הזוכה השנויה במחלוקת בשתי מדלויות זהב אולימפיות, ואלופת עולם 3 פעמים ב 800 מטרים שלטה בתחום זה וניצחה את 29 התחרויות האחרונות שבהן השתתפה. אבל לאחרונה נפסק שהיא נהנית מיתרון לא הוגן על מתחרותיה.
הרצה הדרום אפריקאית הנה בעלת תסמונת הנקראת היפראנדרוגניזם- ייצור טבעי מוגבר של טסטוסטרון. היא לא לוקחת חומרים אסורים או מזריקה את ההורמון הגברי, אלא שגופה מייצר אותו באופן טבעי. ההבדל בין הריצות הקצרות יחסית לבינוניות קריטי. במרוץ ל 800 מטרים היבט הכח הוא משמעותי ביותר, ופה ישנה השפעה גדולה יותר לקיומו הטבעי של טסטוסטרון. ההחלטה האחרונה קבעה שיש לה יתרון לא הוגן על נשים אחרות המתחרות מולה, ושיש להן רמות טסטוסטרון נמוכות יותר באופן טבעי.
הטענה שלה הוא שהיא מופלית לרעה- היות והיא לא עשתה שום דבר לא חוקי. למעשה בהודעה ה CAS- בית הדין לבוררות בספורט, הם מסכימים עם הטענה, שיש בכך אפליה, אולם מציינים: “אפליה כזו, היא צעד הכרחי ופרופורציונלי שנדרש כדי להשיג את מטרות איגוד האתלטיקה העולמי לשמר את האינטגריטי של תחרויות האתלטיקה של נשים בחלק ממקצי האצטדיון בתחרויות בינ”ל. היא כעת תצטרך לקחת מדכאי טסטוסטרון כדי להתחרות במרחק הזה.
אל מול הטענה שהיא מופלית לרעה, אומרת שרון דייויס, שחיינית אולימפית לשעבר, ש”לולא כן- יהיו מופלות לרעה כל הנשים שהיא מתחרה נגדם”. ישנה טענה שלמעשה להחלטה הזו יש משמעות חשובה עבור מקרים נוספים ואחרים של טרנס ג’נדרים ומצבים אחרים של הגדרה, שכן היא מאפשרת יצירת מגרש אחיד לכל אלה, באמצעות הגדרת רמת הטסטוסטרון המותרת, כלומר יתכן שזה רק יאפשר יותר שילוב של מקרים שאינם נופלים להגדרה המסורתית של זכר או נקבה.
אם לא יבצעו את ההחלטה הזו, אומרת דיוויס, “נגיע למצב שבו בתוך זמן קצר כל שיאי העולם לגברים יוחזקו על ידי גברים, וכל שיאי העולם לנשים יוחזקו על ידי מתחרים בעלי כרומוזום Y”.
