק באון קלאוד – וזו חברה שווייצרית עם רמת ההנדסה והפיינשמקריות הגבוהות ביותר.

הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:

מאשר משלוח פרסום ועדכונים

היא לא בולטת מאוד ולא קיצונית אבל יש לה את היופי השקט והבטוח בעצמו. לדעתי – אם היינו לוקחים שורה של דגמים מוכרים מנעליים מובילות, ושואלים אנשים שאינם מכירים את המותגים והעלויות של כל דגם (כדי לנטרל את הייחוס המותגי המוכר והאוטומטי) – היינו מקבלים פה ייחוס ערך גבוה לנעל הזו על פי עיצובה ועל פי התחושה שהיא נותנת.

חלק עליון דומיננטי

יש פה רמה גבוהה של תחכום, הדבקות, חומרים, חיזוקים… אבל איך זה מרגיש? חזק. מדובר בחלק עליון שמחזיק צורה באופן דומיננטי, ברור וקבוע. זו נעל שלא צריך למלא אותה בניירות כדי להציג אותה על המדף בחנות הנעליים- החלק העליון פחות גמיש ורך מכל הנעליים האחרות שבחנתי עד היום. זה נותן לו תחושה מאוד איכותית במגע. הוא גם אטום יותר לרטיבות והלשון מודבקת לצדדים, כך שהיא פחות קייצית ומאווררת. יש אזורים של רשת ואוורור כך שזו לא אטימה הרמטית, אבל היא תהייה מצוינת כשיורד גשם, מטפטף או רטוב מסביב. היא תרגיש טוב בריצת שטח בהגנה עליונה וצדית על הרגל.

מבחינה דינמית בריצה – זה מייצר אחיזה טובה מאוד של כף הרגל בתוך הנעל. היא מונחת שם ומקובעת למקום שהנעל רוצה שהיא תהייה בו – גם כנגד הכוחות החזקים של הריצה. מצד שני העדר הגמישות אומר שזה דורש התאמה אישית גבוהה למבנה כף הרגל של הרץ לעומת נעליים רכות יותר שמקבלות את צורת הרגל ומתאימות עצמן אליה.

אם אתם רצים באימון טכני הצידה, הנעל תשמור על כף הרגל במקום הנכון ביחס לסוליה ואתם תקבלו אפשרות להכתיב את התנועה. היא לא תמרח הצידה והתגובתיות תהייה מהירה – בדומה למתלים מוקשחים במכונית ספורט ששומרים על יעילות התנועה ואילו רכים מדי מיצרים נדנוד מיותר ואובדן מהירות ואנרגיה כתוצאה ממנו. עבודה בחדר כושר או בקרוס פיט גם הן יוצאות די מרווחות מהתכונות האלה. סתם דוגמה: שכיבות סמיכה עם הנעליים לא מקפלות ומורחות אותן כמו נעליים אחרות, וקל יותר להפעיל כוח על החלק הקדמי שלהן בלי שהאצבעות מרגישות שמוחצים אותן. (יש בעולם הנעליים גם גישות אחרות שאומרת שהצמדות חזקה אולם רכה לגוף נכונה יותר כי היא נותנת לגוף לעשות את העבודה שלו ומאפשרת את התנועה והשימוש בשרירים).

דבר נוסף שתרגישו מיד אחרי שתמדדו את הנעל הוא העובדה שהיא מאוד צרה, ובמיוחד צרה מלפנים באזור האצבעות. זו נעל שהיא בפירוש לא לכל אחד- הן היו אמורות להיבחן על ידי אריק מון אצלנו, אבל הוא מיד חזר אלי עם התיאור הזה, ואמר שלא יתאימו לו. לי יש רגליים צרות בהחלט- מה שמאפשר לי לבחון אותם ולהנות מהעובדה שגם מלפנים אין חופש תנועה מיותר. אין מה לאמר- זה הדוק שם מלפנים (עבורי יותר בצד הבוהן – שם עדיף שלא תהייה נטייה לציפורן חודרנית…). בריצה באצטדיון, או בסיבובים מהירים, כשכוחות הצד דוחפים את הרגל הצידה, ה 361 מחזיקה את כף הרגל במקום ומאפשרת לכם לגייס את כל האנרגיה לתנועה אפקטיבית קדימה.

המשקל מעיד על ייעוד לאימונים ושימושים מגוונים וביחד עם התחושה הכללית יכול לרמז על עמידות גבוהה- 285 גרמים.

עקב – חזק

רוב יצרני הנעליים רואים באזור העקב נקודה קריטית לשמירה על כף הרגל והתנועה היעילה שלה. רבים נוחתים על העקב, ותנועות יתר שנובעות מכך יכולות לגרום לחוסר יעילות בריצה- ויש שאומרים גם לפציעות (למשל Plantar Fasciitis הידוע בכינוי “דורבן”). זו הסיבה שיש מעטפת קשיחה יותר בעקב ברוב הנעליים – אבל לא כל נעל זהה לרעותה. במקרה של ה 361 אנחנו ממשיכים בקו שהתחלנו בו: אזור העקב קשיח, עוטף היטב ומגן על הרגל מאחור – הוא מונח אל איזור ה Quick Foam שמהווה תשתית איתנה. זה מחזיק את הרגל בצורה מעולה ומאפשר לה לנוע קדימה אל הגלגול בלי נדנודים מיותרים הצידה. השילוב של חלק עליון חזק, ומעטפת עקב כזו מרגיש לי מעולה.

אני לא יודע אם זה הולך להפחית פציעות, אבל אני כן יודע שהחוויה הזו ממש עושה לי חשק לתת בראש באינטרוולים. נחזור שוב לדוגמת האצטדיון: במיוחד בקשת שלו, כשרצים עם גוף מוטה באלכסון אל תוך הסיבוב, החיבור של חלק עליון חזק, עקב עם מעטפת קשיחה, וחלק קדמי הדוק – כל אלה מייצרים הרגשה מהירה ואפקטיבית. פה בדיוק תזרח הנעל הזו אל מול כל נעל אחרת רכה.

סוליה ושיכוך – ריספונסיביות גבוהה

הסוליה מדברת מצוין עם החלק העליון: היא ריספונסיבית בטירוף, מקפיצה אתכם ביעילות ובנחישות קדימה. אני חושב שהיא הכי ריספונסיבית שהיתה אצלי עד היום. אין כמעט מידע טכני באתר של 361 אבל המוכר בחנות הסביר לי (אני מקווה שזה מדויק…) שיש בתוכה מקפצת קרבון, בשיטה שמזכירה מעט את הגל של Mizuno – שמו פה שכבות רכות ובתוכן אלמנט שנועד לספוג את אנרגית הקיפול של הרגל, וכמו קפיץ דרוך, או מקפצה בבריכה, להשתחרר ולזרוק את הרגל קדימה בשלב האחרון של הצעד. היכולת לתרגם האנרגיה האדירה הנספגת בסוליה בזמן הנחיתה, לאנרגיה שמשתחררת ודוחפת אתכם קדימה בעת השחרור היא מרשימה. אהבתי גם את הגובה הנמוך יחסית מלפנים, שדייק את השליטה שלי בשחרור, וגם הדרופ של 9.2מ”מ הרגיש מאוזן ולא קיצוני.

מבחינת שיכוך – זו לא חוויה רכה ושוקעת. יש שיכוך מורגש בנחיתה אבל לא מוגזם. הוא לא רך באופי שלו – ותואם למדי לתחושה החזקה של החלק העליון. הוא שם כמו טרמפולינה מתוחה שבנויה לריצה דינמית ומהירה.

החלק התחתון אחז טוב את המשטחים הקשים. אנחנו בוחנים את הנעל הזו בחורף ויצא לי לרוץ עמה על אספלט רטוב, כולל קטעים צבועים שלו (הידועים בחלקלקותם) ולא נרשמו שום בעיות. היא אחזה טוב. רק במקום אחד היא איבדה את זה: בהליכה על מרצפות קרמיקה רטובות. כשאתם על שיש או קרמיקה ויש את אותם שלטים צהובים של חברות הניקיון- “זהירות מהחלקה”- תזהרו מהחלקה.

איכשהו גם לשטח גס יותר לא ראיתי שיש לסוליה זיזים משמעותיים, או רמת רכות כזו שתתן אחיזה בסלעים כך שלטעמי התקשורת השיווקית שלה מגזימה עם הטענה על התאמה לריצת טרייל.

סיכום- לרצים דינמיים בעלי כף רגל צרה

הנעל הזו מציגה איכות ייצור ותכנון מרשימות. הטכנולוגיה שלהן נותנת המון בטחון- בעמידות, בחומרים, וברמה הכללית. האיכות הזו ניכרת, מורגשת ונוכחת. היא מציגה גישה בעלת טעם ואופי שלא ניתן לפספס: של בניית מעטפת עליונה חזקה, מורגשת ומחזיקת צורה. עקב חזק, חיזוקים ברשת מסביב. יש פה מבנה ששומר על עצמו ועל כף הרגל שבתוכו בתוך דפוס ברור. יש פה ריספונסיביות ניכרת בסוליה, ויכולת העברת אנרגיה מרשימה לניתור – עם דיוק שנובע מגובה נמוך יחסית מלפנים.

לצד כל אלה ברור שזה לא נעל לכל אחד: הדבר העיקרי שצריך לצלוח כדי שיתאימו הוא רוחב אזור האצבעות שלכם. אתם חייבים להיות בעלי רגליים צרות בשביל להנות ממנה ואתם צריכים לאהוב את התחושה הנוכחת והחדה.