סאקוני טריומף 22 – נעל ריצות הנפח הארוכות במבחן ראנפאנל

הנה בנקודת מפרט הנעל: 

• ייעוד: אימונים יומיומיים, ריצות ארוכות, הליכה. 
• משקל: 286 גרם (הצהרת יצרן, מידה 9)
• גובה סוליה 37-27 מ"מ (עקב, אצבעות)
• דרופ: 10 מ"מ 
• מחיר: 759 ש"ח
• עמוד מוצר באתר החברה 

המיקום בליין המוצרים

לסאקוני יש נטיה לבלבל את הקונים: בליין המון נעליים עם מטרות דומות. ליד הטריומף 22 שבמבחן יש גם את הרייד, ההוריקן, קינברה וקינברה פרו, וזה עוד לפני התחלנו לדבר על ארבעת דגמי הליין התחרותי והיקר יותר של משפחת האנדורפין (פרו, ספיד, ועלית). בתוכן האנדורפין פרו , שגם מרגישה יומיומית יחסית למרות תכונות מאוד תחרותיות שיש לה כמו משקל קליל במיוחד. היות והיא פה אצלי היא מהווה את המקור העיקרי להשוואה הפעם. 

ניתן לראות מייד בהשוואה של סאקוני באתר האמריקאי, שהטריומף 22 היא בעלת שיכוך מקסימלי (לצד ההוריקן 24 שהיא נעל מייצבת וכבדה יותר). הם מציינים אותה כבעלת יותר שיכוך מהאנדורפין פרו 4, אבל אני מעט חולק על כך. שתיהן רכות מאוד, אבל שונות במשקל ובגמישות הכללית (אנדורפין פרו גמישה יותר ומספקת פחות תמיכה). הרייד 17 נראית כנעל דומה מאוד לטריומף, אבל חדי העין ישימו לב לעובדה שקצף הסוליה שלה עשוי +PWRRUN בעוד שהטריומף 22 והדורות החדשים של אנדורפין מקבלות את חומר הסוליה PWRRUN PB. הצצה אל מבחן דור קודם של הטריומף 19 שעשינו תגלה שבעבר גם בטריומף היה החומר הזה בעבר – כלומר הרייד כמעט נראית כמו דור קודם של טריומף שהושאר בליין רק כדגם כניסה זול יותר.  

עיצוב וסגנון

כשהראיתי את הנעליים לבנות שלי הן אמרו שהן נראות כמו נעל צעצועים. אני מבין מדוע: הצבעים חזקים במיוחד. הכחול בוהק ויש קונטרסט גדול בין החלק העליון הכחול לסוליה הלבנה, שהיא ענקית! יש בלוק הזה משהו משחקי צעצועי עם חיות ובולטות. אבל סוליית הענק היא לא משהו שכולם בהכרח אוהבים. זה נראה קצת מוזר למי שלא נמצא בחברת רצים, למרות שאצלנו העין התרגלה לכך בשנים האחרונות. אני אוהב אותה, ואין לי בעיה עם נעליים בולטות, זה לא מפריע לי, ומבחינתי זה חלק מהשמחה של הריצה. יחסית לכתום הבוהק מסנוור של האנדורפין פרו שבחנתי זו יכולה להיחשב סולידית. 

מידה ורוחב

המידות בסאקוני מבחינתי הן true to size כלומר המידה הרגילה שלי עובדת גם בחברה הזאת וגם בחברות אחרות. אין צורך בשינוי גודל הנעליים כשאתם עוברים לסאקוני. כמתואר על פי היצרן, הנעל מעט רחבה יותר בחלק האמצעי – מייד מהעקב לכיוון הקשת לעומת האנדורפין שהסוליה בה צרה יותר והקשת מסתכלת לרצפה מלמעלה.

 

הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:

מאשר משלוח פרסום ועדכונים

גמישות מול תמיכה

הנוכחות של הנעל משמעותית, עבה, מרופדת ומחוזקת. גפת הטריומף 22 נותנת תחושה מחבקת ומנחמת את הרגל. לעומתה האנדורפין פרו 4 רכה יותר, דקיקה, גמישה ומאוווררת יותר. כתוצאה מכך אגב אם יזדמן לי מדי פעם להגיע למסלול כורכר עם נעלי הכביש (וזה בהחלט קורה), אעדיף את הטריומף 22 המספקת יותר תמיכה, ביטחון ותחושה יציבה בנחיתה על הקרקע. היא מתאימה יותר מהאנדורפין פרו 4 לקרקע משתנה, עליות ירידות וסיבובים כי היא קצת יותר מחזיקה ויציבה בגפה ובסוליה ואם יש לכם טיפה פרונציה היא תתמודד מעט טוב יותר.  

גם בעפר פה ושם, הסוליה החיצונית לא בנויה לזה, אבל המרכזית עבה ומבודדת מהאבנים

Triumph 22 – גפה עליונה 

החלק העליון קרוב למושלם מבחינת נוחות. Triumph 22 משתייכת למשפחת הנעליים העוטפות ברכות מפנקת. אתה מכניס את הרגל, והחלק העליון עוטף אותך בנעימות מנחמת. באותו הרגע אתה מוכן לוותר על כל הורדת גרמים ממשקל הנעליים, ובוחר בפינוק מעודן כיפי ורך. החלק העליון, מעטפת העקב, וגם קופסת האצבעות – הכל קרוב למושלם על כף הרגל שלי. הגפה מתהדקת ללא שום נקודות כאב או שפשוף. צמודה מאחור, צמודה סביב הקשת אולם מתרחבת באצבעות. הרגל שלי צרה יחסית, ובדרך כלל אני סובל מחללים באזור המרכזי מעל הקשת, ופה ההתאמה היתה נהדרת. יחד עם זאת יש לי תחושה שהיא תגיב טוב גם לבעלי כף רגל מעט רחבה משלי. הכי כיף זה הריפוד העשיר סביב הקרסול וחיבוק הלשון את הרגל. 

אופי הבד והרשת העליונה בטריומף 22  צפוף יותר ועבה ביחס לאנדורפין פרו 4 הדקיקה ומאווררת. רואים בה הרבה יותר סוגים של צפיפויות שונות של בד, וחיזוקים בגפה. למרות שזו נעל ריצה ניטרלית יש פה רמה מסוימת של ביטחון שנובעת מאיכות הבניה הכללית של הנעל.

גיא חלמיש באימון אספלט שגרתי שהוא בדיוק הייעוד של הנעל – רוב הריצות של כל רץ

הלשון ומערכת השריכה והידוק (lock-in)

הלשון של שני זוגות הנעליים האלה מבטאת עוד הבדל דרמטי בעוד שבאנדורפין פרו ארבע הלשון דקיקה, ועשויה מאותה רשת חיצונית מסוג אחד אחיד יחסית שיש ברוב הנעל, הרי שבטריומף 22 יש לשון עבה מאוד. היא עוטפת בצורה מצויינת את החלק הקדמי של הרגל, ומפרידה בין החלק העליון לשרוכים. האופן שבו מחוברת הלשון אל הגפה בטריומף 22 הוא עדיף, ואינו מייצר כפל שיכול להפוך לנקודת לחץ ברכיסה חזקה.  הרכיסה המצוינת בטריומף 22 מדביקה את הסוליה לכף הרגל, ומנטרלת חופשים מיותרים בדיוק באזור שאני רוצה על הרגל – מייצרת הידוק נכון של הסוליה לכף הרגל. 

סוליה וביצועים

לפחות על הנייר לפי הטענות של סאקוני הן אמורות להיות יותר משככות מאשר האנדורפין פרו 4, אבל לא הרגשתי את זה מעבר למשקל, גמישות ואוורור. בשתיהן סאקוני משתמשת באותו קצף סוליה (PWRRUN PB) אם כי בטריומף הוא מרגיש טיפה דחוס יותר, ופחות אוורירי – כלומר עדיף בעיני.  

הערוץ של ראנפאנל בווצאפ – כנסו:

בריצה, הסוליה מרגישה רכה גבוהה ומפנקת. היא בנויה לריצות ארוכות ולמרחקים מצטברים כנעל אימונים עיקרית מוצלחת. אם אתם מעדיפים נעליים רכות ומפנקות לשימוש יומיומי ולריצות ארוכות, שתיהן נותנות את המענה הזה. אבל הטריומף תוכננה ליותר עמידות למרחק מצטבר. הדחיסות שלה תגן טוב יותר על כריות האצבעות כשהן כבר חבוטות במרחקים מאוד ארוכים. מבחינת רספונסיביות ומהירות אני לא חושב שבזה אבחר לציין כמוביל. העניין הוא הרבה יותר בלשרוד לאורך זמן מאשר לעשות את זה מהר.

הרכות והגובה השתלטו על המגמה ומסתבר שרוב הרצים מעדיפים את הגישה הזו לנעלי ריצה. האמת שלטעמי האישי, שתיהן מרגישות קצת רכות מדי. זה גובה את המחיר בפחות שליטה ופחות דחיפה חזקה באימוני טמפו. מבחינת רספונסיביות, אני מרגיש שאני קצת שוקע לפני שאני מייצר את ההפרדות מהקרקע, לכן אני אוהב נעליים טיפה יותר קשות. אבל זה אני שבמיעוט. רוב הקוראים צריכים לראות ברכות יתרון, אם לשפוט לפי הכיוון אליו הלכו כל יצרני הנעליים לאחרונה.  

הסוליה התחתונה 

מגיעה עם כיסוי קשה יותר מלא מהעקב ועד האצבעות, שבתוכו שסעים לאורך מתוכם מציץ החומר הלבן שאין עליו הגנות שחיקה. רצתי בקיץ, לא התמודדתי עם רטיבות הפעם או החלקות. (באנדורפין המינימליסטית יותר שטח ועובי הסוליה התחתונה קטנים יותר). הכיסוי החלקי הזה משמעותו התאמה לאספלט, ופחות התאמה לגיוון לשטח עם אבנים (כורכר בעיקר). זה פחות בעיה על אדמה. במקומות בהם בכל זאת עברתי בכורכר הבידוד העבה של הסוליה המרכזית שומר על ההפרדה מהקרקע אבל זה לא מומלץ כשיטה בנעל הזו. היא בכל זאת לאספלט.

סיכום: Saucony Triumph 22

הטריומף 22 היא נעל אימונים מעולה ומומלצת כנעל עיקרית לרצים למרחקים ארוכים. היא מתאימה מאוד לרצים של קילומטרז' גבוה. הסוליה מפנקת ועבה, ההגנה מהקרקע מצוינת, רוחב הסוליה נדיב, והמעטפת נעימה במיוחד. היא נעימה גם בהליכה ביום יום וכנעל לכל מטרה מעבר לריצה בזכות תחושה עוטפת ונעימה במיוחד של הגפה והסוליה. אישית אני מעדיף אותה על פני האנדורפין פרו על שום תחושת יציבות, הבדלים קטנים בשיכוך, ריפוד עדיף סביב הקרסול, ונוחות רבה יותר בלשון – למרות שהיא שוקלת יותר. 

באופן מעניין היא יכולה להתאים מאוד גם לרצים מתחילים – הם לא יביאו לידי ביטוי את יכולת הספיגה לשעות רבות של הסוליה, אבל גם הם ירגישו את הנוחות והמושלמות של הגפה העליונה. גם הם ירגישו נעל מפנקת ונעימה עם סוליה רכה. הן פחות יתאימו לאימוני טמפו, אימוני עליות קצביים, ותחרויות. לשם כך יש נעליים אחרות בליין העשיר והמשובח של סאקוני. 

יתרונות 

• נוחות מפליגה, להפלגה ארוכה למרחקים ארוכים
• שיכוך משמעותי
• עיטוף מחבק ונעים של הקרסול בריפוד משמעותי
• תתאים לעונות מעבר וחורף עם גפה בעלת צפיפות משתנות
• מערכת שריכה מעולה שמהדקת את הנעל בצורה מצוינת על כף הרגל

חסרונות 

• רכות עבור אימוני טמפו אינטנסיביים או תחרויות. זה פשוט לא הייעוד שלה 
• הודגם אוורור משמעותי יותר באנדורפין פרו

בחן וצילם: גיא חלמיש 

אהבתם? שתפו!

לתגובות, שאלות ושיחה – בפייסבוק או באינסטגרם של ראנפאנל-RUNPANEL