אחוזי הלחות בחוץ מצדיקים בגד ים, אבל זה לא מפריע לי להתכונן לאירוע הפתיחה של המועדון החדש לריצות שטח – WeTrail. החלטתי לחקור מקרוב מה הסיפור ולהרהר האם זה מקרי שלאחרונה נפתחו 2 מועדוני ריצת שטח חדשים, או שאנחנו עדים למגמה?
6 בבוקר
רשמית הקיץ כבר מאחורינו, אבל מאז ומתמיד למזג האוויר בארץ הקויידש הייתה את המילה האחרונה. השמש עוד בדרכה אלינו מירדן, וכבר יש מספיק אור על מנת לראות הרבה פרצופים מוכרים בחניית יקב פלאם ליד יישוב אשתאול. כמה עשרות אנשים לבושים בבגדי ריצה, חלקם עם ווסטים ומקלות וחלקם עם תיקי ריצה קטנים. כולם התווספו כאן הבוקר לריצת פתיחה של WeTrail.
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
חמישה מאמנים עומדים בשורה ואילן פריש נותן בדברי פתיחה קצרים. אווירה ביתית ומאוד מוכרת של חלוקה לקבוצות עם מספר מאמנים לפי אורך וקושי המסלולים. הפעם יש שינוי מרענן: יש גם קבוצת הולכים! זה בדיוק הרגע לחזור כמה שבועות לאחור בזמן על מנת להבין את המשמעות של מה שקרה.
אחד הבקרים של אמצע השבוע
בעודי לועס את גרנולת הבוקר שלי במשרד ומרפרף בפיד שלי בפייס, אני נתקל בפרסום של WeTrail על תחילת פעילות בספטמבר ומאוד מסתקרן. אני מכיר את אילן פריש כבר כמה שנים, מכיר גם את המועדון שהוא הקים עם רומן ושמעתי שהוא נפרד מסאמיט והולך לפתח משהו חדש. החלטתי להבין מה שונה במה שהוא עושה ממה שהיה בסאמיט והרמתי אליו טלפון. הכי טוב זה לשמוע את החדשות ממקור ראשון. כהרגלי בכל דבר בחיים, הייתי מאוד סקפטי לגבי מה כבר אפשר לחדש, כי על הנייר מאחורי כל הסיסמאות הנוצצות הכל נראה more of the same.
באותה שיחה פרס אילן את משנתו לגבי מה שקורה בתחום ריצות שטח בארץ ומה הוא מביא לתחום עם המיזם החדש שלו – WeTrail. אחד הדברים המעניינים שתפסו את תשומת ליבי היה שאנשים תופסים ריצת שטח כמשהו קשה שלא נגיש לכל אחד. ניווט במקומות לא מוכרים, מסלולים טכניים, תיק על הגב, אוכל ולפעמים אף מקלות – כל זה נתפס אצל רצי כביש או סתם אנשים שרוצים להיכנס לתחום הריצה, כגורמים מרתיעים.
זאת הסיבה שיש הרבה פחות רצי שטח מרצי כביש והאנשים לא נוהרים בהמוניהם לרוץ בשטח. ברגע שמתחילים לדבר על ריצות ארוכות או ריצות בשטח טכני – מספר הרצים מצטמצם עוד יותר. בסוף השיחה עם אילן הבנתי שהמטרה ש WeTrail שם לנגד עיניו היא להנגיש את תחום ריצות השטח להרבה יותר אנשים ולעשות אותו הרבה יותר זמין. בעגה המקצועית קוראים לזה "קל לצריכה וזמין לרכישה".
האם אנחנו צריכים להודות לקורונה?
שנתיים של טרלול פנדמי עולמי השאירו אחריהם הרבה עקבות ואולי מפתיע ככל שזה יישמע – לא כולן רעות. אחת מתופעות הלוואי החיוביות של סגרים והיעדר תיירות היא שהאנשים התחילו להתעניין בסביבת המגורים שלהם. החלו לצאת לשטח בריצה ובאופניים ולחקור את חוץ לבית מקרוב. אנשים גילו כמה כיף זה יכול להיות ולאט לאט התחילו לגלות גם ריצות שטח ליד הבית מצד אחד, ולהעריך את היציאה לטבע מצד שני. עכשיו ללא הקורונה אותם האנשים מתחילים לחפש לעצמם מסגרת אימונים על מנת להרחיב את היכולות ולהיכנס יותר עמוק לתחום.
ברוכים המצטרפים
חוץ מאותם מצטרפי קורונה החדשים, ישנם גם רצי כביש שרוצים לגוון את שגרת האימונים המשעממת שלהם בפארקים ומדרכות. גם הם מחפשים לעצמם מסגרת מתאימה.
עוד תופעה שתפסה תאוצה רצינית בכמה שנים האחרונות, היא ריצות שטח חברתיות. כמעט ואין סופ"ש שאין בו לפחות ריצה חברתית אחת באחד המקומות בארץ. יחד עם כל הכיף, על מנת להצטרף לריצות שטח חברתיות, גם הקצרות שביניהן, צריך להיות ברמה מינימלית של כושר לשטח. את הכושר הזה, יחד עם הניסיון בריצות שטח, לא מקבלים באירועים החברתיים, אלא באימונים באמצע השבוע. גם בשביל זה צריכים מסגרת אימונית.
הקטגוריה האחרונה של חורשי שטח היא קטגוריית ההולכים. היא לא בדיוק שייכת לריצה מצד אחד, אבל מצד שני מדובר בהליכה מהירה – power hiking שלפרקים יכולה להפוך אפילו לריצה איטית. אלה האנשים שלוקחים את השטח ברגוע ואין להם סכין בין השיניים כשהם מטפסים על הר כרמילה.
יש מקום לכולם
בחזרה לבוקר הפתיחה של WeTrail ולקבוצת ההולכים שעזבנו לפני כמה פסקאות. Fast Trekking – זהו שם הסגנון בו יצאה הקבוצה הלא ממהרת הזו לסיבוב של 8 ק"מ ביער הקדושים ונחל כסלון. עוד 3 קבוצות יצאו גם הן, כל אחת עם המאמן שלה, למסלולים של 11.5, 15 ו- 18 ק"מ. ומה איתי? קניתי את ההבטחה של אילן שהריצות הן לא קשות ולא נרוץ עם הסכין בין השיניים. הצטרפתי לקבוצה "הארוכה" של ה 18 ק"מ. התבדיתי לגבי המסלול "הלא קשה". הסוסים הדוהרים שהיו בקבוצה אילצו אותי לרוץ עם הסכין בין השיניים על מנת להספיק לעמוד בקצב. 700 מ' טיפוס מצטבר על 18 ק"מ מאוד יפים ומאתגרים לפרקים עברו תחת רגליי באותו בוקר שהתחיל ליד יקב פלאם. חשוב להגיד שהתכנון של כל האירוע היה כזה שכל הקבוצות מסיימות את הריצה / הליכה מהירה פחות או יותר באותו הזמן ובסוף נפגשות לפריסה. נחמד.
האם אנחנו חווים מגמה?
משיחות שלי עם עוד אנשים, לא הגעתי למסקנה חד משמעית האם אנחנו בעיצומה של מגמת פתיחה של מועדוני ריצות שטח, או מדובר בסתם צירוף מקרים מעניין. כך או כך, רצי שטח יכולים כבר היום לקבל הרבה יותר מגוון במסגרות בהן הם יכולים להתאמן וישנה תחרות בריאה בתחום וגם היא לגמרי לטובתנו הרצים. בינתיים WeTrail כבר העלה לאתר שלו את לוח האימונים לתקופה הקרובה וכל מה שנותר לנו הרצים זה להתלבש ולצאת החוצה להתאמן.
מאת: ודים לינצקי
צילום: ודים לינצקי, אילן פריש, אורנה אלטמן
⬇️⬇️⬇️ אגב, שמת לב למלבנים האלה לשיתוף כתבות? אם אהבתם את התוכן שלנו, שתפו אותו מפה:
