טמפ' המים פחות מ 13 מעלות. מליוני ליטר מים זורמים בשעה במפרץ סן פרנסיסקו לאוקיאנוס וזהו אזור מחיה של כרישים. על האוניה,מרחק נגיעה מ"אלקטרז" 2000 טריאתלטים חבושים מכף רגל ועד כיסוי ראש עם חליפות שחיה, נעלי שחיה וכובעי ים. כולם עומדים דום לשירת ההמנון האמריקאי בביצוע אחת המתחרות בכריזת האוניה. צמרמורת, והנה זה מתחיל….תוך 8 דקות כל 2000 איש מזנקים למים…

מאת: שי לחוביצר
אלקטרז

אלקטרז

המכונה גם "הסלע", היה בית סוהר אמריקאי לעבריינים מסוכנים ביותר על אי במפרץ סן פרנסיסקו שבקליפורניה ונחשב לכלא השמור ביותר בעולם. כל ניסיונות הבריחה מהכלא הסתיימו בתפיסה, במוות כתוצאה מירי או בטביעה של הנמלטים במפרץ סן פרנסיסקו.
האמריקאים לקחו את המותג אלקטרז והפכות אותו לתחרות טריאתלון אקסטרימית…זו השנה ה 37. " ESCAPE FROM ALCATRAZ"

הניוזלטר השבועי של RUNPANEL

אל תתן לפייסבוק לקבוע מה אתה יודע. הצטרף אלינו:



מרחקים לא סטנדרטים בתנאים ייחודיים

שאלה מורכבת לתשובה פשוטה. אחרי איש ברזל אוסטריה חיפשנו, רן קאופמן ואני  תחרות מאתגרת שמשלבת אתגר מעבר לטריאתלון- חוויה אחרת. נתוני התחרות והדרוג שלה בטופ של הג'אנר הביאו אותנו להירשם.
מרחקי התחרות הם שחיה – 2.4 ק"מ שחיה במים הקרים וזרמי מפרץ סן פרנסיסיקו. מאלקטרז ל ו MARINA GREEN ומשם כ 800 מטר ריצה לשטח ההחלפה. עוברים למרחק של 34 ק"מ באופנים- רכיבה טכנית ברחבי סן פרנסיסקו עם 400 מטר טיפוס. לקינוח ריצה של 14 ק"מ עם אתגר טיפוס של 400 מדרגות ו 200 טיפוס.

סרטוני וידאו לכל שלב בתחרות – רמה גבוהה מאד של הכנה והסבר

הרשמה

כבר בתהליך הרישום מרגישים – אמריקה אמריקה אמריקה! איך נרשמים? בהגרלה. הרישום להגרלה ללא עלות. סבב ראשון- מי שזוכה ומשלם בפנים. מיד לאחר מכן סבב הגרלה נוסף ובסה"כ יש 2000 מקומות בתחרות. סלוט לתחרות עולה 750$.
מתהליך הרישום התחילה החוויה: הכל מסודר, הכל ברור. האמת שרני חברי ל"בריחה" ואני נרשמנו לתחרות ב 2017. פציעה דחתה את התחרות ל 2018. יצא טוב כי ב2017 הים היה סוער והפכו את התחרות לדואתלון. איזה נורא להגיע עד לשם ולקבל "בלי ים"

מקצוענות אמריקאית

מיד בתהליך הרישום האינטרנטי נפתח חלון- איזה תיק מתנה אתה רוצה? צ'ימדאן?תיק גב? בוחר. מה תרצה? כפפות? כובע? משקפי שחיה? שרוולי ידיים? כוס שתיה? בחרת כובע? יופי..איזה כובע? מצחיה או רגיל. טוב הבנתם..תיק אישי עם הרכבה עצמית של 4 מתנות שוות.
חודשיים מראש מקבלים בכל שבוע מייל בנושא אחר. שחיה- וידאו הסבר של המסלול. לאן מנווטים? מה תראה בדרך? איך עוברים את הזרמים? איך קופצים מהאוניה? בקיצור ירידה לפרטי פרטים. מקצוענים החברה.

נחיתה לכלא

טסנו דרך ניו-יורק לסן פרנסיסקו והגענו 4 ימים לפני. זו חובה ומאוד לא כדאי להגיע ישר לתחרות היות והג'ט לג בעיצומו. החלטנו לא להטיס אופניים אלא לשכור שם. בסן פרנסיסקו יש המון חנויות אופניים, והכל מתוקתק ומקצועני. אחרי שהאופנים מוכנים יוצאים לאימון רכיבה – גשר הזהב המדהים נראה כמעט מכל מקום במפרץ. מטפסים אליו ועולים למסלול האופניים שבו. 2.737 ק"מ אורך. 230 מטר גובה. עצום!

אופס. משטרה – במים גופה. כמה דקות קודם קפץ בחור למותו. לא מתרגשים שם. הגופה נסחפת בזרם (לפחות אנחנו מזהים את כוון הזרמים במפרץ). רכיבה בנופים מדהימים וירידה בקטע של 18 אחוז שיפוע. סוגרים 40 ק"מ רכיבה ו 500 טיפוס. למי שיש זמן האזור מדהים לרכיבות כביש.

מזג אוויר לא נעים מקבל את פנינו: רוחות של 40 קמ"ש וקור. אין ברירה, צריך לשחות בים. האתגר האמיתי באלקטרז זה השחייה! המים נשפכים לאוקיינוס מההרים בקצב של 5 מליון קוב בשעה. זרימה חזקה. מספרים על כרישים שלמזלנו לא ראינו, אבל גלים קטנים חזקים ומעצבנים שחובטים בך כל הזמן כן ראינו והרגשנו. 12.2 מעלות במים- קור איימים. בפרנהייט זה נראה הרבה יותר חם. האסטרטגיה – קפיצה מהירה למים ומיד לייצר תנועה שתחמם את הגוף.

מסקנות מהשחיה

חליפה טובה עוזרת מאד- לא קר בגוף. כובע טרמי – חובה! חשוב לשחות לפני עם הכובע. המים נסגרים בין האוזנים לכובע ובהחלט מחממים את הראש. יש תופעת לוואי כשיוצאים מהמים: סחרחורת ובעיית שיווי משקל כתוצאה מהמים באוזניים.
אז איפה קר? הפנים קפואות, הידיים וכפות הרגליים. לרגלים מצאנו פתרון בדמות נעלי שחייה שסוגרות את הנושא. השד לא נורא… 5 דקות קשות וזה עובר. אנחנו מוכנים!

אלקטרז

קררר

צ'ק אין ורישום

7 שלבים לרישום והכל בו מתנהל בשרשרת חיול מדויקת. לכל עמדה שלט ממוספר והסבר. מבצעים רישום, מקבלים צמיד תחרות, חולצה ותיק תחרות. בעמדה 5 מטופלים מספרי המתחרה-ההפקה מדביקה את המספרים. כותבים עם טוש בשבילך על הרגל אפס טעויות.
מכניסים את כל הדברים שצריך לפגוש מאוחר יותר לשקיות לבנות לאוניה וליציאה מהמים עם כל <המרצנדייז שהזמנו באתר. אני הזמנתי כפפות רכיבה, שרוולי ידיים, כובע מצחיה והכל בתיק מדוגם של TYR. אמריקה!

אוניית הזינוק

מוכנים לכלא

מסדר על הציוד: מבצעים הקפדה יתרה על ציוד השחיה וחישוב אוכל לפני ואחרי. צריכת הקלוריות במים קרים כאלה כפולה מרגיל. מוכנים. בשעה 4 בבוקר רוכבים לשטח ההחלפה.
צ'ק אין זריז ומדוייק, ואנחנו על האוטובוס לאוניה. האוטובוס פורק אותנו בפיר. האונייה מחכה, מוארת והדופק מתחיל לעלות. יש זמן. לא מבצעים חימום- גוף חם פותח את כלי הדם, כלי הדם הרחבים סופגים את הקור מהר יותר. מורידים בגדים, עולים על חליפת שחיה ומשאירים שקית 1. עשרות עמדות ממוספרות קולטות את השקית שתחכה בסיום. חס וחלילה אתה לא מניח לבד את השקית- עושים לך את זה! נכנסים לאונייה, הקפטן עומד בכניסה, עושה סלפי איתו .והוא מתגלגל מצחוק. 

2 סיפונים, 40+ בסיפון העליון. האונייה מתמלאת אט אט ב- 2000 המתחרים, ומפליגה ב 6.40 כמו שעון. מתחילים להתרגש. חלק ישנים, חלק מתמתחים, חלק מדברים והאווירה מצוינת.

הקפטן ואני

 

הזינוק – אלקטרז מתגלה

הקברניט מסובב את האוניה. האי אלקטרז מתגלה במלוא עוצמתו. ה"סלע" קוראים לו, אפשר לדמיין את האסירים הכלואים בכלא שהיה השמור בעולם. עוצמתי לחלוטין.
ברקע העיר סן פרנסיסקו, הגולדן גייט מימין. סירת השופט הראשי ועשרות קיאקים משייטים בין הזרמים ומתייצבים לזינוק. מזניקים את העלית – הם הולכים על קפיצת ראש ונעלמים במימי האוקינוס.
שקט מתוח באונייה. אחת הטריאטלטיות שרה את ההמנון האמריקאי בכריזה של האונייה. כולם עומדים דום עם החליפות/כובעים ומשקפי שחייה. סוג של יציאה "לקרב". מרגש מרגש ומצמרר יחד (הבחורה שרה לא משהו, אני מקווה שהיא שוחה קצת יותר טוב).


7.30 בדיוק, נגמר ההמנון ומתחילה התחרות. אנחנו מתקדמים ליציאה. כמו בפינק פלויד- טורים טורים נבלעים במים. אני עם הגופרו מצלם את רני והופ במים… שניה לפני מתכנן את הקפיצה שלא לקבל מישהו על הראש ובמים. שניות ונסחפים מהאוניה. צילום על רקע העיר והאונייה ומתחילים לשחות.

הזרמים חזקים והמים קפואים

אבל שום דבר לא שונה מהתכנון: תוך כמה דקות הכל כשורה… שמים את נקודת הניווט הראשונה בכוונת ומתחילים לשחות. כמה תנועות וברור שהסחף לוקח את כולם למקום אחר. לא נלחם. מתקדמים. הכל עובד. קר בפנים ובידיים, ובכל השאר סביר. לוקח החלטה לנווט ישירות לנקודת הסיום במקום להגיע לכוון החוף ואז לשבור ב 90 מעלות. מתקדמים. הקיאקים ברקע מלווים את השחייה ומחפשים מתקשים או נסחפים.

400 מטר לסיום והמבנה האחרון נראה באופק. שוחים שוחים ולאט לאט אני מבין שהמבנה מתרחק ולא מתקרב. אני נסחף מערבה לכיוון הגולדין גייט. עבודה חזקה מאד נגד הזרם מוציאה אותי מהסחף לנחיתה על החוף 100 מטר מנקודת הסיום. 2800 מטר במקום 2400 ב 47 דקות – קצב פצצה בשבילי (1.40 דק ל 100 מטר). הזרם עושה את שלו, אבל יש הקלה גדולה בסיום המקטע הזה.
בשער היציאה מהמים מחכים עידן בר שדה ואישתו אילי שגרים עכשיו בסן פרנסיסקו- חבר לקבוצת הטריאתלון שלנו ואיש ברזל. איזה אנרגיות לראות אותם, חיבוקים וצילום וממשיכים!
נועל נעלי ריצה בשקית שמחכה, מתנדבת עוזרת להוריד את החליפה ו 800 מטר ריצה (המארגנים קוראים לה warm up) לשטח ההחלפה.

אלקטרז באופנים- אל גשר הזהב

רק 34 ק"מ אבל ברכיבה טכנית עם 500 מטר טיפוס – עולים לכוון גולדן גייט וכל פעם מתפעל ממנו מחדש- זו חתיכת מפלצת. עידוד לאורך ירידות ארוכות במסלול. מתנדבים מסמנים עם דגלים לבנים פניות חדות, וליד כל במפר שלט אזהרה. הסדקים בכביש צבועים בכתום זוהר… ליד כל פניה של 90 מעלות ממן מתנדב עם דגל לבן להאט. כמה פשוט. אמריקה אמרנו?



ריצה

שוב רצים לכוון גשר הזהב ומטפסים אליו שוב – בין העצים וברים לצד שני של המפרץ. נוף מרהיב של סלעים וים ואנחנו בדרך לכביש מס 1. אז יורדים בשביל עפר לים, ממשיכים לכ2 ק"מ על החוף ומתכוננים לטיפוס של 400 המדרגות. אני לוקח את זה באיזי- הדופק עולה ברמה סבירה. זהו נגמרו המדרגות, עוד קצת טיפוס ועד הסוף משייט על קצב 5.20.

סיום

שורת דגלים של כל המדינות מלווה את משפך הסיום, ודגל ישראל גם בשורה, תמיד מרגש. לוקח את הריצה במשפך לאט, נהנה מהרגע. ברקע של הים, הגולדן גייט העוצמתי וכלא אלקטרז. אנחנו עוברים את שער הסיום עם חיוך ענק משער לשער!
דוכני אוכל  למסיימים, חריטה של השם על המדליה, איזוטונים, ומשקאות חלבון קרים ללא הגבלה… השקיות מהאוניה והשחיה מחכים לאיסוף. בדרך ליציאה משטח התחרות מחלקים את כל המרצנדייז שנשאר. מי שרוצה מקבל עוד, אין דחיפות יש מספיק לכולם!

זו היתה חוויה מיוחדת אקסטרמיסטית לחלוטין. כנראה שלא במקרה מדורגת התחרות "הבריחה מאלקטרז" כאחת מתחרויות ה-Must של הג'אנר. ובמילה אחת: אמריקה!

מאת: שי לחוביצר