העלייה בסינגל ריש לקיש מתישה, נופי מאגר נטופה ופסגת הר עצמון מהווים בקושי פיצוי חלקי. אני חושב לעצמי: יום קיץ ישראלי, ריצת שטח טכנית. מושגים שלא ממש חיים בהרמוניה… או, שפשוט תקום שעה לפני מה שתכננת מראש.
ריצות קיץ
יש יתרונות מסוימים בריצות של קיץ: לא תבוסס בשלוליות ובוץ, לא תתלבט לגבי הלבוש המתאים ואם יקרה בדרכך מעיין לא תהסס לטבול בו שמא הוא קר מידי. מאידך, החום והשמש הקופחת במקטעים נטולי צל עלולים להיות אתגר גופני משמעותי, אולי אפילו משמעותי מאוד. כללי האצבע לרץ שאין לו סבלנות לחכות לסתיו הם פשוטים: תתחיל בזריחה, סיים מוקדם לפני הצהריים, הצטייד במספיק מים, משקה איזוטוני וכדורי מלח והגן על גופך מקרינת שמש ישירה. במהלך הריצה, עקוב אחרי הדופק והמהירות (בשעוני ספורט משוכללים קיימים גם מדדים מורכבים יותר) והקשב לגוף. שתה הרבה בתדירות קבועה ולא רק לפי תחושת צימאון ובריצות של מעל 10 קילומטר השלם קלוריות על ידי ג’לים.
הצטרפו לקבוצה השקטה של בייקפאנל בווטסאפ:
מידע טכני
- אורך: 27 ק״מ
- גובה מצטבר: 560 מטר
- סוג: ריצת שטח, מעגלי
- עונה מומלצת: כל השנה, אבל להתחיל בזריחה בעונות החמות
- נקודת התחלה: ווייז
- קובץ ניווט
- מפה:
סינגל הושעיה
סינגל הושעיה הוא עוד סינגל ברשת הסינגלים הענפה שנפרשה על ידי קק”ל בסיוע קהילת מתיישבי הסביבה (תיאור מסלול הרכיבה בסינגלים אלה כאן). הפעם אני מלווה את קבוצת הרכיבה שלנו בריצה, נהנה מתמיכה מורלית ומתחושת ביטחון. ריצה קצרה על הכביש המוביל מהבסיס הצבאי לידו חנינו ומיד אני מוצא עצמי בסינגל. השעה מוקדמת, הסינגל מוצל ומתפתל בין עצי החורש. הפריחה האופיינית של יערות ציפורי באביב, מתחלפת בדרדרים סגולים ובשדות קצורים. הסינגל עובר צמוד לגת ישנה המצביעה על התרבות החקלאית הענפה שהתקיימה בעבר ואילו היום הוקם לידה שולחן פיקניק של קק”ל לרווחת המטיילים. ממשיכים לעקוף את הושעיה מצפון וממערב ואחרי כשלושה קילומטר ומקטע המכונה שביל הזעתר, הסינגל נפגש עם שביל ישראל ועם סינגל ריש לקיש “אחיו הגדול”.
סינגל הושעיה – מקטע שביל הזעתר
סינגל ריש לקיש
המסלול עוזב את סינגל הושעיה וממשיך בסינגל ריש לקיש, עוד שני קילומטרים של ריצה בעליה מתונה הסינגל פוגש שוב את שביל ישראל, קרוב מאד לקבר רבי יהודה הנשיא. העניין הוא שרבי יהודה הנשיא הידוע גם כמסדר המשנה, קבור בבית שערים, הפרשנים מיישבים הסתירה בטענה שבציפורי קבור רבי יהודה נשיאה שהוא נכדו של רבי יהודה הנשיא. בלי קשר למי שקבור שם, המקום קדוש, מלוכלך אך יש בו גם נקודת מים וכמעט תמיד תפגוש שם רוכבי אופניים.
קבר רבי יהודה הנשיא – ברקע זוגות ורוכבים הכמהים לפרנסה ובריאות
עינות ציפורי
ממשיכים לרוץ במגמת עלייה עד לפינת הקפה לזכרו של גיורא גרבר… ספסל אחד הרבה נוף. זוהי הנקודה הגבוהה ביותר במסלול ובהחלט מצדיקה מנוחה קצרה. משם המסלול עוזב את הסינגל ויורד בדרך עפר נוחה הנכנסת למושב ציפורי המנומנם למדי בשבת בבוקר. אני רץ על הכביש הראשי היוצא מהמושב ומדמיין את הפסקת ההתרעננות הרטובה המתקרבת בקצב של 6.5 דקות לקילומטר.
12 קילומטר מתחילת המסלול מגיעים לעינות ציפורי. מספר נביעות צלולות מאד המזינות את נחל ציפורי. המעיין נובע לתוך בריכה רדודה מלאה בסלעים וחלוקי נחל ותחומה בחלקה בקיר אבן, שריד ארכיאולוגי מהתקופה הרומית. אני ממהר להחליף חום עם המים הקרירים, צובר כמה דקות התאוששות לקראת המשך הריצה.
עינות ציפורי – כמעט חצי הדרך
“ההרים גבוהים יותר, בדרך חזרה”
הצצה בשעון וחשבון פשוט של זמן ומרחק. נשארו עוד כ 15 קילומטר לנקודת ההתחלה. השיר של אהוד מנור המהדהד בראשי לא משרה אופטימיות אך הריצה נמשכת. המסלול חוזר לסינגל ריש לקיש, עליות, ירידות, עליות וחוזר חלילה. רוב המסלול ביער מוצל אך לא חסרים קטעים חשופים, שדות קצורים, נוף למאגר נטופה והר עצמון. ג’ל, מים, כדור מלח, מים, מים… אני מתאמץ לאכול ולשתות בלי קשר לתחושת הצמא שלי. כמי שמכיר כל עיקול בסינגל זה, אני מרשה לעצמי לקצר כמה פיתולים החוצים את דרך העפר הרחבה, “מרוויח” כמה עשרות מטרים במרחק אך “מפסיד” אותם בגלל תלילות השיפוע. הרכבים כבר נראים באופק, מאמץ אחרון של ריצה / הליכה ואני עוצר את השעון… מחכה בשקיקה לסתיו.
סינגל ריש לקיש – מבט צפונה לכפר מנדא והר עצמון
סיכום
27 קילומטרים ומעל 500 מטר של גובה מצטבר אינם דבר של מה בכך בריצת קיץ. תחושת הסיפוק, הנופים והמעיינות הקרירים מפצים על המאמץ, אך כמובן שיש לפעול באחריות ובזהירות… אנחנו הרי רוצים להמשיך לרוץ.
