קיבלנו למבחן סט של ביגוד קייצי קליל ומאוורר של Navarro – חברת ביגוד שפועלת בעיקר, כך סיפר לי היזם בשני אפיקים: במכירה לאירועי ריצה וקבוצות, וכן בצורה ישירה- באתר האינטרנט שלה: navarrowear.com. השם נשמע גלובלי לגמרי וגם האתר דובר אנגלית רהוטה בלבד, אבל זו חברה שפועלת מישראל (כלומר לא אמור לקחת מלא זמן המשלוח לאחר שהזמנתם באינטרנט) וכמובן מייצרת כמו כל מותגי הביגוד בעולם כמעט- במזרח הרחוק. הקטע פה הוא תמורה למחיר – ביגוד שנותן לכם את מה שאתם צריכים בלי לייצר חור בלתי סביר בכיס.
מאת: גיא חלמיש
ההפתעה של המבחן: הגרביים
יש לי יחסי שנאה אהבה עם גרביים: הם אמצעי קריטי בריצה, שכן לבעלי עור עלוב כשלי יש עניין במניעת שלפוחיות, ואני טוב בלייצר אותן. מספיקה נקודה קלילה של חוסר דיוק במגע הנעל עם העור המעפן שלי ומייד יש לכך השלכות. כבוחן זה נפלא- הכלי שלי לבדיקת איכות גרביים רגיש ביותר…
עד היום הייתי בטוח שאני מעדיף גרביים דקיקים. זה לא התבסס על העדר ניסוי וטעייה- הגרביים שניסיתי שהיו עבים יותר לא סיפקו לי את החוויה שרציתי- עד שהגיעו ה Navarro האלה. בהתחלה התנגדתי- ואפילו אמרתי לחברה מנבארו שזה פחות מתאים לי, ואולי עדיף שלא… ואז: הפתעה! הגרביים התגלו כמוצר מוצלח ונוח במיוחד. נכון- גרביים עבים חמים יותר ופחות מתאימים לקיץ, אבל אם זה מה שמייצר לכם נוחות מוגברת בתוך הנעל, ממלא חללים ובמיוחד – מתגלה כמונע שלפוחיות, זה מחיר שבעיני כדאי לשלם.
מילוי החללים- בואו נתעקב על זה שניה. זה אחד היתרונות של גרביים עבים: אין אף נעל שיכולה להתאים בצורה מושלמת לכף הרגל שלכם, וגרב מעט יותר עבה מייצרת הדיקות נעימה יותר ולפעמים פחות תנועה שהיא סוג של בזבוז אנרגיה, ו…כן, פחות שלפוחיות. נכון שיש מעט יותר תנועה בתוך העובי של הבד עצמו יגידו חובבי הגרביים הדקים (אני לא פרשתי מהמפלגה הזו לגמרי עדיין), אבל כל מקרה לגופו- אצל חלק הרווח בעובי יהיה גדול על הרווח שבדקיקות.
עוד נקודה- אחת מנקודות הכשל של לא מעט גרביים היא בעקב- האופנה של להיראות ללא גרביים, ולהשאיר קצה קטן בלבד לא מתיישבת עם סוגי נעליים מסוימים בעלי סיומת מעטפת עקב גבוהה. ממש לא מזמן שלפוחית בנקודה הזו בגלל גרביים נמוכים מדי כבר השביתה אותי איזה שבועיים מריצה- אבל זה לא יקרה עם ה Navarro האלה, שיש להם רצועה נכונה מעל לנעל לריפוד בנקודה הבעייתית.
התחושה שלהם היא של רמת גמישות (אלסטיות) גבוהה, כלומר הם שונים מאוד מגרביים יקרים אחרים שאצלי שמרגישים הרבה יותר הדוקים על כף הרגל. החסרון הגדול והעיקרי שלהם, חוץ מהשפעת העובי על האוורור הוא היותם לבנים- גרביים לבנים זה אומר גרביים חומים דה פקטו, אצלי לפחות. אני לא מהאירופאים האלה שנראים גם אחרי יום שלם בחליפה ועניבה בחמסין כאילו יצאו הרגע מגיהוץ בחדר קירור, והגרביים שלי תמיד יספחו עדויות למסלול הריצה שלי…
החולצה, שמחירה לצרכן 79 ש"ח (או 25$ באתר)- היא זוהרת וצהובה, וטוב מאוד שכך. אנחנו נמצאים שם בצדי הדרכים ותמיד יש תועלת בניראות גבוהה.
יחד עם זאת הזרחניות היא תכונה שמקטינה את טווח השימושיות לייעוד המקורי: ריצה וספורט בלבד. זו לא חולצה שיהיה לי נוח לקחת לשימושים אחרים.
הגזרה נוחה – לא רחבה מדי ולא צרה מדי. היא יושבת על הגוף בצורה נעימה, ותתאים לרוב הרצים- אין פה הימור. בצד החסרונות בגזרה אומר שלטעמי היא מעט ארוכה מדי ביחס למידה, כלומר אם מבנה הגוף שלכם הוא של רגלים ארוכות וטורזו קצר היא פחות תתאים לכם. לאחרים- ואני מעריך (באופן לא מדעי בעליל…) שרוב הישראלים הם בעלי מבנה הפוך בדיוק (טורזו ארוך) היא יכולה להתאים יותר.
מבחינת מגע ותחושה- מדובר ברמת אמצע בין חולצות הרשת הכי דקיקות (ויקרות) שהיו אצלי לבין חולצות המירוצים הכבדות והפשוטות יותר. היא לא ברמת הדקיקות והאוורור של הגוסט של ברוקס (הכחולה מהמבחן הזה) או הסוקוני פרידום (מהמבחן הזה) אבל היא לא רחוקה מאוד מהן. המרקם שלה קלאסי- כלומר מנדף מהסוג הנפוץ יחסית. הוא לא מהסוגים החלקים והאלסטיים פחות (שגם מתאימים יותר לשימוש מחוץ לריצה- כמו הקולומביה מונטרייל הכחולה או הברוקס החרדלית שבחנתי בעבר).
אין פה פיצ'רים מתוחכמים המאפיינים חולצות יקרות יותר- כמו הבדלים בין סוגי הבדים באיזורי נידוף מוגבר כאלה ואחרים- החולצה כולה במרקם וחומר אחידים, אבל כאמור: מרמה טובה. תכלס, אני יוצא איתה ממש בשמחה ובכיף לריצות, ולא מרגיש שיש יתרון דרמטי בתחושה לחולצות יקרות ממנה בהרבה.
במחיר של 99 ש"ח צרכן (או 28$ באתר), המכנסיים תואמים את איכות החולצה והקו הכללי שהתגלה פה הוא שוב: תמורה מצוינת למחיר, בלי פלצנות. מדובר במכנסיים קלילים, דקיקים ונעימים.
הגזרה הכללית שלהם רחבה יחסית ומתנפנפת, מה שמכניס הרבה אוויר ולא מעיק. יש כאלה שמעדיפים הדוק וצמוד יותר, ולטעמי ההדוק נראה טוב יותר על הגוף אבל אלה מתישבים מצוין ומרגישים טוב בריצה. האורך שלהם נכון ומדויק.
נתחיל מהגומי שהוא הדבר הכי פחות מוצלח במוצר הזה, היות ויש לו כיווצים קלאסיים שבאים במגע עם הגוף. אני מעדיף מכנסיים עם גומי חלק וחלקי כיווץ מוסתרים מתחת בד נעים יותר, אבל זה זניח לגמרי (הסימנים על העור לא קיצוניים). כל השאר עומד לגמרי ברמה של מוצרים גבוהים יותר.
תחתון חלק באופיו, שזה טוב לטעמי- לא יודע מה אתכם אבל אני לא אוהב את תחתוני הרשת המחוררים במכנסי ריצה ומעדיף אותם מנדפים אך דומים יותר לתחתונים רגילים. זו בדיוק הבחירה של Navarro. כאלה היו גם בקולומביה ואהבתי את זה ומשום מה ברוב האחרים זה לא כך, וחבל לטעמי.
כיס אחורי עם רוכסן – יבטיח שהמפתח לא יעוף לכם בריצה לשום מקום. אין כיסי ג'לים צדיים אבל אין בעיה לשים מפתח + שני ג'לים באחורי (רק להזהר בשליפה אם באמת יש שם גם ג'ל וגם מפתח- זו נקודה מועדת לפורענות, כך גיליתי כבר כשהמפתח שלי נחת לו על המדרכה בהוצאת ג'ל מכיס משותף בעבר. מזל שהשכנה מצאה את זה).
יוקר המחיה, המגמה של רבים להוציא יותר כסף על חוויות ופחות כסף על ציוד, החדירה של דקטלון וקניות ישירות מהסינים ברשת מובילה למגמה שמחזקת את המוצרים מקטגורית התמורה בישראל. תמיד יהיו אלה שיחפשו עיצוב, מותגים וסטייל, אבל דומה שדווקא הקטגוריה הזו של מוצרים לא פלצניים מתחזקת. השאלה היא האם בתוך האופציות הרבות שנוצרו בקבוצה הזו לאחרונה כדאי לבחור ב Navarro, והתשובה- חיובית. אני יוצא בשמחה ובכיף עם הסט הזה לריצה, לא מרגיש שהפסדתי שום דבר. קצת מוותרים בתחום האווירה והסטייל ועל מעט פיצ'רים שלא הרבה אנשים באמת מעריכים בסוף, אבל מקבלים מוצרים נכונים וטובים בגישה ישירה ועניינית עבור המון רצים שרוצים Value for money. יחס התמורה-תועלת פה גבוה, המחירים הוגנים, והמוצר מוצלח.
מאת: גיא חלמיש
הכירו גם את מגזין האאוטדור והטיולים שלנו. לחצו על התמונה:
ההפתעה של המבחן: הגרביים
