מרוץ אצבע הגליל – חוויה צפונית באגמון החולה

על קו הזינוק

כאשר הגעתי למתחם התחרות, כבר בחניה חיכו סדרנים שסימנו לכל אחד איפה להחנות. אור ראשון רק הפציע והשמש התחילה לזרוח. הר החרמון במלוא הדרו התנשא עם פסגה מושלגת ושדות ירוקים מילאו את הסביבה. מוזיקת קצבית מעוררת התנגנה ברקע והכניסה את הבאים (כיחידים או כקבוצות לאווירה המדהימה שקיימת באירועי הספורט המופקים ע”י מרתון ישראל. כבר שכחתי שישנתי מעט שעות והריאות התמלאו באוויר נקי וקריר של צינת בוקר. 

במרכז המבקרים של האגמון חיכו שולחנות עם שתיה קרה וחמה ונשנוש קל- כמו תמרים, ביגלה ועמדת חלוקת ערכות וחולצות תחרות למי שעדיין לא לקח.

המרוץ של הטבע

הזינוק של ה 15 ק”מ תוכנן להיות מוזנק בשעה 6:45 וכבר ב 6:35 ביקשו מכל הרצים במקצה להתנקז לכיוון שער הזינוק. רגע לפני הזינוק עלו לדבר מארגני הארוע ולתת קצת הסברים. הם איחלו לרצים בהצלחה ומיד אחרי נשמעה שריקת הפתיחה.

הריצה כולה התקיימה על דרך אספלט בהיקף האגם. תחילת המסלול מאופיין בירידה קלה ולאחר מכן נהייה מישורי ברובו. מהקילומטר ה-13 חוזרים למגמת עליה מתונה שטיפה מקשה על הרצים לקראת סוף המסלול. כל 2-3 קילומטרים היו שלטים שדיווחו על מספר הקילומטרים שעברו הרצים מתחילת המסלול. 3 עמדות מים חיכו בדרך עם מים בכוסות ובקילומטר ה-11 עמדת המים הכילה גם משקה איזוטוני למי שהרגיש שהוא זקוק לכך. לאורך המסלול, במקומות שבהם הרצים יכלו להתבלבל עמדו מכוונים וסימנו את כיוון הריצה.

המסלול מאוד מיוחד – ריצה מישורית ומהירה בפארק, לצד בריכות הציפורים, שדות ירוקים והרים נישאים עם מזג אוויר שהוא לא קר ולא חם. מסלול מושלם למירוץ ארוך ואפילו זכינו לראות נוטריה אחת שיצאה מהמים בכדי לאכול דשא ולא נבהלה לרגע מהרצים שסביבה.   

לסיכום

מעניין היה לראות שהאירוע לא היה מאוד המוני וזה התאים לשקט והשלווה שאזור אגמון החולה משרה מטבעו. גם הדוחק שבדרך כלל מכירים בתחרויות ריצה על שער הסיום, לא היה ומהר מאוד, לאחר הזינוק, פיזור האנשים אפשר לרוץ באופן חופשי. 

מזג האוויר והנוף המרהיב של טבע ירוק ופסגת החרמון המושלגת מילאו את הרצים בכל טוב. רק לא ברור לאן עפו הציפורים הנודדות שבדרך כלל נמצאות באגמון בתקופה הזאת של השנה, אולי המשיכו בדרכן. חוץ מנוטריה אחת שיצאה לאכול דשא ומספר סיקסקים, הרצים לא זכו לראות חיות נוספות אך מסלול התחרות שטוח ברובו, מעגלי, סלול המקיף את האגם אפשר לרצים לבצע ריצות מהירות ותוצאות טובות. המרוץ הזה, מבחינתי, נכנס לרשימת המרוצים שבהם אפשר לשבור שיאים אישיים ועל הדרך להנות מנוף טבע משובח.

במקצה ה 15 ק”מ
הובילו דן אלתרמן מהגברים ומורן אולשנסקי גרינשטיין ממועדון הריצה של גוון קנינג בנשים.

במקצה ה-5 ק”מ
הובילו רון גובזנסקי בגברים ואמל חיחי ממועדון אדרנלין בנשים.

 מאת: איה מידן
צילום: באדיבות מרתון ישראל

בת קיבוץ בארי שבעוטף עזה, נשואה ואמא ל-3. עוסקת בספורט הטריאתלון וריצות השטח כתחביב ומתרגשת כל פעם מחדש במרחבים האינסופיים, השדות, המראות, הקולות והריחות המשכרים שהטבע מביא איתו לאורך כל השנה.

הצטרפו לניוזלטר – פעם בשבוע בלבד עם תכנים מעולים מהפאנל:

אם אהבת את התוכן שלנו, שתף אותו לקבוצות הווטסאפ והפייסבוק שלך – הנה פה במלבנים האלה: