יש תעודה! כתבה על קורס מאמני ריצה של שיאים

קורס מאמני ריצה- על מה מדובר?

אין לי נתונים וודאיים אולם מדובר באחד מהקורסים שהכשירו הכי הרבה מאמני ריצה בישראל (מהקורסים שמתקיימים כהכשרות ערב \ חד או דו שבועיות – לצד ווינגייט ובית הספר למקצועות הספורט). יצאו מפה מאות רצים עם רמה נוספת של ידע, חלקם גם השתלבו כמאמנים ומדריכים לרצים ועובדים בענף.

היקף הקורס הוא של כ 72 שעות אקדמאיות, הוא כולל 18 מפגשים – כלומר כארבעה חודשי לימוד, אחת לשבוע בין 17:00-20:00.  ברוב המפגשים יש שעתיים עיוניות וכשעה מעשית. מחירו 3,290 ש”ח כולל דמי הרישום.

התכולה של הקורס כוללת רשימה ארוכה של נושאים שאבי וחוה ערכו מתוך שאיפה לכסות את כל מה שדרוש כדי להכשיר מאמן בעל ידע מספק ליצירת תכניות אימונים: נושאים כגון תורת האימון, פיזיולוגיה של המאמץ במיקוד על ריצה, בניית תכניות אימונים לרצים, הכנה למרתון, שיטות אימון, אימוני כוח לרצים ועוד ועוד – הרשימה ארוכה.

חוה גרו מדגימה

התרגולים המעשיים מתבצעים במתקנים של מרכז הספורט ומחוץ לו: התנסות במגוון אימוני ריצה – טכניקה, פארטלק, עליות, אינטרוולים, חזרות, שטח משתנה, טמפו, מדרגות, מבחן שדה להערכת סף חומצת חלב, אימוני דיונות חול ועוד.

המשתתפים מקבלים את כל ההרצאות והחומר דרך אתר הלימוד של מרכז שיאים לספורט (אבל אני גיליתי שאני מעדיף לכתוב בכל זאת במחברת – אני זוכר ככה את החומר הרבה יותר טוב).

בסופו של הקורס מגישים בעבודה קבוצתית תכנית אימון למתאמן שכל קבוצה מקבלת  את הפרופיל והמטרות שלו.

חזרה לחדוות הלימוד

Back to school – זו חוויה. עוד לפני הקורס אחזה בי התרגשות ושמחה גדולה לקראתו. כל העניין הזה של החזרה לריצה מרגש אותי. בעוד שבאופניים אין לי שום משיכה לקורס מאמנים (או לאימון) כיוון שאחרי כ 20 שנות רכיבה רצינית למדי, קריאה, וכתיבת אינספור כתבות בנושא, הידע שלי כבר מבוסס למדי, הרי שבריצה אני הרבה יותר נקי ממטענים. זה אחד ההיבטים הכי מהנים שיש בעיסוק בספורט בעיני, והכיף הזה של התמקדות בריצה אחת לשבוע הפך לחלק מהחיים שלי ושל משתתפי הקורס.

ההנאה בקורס הזה נופלת אצלי גם על נוסטלגיה: כל כך אהבתי את מרכז הספורט הזה כסטודנט באונ’ ת”א שנים ארוכות. הקורס הזה החזיר אותי לימים טובים בהם ביליתי שעות בבריכה ובאצטדיון האלה. המקום כמעט ולא השתנה ב 20 השנים שעברו מאז, ואפילו דמויות מוכרות מאז עדיין מאכלסות אותו – מתאמנים קבועים שלא ראיתי שני עשורים, והם עוד פה.

כעת, לאחר שסיימתי אותו, אני חושב שעליתי פה על משהו – חזרה לי חדוות הלימודים, ואני שוקל ברצינות להמשיך עם הקורסים האלה. כנראה שאהיה חייב להקים עוד כמה פאנלים, ולהיכנס לעוד כמה תחומי ספורט… הנאה גדולה!

הדיון הלוהט – איך צריך להיראות קורס מאמני ריצה?

יש שאלה גדולה מה נדרש בעצם ממאמן ריצות ארוכות? האם בוגר ווינגייט שכיסה שטחים רבים בספורט (אבל לאו דווקא הגיע לשם מעולם הריצה) יידע בהכרח לייצר תכנית אימון נכונה יותר ממי שגדל בתחומי הסבולת והמרחקים הארוכים, למד ברצינות רק אימון ריצות ארוכות, התמקד בעניין, חפר בנושא, והעמיק בו?

האם קורס של שנה שיהיו בו המון שעות פיזיולוגיה ותאוריה, ייצר מאמנים טובים יותר מאשר קורס קצר יותר שכולו יישומי, מעשי ועוסק בעיקר בתורת האימון, שיטות אימון ותכניות? זאת ועוד- האם ידע תאורטי הוא מה שצריך או שעדיף ללמוד בשיטת ה Case Studies? ואולי בכלל אלה תנאי הסף והאיכות האנושית של החבר’ה שנרשמים  לקורסים האלה ולסיים אותם זה המשתנה שיקבע מה איכות המאמנים שיצאו מהם?

סילבוס הקורס

יש בעולם הריצה ביקורת על ריבוי המאמנים, על איכות הקורסים, ועל הקלות שבה אפשר לקבל תעודת מאמן בימים אלה. האמת, די בצדק: אין תנאי כניסה לקורס ומאוד קשה לא להצליח לקבל את התעודה הזו. למעשה – כמעט כל אחד יכול, שכן אין מבחנים או ציונים ודרישת הסף לקבלת תעודה היא להגיע למינימום של 80% מהשיעורים ולהגיש עבודת סיום קבוצתית. מצד שני סיפר לי מאמן וותיק, שראה לא מעט תכניות אימון של מאמנים מוכרים בעולם הריצה הישראלי, שלפעמים, הקשר בינן לבין תורת האימון רופף למדי…

להבנתי – מי שלמד כמו שצריך, והבין את החומר, יצא מהקורס הזה עם יכולת לייצר תכנית אימונים. הוא לא יצא מאמן מנוסה, אבל תהייה לו תשתית טובה, והוא יוכל לאמן בהתאם לתורת האימון. הוא ידע להתאים תכניות אימון למתאמנים  שונים זה מזה, למרחקי מטרה שונים. הוא יוכל להמשיך ולהעמיק בתחום, להמשיך ולהשתלם, להיחשף לתכניות וגישות אימון שונות על בסיס הידע שצבר. הדגש פה הוא על “מי שלמד כמו שצריך והבין את החומר”… התשתית הטובה נמצאת שם, אבל האם כולם מטמיעים אותה בצורה שווה? ברור שלא. מי שיעמיד פני עציץ בתוך מחבוא הקבוצה בהגשת עבודת הסיום יוכל לסיים בלי להתמודד באמת עם הדרישות, ובד”כ לא יתעמתו איתו בקבוצה. בקבוצה שלי הכנו את עבודת הסיום שני שקדנים: אני ועוד תלמידה (מתוך 5).
אולי בהמשך אוכל להמשיך ולסקור קורסי מאמנים נוספים ואייצר בסיס השוואתי יותר לקורסים האלה כדי לדווח לכם על בסיס התנסות אישית.

כדי לשמוע פרספקטיבה נוספת דיברתי עם חיים

חיים אליה, בן 54, מכפר יונה, הוא עצמאי ובעל חברה, היה כדורגלן כנער אבל לא עסק בספורט מהצבא ועד ללפני 3 שנים. “באתי לקורס כי אני אוהב לרוץ. אני רץ עם קבוצה מאוד גדולה של אנשים שרובם רצים חדשים. לא שאני לא רץ חדש – אני רץ בסה”כ 3 שנים, אבל זה חדר לחיים שלי חזק ורציני. אני רץ באופן אינטנסיבי, רציני, קבוע, ובאהבה, יצא שהפכתי למעשה לחלק מהצוות של הקבוצה: B-Gym כפר יונה”.

ובאמת כשפוגשים אותו קשה להאמין שחיים רץ רק 3 שנים: מאז שהחל לרוץ הספיק לעשות 3 מרתונים בחו”ל, סובב עמק למרחקים של 61 ק”מ, 33 ק”מ, תנ”ך תש”ח, Challenge24 פעמיים, כמעט כל מירוץ חצי מרתון שהיה בשנתיים האחרונות בארץ (כגון מעניינות, ת”א, עגור, וגם מירוץ אייל, רמה”ש) ועוד. ניכר שהריצה הפכה חלק מהותי מאוד בחייו.

“שרון מנהל הקבוצה רצה שאצא לקורס כדי שאהיה בצוות באופן פורמלי. אני גם ממשיך לקורס עזרה ראשונה לשם כך. אבל זה לא אומר שאני הולך להיות מדריך מהמניין – זו לא היתה התכנית שלי, אבל יתכן שזה יקרה. עשיתי את הקורס יותר בשביל עצמי”. חיים מספר שהקורס שינה לגמרי את האופן שבו הוא חווה את הריצה: “היום כל אימון, אני משחזר את השיעור: מה למדתי? איפה זה מועיל? איפה אני עושה טעויות? זה עוזר לי המון.”

חיים אליה: נכנס לריצה עמוק וחזק.

מה טוב בקורס לדעתך?

חיים: “מה שטוב בו לטעמי הוא ש”לא מזיינים את המוח” – מדברים פרקטית: מה צריך מאמן? יש קורסים אחרים שעושים חברים שלנו מהקבוצה, שממלאים להם את המוח באנטומיה ובפיזיולוגיה… אני לא אומר שזה לא חשוב אבל צריכה להיות מידה: אנחנו הולכים להיות מאמנים – לא מנתחים כירוגיים… תכלס בעזרת הכלים שנתנו לי היום בשיאים, אני חושב שאוכל בצורה אמיתית, להיות מסוגל לקחת קבוצה ולאמן אותה בעיניים עצומות.” (אני יכול לאשר, חיים היה מהתלמידים היותר עירניים בכיתה, וספג כל מילה בצמא ומעורבות גבוהה). 

האם גילית משהו מעניין שלא ידעת?

חיים: “הרבה דברים. לדוגמה: למשל בנושא מתיחות – יש דעות שונות. אצלנו בקבוצה היינו מקפידים מאוד על מתיחות טובות אחרי כל אימון, כולל אימון עצים. היום אנחנו לא עושים את זה – עושים מתיחות קלות בלבד, לאחר שבקורס למדנו שאחרי אימון עצים עדיף לא להגזים עם המתיחות. עוד דבר: החידודים והחשיבות של האימונים בתחום הסח”ח. לפני הקורס היינו רצים המון Garbage miles של ריצות אטיות וארוכות ולא בסף חומצת החלב (סח”ח)… היום אני מבין כמה צריך לגעת באיכות ובסף – ואנו עושים לפחות שני אימוני איכות בשבוע.

מצד שני – אני שומע על אנשים שמגזימים לגמרי באינטרוולים שאינם דרושים, עם הגזמות של מרחקים ועומסים גדולים מדי, שאחריהם צריך התאוששות של שבוע… (מזכיר חבר לקורס שמתאמן אצל מאמן מוכר ששמו יישאר במערכת. ג.ח.), יש לי חבר שהתאמן על תכנית אימונים כזו לא הצליח להשתפר. הוא הגיע גמור פיזית לתחרות”.

חיים מתאושש לאחר שיעור מעשי באימון בדיונות

מה היית רוצה לשפר בקורס?

חיים: “אני בטוח שיש לחוה ואבי עוד הרבה מה להגיד לנו, אבל מה שהייתי רוצה יותר ממנו הוא את הניתוח של תכניות האימונים”. גם חיים וגם אני מסכימים על כך שהחלק של השיחות על העבודות שניתנו לקבוצות – ה Case Studies – היה מעולה, וכדאי לחזק אותו בקורס. יהיה טוב להקצות לזה יותר משני שיעורים, גם אם זה על חשבון התאוריה.
מקרי המבחן האלה כללו הצגה של כל קבוצה את ה”לקוח” שלה, (מקרה אמיתי שאבי וחוה אימנו בעבר), והציגה את ההתלבטויות וההחלטות שקיבלו בבניית תכנית האימונים. השיחה שמתעוררת מדיון במקרי המבחן האלה חשובה יותר מתאוריה של מבנה קרום התא לטעמנו… “היה מאוד מעניין לראות את החשיבה של האחרים בסוף הקורס על התכניות שלהם, ולהתווכח על זה, או להיפתח לגישות אחרות משלך כיצד להגיע לאותה תחרות עם אותו מתאמן”, אומר חיים. לא פחות מעניין היה לשמוע מחוה לאחר מכן את תוצאות הסיפור האמיתי עם המתאמן הזה ומה קרה איתו במציאות ובתחרות המטרה.

ניצן שרז שותפתי (הפעילה) לתרגיל הסיום בוחנת את חולצת סיום הקורס

בנוסף – לטעמנו היה רצוי להעמיק מעט יותר לגבי ההבדלים בין תכניות אימונים למרחקים השונים (5, 10, 21,  מרתון) בתוך תחום הריצות הארוכות, וכן לייחד יחידת לימוד לתכנון מחנות אימונים רב יומיים – חלק חשוב מהחוויה של קבוצות ספורט. עוד בנושא החומר הנלמד, אפשר היה לשפר מעט את החיבור של השיעורים המעשיים לחלק התיאורטי ובניית תכניות האימון – כדי שיטמע יותר טוב איפה ואיך נכנסים האימונים האלה בשלבים השונים של תכניות האימון.

בתחום האמצעים אומר חיים: “לא היה מזיק אם היו קטעי וידאו שמסכמים את מה שהועבר בשיעורים המעשיים. יש גישה לכל המצגות, אבל לא חולקה חוברת מלאה של הקורס “אני לא רוצה בכל פעם להיכנס לאינטרנט להדפיס מצגות. רצוי היה לקבל ספר, ולשבת בקורס עם מרקר ולסמן מה שאתה רוצה שישמש אותך אח”כ לחזור אליו כמאמן” אומר חיים, ומדגיש שהיה מוכן לשלם עוד קצת כסף בעלות הקורס בשביל לקבל את החומר הזה מוגש ומוכן בצורת ספר מסכם ערוך ומודפס טוב יותר מאשר אוסף מצגות.

חיים מבקש להוסיף עוד משהו בנימה אישית “אבי הוא מאמן מאוד מוכר ומוערך בעולם הריצה, אז אני רוצה להדגיש ולהוסיף שאפו גם לחוה: חוה חדה מאוד, מאוד כייפית, קולחת, עניינית. בעלת ידע וניסיון עצומים. אהבתי מאוד את השיעורים והתרגולים איתה!”.

לסיכום – קורס מאמני ריצה של שיאים

קורס מאמני ריצה של אבי דה פילוסוף וחוה גרו, במרכז שיאים לספורט באונ’ ת”א היה אחד הדברים המצוינים ביותר שעשיתי בזמן האחרון. כמעט כל השיעורים, ללא יוצא דופן, היו מעניינים והקורס יצר אצלי צפייה של ממש לימי ראשון בערב. במשך חודשים לא היה אפילו רגע אחד שהרגשתי שזה עול או משימה שאני חייב לסמן עליה V בגלל המחויבות – יצאתי והגעתי בשמחה גדולה לכל המפגשים ונהניתי  מכל רגע. יש בו יחס מצוין בין כיתה לשיעורים מעשיים, מכסים בו את התאוריה הפיזיולוגית ונושאים היקפיים אבל משאירים הרבה מקום לעיסוק מעשי בנושאי הליבה של תורת האימון וכיצד לבנות תכניות אימונים.

הקורס מומלץ לא רק למי שרוצה להיות מאמן – אלא גם לכל מי שפשוט אוהב את הריצה, רוצה להעמיק ולהבין בה יותר. התעודה היא בונוס. הידע שתצברו פה הוא הערך האמיתי שייתן מימד נוסף לריצה שלכם.

מאת: גיא חלמיש

פרקים נוספים בסדרת התוכן “חוזר לרוץ”:

1. חוזר לרוץ (1) – למה הריצה כל כך קשה לי? \ גיא חלמיש
2. חוזר לרוץ (2) – שובר את האולטרה במרחקים רדיקליים \ גיא חלמיש
3. חוזר לרוץ (3): מפגש עם מכרה וותיקה ותחקיר לספרי “נולדנו ליפול”
4. מהו “רץ אמיתי”? שאלות יסוד ב”חוזר לרוץ” (4) \ גיא חלמיש
5. טריאתלון תל אביב- התגלה מאובן טריאתלון שנשמר במלואו! (“חוזר לרוץ 5”) \ גיא חלמיש

> מנוי חינם על RUNPANEL מחכה לכם פה – למידע נוסף