אני לא אוהב ווסטים. איפה שאני יכול אעדיף חגורת ריצה ואת המשקל על המתניים. מזיעים פחות, וחלק הגוף העליון חופשי יותר. אז שמחתי כשצחי מפרוראנר (לכתבה עליה) הציע לי לבחון חגורת ריצה ופלאסקים של SPI Belt. את המוצר הזה אני בוחן עם רפרנס- מבחן קודם של חגורה של נתן ובה בקבוק (“פלאסק”) אחד של כ 532מ”ל. מחירו: 199 ש”ח.
מאת: גיא חלמיש
צילום: גיא חלמיש ויגאל רווה
כמה מים אתם צריכים לאימון?
כשהגעתי לריצה של סאמיט בהרי ירושלים לכתבה על ריצת השטח שלהם עיקמו לי פרצוף. הגעתי עם החגורה של נתן. הריצה תוכננה להמשך שעתיים, והמאמנים עיקמו לי פרצוף: אנחנו מחנכים את כולם להגיע עם ווסטים, ומספיק מים. צודקים. רגע, צודקים?
כל אחד מאבד כמויות שונות של נוזלים בזיעה, ואנשים שונים גם מצליחים לשתות כמויות שונות בדופק גבוה ותוך כדי ריצה. כמה מים לצרוך? כנסו לכתבה! ההמלצות הכלליות הן לצרוך 7 מ״ל (גברים) או 6 מ״ל (נשים) מים לק״ג משקל גוף כל שעה. בטמפרטורות או אחוזי לחות גבוהים, או אצל אלו שקצב ההזעה גבוה אצלם מומלץ להוסיף עוד 100-300 מ״ל מים לשעה לפי הצורך. אז אצלי הכמות היא בערך חצי ליטר לשעה בלי תוספת חום ולחות- שזה בדיוק נפח הבקבוקונים האלה.
הריצה שיצאנו אליה- של שעתיים, כלומר תאורטית צריך ליטר אחד לריצה כזו. רוב החברה סחבו איתם את הליטר הזה בווסטים. אבל אם אני שותה בדרך בנסיעה חצי ליטר, אני מסודר לרוב השעה הראשונה ובשעה השניה מסתדר עם הג’ל הגדול והנוזלי יותר ועם עוד כחצי ליטר, כלומר עד שעתיים אני בהחלט יכול לשרוד עם חגורות. מעל לשעתיים? כנראה שצריך יותר.
חגורת ריצה- SPI Belt עם שני פלאסקים
זו חגורת ריצה מודולרית, שכן יש לה כמה חלקים:
- חגורה מאסיבית בעלת קליק-קלאק לסגירה ובה כיס/פאוצ’ נצמד גמיש לסלולר.
- שתי לולאות לג’לים.
- שני פלאסקים בגודל של 240 מ”ל כל אחד, כלומר 480מ”ל ביחד.
- תוספת חיבור למספרי משתתף בתחרות- נחמד.
כאמור כל זה ב 199 ש”ח, בחנות פרוראנר- גם באינטרנט.
חגורת ריצה – החלק הבסיסי
עוד ביטוי לשונות המשמעותית מגישת המוצר של נתן באה לידי ביטוי בחגורת הבסיס פה. היא הרבה יותר דומה לחגורות המינימליסטיות יותר שנועדו לסלולרי/כסף בלבד. ההבדל העיקרי בה הוא עובי הבד, רוחבו הרחב יותר והמסיביות של אבזמי החיבור וההידוק- מסיביות מבורכת שמרגישה איכותית. הרוחב הזה הוא שמאפשר לעגן את הבקבוקים כמו שצריך, אבל הוא בכלל לא מפריע כשאין בקבוקים. לכן המוצר הזה ורסטילי- הוא יכול לשמש גם לריצה קצרה בלי בקבוקים אלא רק ככלי אחסון לכסף והסלולרי. יתרון המודולריות הזו יכול להתבטא למשל באימונים עם אותה חגורה ופלאסקים, אבל בריצה בתחרות רק עם המספר והסלולרי- ללא הפלאסקים (כי יש תחנות).
עוד יתרון בגישה פה הוא בהידוק- שאחת שהתאמתם למידה שלכם לא תתעסקו איתו יותר, (לעומת הנתן – שבו צריך לפתוח ולהדק לאחר הלבישה כיוון שהוא לולאה סגורה שלובשים כמו מכנסיים מלמטה… אין אבזם).
בצד החסרונות בחלק הזה, אציין שיש פה רק כיס אחד. כל סלולרי יכנס אליו בזכות האלסטיות) אבל הייתי רוצה לראות לפחות עוד כיס אחד עם רוכסן- לכרטיס אשראי/כסף/מפתח.
הפלאסקים
מדובר בשני בקבוקוני פלסטיק (SPI H2O) בנפח 240מ”ל כאמור כל אחד. יש להם פית פטנט שלא צריך לפתוח או לסגור (אם כי כשהבקבוק ממש מלא הרגשתי שהבקבוקים מזכירים לי שהם שם עם טיפות עדינות שדלפו מהם, אבל זה הסתדר לגמרי אחרי שני שלוקים). בין הפקק לבקבוק משחילים את תופסן הפלסטיק לחגורה. הם קשיחים, כלומר מודגמת פה גישה שונה לגמרי מהפלאסק של נתן הגמיש, וכדי לשתות צריך להרימם למעלה.
כשקיבלתי את המוצר אני מודה שלא התלהבתי מהעובדה שהפלאסקים תלויים להם בצד. דמיינתי התנופפות, תנועה, נפילות לא רצוניות לקרקע… כל זה לא קרה בריצה בכלל! הם החזיקו מעולה.
בצד הביקורת: פחות נוח לקחת את זה אל הריצה. כדי שהבקבוקים יחזיקו, צריך מתיחה של הרצועה חזק על הגוף. לפני שלבשתם אותה- בדרך לאוטו, או בהעברה מפה ולשם לא על הגוף, אין לחץ שמחזיק את הבקבוקנים למקום, אז עדיף לשים הכל באיזה תיק או שקית שלא יתפזר.
המיקום הנכון
את הכיס עם הסלולרי שמתי מלפנים. בהתחלה בצילומים רצתי גם עם הבקבוקונים מלפנים- גם כדי שיראו בתמונה וגם כדי לבדוק האם מיקום קדמי שנוח יותר לשלוף אותו, מתאים גם בריצה. הסתבר שלא, כיוון שהרגשתי את הבקבוק בכל פעם שהרמתי רגל. מהר מאוד הם עברו לצד הגוף במגמת אחור, שם התיישבו בנישת צד בחיבור העכוז למותן שכאילו נועדה לכך. בצורה הזו היה נוח מאוד לרוץ איתם, הם לא הורגשו ולא הפריעו בריצה.
שליפה והחזרה
עוד חשש שהתבדה מיד כשהתחלתי לרוץ היה עניין השליפה והשתיה תוך כדי. האמת שאחרי תרגול קצר זה הפך נוח יותר מהשליפה וההחזרה של הפלאסק לכיסו בנתן. די מהר אתם חשים את התופסן, שולפים תוך כדי ריצה, וגם מחזירים אותו די בקלות לתפוס את החגורה ואת הבקבוק למקומו. זה עובד! השתיה עצמה קלה, הפטנט של הפיה נוח.
לולאות הג’ל
וואלה, גם זה עובד. צריך קצת לריב איתן בהכנסה כי הקוטר שלהן די קטן ומועכים את השקית לא מעט כדי שתכנס ביחד עם הרחבת גומי הלולאה, אבל זה נתפס מעולה ונשלף בקלות. להכניס חזרה לללאה לאחר השימוש זה קשה יותר תוך כדי ריצה, אבל אפשרי כי כבר אין ג’ל בשקית. משתדל למצוא פח או מכניס לכיס הקדמי.
תופסני המספרים לתחרות
לא השתמשתי בהן במבחן (לא התחרתי עם המוצר) אבל זה נראה לי בונוס נחמד! בהתחשב בעובדה שרצועות מספרים ייעודיות עולות כמה דולרים בפני עצמן. שוב, מתאים גם למרוצים קצרים יותר להם אתם יוצאים רק עם הסלולרי או בלעדיו- ופשוט עם המוצר הזה כרצועת מספר.
שורה תחתונה
מוצר שנותן תועלות רבות בהיותו מודולרי – מחגורת מספרי תחרות, דרך חגורת סלולר, דרך חגורת בקבוקים ושילובים של כל אלה באופן הנדרש לכם. הוא עובד, הבקבוקים יושבים טוב, ולי לפחות לא היתה בעיה לשלוף אותם ולהחזיר למקום. החסרון היחיד שמצאתי הוא קצת דליפה מהם כשהם מלאים, והעדר התפיסה שלהם בדרך לריצה- כשהמוצר לא עליכם. אלה דברים קטנים. יש לו יתרון באבזם ענק ומסיבי (כלומר לבישה קלה והתאמות אורך טובות) והמחיר שלו נמוך בהרבה מהמוצר הקודם שבדקתי. בסה”כ- מומלץ. לרוויה!
עניין אתכם? הרשמו לניוזלטר שלנו ותקבלו אחת לשבוע עוד כתבות איכותיות על ריצה:
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו: