מבחן גרביים לריצה לדגם החדש של פינגווין דוג’ו

נדיר שאני מקבל לסקירה מוצרים שגם ללא הסקירה הייתי קונה לעצמי. הפעם זה היה בול מה שתכננתי לקנות גם ללא קשר, אבל עם טוויסט קטן בעלילה – צבע ורוד. כך, אחרי שאספתי את כל הגבריות שעוד נשארה לי, מצאתי את עצמי משייט בשעת בוקר מוקדמת ברחובות ראש העין המנומנמת עם גרבי ריצה ורכיבה בצבע ורוד בוהק של חברה ישראלית צעירה בשם “פינגווין דוג’ו”.

ורוד (ועוד 3 צבעים) תוצרת כחול-לבן

חלק מהרצים, כולל כותב שורות אלה, נוטים לזלזל בגרבי הריצה שלהם. הרבה פעמים הדבר החשוב ביותר לחלק ניכר מהרצים, בעיקר המתחילים שביניהם, הוא שיהיה על הגרביים לוגו של אחת מחברות הענק כמו נייקי, או אדידס והם מסודרים. לא אתווכח עם חובבי המותגים, אלא אומר רק שלקנות גרבי מותגים גדולים זה כמו לקנות עוגה בסופר לעומת עוגה של קונדיטוריה – יש חברות שכל מה שהן עושות זה לפתח ולייצר גרבי ספורט מיוחדים ולא שום דבר אחר חוץ מזה. הן עושות את זה כמו שמאפיית בוטיק אופה חלות של שבת – באהבה ובמקצועיות. כזו היא בדיוק חברת פינגווין דוג’ו הישראלית. כבר סקרנו בעבר מספר דגמים של החברה וממש לאחרונה יצאה הודעה שהחברה שחררה לשוק דגם חדש שאמור להתאים הרבה יותר לרצי כביש באקלים הישראלי. הדגם במבחן הוא בדיוק מהסדרה החדשה – Runflow Mesh.

אצל רוכבים גרביים זה עניין אופנתי

בניגוד לרצים שחלקם בכלל בוחרים בגרביים קצרצרות בתוך הנעל, הרי שהארוך הזה- מגיע בעיקר מאופנת הרכיבה, ספציפית- רכיבת כביש. בעוד שבריצה איכות הגרב דרמטית כי כל האימפקט והשפשופים עוברים אליה בנחיתה, באופניים זה חשוב אבל קצת פחות טכני. הדרישות מגרבי רכיבה אינן טכניות וקשות כמו שנדרש מנעלי ריצה והן פעמים רבות עדינות יותר. 

מצד שני, הכבישונים הם פאשניסטות לא קטנות! יש להם דרישות מאוד מוקפדות לגבי התאמות הצבעים. הם קונים את זה בכמות ובמגוון שיסתדר עם כל שילוב צבעים אפשרי שהם יתקלו בו. בעולם אופני הכביש, הגרב הארוכה הזו את אמצע השוק היא הדבר הנכון. יש עיסוק כמעט אובססיבי בגרביים, בצבעים שלהם ובחוקים מאוד חשובים למה הם צריכים להתאים בתוך הסט: לביגוד? לאופניים? לצבע הקסדה? אלה נושאים קריטיים וחשוב לראות שפינגווין דוג’ו נותנת מענה לפחות לשני צבעי הבסיס: שחור ולבן. את הוורוד משאירים לבנות ולאמיצים שהגבריות שלהם לא מאוימת, ואת הכחול – טוב, למי שצריך להשלמת הסט. 

הנה ה Reel באינסטגרם של ראנפאנל, תנו עוקב: 

 

View this post on Instagram

 

A post shared by RUNPANEL – מגזין ריצה ישראלי (@runpanel.co.il)

כרטיס ביקור: פינגווין דוג’ו דגם Runflow Mesh

• יעוד: ריצת כביש, רכיבת כביש
• 4 צבעים: שחור, לבן, כחול, ורוד.
• טכנולוגיה ייחודית: סריגה טכנית מונעת הצטברות לחות, קופסת בהונות רחבה, קומפרשן קל, מבנה אנטומי ונקודות לחץ מיוחדות מובנות
• הרכב חומרים: 20% נילית® אקוקייר, 73% פוליאמיד ממוחזר, 3% ספנדקס ממוחזר
• משקל – 37 גר’
• מידות: 36-38, 39-42, 43-46, 47-50
• מחיר: 85 ש”ח באתר הישראלי של החברה (קוד הנחה: RUNPANEL20)

על הרגליים – ניסוי על יבש

בתור בעלים של הדגמים העבים והממוגנים של החברה מאוד שמחתי להרגיש את האווריריות והדקות של הבד של Runflow Mesh: אין מלחמת גריבה ולא צריך להפעיל כל מיני טריקים על מנת למקם את הגרביים. 

הורדת רמת הקומפרשן מאוד מבורכת כאן בעיניי. הגרביים לא חונקים, לא לוחצים ונגרבים ממש בקלות. הבד נעים למגע ומרגיש חזק ואלסטי. 

הדרך הכי טובה לשמור איתנו על קשר:

הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:

מאשר משלוח פרסום ועדכונים

הגרביים מותאמים לכל רגל ולא גנריים – ניתן לראות L ו-R על כל גרב. מצד אחד – מצויין. מצד שני – כאב ראש למי שקונה כמה זוגות באותו צבע. לך תרכיב זוגות אחרי הכביסה… עד כאן פינגווין דוג’ו עמדו בהבטחות. 

מספר נקודות בעלי בליטות בד עגולות מורגשות לטובה כאשר צועדים עם הגרביים על הריצפה. ההרגשה הזו נעלמת כאשר נועלים נעליים- מרגיש לי כמו גימיק שיווקי ולא יותר. 

הגרביים מוגדרים כגרבי חצי וגובהם מגיעה לכדי שליש מגובה השוק. החלק העליון של כל גרב בעל מכפלת בד תפורה, נושא את שם היצרן ומעוטר בשני פסים לבנים. הרגליים מחליקות לתוך הנעליים עם גרבי פינגווין דוג’ו בקלות מחשידה וזה מעלה חשש שמא לא תהיה אחיזה של הרגל עם הגרב בנעל. יאללה, נשאר לשרוך שרוכים ולצאת לרוץ.

על הכביש – ניסוי על רטוב

תקופת המבחן נפלה על החורף המצומצם שיש לנו בארץ. טמפרטורות נעימות על גבול הקרירות, לחות אנושית ולא משמידה וכבישים קצת רטובים ומצופים עלי שלכת. נעלתי את נעלי הכביש ויצאתי לסיבוב הרגיל שלי ברחובות ראש העין. 

דבר ראשון והכי חשוב – ריצה עם גרביים ורודים שונה מכל ריצה אחרת. גילוי נאות: בשבילי מדובר בהתנסות ראשונה עם פריט לבוש בצבע ורוד נועז. למרות שלמבחן התקבלו 4 זוגות גרבי החברה בצבעים שונים, העדיפות הראשונה שלי הייתה להתחיל עם אלה בצבע וורוד. את הכחול כהה השארתי לריצה הבאה. בתור רץ שטח אני נוטה לא להתייחס לצבע הגרביים שלי, כי גם ככה אחרי מספר ריצות שטח וכביסות הם כולם הופכים להיות פחות או יותר באותו צבע. כאן הסיפור הוא אחר. דבר ראשון – מדובר בגרבי ריצת כביש והדבר השני – כמה שלא מכבסים ורוד, הוא עדיין נשאר ורוד. 

לחצו לווצאפ השקט שלנו:

למרות שעת בוקר מאוד מוקדמת, עברתי על פני כמה אנשים. חלקם מיהרו לעבודה, חלקם עשו הליכת בוקר וחלקם אף רצו כמוני. קלטתי כמה מבטים מופתעים וחלקם אף גיחכו בינם לבין עצמם לגבי צבע הגרביים שלי, אך שום דבר מיוחד לא קרה. כך, אחרי כחצי שעת ריצה כבר שכחתי מזה ויכולתי להתרכז באמת בתחושות שלי בנעליים. 

אכן, כמו שחששתי, הגרביים העדיפו את הרגליים ופחות את הנעלים באחיזה שלהם. עד הנקודה בה הצטברה מספיק לחות בתוך הנעליים על מנת להרטיב גם אותן וגם את הגרביים, הרגשתי החלקות קטנות של הרגל כלפי הנעל. הגרביים, בזכות היותם צמודים, אחזו מצויין ברגלים, אבל בשינויי כיוון ריצה חדים, נתנו החלקות קטנות כלפי הנעליים, בלי לאבד אחיזה ברגליים. מלבד התחושה שהייתה לי חדשה, שמחתי שזה המצב וכך לא אקבל שפשפות ברגליים בגלל תנועתן כלפי הגרביים.