יום שישי שטוף שמש בפאב תל אביבי. שני צעירים בשנות השלושים לחייהם אחרי כוס בירה שנייה. “אתה יודע…” זורק האחד, “בשבוע הבא מתקיים מרתון תל אביב, אולי נרשם למרוץ? יש אווירה, מוזיקה, יהיה נחמד”. “וואלה?”, עונה השני, “…אני בפנים!” 

השאלה: לאיזה מקצה נרשמו צעירים אלה? התשובה טמונה בניתוח סטטיסטי של תוצאות המקצים השונים במרתון תל אביב 2019 ומדגימה את חשיבותה של תוכנית אימונים מסודרת כדי להבטיח מיצוי הפוטנציאל האישי.

הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:

מאשר משלוח פרסום ועדכונים

מחשבוני ריצה

מחשבון ריצה הוא כלי מתמטי חישובי המשמש מאמנים ורצים בקביעת קצבי ריצה רצויים באימונים שונים, על בסיס ביצועים ומטרות, על מנת להגיע למיצוי הפוטנציאל ביום התחרות עצמו. המחשבונים כוללים, בין השאר, גם פונקציה המאפשרת להעריך תוצאת מרוץ על בסיס תוצאה שהשגת במרוץ אחר (קצר או ארוך יותר). ההיגיון אומר שמהירות הריצה במירוץ קצר תהיה גבוהה יותר מאשר במירוץ ארוך. לדוגמה המחשבון של RW מעריך שאם אתה רץ 10k בזמן של 52:10 אז תסיים מרתון בארבע שעות. מניתוח התפוקות של מחשבונים שונים (מק מילן או Jack Daniel) נראה שהפער בין המחשבונים השונים קטן ולא משמעותי.

אימון ריצה אישי

 

לפי המחשבונים עולה שרץ מאומן וכשיר ירוץ 10k בכ 8% מהר יותר מקצב ריצת המרתון שלו. האם נוכל להסיק מזה שהקצב הממוצע של רצי ה 10k במרתון תל אביב יהיה מהיר יותר מהקצב הממוצע של רצי מקצה המרתון? “ממש לא!”, אתם מזדעקים, “הרי זו לא אותה אוכלוסיה בכלל ואיך אפשר להשוות רץ שהתאמן 12 שבועות למרתון לרץ שנרשם ספונטני, בשביל הכיף, למרוץ של 10??” אתם בהחלט צודקים, אך מעניין לבחון שאלה זו באופן כמותי יותר ולנסות להגיע לתובנות בעניין.

מרוץ, זמן, מרחק

מרתון תל אביב 2019, תוצאות המקצים

בשלושת המקצים הגדולים במרתון תל אביב 2019 (10, חצי מרתון ומרתון) השתתפו בסך הכול 15,700 רצים. רובם המכריע במקצה 10. התוצאות הגולמיות הועברו לנו באדיבות אתר מבט למרוץ, ונראות כך:

מרוץ, זמן, מרחק

התוצאות הגולמיות נותחו לפי המקצים השונים לפי התוצאה, שהומרה לקצב, מבלי להתייחס למגדר ולקבוצת הגיל. היסטוגרמות מקצה ה 10 והמרתון מוצגות להלן:

מרוץ, זמן, מרחק

כדי להציג התוצאות של שלושת המקצים על אותו בסיס, נסתכל על הקצבים במקצים השונים לפי אחוזונים ולא לפי מספר הרצים המוחלט וזו התוצאה שנקבל (כולל מקצה חצי המרתון): אפשר לראות שבשלושת המקצים הפילוג קרוב לנורמלי הכולל זנב ימני של רצים איטיים במיוחד, במקצה ה 10. “בזכות” הזנב הזה, הקצב הממוצע של רצי ה 10 איטי יותר מזה של רצי המרתון ו”מקלקל” את הניבוי של מחשבוני הריצה…אבל, עד כמה?

מרוץ, זמן, מרחק

ניתוח השוואתי

הנחת היסוד היא שרצים מאותה אוכלוסייה (לא הייתי משווה בין מרוץ 10k באתיופיה לחצי מרתון בישראל) שיתאמנו באופן סדיר ומקצועי לתחרות ריצה ארוכה (מ 10k עד למרתון) ישיגו תוצאה ממוצעת התואמת את הניבוי של מחשבוני הריצה. כלומר, הקצב הממוצע של רצי ה 10 יהיה טוב בכ 8% מהקצב הממוצע של רצי המרתון באותה תחרות. מאחר וזה לא מה שהתקבל במרתון תל אביב 2019, אדרבא, הקצב הממוצע של רצי ה 10 היה איטי בהרבה ביחס לקצב הממוצע של רצי המרתון. נוכל להניח שהרבה רצי 10 הגיעו לתחרות לא מוכנים ולכן לא מיצו כלל את הפוטנציאל שלהם.

בעזרת חישוב פשוט, נוכל לגלות כמה אחוז מרצי ה 10 הגיעו לא מוכנים למרוץ (במאמר מוסגר: זהו, למעשה, חסם תחתון המבוסס על ההנחה שכל רצי המרתון הגיעו מוכנים). התוצאה מוצגת בגרף הבא: הקצב הממוצע של 47% מרצי ה 10 תואם את הניבוי של מחשבון JD ביחס לקצב הממוצע של רצי המרתון באותה תחרות , מכאן נוכל להסיק ששאר 53% מהמשתתפים במקצה (וביניהם שני הצעירים מהפאב התל אביבי) הגיעו לא מאומנים כראוי.

מרוץ, זמן, מרחק

משמעויות ותובנות 

בצעירותי (פסקת “דב טיבי” בסוף הכתבה תעיד שזה היה לפני עשרות שנים) ריצת מרתון שלוותה באגדה אודות פידיפידס השליח האתונאי שמת בסופה ובצילומים היסטוריים והמנציחים רצים מעוותים מסבל וכאב מדדים אל קו הסיום, נתפסה בעיני בני דורי כאתגר דמיוני על אנושי שרק מעט עשויים לעמוד בו. בשנים האחרונות, עם הפריחה המדהימה של ספורט הריצות הארוכות המשולבת בתפיסה הרווחת ש”נולדנו לרוץ”, יותר ויותר אנשים בכל טווח הגילאים “מעזים” לאתגר עצמם ולהשתתף במרוצים ותחרויות. 

חלקם מצטרף לקבוצות ריצה הכוללות גם פן חברתי, חלקם לוקח מאמן אישי, חלקם מוריד תוכנית אימון גנרית מהרשת ויש כמובן כאלה שמייחסים פחות חשיבות להכנה מוקדמת ופשוט נרשמים בשביל החוויה. במקרה זה, מרוץ 10 יהיה המועדף עליהם (הרי אין שם “קיר”), הם לא יעזו (בצדק רב) להירשם למרתון.

אלו הנרשמים למרתון וקל וחומר אם מדובר במרתון ראשון יבצעו, ברוב המקרים כמובן, הכנה מקצועית יותר ויגיעו מוכנים לאתגר. פער זה בהתייחסות השונה לשני המרוצים הוא הגורם העיקרי, להערכתי, לכך שמדובר בשתי אוכלוסיות משתתפים שונות. אוכלוסיית “המוכנים” הכוללת רצים חובבים רבים ואוכלוסיית “הלא מוכנים” הכוללת רצים חובבנים רבים.  

סיכום

ככלל, קצב הריצה של רץ לריצות ארוכות מאומן ומוכן לתחרות, תלוי במרחק בו יתחרה. ככל שהמרחק קצר יותר, קצב הריצה יהיה מהיר יותר וניתן להערכה ע”י מחשבוני ריצה שונים. מניתוח סטטיסטי של תוצאות מקצי מרתון תל אביב 2019, עולה שיותר ממחצית הנרשמים למקצה 10k לא הגיעו מאומנים / מוכנים כראוי.

נשים לרגע את המתמטיקה בצד, ריצה ארוכה הינה אתגר גופני ונפשי לא קל וחובה להגיע אליה מוכנים. כדי למצות את הפוטנציאל הטמון בנו מחד ולא לגרום לנזקים בלתי הפיכים מאידך, כדאי לרוץ לפי תוכנית אימונים מסודרת ומדורגת. כן חשוב לדעת לעדכן את התוכנית כתלות מאירועים המתפתחים במהלכה. המסר שלי: תהיה רץ חובב , אל תהיה רץ חובבן ולא נותר לי אלא לאחל לכם להיות לראש ולא לזנב (ימני).

מאת: דב טיבי

 

⬇️⬇️⬇️ אגב, שמת לב למלבנים האלה לשיתוף כתבות? אם אהבת את התוכן שלנו, התודה הכי גדולה עבורנו היא שיתוף שלהן לקבוצות הווטסאפ והפייסבוק שלך