מהו ה Veridis Desert Challenge? תלוי את מי שואלים…
מאת: יואב גריבי וגיא חלמיש
צילום: יואב לביא, אילן שחם, יואב גריבי, גיאחה
הסרט שלנו מהאירוע יכול לשפוך אור על השאלה:
עבור הילדים שמגיעים עם המשפחות שלהם זו אטרקציה בלתי נגמרת. אור ענר מרודי פרוג’קט סיפר לי שהילדים פשוט עפו מחווית הקראוון- עלו וירדו על סולמות מיטת הקומותיים כאילו נחתו בג’ימבורי השווה בישראל.
עבור חמשת מתחרי ה Ultimate הארוך שמבלים שם בין 8 ל 13 שעות מאמץ ברכיבה ריצה ורכיבה (70 ק”מ אופניים, 35 ק”מ ריצה, 48 ק”מ אופניים) בהפרשים של כמה שעות זה מזה, מדובר בתחרות הארד קור קשה, המחייבת תכנון קצבים והתאוששות קפדנית. לרצים האחרים זה היה פשוט כיף מדברי!
יש גם מרחקים נוספים ל Ultimate, קצרים יותר. מה שקובע שם את המרחק שתעשו הוא כנראה כמה אתם רצים: 10 ק”מ או חצי מרתון שטח היו אופציות נוספות במקצים המשולבים ולצדם מרחקים תואמים באופניים.
עבורי (גיאחה) לצד כל אלה שלקחו את מקצה ה Ultimate הקצר (36 ק”מ אופניים, 10 ק”מ ריצה, ו-24 ק”מ אופניים) זו היתה קריעה קצרה וכייפית דחיקת היכולת בסף האנאירובי ולפרקים מעליו. הזדמנות לתת בראש קצר, מגוון וכואב.
מזג האוויר היה ממש מושלם – לא יכולנו לבקש טוב יותר לאירוע כזה!
איתרנו שיטות שונות ומגוונות להיכנס למוד תחרותי על קו הזינוק. הרומנטיקה- מתכון בדוק להנאה במדבר, והיא גם לא הזיקה לליאן ויתקין שלקחה מקום שלישי מהישראליות באליפות ישראל ברכיבת מרתון אופני הרים XCM (והיא בכלל טריאתלטית).
היו ארבעה מקצי ריצה עיקריים: למרחק של 5 ק”מ, 10 ק”מ, 21 ק”מ ו 35 ק”מ.
חוויה של ריצה מדברית לילית, עם סימון בסטיקלייטים וחיצים על המסלול היפה והקלאסי של נחל סדום.
הזדמנות לברוח קצת מהגשם והבוץ שהיו במרכז, אל רכיבה יבשה, במזג אוויר מושלם שיש כמעט כל החורף באזור ים המלח.
עבור אנשי ההפקה זה שבוע של עבודה קשה בשטח, ונסיון לשמור על מיתרי הקול בתפקוד גם אחרי שעות ארוכות של תדריכי בטיחות, טקסי פודיומים, טיפול בפניות הלקוחות ושמירת הקהל בעניינים.
ההזנקות יצאו בהתאם ללוח הזמנים, עם הפרשים גדולים יחסית בין אחת לשניה וזה אפשר מיקוד בכל מקצה ללא בלבולים והפרעות.
והיה גם את ההוא, שלצערנו לא תפסנו, שניסה לכייס מהאוהלים מזומן. לאחר שזה קרה הושאר נציג ליד האוהל ליתר בטחון.
באופניים היתה תגלית מגניבה בלופ הקצר שהתרומם מהעמק השנה- נוף מדברי מקסים ב”נחל פרצים עליון” ועליה קטנה או שתיים שמפרידות בין אלה שרוכבים אותה לאלה שהולכים. ריצת היום הארוכה היתה מתוכננת לעבור פה.
הדרך הנכונה לחוות את הדזרט צ’אלנג’ ללא ספק היא הקמפינג, בגרסה המשפחתית עם הילדים או בגרסת חבורת הרוכבים/רצים, שחייב להיות בה זה שאחראי על הקפה, זה שאחראי על האש, וזה שאחראי על המנגל והבשר!
וגם הקהל והצופים נהנו, כך נראה:
תמיד מהנה פה, עם הסלאלום והברמים הכייפיים של נחלי סדום ופרצים! מסלול יפהפה לריצה.
רוני ענר ורודי פרוג’קט לא רק תומכים בענף ובהמון ספורטאים שנים ארוכות, וגם בבייקפאנל- אלא גם באירועים וכמו שאמר נימי- אם הדזרט צ’אלנג’ קיים כבר יותר מ-20 שנה, רוני כבר חלק ממנו לפחות 30! (בתמונה עם הצלם אילן שחם)
החוויה התחרותית, היא של ריצת שטח אולם במסלול שטוח ולא טכני- דרכי עפר רחבות ונוחות.
ב-10 ק”מ ההלוך היה במגמת ירידה מאוד מתונה והחזור בירידה מתונה, עם עליונת פצפונת בסוף.
עבורי (גיאחה) זה היה גילוי מחדש של האירוע הוותיק, אחרי היעדרות של כמה שנים. הבנתי, שלהגיע לפה רק בשביל לרכוב זה פספוס של החוויה: יש הרבה מסביב שכדאי לחוות, בעיקר בקמפינג ובריצה. רכבתי באיזי כדי לצלם את הסרטים והתמונות שאתם רואים פה בהקפה הראשונה, עליתי ברגל את העליות, ורק אחרי המקטע הראשון גיליתי שאני שני עם 4 דקות מהמקום הראשון באולטימייט הקצר… אז לריצת ה10 ק”מ והרכיבה השנייה כבר יצאתי בראש תחרותי יותר בנסיון לסגור את הפער. כמעט הצלחתי: נותרו 15 שניות בלבד… 🙂 רווח נקי של אימון סף אנארובי מעולה!
מהדורת 2018 היתה מהדורה מוצלחת מאוד!
הדברים העיקריים שקרו בה הם תוספת אליפות ישראל במרתון אופני הרים ליום שישי, ניסיון ראוי שאני מקווה שיצליח בשנה הבאה להכניס ריצות יום (בוטלו עקב אילוצי הפקה), הצטמצמות מצטערת בכמות המציגים באקספו מהענף, לצד שיפור משמעותי בחווית המשתמש הכוללת.
האירוע היה בממדים מדויקים מבחינת כמות המשתתפים גם בקמפינג וגם על המסלולים, השילוטים והשירות מצוינים. הפקה מתוקתקת ומקצוענית שיודעת לתת חוויה נפלאה למשפחות, לילדים, ולספורטאים. והמסלולים- קלאסיקה ישראלית.
שמחנו לתת לקוראים שלנו קוד הנחה לאירוע הזה, ויש כבר הנחות לשני אירועים נוספים בפברואר בלוח התחריות של ראנפאנל– כנסו!
אל תפסידו כתבות מעולות!
הנה שתי דרכים לשמור על קשר- ניוזלטר שלא מציק וערוץ הטלגרם שלנו:
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
