אומנות הפייסינג ואתגר דימונה 2024

קו הזינוק של מרוץ דימונה – DMR במדבר, בקור מדברי מרענן ותחת שמש מפולטרת עננים, היה מסיבת מחזור של רצי השטח בארץ. היה זה גם מרוץ שהוא בית ספר לאומנות הפייסינג בשטח. 

נראה כאילו לא נפגשנו שנים, כל התוכניות שלי להתחמם ולארגן את הציוד התפיידו לכל הרוחות. חברי שבילים והרים, רצי מדרכות, כוכבי סטרבה, מאמנים ומתאמנים, משפיעני רשתות חברתיות, מילואימניקים ומפונים, רצים בקנה מידה ארצי ומתחילים מושבעים נפגשו מתחת לשער הזינוק מחליפים חיבוקים וטפיחות. מנסים להשלים בשניות ספורות 4 חודשים של פרידה כפויה.

דימונה DMR במדבר

קיבלנו מקדמה למסיבה הזאת לפני כחודש וחצי כשהדרכנו, בבית הספר לריצת הרים, את ריצת ההכנה, שעבר בין הגבעות ופריחת הנרקיסים. תרגלנו טכניקות עליה וירידה, דיברנו על אימונים לקראת המירוץ ובעיקר מתחנו את שרירי ההרים שלנו שעברו להמתנה מתסכלת במהלך הסתיו הדרמטי של 2023-2024. הכרוז כרז, והזינוק הוזנק, וחודשים של הכנות הפכו להיות זרם אדם צבעוני שנשפך להרי דימונה החומים. זמן להתרכז. 

הצלם רונן טופלברג והרודי פרוג’קט רוני ענר – פסקול המירוצים הישראלי

דימונה DMR במדבר – תעודת זהות 

• DMR 2024
• km30/650 meter+
• מירוץ שבילים מהיר על גבעות מתגלגלות
• מספר קטעים טכניים
• 28 מתוך 30 קמ בשטח
• זינוק וסיום בקאונטרי דימונה

לחצו פה לעמוד האינסטגרם של RUNPANEL ועקבו:

למה לי פייסינג עכשיו

ניזכרתי שרק אתמול בערב העברתי תדריך ווידאו לרצים. הנושא בו התמקד התדריך יותר מכל דבר אחר הוא ה pacing – ניהול הקצב, קיצבוב בעברית? מרוץ דימונה ובעיקר שני המקצים הארוכים, 30 ו 21 קמ הוא בית ספר לניהול קצב. אני חושב שניהול קצבים והעומס הוא הפקטור הקשה והחשוב ביותר במרוצי שטח ולעיתים קרובות נותן יתרון לרצים מנוסים על פני רצים חזקים ומהירים מהם.

הצטרפו לניוזלטר – פעם בשבוע בלבד עם תכנים מעולים מהפאנל:

הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:

מאשר משלוח פרסום ועדכונים

הקילומטרים הראשונים של ה DMR הם חימום נעים ומנומס בעמק למרגלות ההרים. המהירים יפתחו כאן חזק, אבל לרוב האנשים מומלץ להתחיל ריצה ארוכה כזו בקצב מתון, לתת למערכת האירובית להתניע, לבדוק את מצב הגוף ואיך הוא מגיב לריצה ולקור, זמן טוב להחליף כמה מילים עם האנשים סביב ולבדוק שהציוד יושב טוב. מי ששכח לפני הזינוק, יכול עוד לקחת כאן שלוק מים וג׳ל ראשון.

איתן הירשפלד (Salomon), מדגים פייסינג בהתחלה

העלייה האייקונית לרכס של מרוץ דימונה

אחרי 3 קילומטר מגיעה העליה הראשונה- זו עליה לרכס עליו רצים במשך שני שליש מהריצה והיא מטעה להפליא. למרות שאנחנו קרים, רעננים, מלאי אדרנלין ומשתוקקים לרוץ את העליה הזו בשמחה, זו עלולה להיות טעות שתגבה את מחירה בהמשך. לעיתים קרובות אנחנו מתפתים לרוץ עליה ארוכה ותלולה, אבל זה בעיקר מעלה את הדופק מעל הסף ומעייף את השרירים. אנחנו נצטרך את המשאבים הללו בעשרים ומשהו קילומטר הבאים ולכן עדיף להיות שמרן וללכת את העליה הזו, בצעדים נמרצים אמנם, אך לא בריצה.

בסוף העליה אספנו מעל 80 מטר טיפוס ואנחנו צופים על העיר ועל המדבר רחב הידיים. הרצים עוד צפופים וזה מאפשר להשוות את מהירות הטיפוס ואת קצב הנשימה של כל אחד. אל תעשו את זה! זו טעות קלאסית ומלחיצה. יש שיבחרו ללחוץ בעליה הזו ואחר כך ידעכו, כך שלא כדאי להיסחף אחרי רצים אחרים. הדרך היא להתרכז כרגע בתחושות הפנימיות ולשמור על נשימה רגועה לקראת הקטע הארוך, הבא.

מכאן השביל מתגלגל על פני דרכים נוחות ורחבות, מתערסל בין עליות לירידות באורכים ושיפועים שונים ומצע מגוון. 

את הירידות כדאי לנצל להחזרת נשימה, שחרור הכתפיים והגדלת הצעדים, אבל עדיין לשים לב, זה שטח, לא כביש. מדרגות סלע ואבנים זרועות על השביל ודורשות תשומת לב רבה. השתטחויות מפתיעות כשלא צפיתם מורכבות בשטח, מתרחשות פה ושם כי המראה הזורם של הכורכר המדברי מטעה.

הירידה הגדולה 

הירידה הגדולה מגיעה בקילומטר ה 17 של המסלול הארוך. לא זכרתי עד כמה היא מאתגרת, מדרגות הסלע פה נוצרו כנראה ע״י רכבים גדולים, דרדרת מצפה את השביל והשילוב עם שיפוע לאורך הירידה מהווה עומס רציני על הארבע ראשי. 

בירידות כאלה מתגלה הגיוון בסצנת מרוצי השטח בארץ: רצי השטח שהתנהלו עד עכשיו במהירות מתונה (חייבים להודות, אנחנו לא כל כך מהירים) שומרים בירידה הטכנית הזו על זרימה ועל כוחותיהם. חלקם אפילו טס בירידה בשמחה. האמת שזה פחות מומלץ כי העומס האקסצנטרי שנובע מהבלימה מעייף את הרגליים הרבה יותר מריצה רגילה במישור ואפילו מעלייה. והחלק הקשה של מרוץ דימונה עוד לפנינו.

 

את רצי הכביש המושבעים קל לזהות כאן. הם עוברים לריצה איטית מאוד ואפילו להליכה. זוג הג’נטלמנים האלגנטים שעוררו את קנאתי בטכניקת הריצה הקלילה שלהם במישורים ובעליות בלמו כאן בחוזקה ואמרו זה לזה ״ממש מסוכן לרוץ בירידה כזו״. האמת שריצה זורמת בירידות, אם מתאמנים עליה, היא חסכונית באנרגיה וזמן. וממש כדאי להחזיק בטכניקה יעילה שתאפשר לשמור על קצב רציף במירוצים הררים כמו דימונה. 

גם דגל ישראל, גם חולצת ראנפאנל (אמיר גל – ראנפאנל אימון אישי)

מרוץ דימונה DMR: ממזרות מדברית

דימונה 2024, שהתחפש למירוץ חביב וידידותי לתייר הוא בעצם אחד הממזרים בארץ. אחרי 20 קמ עם רוח גב מנומסת ומפרגנת, בסוף הירידה, כשהרגליים כבר עייפות למדי פנינו מערבה ופגשנו לא רק את העלייה המתונה והארוכה בעמק החוזר לעיר, אלא גם רוח פנים אכזרית. לא היה רץ שלא התלונן עליה ולא היתה רצה שלא הרגישה תסכול מהקצב שהרוח הזו גזרה עלינו.

הרוח והעליות הפכו את 10 הקילומטרים האחרונים של המרוץ למנטליים מאוד. כמה שאתה לוחץ ומעלה את הדופק קשה למצוא פה משהו שמרגיש כמהירות, ומחשבות אומללות על הכושר שאבד לנצח מכבידות על הרגליים אפילו יותר. טוב שרעש הרוח מחריש אותן ומכריח אותנו להתרכז בצעד הבא ולא יותר. זה בהחלט מקום להתחיל להיכנס למצב רוח של דחיפות (sense of urgency אומרים בהיי טק) הסוף מתקרב ואפשר להעלות את רמת המאמץ.

!Bring them home now

למזלנו תחנות הרענון מפוזרות בנדיבות כל 3 קמ ומאפשרות ריצה עם מעט מאוד מים וציוד, המתנדבים שעומדים בכפור וברוח היבשה כבר שעות חייכנים ומכניסי אורחים כמו שרק אנשי מדבר יכולים להיות וכל פגישה איתם היא בוסט אמיתי למוטיבציה. 

מגלה את השטח: שני רימון מחייכת בכל מצב

חמישה קילומטר לסיום מרוץ DMR דימונה

מרוץ דימונה מגיש לנו אתגר נוסף: עליה ארוכה ותלולה של 140 מטר טיפוס בשיפוע שמוריד את כולנו להליכה מאומצת. בשיפועים כאלו אני אוהב לשים ידיים על הברכיים ולדחוף בחוזקה את הרגל הנסוגה אחורה. זה מוריד עומס מהשרירים וגם מגוון את התנועה, כך שאתה מגיע רענן יותר לשיא הגובה. זו הזדמנות להעלות את העומס מעט יותר ולשפר את מיקומך, 5-4 קמ לקו הסיום זה גם זמן טוב לקחת מנת אנרגיה אחרונה שתעודד אותנו בספרינט הסופי.

יניב שושן (בית ספר לריצת הרים) – מדגים ידיים על הברכיים בעלייה

אל הפיניש ב DMR

בסוף העליה יש לפנינו כ 4 קילומטר על שבילים מעולים ואספלט שמובילים לקו הסיום. זה אמנם נשמע כמו סיום נעים למירוץ, כשאתה יושב על הכורסא הרכה בסלון, אבל ההפך הוא הנכון. 

בשלב זה כולנו סוחטים את טיפות האנרגיה האחרונות מהשרירים והריאות, כולם מאיצים לקראת הסיום. עליה קלה על הכביש הדו מסלולי מתאכזרת אלינו בחיוך דימונאי מנומס, וממנה אנחנו גולשים דרך הפארק אל קו הסיום בניסיון אחרון להשיג עוד כמה אנשים או לפחות לברוח מהרודפים שלנו. 

למרות החששות והקשיים, הכושר שהוזנח ואי הוודאות מסביב לכל דבר כמעט, המארגנים, יוחאי קייט מנהל המרוץ מטעם רשת המרכזים הקהילתיים בדימונה, עופרי מילר המנהל המקצועי של המרוץ וישראל אשוש מטעם ההפקה השקיעו מכל ליבם כדי לייצר אירוע ספורטיבי למופת. אפילו חולצת המירוץ של סקוט היתה איכותית במיוחד.

מרוץ דימונה DMR במדבר: כשאין, מעריכים שיש!

תם מירוץ דימונה שהשנה משקלו השנה היה משמעותי במיוחד. כל כך היינו צמאים למרוצי שטח ומספר הנרשמים ההיסטורי, 1200 אנשים, היא הוכחה ברורה לכך. וגם הוכחה לכך שבשנה בה מתבטלים מרוצים, ועד דקה לפני קיומם לא בטוח אם יתקיימו – המחויבות המקסימלית של יוחאי ורשת המרכזים הקהילתיים בדימונה לקיום המרוץ הזה היא קרן אור בסצינת הריצה הישראלית.

הג׳קוזי והבריכה בקאונטרי בו שוכן מתחם המירוץ, התחנות הצפופות והשטח המגוון, ויותר מהכל החיבוקים על הדשא שלמרגלות הפודיומים העידו כי אתגר דימונה הוא ממרוצי השטח המעולים בארץ וצריכים להיות ברשימת החובה של כל רץ שבילים ישראלי.

נתראה בדימונה בפעם הבאה, כבר יש תאריך:  21.02.25

מאת: יניב שושן
צילום: SportPhotography – תומר פדר, רונן חורש, עומרי גוטמן ורונן טופלברג

תוצאות:

30 קמ גברים:

1. אודי אלחנתי – 2:06:34
2. רועי קלמר – 2:08:32 
3. מוקט פנטה – 2:19:15

30 קמ נשים :

1. אורית שלו 3:11:27
2. שחר הלל 3:12:21
3. רעות גרוס 3:13:13

21 קמ גברים:

1. ניצן יסעור – 1:30:09
2. סימון יוריב – 1:38:41 
3. דודו דאנו – 1:39:22

לחצו להצטרף לקבוצת הווצאפ הסודית של ראנפאנל – עדכונים למקורבים בלבד:

21 קמ נשים:

1. גלית לביא 2:06:19
2. דר שפירא 2:21:29
3. רוית ארבל 2:25:11

10 קמ גברים:

1. אסמרה ביטאו 43:39
2. אליק פוזדניקוב 47:11
3. אלכסדר מנחם קוסטיוק 48:12

10 קמ נשים

1. עדי טנא 56:14
2. אלכסנדרה פנורוב 58:12
3. סופיה דוחון 1:02:35

5 קמ נשים

1. עפרי גולדמן 26:10
2. ויקטוריה דריפסקה 26:48
3. איה אופיר 29:22

5 קמ גברים

1. רון רבוח 18:29
2. אלמוג שפיגל 18:50
3. אור צריקר 20:09