נעלי נורמל (Nnormal) – מבחן ראשון למותג הריצה המסקרן של קיליאן ז’ורנה

כרטיס ביקור – נעלי נורמל שאראג (NNormal Kjerag) 

• יעוד: ריצת שבילים בטווח רחב – מעפר ועד טכני
• משקל: 200 גר’
• דרופ: 6 מ”מ
• עובי הסוליה – 23.5 מ”מ בעקב ו- 17.5 מ”מ באצבעות
• עומק זיזי הסוליה: 3.5 מ”מ
• חומר שיכוך סוליה אמצעית: EExpure by Nnormal
• חומר סוליה חיצונית:  Vibram Megagrip Litebase
• מחיר: 1199 ש”ח.  

נעל אחת להכל? נעלי נורמל שאראג (NNormal Kjerag) 

זו דוגמא מעניינת להשקת מוצר שמדגימה את הערכים של המותג: לפני הגעת הנעליים למדפים, קליאן רץ איתן (למעשה עם זוג יחיד) 4 מירוצים בעונת 2022. שניים מהם של 100 מייל ושניים קצרים יותר וטכניים מאוד. הוא ניצח שלושה מתוך הארבעה הללו. זה חריג משתי סיבות: הראשונה היא בחירת אותו דגם נעל למירוצים כל כך שונים. והשניה היא העמידות המאפשרת יציאה למירוץ 100 מייל עם נעליים שכבר עברו מאות קילומטרים. המטרה של התרגיל הזה היתה להוכיח את טענת היצרן – אנחנו רוכשים יותר מידי נעלי שטח. זה בזבזני ומזיק לסביבה. לא באמת צריך דגמי נעליים שונים למטרות שונות, אם יש זוג וורסטילי ועמיד. למעשה אפשר להתאמן ולהתחרות עם זוג אחד, וגם אותו, להחליף לעיתים רחוקות. זה מסר חריג בשביל יצרן נעליים…בעצם לכל יצרן.

אז יצאנו לדרך עם ציפיות מטורפות מהנעל הזו. האם היא עומדת בהן?

הצטרפו לניוזלטר – פעם בשבוע בלבד עם תכנים מעולים מהפאנל:

הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:

מאשר משלוח פרסום ועדכונים

התרשמות ראשונה ועיצוב של נעלי נורמל

במבט ראשון הנעליים קצת מבלבלות – נראות קצת כמו אב טיפוס ולא מוצר מסחרי. צבע לבן אפרורי שכזה, לא בולט בשטח. היצרן אומר זה חלק מהכוונה לייצר נעל במראה שלא יוצא מהאופנה. וגם כדי לחסוך במים בתהליך צביעת הבד. יש שחור או לבן. השרוכים רגילים לגמרי. פשוטים למראה. יש טקסטורה מעניינת על הגפה העליונה שמרמזת על איכות החומר. כך גם ההדפסה של הלוגו על צד הנעל החיצוני. החיזוקים מינימליסטיים בחזית הנעל. עד כאן לא מלהיב במיוחד לדעתי, אבל: יהלי בן ה 16, בעל מודעות רבה לעיצוב בגדים ונעליים בפרט, חשב שזו נעל יפהפה. מהיפות שראה. הפרופורציות בין הסוליה לגפה, והקווים המהירים קסמו לו. צבעי הלבן והאפור הזכירו לו הרים מושלגים והסוליה את האגם הכחול שמתחת לפסגה. האמת, אהבתי. 

כשמרימים את הנעל מבינים שיש פה משהו מיוחד. הנעל קלילה. באיזור 200 גרם. איזה אושר זה להחזיק נעל שטח כל כך קלה. זה כמעט קסם. 

סוליה חיצונית ואחיזה

כשרץ שטח ממשש נעל ריצת שטח, לא תעבור שניה והוא יהפוך אותה כדי לבחון את הסוליה התחתונה החיצונית. זוהי טביעת האצבע של הנעל והיא יודעת לספר הרבה על יעודה בעיני המתכננים שלה. הנעל הזו, לפי הסוליה שלה, מתאימה לשבילים מהודקים ולמשטחי סלע. אפשר לראות את זה לפי הלאגים הנמוכים יחסית ( 3.5 ממ) והרווחים הצפופים ביניהם. החומר של הסוליה התחתונה הוא ויברם מגה-גריפ מסוג לייט-בייס. המגה-גריפ מאפשר אחיזה מעולה ועמידות, בעוד שהלייט-בייס חוסך ב 30% משקל עקב העובי הנמוך שלו. אבל אולי הטענה המעניינת ביותר (שנתמכת בעדויות של רצים ובוחנים) היא העמידות של הסוליה: מדברים על 1000-1400 קמ של ריצת שטח לסוליה. זה מספר מטורף, כפול לפחות ממה שמקובל בשוק. 

להבדיל מנעלי שביל מהירות אחרות, שטח המגע של הסוליה באדמה רחב ויציב, מה שמעלה את הביטחון בשיפועי צד ובשטח לא אחיד.

סוליה פנימית של נעלי נורמל ושיכוך

למרות שבמבט חיצוני הנעל נראית בעלת סוליה מקסימליסטית, המספרים מציגים סיפור אחר, עם 17.5 ממ גובה של חזית הנעל ו23.5 בעקב- דרופ של 6 ממ. אלו מספרים מינימליסטיים למדי. הסיבה לבלבול שלי היא כי הרגל למעשה יושבת נמוך יותר מהשפה העליונה של הסוליה המרכזית, שקועה במעין אמבטיה. ואכן התחושה היא כי אתה קרוב לקרקע ויציב. התרגיל המבני הזה חוסך בצורך בהגנות לצידי הנעל ולחזית שלה, כי הסלעים פוגשים את ריפוד הסוליה ולא את הגפה וכף הרגל.

השיכוך נמצא בנקודה טובה בין החזרת אנרגיה המאפשרת ריצה יעילה בשבילים מהירים לבין ספיגת אנרגיה המתאימה יותר לשטח טכני וירידות. זו לא הנעל המהירה ביותר בשוק אבל היא בהחלט אחת מהמהירות ביותר ועם זאת בירידות היא סופגת את החבטות והסלעים בצורה סלחנית המאפשרת מהירות גבוהה ללא שריפת רגליים המוכרת מנעליים קשוחות יותר. בין הסוליה המרכזית לתחתונה מותקנת לוחית דקיקה המקנה הגנה מסויימת מסלעים חדים ומאפשרת לסוליה הרכה מבניות ויציבות. זו לא ממש פלטת סלעים (rock plate), כזו שמנתקת את הרגל מהשטח, הרגל עדיין מרגישה כל סלע, והפידבק מהשטח מלא.

המבנה של הנעל הוא של נדנדה (חלק קידמי מוגבה) שמרנית למדי. הנעל אכן מעודדת נחיתה על החלק הקידמי של כף הרגל, אבל החלק האחורי שמתעקל למעלה מאפשר גם נחיתה על העקב שמתאימה לשלבים במירוץ ארוך בו אנחנו כבר עייפים וכן לבלימה בירידות.

גפה עליונה  

נורמל בחרו במטריקס כחומר לגפה עליונה. זהו בד איכותי מאוד שמשולבים בו סיבים בליסטיים כגון קבלר (כן, זה מהאפודים נגד ירי). ואכן החומר מתאפיין בעמידות פנומנלית לשחיקה ועם זאת הוא קל מאוד, נושם ולא מתיח. מה שמאפשר הידוק תכליתי מסביב לרגל. הלשון עוטפת את הרגל ומחוברת לחלק התחתון של הגפה, ממש לסוליה המרכזית. זה מבטיח שהיא לא זזה ותמיד מיושרת. הלשון עשויה מחומר שנראה כמו לבד מבחוץ. כנראה כדי להעלות את החיכוך עם השרוכים. החלק הפנימי עשוי מחומר רישתי ונושם והשפה שלה חושפת רצועת סיליקון שמקבעת את הלשון לגרב. שוב נראה שבכל פרט הושקעה מחשבה.

השרוכים לעומת זאת סטנדרטיים לגמרי. אין פה שום פתרון לאחסון או רכיסה. והם לא עמידים לפתיחה במיוחד. ולפעמים מצריכים רכיסה מחודשת. מבט בחלק הפנימי יגלה שאין מדרס. הסוליה המרכזית חשופה לכף הרגל. שוב זו גישה מינימליסטית שמעדיפה חיסכון בתהליכי היצור, מחזור וכן חיסכון משקל, על חשבון רכות ונוחות מפנקת. ההגנה של הגפה סבירה: יש במפר רך לאצבעות, אך הצדדים והחלק העליון של כף הרגל מוגנים ע״י המטריקס הדקיק בלבד. העקב לעומת זאת מחוזק וקשיח וטבעת יפה של ריפוד מקיפה את כל צוואר הנעל. זה מאפשר הידוק חזק של הנעל והגנה על סביבת הקרסול.

עקב קשיח בנעל שטח ממלא תפקיד חשוב מאוד: הוא מאפשר נעילה של כף הרגל אל הנעל, זה משמעותי בעליות ובכלל לתחושת התמיכה, העטיפה והמבניות של נעל מסביב לכף הרגל.

התאמה ומידה 

זאת נעל מעט צרה כראוי לנעלי מירוץ המיועדת לשטח. מומלץ למדוד אותה ואפילו לנסות אותה בריצה על הליכון לפני קניה. ההתאמה שלה על הרגל בעמידה נייחת לא מספרת את כל הסיפור. היצרן מציין שיש לבחור נעליים במידה שהיא כחצי מספר/ מספר פחות מהרגיל. מניסיוני זה הצהרה נכונה. על כל מקרה עדיף לבחור מידה שהיא נוחה ברוחב גם אם ארוכה מידי באורך.

סקראמבלינג- טיפוס עם אחיזת נעליים וידיים בזווית תלולה

נוחות ישר מהקופסא

הסוליה המרכזית רכה מאוד ויש לה קימורים שאמורים לתמוך מעט בצורת הרגל ולכן התחושה המיידית היא של נוחות ורכות. הנעל קלה מאוד על הרגל ומרגישה הרבה יותר נמוכה וקרובה לקרקע מהמראה החיצוני שלה. בצעדים הראשונים על אספלט היא מרגישה רזה ומעט קשה. עם הזמן הנעל תהפוך להיות נוחה ורכה יותר ותתקבע בתחושה הזו. עוד משהו מפתיע, שלא חשבתי עליו בנעליים אחרות הוא השקט שלהן. למרות היעוד הקשוח הן חרישיות והמגע באספלט ובסלעים שקט ורך ומעודד צעדים קלילים וחתוליים.

על השביל המהודק

מעניין מה שקורה פה. הנעל נעלמת די מהר. היא מרגישה כאילו היא לא שם. היא לא מקפיצה אותך קדימה ולא מעודדת אותך לטכניקה מסויימת כמו נעלי מירוץ אחרות. מצד שני היא כן מבודדת אותך מהקרקע, ומהאימפקטים, אבל בצורה מאוד עדינה וחסרת מאמץ. כאילו אתה רץ על משטח רך ונוח מאוד. הקלילות והקרבה לקרקע גם הם נותנים לך הרגשה שהנעל נעשתה שקופה למגע. מרגיש שאפשר לרוץ איתה ריצה ארוכה בקצבי מירוץ או התאוששות והיא נשארת נוחה.

מעלה מדברי – מעלה ומטה

ניסיתי אותה במעלה תלול מעל עין גדי. בעליה היא הרגישה בבית. אחיזה מעולה. מגע תקשורתי ומוגן עם הסלעים. קפיציות וסלחנות ברמה הנכונה. בשל הרכות אין ספק ששרירי כף הרגל עובדים כאן הרבה יותר מבנעלי שטח קלאסיות וקשות. אבל זה מאפשר שליטה ודיוק. בקטעים האופקיים יותר הנעל מעודדת לעבור לריצה. בהחלט חוויה מוצלחת ומהירה. הסתובבתי לירידה. טוב, זה אמור להיות החלק הכיפי של ההר. אבל אני חייב להגיד שכאן הרגשתי זהיר בקטעים הטכניים. אחיזת הנעל בסלעים, בעפר ובדרדרת טובה מאוד והלאגים הקצרים משרים ביטחון. השקט והרכות שלה מעודדות צעדים קלים ומהירים. ספיגת האנרגיה שלה מרגישה מדויקת ונוחה גם בסופה של ירידה ארוכה ומעודדת ריצה מהירה ונינוחה, אבל משהו עצר אותי מלהסתער על הירידה הסלעית. דרופ- שישה מ”מ בשילוב עם חומר סוליה רך יצר אצלי חוסר ביטחון בקטעים התלולים והסלעים ביותר. בתנאים קשים אעדיף סוליה רזה וקשה עם דרופ של 4-5 ממ ומטה שמתנהגת בצורה צפויה גם בפגישה עם הסלעים החדים ביותר. אני מניח שרצים קלים ממני עם קרסוליים חזקים משלי ירגישו ביטחון גם בתנאים הללו.

סקרמבלינג והליכה

סקרמבלינג הוא חציית שטח תלול מאוד שמצריך טיפוס בעזרת הידיים. הנורמל שאראג יכולה לשמש כנעל טיולים וסקרמבלינג בטבעיות רבה עם האחיזה המעולה שלה בסלעים והגמישות שלה. 

מדרונות  בוציים. סלעים רטובים

לקחתי את הנורמל לסינגלים הכי תלולים בחורשן מיד אחרי הגשם.  סלעי הגיר של החורשן ידועים בחלקלקות שלהם כשהם רטובים. אבל הנורמל ששורשיה מקורם בנורווגיה הרטובה והסלעית הפתיעה כאן. האחיזה בסלעים רטובים היא פנומנלית. ואפילו על סלע ירוק מטחב! לוקח כמה צעדים להבין שלמרות שהסלע לח ומשופע, הנעל נדבקת אליו. זה ממש משנה טכניקה. ובמקום להימנע מסלעים רטובים כמו שהתרגלתי, עם הנעל הזו אפשר להנות מהביטחון של הסלעים כמו בקיץ. עם זאת, נעל מלוכלכת בבוץ עדיין מחליקה מעט על סלע רטוב. יש גבול גם לקסמים של ויברם כנראה. על צמחיה רטובה ובוץ הררי הנעל תפקדה מעולה, טוב מהנעליים של השותפים לריצה שהחליקו בפתאומיות. נקודת התורפה היחידה שלה היתה בוץ עמוק וחלק. כזה שאפשר למצוא בעמקים ובשדות שלנו אחרי הגשם. כאן הלאגים והרווחים בינהם נסתמו בבוץ והנעל החליקה אם כי בצורה נשלטת וצפויה, אבל עדיין החלקה משמעותית. לא ניסיתי אותה על שלג עדיין, אבל ניתן לנחש שגם הוא לא יהיה הפורטה שלה.

ריצה ארוכה/אולטרה 

לא ניסיתי לרוץ איתה 100 מייל. אבל גם אחרי שלוש-ארבע שעות על הרגליים בשטח מגוון כפות הרגליים נהנו מהסוליה הרכה והמוגנת. זה מפתיע שנעל כה קלה ומינימליסטית מרגישה סלחנית כל כך. תחושת השיכוך והקפיציות נשמרו ונראה שהנעל לא מתקרבת למגבלות שלה. שוב, זוהי לא נעל מפנקת. לא תקבלו כאן את תחושת הניתוק והגיהוץ שמקבלים מנעלי אולטרא מקסימליסטיות. רוב הרצים יגלו שהן מתאימות לריצות מרתון שטח ואולי מעט יותר. רצים שמורגלים בנעליים מינימליסטיות וכאלה שהם בעלי מבנה גוף קל יחסית יוכלו לקחת אותן למרחקים ארוכים בהרבה. 

גלו את הווצאפ השקט שלנו:

ריצה רב תכליתית

רוב הריצות ההרריות בארץ ובעולם הן כאלה. עוברות בין שבילים מהודקים לסינגלים מתפתלים, זרועות בעליות וירידות עם אחיזה בעייתית. פה ושם אולי קטעי סקרמבלינג וסולמות. היתה לי ריצה כזו בהרי אילת. כאן הקונספט של הוורסטיליות מתגלה במלוא הדרו. ב95% מהזמן הנעל פשוט עושה עבודה טובה וצנועה, הופכת להיות חלק אינהרנטי מכף הרגל ללא דרמות. כשהשטח נעשה סופר סלעי, תלול וחד, הייתי שמח למעט יותר הגנה והידוק. אבל בסופו של שביל יש תחושה של זרימה והוליסטיות טובה. זו בהחלט נעל שמזמינה אותך לנסות מסלולים חדשים ולא מוכרים, בידיעה שהיא תתמודד עם כל מה שתזרוק עליה. גם אם תתברבר, תתעייף והיום יארך מעבר למתוכנן, מצב הרוח של כפות הרגליים שלך ישאר טוב. הנעל תמיד מרגישה שהיא שמחה לעבור לריצה, תכונה ראויה לציון בנעל הרים קשוחה.

עמידות של נעלי נורמל

נזהיר פה שלא מדובר עדיין במבחן ארוך טווח, אבל בשקלול המידע המגיע מהעולם, טענות היצרן וההתנסות שלנו במדבר הישראלי יש קצת מסקנות זהירות. המדבר האילתי הוא משייף רציני לסוליות נעליי שטח, ובמיוחד בהרי אילת הגרניטיים. ושם גם אחרי יומיים ארוכים סימני שחיקה על הסוליה היו מינימליים, וזה מפתיע כי הסוליה מרגישה רכה ודביקה. סחתיין ויברם.  בצורה לא מפתיעה הגפה לא הראתה סימני שחיקה, כצפוי מהמטריקס העמיד. המספר של 1000+ קמ נראה אפשרי לגמרי, בטח לרצים קלים שנכונו בטכניקה טובה בשטח.

מחיר של נעלי נורמל וסביבה

הנעליים עולות 1100 שח אצל היבואן הישראלי. אלו כנראה נעלי השטח היקרות בארץ ובין היקרות בעולם. זו אכן הוצאה מכובדת בידיעה שאפשר לקנות נעליים טובות במחיר שקרוב לחצי מזה. אבל אורך החיים הכפול והוורסטיליות המוכחת באמת עונים להגדרת היצרן, כך שזוג נורמל יכול להחליף 2-4 זוגות נעליים מדגמים העונים לתנאים ספציפיים. אם מסתכלים על העלות של הנעליים לכדור הארץ, אין ספק שהיא מהטובות עבורו שיש עקב הפשטות והדגש שניתן בהתהליך היצור לחיסכון במשאבים ומחזור.

לסיכום: נעלי נורמל שאראג של קיליאן

הגעת נורמל לארץ הוא חלק מטרנד מבורך של של הופעת יצרני פרימיום אירופאים כגון סקרפה וסקוט, שמצטרפים לסלומון ומגדילים מאוד את מבחר נעלי השטח היוקרתיות בארץ. קילאן טוען שהנעלים מתאימות למירוצי קילומטר אנכי (VK – Vertical Km), אירועי אולטרה 100 מייל, וגם לסקייראנינג. זו טענה שאפתנית מאוד. האם הנעליים עומדות בציפיות המופרעות האלו? קודם כל צריך להזכיר, מה שטוב לקיליאן ודומיו, חזקים, מיומנים וקלים מהרץ החובב הממוצע, לא בהכרח יתאים לנו, בני התמותה. אבל במקרה הזה…אז נתחיל במה היא כן: זו נעל מירוצים ואימונים לשבילים, מהירה וקלילה עם יכולות טכניות מכובדות. התחושה בתוכה נעימה תמיד, אחרי כל מרחק ומאמץ בשל הספוג המיוחד שפותח עבור הסוליה שלה. בישראל היא תתאים מאוד למירוצי שבילים עם קטעים תלולים כגון הרי הגעש ותמנע של מרתון ישראל וגם לדרג׳ה ולמעלה אדומים של אולטרא דזרט. גם לריצות אימון בכל תנאי ואורך, מהרי אילת הקשוחים ועד הגליל הבוצי.

עם זאת לקטעים מאוד טכניים בירידה סלעית כגון החבושית באתגר החרמון או ZSR של סאמיט, הייתי הולך על נעל יותר קרובה לקרקע והדוקה לרגל, למרות שכנראה הייתי מצטער על זה בקטעים הזורמים יותר. לVK אני חושב שתתאים מאוד- האחיזה שלה מעולה והיא אוהבת עליות ולעבור לריצה בכל הזדמנות.

במסלולים שהם ריצת שבילים מהודקים כגון סובב עמק והמרתון המדברי באילת וכן בריצת אולטרה שטוחה- הנורמל היא בחירה ראויה שתתחרה בנעלי שבילים מהירות או משככות יותר, אך היכולות הטכניות שלה יתבזבזו כאן. למירוץ סקייראנינג? קשה להגיד. תלוי בתנאים. למסלולים סלעיים או בוציים מאוד הייתי מחפש נעל ייעודית יותר ( אולי נראה דגם נורמל כזה בעתיד?) במסלולים מהירים ותלולים היא תרגיש בבית. למסלול הרים ושבילים מגוון ולא מוכר, בין אם אימון, משלחת או מירוץ, היא נעל נהדרת. נהנתי מאוד מכל הרפתקה יחד. גם לנסיעה לחו״ל, למטרות עבודה או משפחה אם אתם רוצים לקחת זוג אחד שיתאים לכל תנאי השטח ואפילו לקטעי כביש או מסילה (בלית ברירה) אין צורך להתלבט יותר בין סוגי נעליים שונים. זוג אחד מתאים לאתגרים שונים, ממש כמו שקיליאן חזה.

יתרונות 

• רק 200 גר’. משקל מדהים 
• רב גוניות כמעט לכל מטרה
• שיכוך מצוין
• אחיזה נהדרת של סולית ויבראם
• עיצוב מינימליסטי
• ידידותיות לסביבה
• עמידות ואורך חיים נטען ארוך

חסרונות

• שרוכים פשוטים
• הידוק הנעל לרמת שטח טכני דורש תשומת לב
• סוליה רכה ודרופ 6 מתאים פחות לירידות מאוד טכניות
• הגנה מינימליסטית מדי לשטח סלעי מאוד
• מחיר

צילום: נעמה דרור, פול הוז, יניב שושן

מאת יניב שושן – יניב רץ הרים, סקייראנינג ואולטרה נלהב שמעדיף את הקו התלול על פני השביל הנוח. לא פחות משאוהב לרוץ, נהנה להדביק אנשים בתשוקה ולהדריך את ריצת ההרים והסקייראנינג בבית הספר לריצת הרים. מאמן את קבוצת NatuRun – ריצהטבע בקיבוץ משמרות ובסביבה.