סרט דוקומנטרי שיצא לאחרונה בשם "כוח טבעי" (the game changers באנגלית), טוען שדיאטה טבעונית היא האופטימלית עבור ספורטאים, בעוד שדיאטה שכוללת בשר היא דיאטה מזיקה הן לביצועים הספורטיביים והן לבריאות בכלליות. האם זה נכון?
סיפור המסגרת של הסרט עוסק בג'ימס ווליקס, מומחה לחימה, שנפצע בקרב ומחפש את הדרך הטובה ביותר לאפשר לגוף שלו להתאושש. הוא מגיע לשאלה האם יש לתזונה תפקיד בהתאוששות. בדרכו לחיפוש התשובה, הוא מגיע למספר ספורטאים, ברמות שונות ובעיסוקים שונים, ובודק את שאלת התזונה כמרכיב בדרך להתאוששות מאימונים, מהכנה לתחרות ובכלל כדרך להיות אדם בריא יותר.
הסרט מעלה 4 טיעונים ומנסה לתקף אותם
- דיאטה הטבעונית היא הדיאטה האולטימטיבית לבני אדם.
- הספורטאים שעוברים לדיאטה טבעונית מיצרים שיפור בביצועים שלהם.
- חלבון מהצומח מזיק לביצועי הספורטאי, ופוגע בבריאותנו ואף גורם למחלות ומוות.
- אבותינו הקדמונים חיו על דיאטה טבעונית, וזה בעצם המזון ה"טבעי" לנו.
הסרט מציג בסרט מחקר ארכיאולוגי שמבוסס על חיפוש חומר ספציפי בעצמות שלפי ריכוזו ניתן לדעת האם האדם היה בעיקרו צמחוני או בעקרו אוכל בשר. המסקנה ממנו היא שהגלדיאטורים אכלו בעיקר מהצומח. אוקיי. אבל מה זה אומר? כלום.
הגלדיאטורים היו עבדים, אסירים ופושעים. קרבות התצוגה שהם נאלצו להשתתף בהם היו העונש שהם קיבלו על מעשיהם. הם הגיעו מקרב עניי העם, הם קיבלו מזון פשוט, ותוחלת החיים שלהם כגלדיאטורים הגיעה במקסימום לשנתיים.
הגלדיאטורים, כמו רוב העם, אכלו אוכל צמחי, כי הוא היה יחסית זמין וזול, לא כי הוא היה "טוב לפיתוח החוזק". לא הייתה פה אג'נדה, והם לא היו הלוחמים הגדולים בעולם. הם היו בעיקר אנשים שנלחמו על חייהם.
תזונה טבעונית אינה טובה לכולם
יש אנשים שעבורם באמת תזונה טבעונית תהיה מיטבית, אבל הטענה שזו הדיאטה הנכונה לכל בני אדם ובמיוחד לספורטאים– לא נכונה. אין שום הוכחות בסרט שמראה את השיפור הפיזיולוגי שחווה ספורטאים שהוצגו בסרט. יתכן ואכן הם חוו שיפור נקודתי, אבל אין בדיקה אמיתית כמו מדידת VO2 לפני ואחרי השינוי התזונתי ויותר מזה, ביחס לרובם– אין מעקב לאורך זמן.
סקוט ג'וריק האולטרה-מרתוניסט, דוטסי באוטס רוכבת האופניים, האתלטית מורגן מיטשל הם דוגמאות אמיתיות לחלוטין לספורטאי עילית טבעוניים. אבל – האם ההצלחה שלהם מעידה בהכרח שזו התזונה הנכונה לכל רץ? לכל אדם? לא. ממש לא. הם מקרים פרטים.
אפשר להשיג רשימה קטנה לא פחות של ספורטאי עלית מצליחים שניזונים מתזונה קטוגנית או פליאוליטית ושל כאלו שלא מתהדרים בתזונה עם שם. פשוט אוכלים איכותי ונכון להם.
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
מה היה קורה לטבעוני לו שינה את התזונה בניגוד לאידאולוגיה?
האם העובדה שכמה ספורטאי עלית מצליחים לשגשג על תזונה טבעונית, אומרת שהם לא יכלו, אולי לשגשג לא פחות על תזונה שכוללת מוצרים מהחי? מי יודע? חלקם פעילים למען בעלי חיים, כך שהטבעונות שלהם היא לאו דווקא מטעמי הישגיות, אם כי הם בהחלט טוענים שהיא שיפרה עבורם ביצועים.
האם אנחנו יודעים איך הם אכלו לפני השינוי לטבעונות? איך הם התאמנו לפני? מי ליווה אותם מקצועית? ואולי הטבעונות הייתה רק חלק משינוי כולל שנועד לקחת אותם קדימה? אולי לא. אבל מי באמת יודע?
הרי יש המון פרמטרים שאינם קשורים לתזונה שמשפיעים על ההצלחה של ספורטאי, כולל גנטיקה, אפי-גנטיקה, לחץ, שינה, מוסר עבודה, כישרון, מאמן, ועוד.ויותר מזה מי מאתנו יודע באמת מה הם אוכלים כדי לצמצם את החסרים שלהם? אבקות, תוספים, חטיפים, משקאות אנרגיה ייחודים…לא בטוח שבריאותית זו הבחירה הנכונה.
וכך או כך – בל נשכח – כולם, כל האתלטים הללו, עובדים בזה. גם בספורט וגם בתזונה שלהם. עם טובי המומחים, עם טובי המוצרים. עד כמה זה נגיש לנו?
הצטרפו לקב' ראנפאנל בווצאפ
ירח הדבש הטבעוני
אחד הנושאים הלא מדוברים הוא חווית "ירח הדבש הטבעוני", שרואים לא מעט פעמים כאשר אדם או ספורטאים עוברים לטבעונות. המעבר לדיאטה כזו לרוב מלווה בעוד שינויים מלבד הורדת מוצרים מהחי, כמו צמצום סוכרים ואלכוהול, עליה בצריכת ירקות, ועוד. ברור לנו שמעבר כזה יגרום לכל אדם, בטח כזה שחי על הדיאטה האמריקאית הממוצעת להרגיש טוב יותר בשלב הראשון.
הבעיה נוצרת במקרים רבים מאוחר יותר, חודשים לאחר מכן, אולי אפילו שנה או יותר מכך. זה השלב שבו החוסר בחומצות אמינו ספציפיות, ויטמינים ומינרליים שלא מגיעים בצורה מספקת בתזונה טבעונית, מתחילים להתבטא.
האם הם טבעוניים באמת?
עוד שאלה שעולה מול חלק מהמרואיינים בסרט – האם הם באמת טבעונים? לא בהכרח. השימוש הרווח בסרט הוא בביטוי "תזונה מבוססת צומח". עכשיו, גם כשמדברים על צריכת בשר כחלק מהדיאטה, עדיין היא רק חלק. ההכוונה של כל ארגוני הבריאות בעולם היא שהבסיס התזונתי אמור להגיע מצומח – ירקות, פירות, דגנים וקטניות ולצדו יש מקום לחלבון בכמות מסוימת. ולא צריך הרבה חלבון מהחי כדי להגיע לצרכים התזונתיים של אדם מן השורה.
הרי אם אכלתי חביתה, לחם, סלט ירקות ואבוקדו, אכלתי ארוחה מבוססת צומח. והיא תישאר כזו גם אם אוסיף גבינה.
האם חלבון מהחי פוגע בביצועים? (לא)
ביחס לטענה כי חלבון מהחי מזיק ופוגע בבריאות ובביצועים, הסרט מציג מחקרים מהסוג התצפיתי בלבד.
מחקרים תצפיתיים, מדורגים כמחקרים בעלי אמינות נמוכה מאד ולא ניתן להסיק מהם מסקנות. הסיבה היא שמחקרים תצפיתיים לוקחים שתי קבוצות של אנשים על בסיס רכיב אחד שרוצים לבדוק, ומתעלמים מכל שאר הרכיבים שיכולים להוות הטיה לתוצאות המחקר.
כאשר בודקים את השפעת החלבון מהחי על האדם במחקר תצפיתי, המחקר יסבול מהטיה המכונה "הטיית הצרכן הבריא". למשל, בשר אדום מתויג כל כך הרבה שנים כמזון לא בריא, שאנשים שאוכלים הרבה ממנו, הם לרוב גם אותם אנשים שמעורבים בעוד התנהגויות לא בריאות, כמו עישון, אכילה של מעט פירות וירקות אם בכלל, וחוסר פעילות גופנית. אולי ההבדל נעוץ בכלל ברמת הפעילות, בחוסר עישון, בצמצום צריכת אלכוהול?
השפעת איכות המזון
נקודה שהסרט מתעלם ממנה, היא השפעה של איכות המזון. עוד לפני שמדברים על כן או לא בשר, צריך לשאול איזה סוג בשר אוכלים, איך מכינים אותו ומה עוד כוללת הדיאטה. תסכימו איתי שיש שוני גדול מאד בין לאכול ארוחות עשירות במזון צמחי, עשיר בנוטריינטים לבין אכילה של "הדיאטה האמריקאית" שמבוססת על ג'אנק פוד. והשוני הוא לא רק אם מוצרים מהחי בדיאטה או אין.
אלו הם בדיוק המחקרים שמובילים אותנו למסקנות כמו שאנשים צמחוניים בריאים יותר מאלו שלא, או שצריכת בשר מעלה סיכון למחלות לב ולסרטן.
אתלטים שאוכלים ב-KFC לפני תחרות (כמו אלו המופיעים בסרט), ירגישו בוודאות טוב יותר אם יאכלו מזון צמחוני לפני התחרות. אבל הם ירגישו טוב יותר גם פשוט יאכלו אוכל איכותי.
פחמימות, חלבונים ומסת השריר
עוד דוגמא למחקר שלא נותן נתונים מלאים, הוא המחקר על איבודי שריר בדיאטה עשירה בחלבון. המחקר ניסה להשוות בין אדם שאכל פחמימות לאדם שאכל תזונה קטוגנית בבניית שריר, והראה שיש ירידה במסת שריר אצל מי שאוכל דיאטה עשירה בבשר. אבל לא ברור בדיוק מה נבדק איך.
אנחנו כן יודעים שיש משחקי נוזלים בין שתי הדיאטות האלו – דיאטה עשירה בפחמימות מעלה צבירת נוזלים ודיאטה קטוגנית גוררת ירידה בנוזלי הגוף. באיזה דרך בדקו את מסת השריר היבשה? הרי יתכן ומה שנבדק זה מסת גוף רזה, ושם באמת אפשר לראות ירידה שנובעת משינוי בכמות הנוזלים ולא בגלל פירוק שריר.
הסרט מנסה לטעון שאין לספורטאים בעיה להיות צמחוניים וכי ישנה אפשרות להשיג את כל כמות החלבון שספורטאי צריך דרך אכילה של חלבון מהצומח. האם זה נכון?
הסרט משווה את כמות החלבון בין מנת בשר של 3 אוז לכריך של חמאת בוטנים. הטעות פה מביכה – כמות החלבון ב- 3oz של בשר היא 25 גר'. בכריך (ונצא מהנחה שהוא מלחם מלא) צריך לשים 1/3 קופסה של חמאת בוטנים כדי להגיע לאותה כמות חלבון. וכאן אנחנו מדברים רק על כמות החלבון לא על איכות החלבון.
בנוסף, בכריך שכזה נקבל 600 קלוריות…
איכות החלבון וכמות מרכיבים ספציפיים מתוכו
כאשר אנחנו משווים את איכות החלבון בין חלבון שמגיע מבשר לחלבון שמגיע מהצומח, אנחנו רואים שיש חוסר משמעותי בחומצות אמינו חיוניות בחלבון מהצומח, מה שמוריד את יכולת הגוף לעכל ולספוג את החלבון הצמחי. זה לא שאין את כל חומצות האמינו בצומח. יש, כמובן. אבל – הכמות שלהן נמוכה יחסית, וזה דורש אכילה של כמות עצומה של מזון מהצומח כדי להגיע לכמות החלבון הנדרשת לאדם רגיל. על אחת כמה וכמה לכמות החלבון הנדרשת עבור ספורטאי.
אני לא ארחיב כאן על סוג חומצות האמינו שמהוות בעיה בתזונה הצמחית רק אומר שיש מס' חומצות אמינו שהן קריטיות לפיתוח שריר, ולייצור הורמוני גדילה, שמגיעות בכמות מאד קטנה דרך הצומח, ובכמות גדולה משמעותית דרך מזון מהחי. זו הסיבה שאיכות החלבון מהצומח היא נמוכה. אנחנו מעכלים אותו פחות טוב, סופגים פחות טוב ומשתמשים בו פחות טוב.
השפעת תוספי תזונה
לא מוצג בשום מקום בסרט דיון בעניין התוספים שהאתלטים הללו לוקחים או לא. אנחנו יודעים שרוב ספורטאי העל וההישג משלימים את התזונה שלהם בתוספים – בין אם תוספי מינרליים וויטמינים ובין אם משקאות, שייקים וחטיפים. כאשר מדובר בספורטאי טבעוני כמות התיסוף היא גדולה בהרבה.
זה שהסרט נמנע לדון בנושא רק מחמיר את הבעייתיות בטענה שאפשר לקבל את כל דרישות הגוף של הספורטאי דרך אכילת מזון טבעוני בלבד.
הקדמונים אכלו… אז מה?
בדיון הזה אני לא אכנס לטענה שאומרת שאבותינו הקדומים אכלו רק מזון מהצומח ולכן זו הדרך הנכונה עבורנו גם כיום. המאמר הזה ארוך מספיק. רק אציין שמעבר לכך שאין בה אמת, כי אין תזונה קדמונית אחת, יש מגוון כאלו, שתלויות במה היה לאכול במקום בו אותה אוכלוסייה התפתחה. בכל מקרה אני לא באמת מצליחה להבין מה זה משנה לחיינו כיום: ביננו לבין אבותינו הקדמונים יש כל כך הרבה הבדלים, שכל ניסיון כזה להכיל עלינו את מה שהם אולי אכלו, הוא פשוט לא רלוונטי.
הרעלת המידע המוטה
אנחנו חיים בתקופה מוזרה, שבה יש כל כך הרבה מידע, לפעמים אפילו יותר מדי. לכן לא פשוט לזהות איזה מידע הוא באמת אמין. אנחנו סובלים ממחלת ה"הרעלת המידע המוטה": אנחנו מוזנים בעיקר במידע שאנחנו רוצים לשמוע ולא חשופים למידע אחר ולכן לא באמת יודעים מה הצד השני של הבחירות שלנו.
מהסיבה הזו אני מפצירה בכם לבדוק כל אמונה, תפיסה, רעיון לפני שאתם מאמצים אותה. במקרה הטוב היא לא תזיק, במקרה הרע היא עלולה לפגוע בכם.
אני מאד מעריכה את מי שקרא הכל, והגיע לסוף. שהוא לא באמת סוף… יש כל כך הרבה עוד לומר על הסרט, על טבעונות, על מחקרי תזונה. אני אמשיך לכתוב בפאנלים על התחומים האלה, ומקווה שניצור שיח איכותי בנושא, גם אם לא נסכים על הכל.
