לזירת שעוני הספורט היעודיים, הכוללים מד דופק, GPS ומיני חיישנים למהירות, ואטים וקאדנס, נוסף מתחרה חדש: שעון GPS בשם מוטואקטיב (או בשמו הלועזי וחסר אותיות אהו”י – MOTOACTV) של מוטורולה. ניסינו אותו במשך כחודשיים בריצה וברכיבה, והמסקנות לפניכם.
(אגב – כותבת שורות אלה היא טריאתלטית, הנעזרת בשעון גרמין מסוג 310XT, ובפולאר CS200 קשיש. אם מדי פעם אני משווה את השעון של מוטורולה לשני החבר’ה האמורים, קבלו זאת בהבנה).
מאת: דנה צימרמן
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
מאשר משלוח פרסום ועדכונים
העיצוב – בקופסה ומחוצה לה
נתחיל בעיצוב. מינימליזם היא מילת המפתח כאן – גם ללא ההשוואה לגרמין 310XT, אבל על אחת כמה וכמה אם אנחנו משווים. המכשיר מגיע בקופסה קטנה ודו מפלסית. במפלס העליון, הנגלה לעין ברגע הפתיחה, נמצא רק השעון במלוא הדרו הדקיק, בגרסתו ה”ערומה”, כלומר, בלי רצועה, תופסן, תושבת לאופניים או כל רקוויזיט אחר. במפלס השני, העמוק יותר, מסודרים האלמנטים השונים בצורה אסתטית, שהזכירה לי בנטו-בוקס יפנית (דיסקליימר: יתכן שהעובדה שהקופסה נפתחה בשעת ארוחת הערב עוררה את הדימוי הקולינרי). בתוך הקופסה היו כבל USB, אוזניות, רצועה ליד, ותופסן (ע”ע קליפס, כמו הקליפס הנמצא בבסיסו של האייפוד שאפל של אפל). מתחת לכל אלה שליתי את מדריך ההפעלה, ולא יכולתי שלא להתפעל מהעובדה שמדובר בקונטרס דקיק במיוחד.
התקנה ואתחול
הדבר הראשון שעשיתי אחרי ששליתי מהקופסה את גוף השעון, היה לחבר אותו לכבל ה-USB, ואת הכבל – למחשב. תוך שניות זיהה המחשב את ההתקן החדש, והחל בהתקנת הקבצים הנחוצים לתפעולו. היה נחמד לראות שתהליך ההתקנה הוא ידידותי ופשוט, ובעיקר, שהמוטואקטיב מסוגל לתקשר ישירות עם החללית-האם ולהתקין את התוכנה הנחוצה בהפעלתו.
תהליך ההתקנה כולו ארך פחות מחצי שעה (כולל עיכוב קל עקב מחלוקת לא ברורה שהתגלעה בין המכשיר לבין הפיירוול של המחשב שלי, שנפתרה לאחר התערבות מצדי). במהלך שלב ההתקנה התברר עוד פיצ’ר משמח של המוטואקטיב – מדובר בגדג’ט חברותי. בניגוד למיני גדג’טים שלא ננקוב בשמם בן שלוש האותיות, שמשמעותו תפוח באנגלית, שמאלצים את המשתמש להתקין תוכנות ייעודיות, המוטואקטיב מגלה פתיחות וקבלת האחר כלפי האייטיונס על פלייליסטיו. נתבקשתי לבחור אילו רשימות שירים ברצוני להעביר לשעון, בחרתי את רשימת שירי האייפוד שאפל שלי שמשמש כבן לוויה לפעילויות ספורטיביות כגון ריצה ורכיבה נייחת, לחצתי על “סינק”, וכהרף עין הועתקו השירים. אחר כך הורדתי עדכוני תוכנה לשעון החדש, ולסיכום השארתי אותו מחובר למחשב באמצעות הכבל, להשלמת הטענת הסוללה.
הפעלה ראשונה
לאחר הטעינה ניגשתי בחיל וברעדה לשעון. אני כלל לא טכנופובית, אבל במהלך הקריירה הקצרה שלי כטריאתלטית חובבת גדג’טים נתקלתי בכמה מכשירים שמסיבות אלה ואחרות התפתחה בינינו אנטיפתיה הדדית בלתי מוסברת, שהתבטאה בקשיים עמוקים בתקשורת (כן, פול-מייט, אתה יודע טוב-טוב שאני מדברת עליך). אבל החששות היו מיותרים, לשמחתי – השימוש במוטואקטיב התברר כאינטואיטיבי למדי, לפחות למישהי כמוני שרגילה למכשירים המשלבים מסך מגע עם כפתורים.
השעון מחולק לארבעה מסכים, שביניהם עוברים בתנועת “swipe” פשוטה המוכרת לי מהאייפון. המסך הראשון הוא מסך של שעון דיגיטלי. “סווייפ” ימינה, ומגיע המסך השני, מסך ה”אימונים” (workouts). עוד “סווייפ” ימינה משם, מגיע מסך ה”הגדרות”. לסיכום, סווייפ שמאלה ממסך השעון – ומגיעים למסך המוזיקה.
הקשה על כל אחד מהמסכים פותח אותם, ומגלה תפריט. הקשה על כל אחד מפרטי התפריט פותח אותו, וכן הלאה. יציאה מכל מסך וחזרה למסך הבא אחריו מתאפשרת באמצעות לחיצה על מקש ה-back, שצורתו כחץ עשוי פרסה. זה הרבה יותר נוח וקל מאשר התמרון האינסופי בין מקשי ה”mode”, ה”אנטר” והחצים בדגם הגרמין נעדר מסך המגע שברשותי. כאמור, אינטואיטיבי.
השעון לא הגיע עם ההתקן לאופניים אבל כן עם רצועת היד. אפשר עקרונית לכרוך את השעון לכידון באמצעות הרצועה, או פשוט לקשור אותה לפרק כף היד. חיבור השעון לרצועה – וכן לקליפס ולהתקן האופניים – מתבצע בצורה פשוטה אך גאונית. עזבו אתכם מהצורך להצטייד בקוויק-ריליס וכל מיני שטויות. בסיס השעון כולל דיסקית מתכתית דקה שאותה פשוט משחילים במסילות שבצידה הפנימי של הרצועה, והופס, השעון בפנים.
מיקום תקע חיבור האוזניות, עם זאת, הוא פחות מאידיאלי. ייתכן שהעתקתו 90 מעלות שמאלה היתה ממעיטה את הסרבול. אבל בסופו של דבר, אי אפשר שלא להודות שהכי נוח יהיה עם זוג אוזניות אלחוטיות. המלצתי לצרכי מוזיקה כבדים (ומרופדים בממון) – הצטיידו בזוג שכזה. מקריאה על השעון באתרי גדג’טים אמריקנים, הבנתי שמוטורולה אף השיקה אוזניות אלחוטיות שיכולות לשמש גם למדידת דופק לעת מצוא. שווה בדיקה, לא?
גם אחרי חיבורו לרצועה, שומר השעון על דקיקותו היחסית לעומת הגרמינים לבית 310XT ו-305. במקום האבזם שדרכו צריך להשחיל את קצה הרצועה ישנם שני זיזים שמתלבשים על החורים ברצועה, ומחזיקים אותה במקומה. וזהו. אפשר לצאת.
חיישני כל העולם התאחדו! (אם אתם בטכנולוגיית בלוטות’ או ANT+)
כבר ציינתי את ה”חברותיות” של המוטואקטיב, המכיר בתוכנות שלא נוצרו במיוחד בשבילו. התכונה המבורכת הזאת קיימת גם בנוגע לסנסורים הפועלים על טכנולוגיית ANT+ או בלוטות’. משום כך, אם שעון האופניים הקודם שלכם התברך בסנסורים שפועלים על טכנולוגיות אלה, תשמחו לדעת שלא יהיה צורך להחליף גם את מד המהירות, מד הקדנס, רצועת הדופק, וכל שאר האקססוריז שלא הגיעו עם השעון החדש. למרבה הצער, אם כמוני, שעון האופניים שלכם הוא מדגם פולאר קשיש שעובד בטכנולוגיית סוניק-לינק, לא יעזרו לכם מד הקדנס, מד המהירות או רצועת הדופק של פולאר. המוטואקטיב לא יזהה אותם, ובכל זאת תצטרכו לבצע השלמות רכישה. זה לא אתה – זה אני, יאמר הפולאר למוטורולה, ויצדק…
כמו הגרמין, גם המוטואקטיב מכיל GPS מובנה (לא צריך לכרוך קומפוננט סביב הזרוע, או לחבוש צלחת לווינית על הראש). האקטיבציה הראשונה של פונקציית ה-GPS מצריכה כמובן המתנה עד שהשעון יזהה לוויינים. בהפעלה הראשונה הכנתי את עצמי להמתנה ממושכת, בת כמה דקות, אך היא ארכה פחות מדקה. לשם ההשוואה, לגרמין 310XT שלי, שנמצא בשימוש אינטנסיבי זה שנתיים, לוקח לעתים שתיים-שלוש דקות לזהות לוויינים (ואני לא מדברת על מחנות אימונים בגולן או תחרויות באילת, אלא על שימוש יומיומי ורגיל שמתחיל מתחת לבית – בעיר הבירה שלנו – תל אביב!). אין דבר יותר מיותר מלעמוד כמו טמבלית עם היד מושטת קדימה בציפייה שהשעון יצליח לתקשר עם גורמי השמים, ועל כן העובדה שההמתנה הסתיימה חיש מהר מילאה אותי שמחה. יאללה, אפשר לצאת לדרך.
באימון בחוץ, ובאימון בפנים
יצאתי לדרך. בשעות בוקר רכיבה מזרחה היא חוויה מאירת-עיניים בואכה מסנוורת. אבל למרבה השמחה, מידת הניגודיות של מסך התצוגה היתה נהדרת, בזכות תאורת ה-LED שהוא מספק. זו גם הסיבה לעקב אכילס העיקרי של המכשיר – העובדה שהסוללה מתרוקנת מהר יחסית. אבל אם מראש מעבירים את השעון למוד “מרתון” (נמצא תחת לשונית “הגדרות”) – הסוללה שורדת יפה גם רכיבות של שש ושבע שעות.זה “עולה” לנו בצמצום הצבעוניות של המסך, אבל בינינו – עדיף שעון שלא מתפגר באמצע אימון מאשר שעון עם מסך צבעוני במיוחד.
תחת לשונית Workouts בחרתי באופניים. יום קודם, עוד הגדרתי מראש אילו פרמטרים ארצה לראות במסך המפוצל: מהירות נוכחית, מרחק, וזמן אימון. כמובן שישנם לא מעט פרמטרים שמתוכם אפשר לבחור – קדנס (ממוצע או רגעי או למקטע הנוכחיהקודם), קלוריות, מרחק מצטבר או מרחק ליעד, טיפוס מצטבר, דופק (ממוצע או רגעי או טווחים), סטים או אינטרבאלים, laps, כוח (בוואטים, ממוצע או רגעי או טווחים), מהירות, זמן (בהמון חתכים – בטווח הדופק, בטווח הכוח, זמן עד לסוף האימון, וכיו”ב), ולסיכום – שעון. קשה לי להאמין שמישהו כאן יזדעק שחסר לו פרמטר. ואם כן יימצא מישהו כזה, יש לי רק דבר אחד לומר לו: “גט א לייף”.
באימון הראשון עליתי על מגרעה ראשונה של המכשיר ביחס לעמיתיו: שימו לב, משתמשי גרמין שרגילים שהשעון מצייץ לכם מדי קילומטר ומספר לכם איך הייתם. לשעון המוטואקטיב אין רמקול מובנה! כלומר, אם אתם רוצים לדעת מה היה, אתם מתבקשים לתחוב לאוזניכם את האוזניות. אם תבחרו לעשות כן, תוכלו לקבל מידע מפורט ביותר נלחש לאוזניכם במבטא בריטי. כל מה שאתם צריכים לעשות זה להגדיר מראש – בלשונית “הגדרות”, תחת תת-לשונית coaching.
אחרי שתגדירו, תגלו שמדובר בפיצ’ר מדהים – שהוא לטעמי הפיצ’ר הכי מוצלח בשעון הזה: האפשרות להגדיר lap (על פי מרחק או זמן) ושהשעון ידקלם לכם מדי lap את הנתונים הנוגעים לו. הפיצ’ר הזה נהדר במיוחד לאימוני אינטרוואלים באופניים, במיוחד כאלה שמתבצעים בקריטריום מסוגם של ראש ציפור או גבעת המופעים. מי מסוגל לעקוב במקביל אחרי המהירות והזמן כשנמצאים ב-90 אחוז מהדופק המקסימלי? הבעיה היחידה, רבותי וגבירותי הרוכבים, היא שכדי ליהנות מהפיצ’ר הזה, חייבים להרכיב את האוזניות, ואוזניות ברכיבה זה דבר לא בטיחותי. ישנה אפשרות לחבר לשעון (באמצעות בלוטות’) רמקול חיצוני, אבל אני לא מכירה הרבה רוכבים שכוללים רמקול כזה בפק”ל הרכיבה שלהם.
היופי בשעון הזה הוא שהוא גם מותאם לשימוש indoors, כלומר על טריינר או בספינינג, ואפילו על קרוסטריינר אליפטי. אתם יכולים לכייל אותו מראש, ואז הוא ילווה אתכם גם באימונים האלה. לכל מי שיש טריינר מכאני שאינו ממוחשב, שחולם לדעת בתום האימון את סיכום הפרמטרים – המוטואקטיב ישמח לספק לכם את השירות הזה. וכאן אני גם יכולה להמליץ לכם בלב שלם לשים מוזיקה בפול ווליום באוזניות, בלי חשש שהדבר יפגע בבטיחותכם.
עצור, או שאני עוצר: אכזבת האוטו-סטופ
בחזרה לרכיבות השבת. ימים כתיקונם, אני רוכבת עם הגרמין ענוד על פרק כף ידי, כבן לוויה לפולאר הקשיש-יחסית שמותקן לי על האופניים. זאת, מאחר שנתוני הגרמין משודרים למחשב מאוחר יותר וכך נשמרים ביומן האימונים שלי הכולל גם נתונים מריצות ומשחיות בים. משום כך, פיתחתי לי תחביב חדש והוא מעקב אחרי הפער בין נתוני הגרמין והפולאר. הפולאר הוא צייקן, מחמיר בכל הפרמטרים: פחות קילומטרז’, פחות קלוריות שנשרפו, בעוד שהגרמין לארג’ בשני הפרמטרים. אני מניחה שלפחות מבחינת קילומטרז’, האמת היא איפשהו באמצע. עכשיו שהצטיידתי במוטואקטיב, שמחתי לגלות תמימות דעים בינו לבין הגרמין, לפחות מבחינת קילומטרז’, טיפוס מצטבר, ומהירות ממוצעת.
עם זאת, ברכיבות השבת התגלה באג של המוטואקטיב – והוא במנגנון ה-auto-pause של המכשיר. בעצם, הרשו לי לחדד: עם ה-pause אין בעיה. הבעיה היא עם ההפעלה מחדש. שכן ברכיבות לעתים עוצרים לכמה דקות (מילוי מים, התרוקנות, רכישת משקה קל או חטיף) – ואחרי כמה דקות של אי-פעילות ועצירה, המכשיר (כנראה מתוקף מוד ה”מרתון” בו הוא שרוי כדי להבטיח את אריכות חיי הסוללה) מכבה את עצמו ומצריך מהרוכב להפעילו בטרם ייצא מחדש לדרך. זו כמובן אינה בעיה גדולה אם אתם מודעים לה וזוכרים להפעיל את השעון לפני שאתם יוצאים שוב לדרך. אבל אם אתם מניחים שהשעון יתעורר מעצמו – דעו לכם שהוא לא. וכך, אם עצרתם לכם לעצירת פיפי-התפשטות-חטיף לפני שהתחלתם לטפס את צובה, ייתכן שהשעון לא ירצה להמשיך להקליט את האימון כשתתחילו לדווש, ולא מן הנמנע שתגלו את זה רק ברמת רזיאל.
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
מאשר משלוח פרסום ועדכונים
אחרי האימון
חיבור שעון GPS זה לכבל ה-USB ולחיצה על “סינק” במסך התוכנה יביאו להעלאת נתוני האימון לאתר MOTOCAST של מוטורולה. אבל היופי הוא שאפשר להתבונן בכל הנתונים (כולל הספליטים של כל קילומטר וקילומטר) גם במסך השעון עצמו, כי מיד עם הלחיצה על “סיים אימון” מתקבל סיכום מפורט שבו אפשר לגלול בקלות באמצעות משיכה של האצבע (בדיוק כמו באייפון או בסמרטפונים אחרים עם מסך מגע). הסיכום כולל פילוח מפורט של ספליטים, סיכום של הפרמטרים השונים (מרחק, זמן, קלוריות, טיפוס מצטבר וכיו”ב), ואפילו מפה של המסלול. לסיכום ניתן גם לדרג את מידת הקושי של האימון.
הזנת האימון לאתר מוטוקאסט מתבצעת לאחר חיבור השעון למחשב ולחיצה על כפתור ה”סינק”. בניגוד לגרמין שלי, שלעתים מחליט שהוא ברוגז עם השמיצ’יק של ה-ANT+ ומסרב לעשות איתו pairing ולשדר את הנתונים למחשב, המוטואקטיב דווקא מאוד זורם. תוך שניות ספורות האימון הוזן לרשת, באתר motoactv.com ואותו אפשר כמובן לחלוק עם חברים בפייסבוק או טוויטר (מוטורלה עדיין לא מכירים בקיומו של הגוגל פלוס). באתר מופיעה הצגה גראפית של הנתונים, מפת המסלול, וכן ספליטים ואינטרוואלים. ישנו מקום למשוב וניתוח האימון, וגם סטטיסטיקות. הוא מאוד אינטואטיבי, ומזכיר את האתר של גרמין.
אזהרה קלה לאלה מאיתנו שאוהבים להפיץ בציבור את פרטי האימון שלהם: שימו לב, לאתר לא רק הוזנו נתוני האימון המובנים מאליהם, אלא גם את רשימת השירים שהושמעו במהלך האימון. אם אתם רוצים להתפאר באימון הפיגוזי שהיה לכם, אבל לא רוצים שהחבר’ה יידעו שהוא התבצע לצלילי מיטב הלהיטים של “Air Supply”, תצטרכו להתאפק ולשמור את האימון לעצמכם, כי מדובר בעסקת חבילה.
עכשיו, כמה הערות לקוראים הטריאתלטים
ראשית, בניגוד לגרמין 310XT וכן מקבילו החדש גרמין 910, המוטואקטיב אינו מיועד לשחייה. לטענת היצרנים השעון הוא עמיד במים (waterproof) אך לא ברמה שמאפשרת שחייה (water-resistant) – אך כיסוי שקע ה-USB שלו פיסת גומי שאינה הרמטית, ולמרות סרטון הווידיאו המדגים את עמידותו לזרזיף מי מקלחת, איני בטוחה שהוא ישרוד חורף גשום במיוחד של פעילות. זו מגבלה משמעותית לכל מי שרוצה שעון שישמש אותו בטריאתלונים. מסיבה זו גם אין לו פיצ’ר של “מולטי-ספורט” כמו הגרמינים דלעיל, שמחשבים גם את זמני ההחלפה T1 ו-T2.
שנית, בכל הקשור לריצה, בעיקר לטריאתלטים שבינינו שרצים עם מוזיקה באימונים, המוטואקטיב הוא שעון לא רע בכלל. במסגרת הפרטים המועלים לאתר בתום האימון, מופיעה גם רשימת השירים שהתנגנו בזמן שרצתם – אם תרצו אחר כך לדעת מה בדיוק היה השיר שגרם לכם לרדת לראשונה מ-50 דקות ל-10 ק”מ או כל מקבילה אחרת. במסך המוזיקה ישנה גם אפשרות לקבוע אילו שירים הם שירים “משפרי-ביצועים”, אך קחו בחשבון שסימון שירים ככאלה יגרום לשעון להשמיע אותם בתדירות רבה יותר מאשר שירים אחרים (כאשר אתם משתמשים בפונקציית ה-shuffle, וכמובן שאין חובה להשתמש בה). נפח הזיכרון של השעון הוא גדול למדי – 8 ג’יגה-בייט, וזה מאפשר להעמיס עליו לא מעט פלייליסטים.
והבוטום ליין
המוטורולה הוא שעון יפה מאוד לעין, נוח, ורב מעללים. כל מי שלא זז מהבית בלי נגן מוזיקה יעלוץ למראהו וגם למשמעו (איכות סאונד נאה ביותר שלא מביישת אף אייפוד). העובדה שהוא מסוגל “לתקשר” עם סנסורים של שעונים אחרים (כל עוד מדובר בטכנולוגיית בלוטות’ או ANT+) היא פלוס רציני למדי, וגם הממשק האינטואיטיבי למדי ומסך המגע החביב הופכים את השימוש בו כחוויה מהנה. נקודות שכדאי לשפר הן “הפיוז הקצר” של האוטו-סטופ, התאמה לשחייה, והעדר חיווי קולי כלשהו (ולו צפצוף) בלי אוזניות.
אז למי זה מתאים? לרוכבים חובבי גדג’טים, שאוהבים להאזין למוזיקה באימון, המעוניינים בשעון יפיוף עם ג’יפיאס אמין ותצוגה נוחה של ה-מון פרמטרים, כולל קבלת נתונים בקול נשי חרישי בזמן אמת. רק בבקשה, תעשו טובה לחברים שלכם, ותשאירו אוזן אחת חסרת-אוזנייה, כדי להישאר ערניים לקולות הסביבה. קחו בחשבון שהמחיר לא זול, כ-2,000 ₪ לפני הנחות למיניהן.
בהצלחה!
כתבה: דנה צימרמן
דנה- אשת תקשורת ואקטיביסטית, רצה מאז 1997, טריאתלטית מאז 2005. מאחוריה איירונמן (אוסטריה 2013), כעשר תחרויות חצי איש ברזל, עשרות חצאי מרתון, מרתון ומירוצים למרחקים שונים, ביבשה ובים.
