דרופ אפס עם סוליה מקסימלית – נעלי אלטרה אולימפוס 4 במבחן

האם בא לציון גואל?

מלבד השרידות שעדיין מוטלת אצלי בספק, על הנייר לפחות חלק מהחסרונות של Lone Peak עשויים לבוא על פתרונם ב – Olympus. תוספת בעובי הסוליה אמורה לתת הגנה מספקת מהעצמים החדים שהציקו ב- Lone Peak. גפה עליונה קצת יותר צמודה וקשיחה אמורה לספק אחיזה משופרת לרגל גם בשטחים הטכניים ומשופעים.

עם מעט חששות והרבה סקרנות יצאתי לשטח נעול ב- Olympus 4 לבדוק.

רושם ראשוני

כבר בנעילה “על יבש” הרגשתי שהנעל אוחזת את הרגל בצורה די טובה. שרוכים לא חלקים ובאורך נכון, באים עם כמה סיבים מחוספסים מובנים שמעלים חיכוך ואמורים למנוע פתיחה במהלך הריצה. על מנת לקבל אחיזה טובה ברגל,השתמשתי בכל חורי השריכה. בדיעבד זה לא שיפר בצורה ניכרת את אחיזת הנעל ברגל.

לשון הנעליים דקה ובעלת ריפוד מינימלי המבטיח לא להעביר את לחץ של השרוכים ישר לרגל. מפאת עובי הסוליה היא פחות גמישה, אבל מה שמפצה על כך היא רכותה. למרות דרופ אפס הסוליה בעלת “רוקר” קטן ומגלגלת את הרגל קדימה אחרי דריכה.

גפה עליונה עשויה מבד שמרגיש עבה יחסית עם כמה אזורים מחוררים לטובת אוורור. שכבה דקה של מיגון מודבקת בהדבקה טרמית מקדימה והיא אחראית למנוע חדירה של מיני אב”מים מקדימה. הקשחות נוספות בצדדים ובחלקה האחורי, משלימים את חבילת המיגון של Olympus 4.

עקב הנעלים קשיחה וממוגנת בהגזמה, בניגוד ל- Lone Peak שבה היא רכה ומתקפלת. סוליית Vibram לא מתפרסת על כל תחתית הנעל, אלא רק על היקפה החיצוני עם תוספות בעקב ומתחת לעצמות של אצבעות כף הרגל. זיזי הסוליה עם תעלות ניקוז מים ובוץ, מבטיחים אחיזה במקומות האסטרטגיים ונותנים תקווה לשרידות טובה לשחיקה.

בשטח רגוע

שיכוך הנעליים מורגש ישר והוא מאוד חריג לנעליים שאני רגיל אליהן. לקח לי זמן להחליט האם החריגה הזו היא לטובה או לרעה. לבסוף, אחרי כמה עשרות קילומטרים השתכנעתי שהשיכוך כאן לא רק מפנק, אלא גם מועיל. למרות שמדובר בדרופ אפס, עובי השיכוך ב- Olympus 4 מעודד heel strike, מכיוון שאין על זה “עונש” של מכה בעקב. מלבד הנעימות והפינוק לא מצאתי שום יתרון במגה שיכוך על שבילים לבנים ורגועים. הסוליה מאלחשת כמעט לחלוטין את כפות הרגליים מתחושת קרקע ומשחררת אותי מחישובים מעייפים של נקודות הדריכה. לא משנה איפה כף רגלי תדרוך, זה תמיד יהיה רך ונעים. עוד יאמר לטובת Olympus, למרות שהגובה שלהן מורגש, הן מצליחות לשמור על יציבות ואחיזה טובות ברגל על דרכי עפר רגועות.

בשטח טכני

זה המבחן האמיתי מבחינתי וזו הסיבה העיקרית שרכשתי את Olympus ונפרדתי לשלום מ- Lone Peak. להפתעתי הדגם הזה סיפק אחיזה משמעותית יותר טובה ברגל, גם בשיפועי צד. יחד עם זאת, במקרים מסוימים בשבילים בעלי שיפוע צד חזק, ההרגשה הייתה כאילו הנעל נמוכה מדי בחלקה האחורי ועם כל הרצון הטוב, אין לה עם מה לאחוז את חלקה האחורי של כף הרגל. לעומת זאת, החלק הקדמי והרחב, שבדרך כלל אחראי על “שיוט” הרגל בפנים, דווקא סיפק את הסחורה בצורה טובה. 

מה שהשתפר ללא היכר הוא הבידוד וההגנה של כפות הרגליים מאבנים חדות, סלעים סוררים או תחלואי שטח חדים אחרים שהייתי מרגיש ב- Lone Peak. עם Olympus לא הייתי צריך להעסיק את עצמי במחשבה איפה לנחות עם הרגל, כי החשיבות של זה ירדה. במקום זה יכולתי להרשות לעצמי לשחרר בלמים בירידות טכניות ופשוט לטוס למטה במורד בלי “לדפוק חשבון” לאלמנט טכני כזה או אחר. יש לכך משמעות גדולה בריצות ארוכות. ברגע שלא צריך לבזבז אנרגיה על חישוב נקודת הנחיתה ולתמרן בכל צעד, אפשר פשוט לזרום עם השביל. זה מאוד משחרר.

אחד הדברים המציקים ברוב זוגות הנעליים שבחנתי, כולל הדגמים של אלטרה, הם השרוכים שנפתחים תוך כדי ריצה. מסתבר שגם Olympus 4 לא חפים מהבעיה הזו, אם כי במידה פחותה יחסית. בזכות תוספת חוטים מעלי חיכוך בשרוכים, ברוב הריצות הם לא נפתחים (במידה ודואגים להדק אותם מבעוד מועד). גם כשזה קורה, בזכות האורך הנכון שלהם, מאוד קל לפתור את הבעיה ע”י קשירת קשר כפול. זה מבטיח שלא תצטרכו להתעסק עם השרוכים עד סוף הריצה.

על הכביש

לא תשמעו אותי מבקר אנשים שרצים על הכביש עם נעלי שטח. אני הייתי ראשון החוטאים, כאשר בלי להבין זאת רצתי את המרתון הראשון שלי (מרתון כביש) נעול בנעלי שטח. 

עם מגוון הדגמים שקיימים לכל סוג פעילות, היום אין שום סיבה לרוץ על כביש עם נעלי שטח. אלא אם כן מדובר על כביש מקשר בין שבילים. במקומות בהם הייתי צריך לרוץ על קטעי כביש בשביל להגיע להמשך השביל, נוכחתי לדעת ש- Olympus הן לא נעליים שמתאימות לכביש. היציבות כביש שלהן נפגעת עקב עודף רכות וזה בא לרעתן. הליכה על הכביש עם Olympus דווקא כן יכולה לבוא בחשבון, כי בהליכה אין הרבה חשיבות ליציבות הנעל, אלא יותר לנוחות ורכות.

ניסוי רטוב

פינוי נוזלים ולחות היא פונקציה פחות קריטית בריצות בינוניות בארץ. בריצות ארוכות שעלולות לכלול מעברי מים, זיעה שיורדת לתוך הנעליים ואפילו טבילות מזדמנות, זה הופך להיות קריטי. Olympus 4 לא מצטיינות בפינוי לחות וניקוז נוזלים. אין להן, כמו ב- Lone Peak, חריצי פינוי שעוברים דרך כל הסוליה. הדרך היחידה בה הלחות יכולה לצאת החוצה היא רק דרך רשת הבד הצפופה של החלק הקדמי של הגפה העליונה וכפי שכבר ציינתי, הוא די עבה וצפוף.

יתרונות

• אחיזה משופרת ברגל בשטחים טכניים ומשופעים
• עיצוב
• שיכוך
• סוליה מצויינת

חסרונות

• מחיר
• אחיזה לא מספקת של הרגל בנעל בשיפועי צד
• ניקוז נוזלים
• פינוי לחות

סיכום

קשה להגיד שמצאתי את נעל ריצת השבילים האולטימטיבית ב- Olympus 4 של אלטרה. מצד אחד, היא סוגרת כל מיני סוגיות שהיו פתוחות אצלי בכמה דגמים של Lone Peak. אחיזה של הנעל ברגל השתפרה, כמו גם השיכוך והנוחות בשטחים טכניים.

אבל מצד השני, היא דואגת לפתוח סוגיות חדשות שמבחינתי חייבות פתרון. ניקוז יעיל של נוזלים ופינוי לחות הם פיצ’רים מאוד חשובים בשביל רצי אולטרה וזה נושא טעון שיפור ומחשבה של היצרן ב- Olympus 4. מבחינת הרצים – כל אחד שיעשה את החשבון שלו ואולי בסוף יעדיף לרוץ עם עוד זוג גרביים ספייר בתיק לטובת החלפה.

נושא השרידות ימשיך להיבדק וכולי תקווה שאלטרה יפתיעו אותי לטובה.

מאת: ודים לינצקי
צילום: ודים לינצקי