בשוטטות ברחבי הרשת ניתן למצוא לא מעט פנינות בעולם החדשנות. אנחנו בפאנל סוג של נברנים, וכל ידיעה חדשה או כזו שסותרת את הקיים, מעניינת אותנו בטירוף. הפעם, מקלחות קרות ויתרונותיהן, מה עושות ריצות ארוכות ללב של גבר, ניסוי מוגזם על מסילת ריצה, טכנולוגית הקרבון כבר כאן ולסיום כתבה מצולמת מעוררת השראה.
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
מחקר: קר…..ררר
אמבטיות קרח ידועות זה מכבר בקהילות הרצים כתורמות לביצועים ומקצרות זמני התאוששות. לאחרונה העלה פרופסור Andrew Huberman נוירולוג מאוניברסיטת סטנפורד תזה הטוענת שגם מקלחות קרות לזמן קצר עשויות להועיל מאד לרצים. הסיבות העיקריות: מקלחת קרה, גם לדקות ספורות, מכניסה את הגוף לסביבה לא נוחה והמוח מורה על שחרור הורמונים למצבי לחץ (אדרנלין ונוראדרנלין) עם הזמן מסתגלים למצבי לחץ כאלה (האופייניים גם בריצה) ולפיכך מגיבים להם טוב יותר. בנוסף הגוף משחרר דופמין המוביל לתחושה טובה וחידוד החושים.
היבט נוסף: מקלחת קרה לדקות ספורות מיד אחרי אימון משפרת זמני התאוששות ומפחיתה כאבים שהתפתחו באימון עצמו.
בשורה התחתונה: מקלחות קרות עד 12 דקות מצטברות בשבוע (דקה עד שלוש דקות כל אחת) ורצוי בבוקר זו התורה כולה.
ואנחנו אומרים: נסו, תהנו ודווחו .
מחקר: גבר, אישה ולב
מחקר בריטי שהוצג לאחרונה בכנס קרדיולוגים (British Cardiovascular Society conference) הראה שהגיל בפועל של המערכת הקרדיווסקולרית של ספורטאי סבולת גברים, גבוה בכעשר שנים מגילם הכרונולוגי, בעוד שאצל נשים לא נמצא הבדל. המחקר נערך על 300 ספורטאי מסטרס מעל גיל 40 אשר השתתפו לפחות בעשרה אירועי סבולת והתאמנו באופן שוטף לפחות עשר שנים. המדד לגיל מערכת הלב היה קשיחות העורקים (קשיח יותר שווה מבוגר יותר).
עם זאת, מסביר המחקר, שלמרות שקשיחות עורקים אצל לא-ספורטאים מצביעה על סיכוי גבוה יותר ללקות במחלת לב אין להשליך זאת על קשיחות עורקים אצל ספורטאי סיבולת גברים משום שהסיבה להתקשות העורקים עדיין לא ברורה ונדרש מחקר המשך.
ניסוי: עשרה מרתונים על מסילה אחת
בנובמבר 2017 סיימה Sharon Gayter, רצה בריטית בת 54, עשרה מרתונים בעשרה ימים בפחות מ 44 שעות. מה שמיוחד כאן, מעבר לשבירת שיא גינס, הוא שהריצה כולה נערכה על מסילת ריצה במעבדת ספורט באנגליה, תוך בקרה מפורטת של כל המדדים הרלוונטיים (משטר שינה, תזונה, נוזלים, דופק ועוד). הררי המידע נותחו ופורסמו לאחרונה במאמר מדעי הכולל תובנות ולקחים העשויים לתרום לרצי אולטרה. התובנות העיקריות:
- רק שליש מהקלוריות להן הזדקקה במהלך הריצה התבססו על פחמימות, כל שאר האנרגיה נצרכה משריפת מאגרי שומנים. היא הצליחה לעשות זאת משום שהקפידה לרוץ בקצב נמוך מקצב ריצת המרתון שלה, כ 20% לאט יותר.
- מילוי מצברים מהיר – בתום כל ריצה טרחה להשלים במהירות את מאגרי האנרגיה תוך התבססות על שייקים המכילים חלבון מי חלב, בננות ואבקת קולוסטרום. בבקרים מוקדם ובערבים אכלה “כרגיל” כולל בשר וירקות.
- ניהול זמן ותוכנית יומית סדורה כולל החלטה להתחיל את הריצה רק ב-11 בבוקר כדי להבטיח מספיק שעות שינה (שמונה שעות ועשרים דקות) והשכמה נינוחה.
הערות שלנו: למרות הניסוי המפורט והמסקרן קשה להניח שהתובנות שלו תקפות לכל הרצים וקל וחומר בתנאים של תחרות השונים במובהק מתנאי מעבדה.
סקירה: טכנולוגית קרבון מבט מבפנים
סקירה מפורטת, הכוללת תמונות קשות לצפייה של נעליים מנוסרות, על כל מה שרצינו לדעת על טכנולוגית סוליות הקרבון. מה שמעניין, מבחינתנו, הוא שחברות שונות (NIKE, ADIDAS, HOKA) מעצבות את הפלטה הן מבחינה גיאומטרית והן מבחינת הרכב החומר באופן שונה כדי למקסם, לגישתם, את יתרונות הטכנולוגיה.
אתגר: Just run
כתבה מצולמת בת שלוש דקות ב-CNN על רצה קטועת רגל, Jacky Hunt-Broersma, שסיימה 104 מרתונים ב-104 ימים.
לקינוח מאה מטר
והפעם סרט מנטפליקס. אין לכם מנוי? זה הזמן לביקור אצל חבר שותף לפשע ופריק ריצה לא קטן.
ספוילר: מבוסס על סיפור אמיתי.
סיכום
עד כאן להפעם, נשמח לקבל התייחסות והערות לגבי העניין שיש לכם, הקוראים, בחדשות מסוג זה וכמובן האם יש נושאים נוספים המעניינים אתכם. אנו נתאמץ לחפש, למצוא ולהנגיש אותם מכל רחבי הרשת.
ליקט וערך: דב טיבי