שנה נוספת שמרתון תל אביב מתקיים ברחובות העיר ללא הפסקה, וטוען לכתר אירוע הספורט הבינלאומי הגדול בישראל. חן סנטר השתתפה ומביאה את הרשמים שלה מהחוויה.

מאת: חן סנטר
צילום: Sportphotography

חן סנטר – כותבת הכתבה לאחר שסיימה את המרתון

הבטיחו פינוק וקיימו

המרתון השנה מציע חמישה מסלולי ריצה בדרגות קושי שונות: מסלול אופני יד, מקצה 5 ק"מ, 10 ק"מ, חצי מרתון ומרתון מלא. מקדים לו גם מקצה ילדים, המכונה "מיני מרתון" למרחק 500 מטר ו- 1 ק"מ. נתחיל קצת לפני. הבטיחו וקיימו: השנה פינקו את רצי המקצה המלא בחולצות שונות מיתר המקצים. רצי המרתון המלא נהנו מחולצות דרייפיט שחורות עם כיתוב בגוון אפרסק עדין והתוספת: 42.2. שווה? שווה מאוד.

הנציג של ראנפאנל בפודיומים- מימין גדעון תמר (2:33:55 שעות – 3 מהישראלים!)

הפרט השני שהיה שונה משנים קודמות הוא מיקום איסוף הערכות: כל נרשם יכול היה לבחור מקום מועדף ממנו הוא רוצה לבוא לאסוף את הערכה. טוב או רע? כמובן כמו לכל דבר יש יתרונות וחסרונות. אם מכניסים גמישות ונסיון התאמה לנוחות האישית של כל רץ כמובן שיש בזה יתרון.

מה שכן קצת גרע מחווית האיסוף הוא הרעיון שיש לבדוק את תכולת הערכה, האם קיבלת את כל המרכיבים… ואם לא שמת לב יכולת בקלות רבה לפספס את מדבקת הפינישר (שהרי בשבילה רובנו רצים) או את החטיף או גם וגם. ערנות, אמרנו? אז קצת חבל אבל (ואבל גדול) הערכה מפנקת כמו שהובטח. לפחות עבור המקצה המלא, הערכה כללה את המספר חזה, צ'יפ שבא בנפרד, טונה בשקית ואקום, חטיף, חולצה, וחוברת מפורטת על תוואי המירוץ, המסלול, תחנות רענון, ג'לים ואיזוטוני עליהם אפרט בהמשך.

כמה משתתפים היו? סה"כ כ 25,000 רשומים:

  • את המרתון סיימו 2,316 משתתפים (לעומת 2,168 בשנה שעברה).
  • את חצי המרתון סיימו 8,895 רצים (לעומת 8,769 מסיימים ב 2018)
  • בסה"כ רשומים בתוצאות האירוע כ 25,000 משתתפים.
  • גם השנה השירות של האירוע אינו מציג את רצי ה-5,000 שאינם מופיעים במדידת הזמנים הגלויה בבסיסי הנתונים ובמבט למרוץ ולכן לא ניתן להתייחס לכמות הרצים והתוצאות במקצה הזה. 

גדעון תמר מנתח את המסלול:

גדעון תמר הגיע במקום שלישי כללי בין הישראלים וניצח את קטגוריית 45, עם תוצאה של 2:33:56 – "מסלול מרתון תל אביב אינו נחשב למהיר במיוחד. סך הגובה המצטבר עומד על כ-155-160 מטר (לעומת כ- 30-50 מטר בלבד במסלול כמו ברלין, פרנקפורט או מעט יותר מזה בלונדון או בטבריה). את קצב הריצה חשוב מאד להתאים לאופי המסלול, ובמקרה זה להיערך לחצי שני מורכב יותר. חצי המרחק הראשון מאופיין בריצה שטוחה יחסית והגורם המשפיע ביותר הוא דווקא כיוון ועוצמת הרוח, שהפעם שיחקה לטובת הרצים.
החצי השני מאופיין במסלול גבעי – עליות וירידות לא חדות מדי אך גם לא קצרות. דווקא ריבוי תוואי משתנה בתוך מספר קילומטרים מצומצם (בין ה- 26 ל- 34) יכול להשפיע באופן מהותי על כל המרתון. מדובר בקילומטרים קריטיים, שהתנהלות לא נכונה בהם "מזמינה" את משבר הקיר המפורסם, דווקא בקילומטרים ה- 35-36, הנוחים יותר לכאורה (הירידה ברחוב דיזינגוף בואכה כיכר רבין). התנהלות לא נכונה בהם תביא לתנודות דופק גבוהות מדי ולקשיי נשימה. מיותר לציין כי הצטברות חומצת הלקטאט במצב כזה גוברת ומקשה על חזרה לשגרת הקצב הרגילה.

אני בחרתי לתכנן, לפיכך, חצי ראשון מהיר יותר בכדקה (1:16:30 לעומת 1:17:30), ובפועל הדבר בא לידי דיוק של 99%: 1:16:23 לעומת 1:17:33 בחצי השני. את החלק הקשה רצתי בכ- 7-10 שניות לאט יותר מהממוצע הכללי ואת 4-5 הקילומטרים האחרונים סיימתי בקצב המתוכנן. התוצאה מהווה עמידה בקריטריון מקסימלי של 4000 נקודות לקראת אליפות העולם לרצי מאסטרס בקטגוריות גיל, אשר תתקיים במסגרת מרתון לונדון 2020".

נקודת הכינוס

המרתון התל אביבי המסורתי מוזנק מנקודת הכינוס מול גני התערוכה מרכז הירידים, שדרות רוקח. הקדמתי קום, יצאתי מוקדם כדי שיהיה מקום חניה נוח ומספיק זמן בכדי להתארגן לזינוק. זה המרתון הראשון שלי בתל אביב, ואני סקרנית איך תהייה החוויה.

נקודת הכינוס ערוכה ומאורגנת בדיוק כפי שהובטח ונאמר: הספונסרים מקבלים חשיפה, קבוצות ריצה אשר משתתפות במרוץ מקימות כל אחת גזיבו משלה, עם כיבוד קל לרצים. ההתרגשות בשיאה. הארגון דומה לשנים קודמות. כרוז ברקע שמודיע עבור כל מקצה מתי זמנו להתכונן ולהגיע לשרוול ההזנקה. בסביבות השעה 06:40 , לאחר ההזנקה של שני מקצי חצאי המרתון, מודיע הכרוז על כניסת המרתוניסטים לשרוול.

"תל אביב יא חביבי תל אביב"

פרפרים בבטן, זה סך הכל המרתון השני שלי שההחלטה לצאת אליו התקבלה בספונטניות, מינגלינג עם פרצופים מוכרים, קצת סלפי עם חברים ואנחנו מתגלגלים בשרוול לשער הזינוק.

הצטרפו חינם לשירות

הצטרפו חינם ותהנו מהתכנים האיכותיים שלנו ישירות לתיבת המייל שלכם.



מאשר משלוח פרסום, דיוורים ועידכונים

"תל אביב יא חביבי תל אביב" ברקע, והופ אנחנו מוזנקים יצאנו לדרך. יש לנו ים של קילומטרים בתל אביב היפה, קילומטרים של מחשבה, של כיף, של כאב, כל אחד בדרך שלו. עם עצמו או עם חברים. הכיף מורגש. חמשת הק"מ הראשונים לוקחים אותנו רצי המרתון אל הרחובות שי עגנון ולוי אשכול של רמת אביב ג', משם מתגלגלים לחוף מנדרין. בערך כל 2 ק"מ ישנה עמדה בה מים מחולקים לרצים בבקבוקי מים, בשפע ללא מחסור. מחוף תל ברוך ממשיכים על הטיילת חזרה לכיוון רידינג ומשם נמל תל אביב לרחוב הירקון. נוכחות המעודדים לאורך המסלול מורגשת ומייחדת את המרתון הזה, להבדיל למשל ממרתון טבריה. הרוח התוססת של העיר היפה מתחילה להיות יותר ויותר מורגשת ככל שאנחנו מתקדמים עם המסלול לכיוון רחוב הירקון דרומה ליפו. המסלול מרהיב ביופיו ומציע לרצים את שלל גווניה של העיר.

עומס סיבובי

תחנות המשקה האיזוטוני מתוקתקות להפליא, אין מחסור, גם הג'לים מצויים בשפע, במגוון טעמים. למעשה, 21 הק"מ הראשונים של המסלול הם ריצה במקביל לקו הים, עד לפארק מדרון יפו, שם מסתובבים ומתחילים בחזרה דרך כיכר השעון חזרה לרחוב הירקון משם לאלנבי, שדרות רוטשילד עם מעבר דרך שדרות קפלן (הקריה), סיבוב בשרונה מרקט, חזרה דרך הבימה לאלנבי.

מצאתי את עצמי מסתובבת תרתי משמע ברחובות תל אביב. מצד אחד, המסלול יפהפה, נותן לרצים שביננו, במיוחד ה"לא תל-אביבים" ובמיוחד רצים אורחים ממדינות אחרות, טעימה מייצגת ויפה. אך מצד שני, קצת מרגיש יותר מידיי, אולי עומס סיבובי אפשר לקרוא לזה 🙂

חוזרים אל הירקון, משם פונים לרחוב דיזינגוף להשלים כמה ק"מ בסביבות הק"מ ה 35, בנקודה הזו רוב הרצים פוגשים את הקושי, אבל העידוד והחיות התל-אביבית ברחובות, הכל ממקסם את החוויה.

קו הסיום

הצלמים פרוסים בשפע, עושה רושם שלא חסר. ברחוב אבן גבירול למעשה הגענו לישורת האחרונה, הק"מ ה 38… פה אני מרגישה שהסוף אמנם קרוב אבל עוד רחוק. הרחובות עמוסים מפה לפה, אני מביטה בשעון, עוד ג'ל, ג'ל אחרון ופוש נוסף. המייחד את מסלול המרתון המלא הוא שבסביבות הק"מ ה 39 מופנים הרצים לק"מ וחצי בתוך פארק הירקון עצמו ומשם אנחנו יוצאים למעשה ל"מרבד" הסיום ונשפכים אל קו הסיום המופרד שלנו, לא לפני שעוברים דרך טריבונת מעודדים.

חוויה. סיימתי, עשיתי את זה. עונדים לי את מדליית המרתון על הצוואר. כבר שכחתי (נו טוב.. כמעט שכחתי) שהיה קשה, שפה ושם שאלתי את עצמי למה אני צריכה את זה.

התמונה שבחר צלם המרוץ: רונן טופלברג מ Sportphotography- זוג רואה ועיוור לקראת קו הסיום

מתחם המרתוניסטים

המתחם מורכב מאוהל רחב יריעה, שהיו בו עמדות ישיבה בשפע, לצד עמדות יוגורטים, עמדת קפה ועמדה למשקה איזוטוני טעים. כל מסיים במקצה המלא מקבל שקית שבה ישנו חטיף חלבון, בננה ותפוח וכן מדבקת סיום 42.2 ועטיפת ניילון מוכספת שמצאתי בה שימוש רב אחרי המרוץ כיוון שהיה לי קר.

אלמלא היו המארגנים ממהרים לפרק את המתחם, טרם הסתיים זמן הקאט אופ וסיום הרצים האחרונים את המקצה, אפשר היה לומר "מושלם". רוצים גם? בשנה הבאה זה יקרה שוב ב-28 בפברואר. תרשמו שלא תפספסו…

תוצאות מאתר "מבט למרוץ"

מרתון:

חצי מרתון

10 ק"מ