מערכת הלב וכלי הדם היא אחד היעדים החשובים לשיפור באימון גופני (אירובי). בשיעור זה נכיר את חלקי המערכת ואופן תפקודה.
סיכום הרצאה באדיבות מרכז יובל להכשרות מדריכי ספורט בכפר תבור.
הגדרה ושמות
- מערכת הלב וכלי הדם
- מערכת ההובלה- כי זו מערכת צינורות המובילה דם וחומרים רבים בתוכו. כל חומר שנע בתוך הגוף מאזור אחד לאזור אחר חייב לנוע במחזור הדם. כל מזון כדי להגיע לכל תא ותא בגוף עובר דרך מחזור הדם.
- בלועזית- Cardio Vascular – בעברית לב וכלי דם, קרדיו וסקולרית.
- מערכת המו דינמית- הם זה דם ודינמי זו תנועה. מערכת המובילה דם.
אל תפסידו תוכן מעולה:
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
מאשר משלוח פרסום ועדכונים
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
תכולה
- הלב- אחד האברים החשובים בגוף, מדחס או משאבה שתפקידו לפעום ולהתכווץ כל הזמן. מתכווץ ונרפה, ובכל פעם שהוא מתכווץ הוא יוצר לחץ שדוחף את כלי הדם בתוך כלי הדם. כל עוד הוא פועם זרימת הדם נעה באופן מחזורי בכל הצינורות. ברגע שיסיים לעבוד, הזרימה הדמית נפסקת, ודם לא מגיע לאברים השונים, לא מגיע חמצן ומזון והאברים לא יכולים להתקיים.
- כלי הדם- אוסף של צינורות. מערכת הובלה סגורה. נוזל הדם אמור להמצא בכלי הדם בלבד ולא מחוץ להם. כשנפצעים דם יוצא החוצה. בפציעות קטנות מערכת הקרישה מתקנת את הפציעות. אבל בחבלה גדולה מאוד, קטיעה, חתך עמוק או כלי דם ראשי- במקרים כאלה ללא התערבות חיצונית ניתן לאבד דם ולמות.
תפקידי המערכת
חלק מהחומרים מגיעים מבחוץ, חלק מיוצרים בפנים וחלק צריכים לצאת החוצה, והמערכת מקשרת בין כל המערכות בגוף האדם והמערכות.
- הובלת גזים – אנחנו נושמים אוויר בעיקר עבור החמצן, אבל יש גם CO2, חנקן ועוד. את החמצן צריך לקלוט ולהכניס לכל תא בגוף האדם לרבות השרירים שצריכים אנרגיה. מערכת הנשימה קולטת את החמצן מהאוויר לגוף (ריאות), מחזור הדם הוא זה שמוביל את החמצן לכל הרקמות והתאים.
אנחנו גם מייצרים פחמן דו חמצני CO2. את הגז הזה שנפלט, ומערכת ההובלה היא זו שמובילה את הפחמן הדו חמצני החוצה. כל תא אנושי עושה שימוש בחמצן. כל ייצור רב תאי חייב חמצן. - הובלת מים וחומרי מזון- מערכת העיכול מפרקת את המזון למרכיבים: חלבונים, שומנים, פחמימות, מינרלים וכו'. מחזור הדם מוביל את החומרים הלאה בתוך הגוף מהעיכול לתאים, ומהם את הפסולת החוצה. כל מרכיבי הגוף מקבלים חומרי מזון- העצמות, המוח וכו'.
- הובלת חומרי פסולת- הוצאת חומרי הפסולת באמצעות הצואה והשתן החוצה.
- הובלת הורמונים- כל חומר שעובר בגוף. בלותת התריס למשל מפרישה תירוקסין שצריך להגיע לתאים שונים באברים שונים- דרך מערכת וכלי הדם.
- הובלת גזים – אנחנו נושמים אוויר בעיקר עבור החמצן, אבל יש גם CO2, חנקן ועוד. את החמצן צריך לקלוט ולהכניס לכל תא בגוף האדם לרבות השרירים שצריכים אנרגיה. מערכת הנשימה קולטת את החמצן מהאוויר לגוף (ריאות), מחזור הדם הוא זה שמוביל את החמצן לכל הרקמות והתאים.
- הובלת חום
תא דם אדום Erythrocyte RBC
מהווים את רוב תאי הדם, חסרי גרעין, חיים כ 120 יום (נהרסים בטחול ובכבד. תפקידם העיקרי להעביר חמצן לתאי הגוף. מכילים המוגלובין (חלבון הקשור לברזל) הנקשר לחמצן. חוסר בהומוגלובין הוא אנמיה.
המקור של כל תאי הדם הוא במח העצמות- השכבה הפנימית ביותר בעצם. בה התא גדל מתפתח מבשיל ויוצא לזרם הדם.
- תאי דם לבנים- לבנים משום שהם בצבע בהיר יחסית (ורדרד בהיר). משפחה שנקראת מערכת החיסון. הם גם נוצרים במח העצמות כמו טסיות הדם- אבל הם מתפקדים כחיילים במערכת הדם וחלקם גם בתוך הרקמות, והם אחראים על הגנת הגוף. הם פועלים נגד חיידקים ומיקרו אורגניזמים שונים. תפקידם לזהות חיידקים מסוכנים (בניגוד לאחרים מועילים) ולתקוף אותם. יש כמה סוגים ואפשר לקבוע האם רמתם בדם נמוכה מדי (פגיעה בהגנה) או גבוהה מדי (יש סיבה שאולי צריך לברר).
- טסיות – תאים האחראים על קרישת הדם. הן מנסות לסגור את הפצע כדי למנוע דליפת דם החוצה מהמערכת. כמו בכל דבר קרישת יתר היא מסוכנת ונוזל הדם יכול ליצור נזקים. בגילאים מבוגרים מתחילות יותר בעיות של יתר קרישת דם. חסר בקרישת דם במחלות כמו המופיליה, יכול לגרום לאובדן דם רב בכל פציעה קטנה. המערכת שומרת על תקינות כלי הדם ותיקון נזקים בהם.
- תאי דם אדומים – תאים הנוצרים במח העצמות גם הם, ומסתובבים בזרם הדם כ 120 יום ובסופם הם מגיעים אל הטחול והוא מפרק אותם. תפקיד כדורית הדם האדומה הוא להוביל גזים, והמרכזי שבהם- גז החמצן. הכדורית היא נשא להובלת החמצן.
המוגלובין
חלבון הנמצא בתוך כדורית הדם האדומה. הוא שקושר את החמצן אליו. הכדורית נוצרת עם ההמוגלובין בתוכה הוא לא מגיע מבחוץ. בשריר או אבר המטרה – ההמוגלובין מתנתק מהחמצן והוא עובר אל אבר המטרה. בעיה גם בייצור ההמוגלובין תהייה בעיה בהובלת החמצן.
ההמוגלובין מושפע מהתזונה שלנו. תזונה לקויה גורמת לבעיות בייצור ההמוגלובין. פגיעה או בכדוריות האדומות או בהמוגלובין תפגע בהולכת הדם.
אנמיה
חוסר דם. תופעה שכיחה המוכרת בקרב מתאמנים, אנשים עם תת זונה, ועוד. יש בעיה, פגיעה בהובלת החמצן בדם, והיא מתבטאת בירידה בכמות תאי הדם האדומים, אבל מאובחנת על ידי מדידת ההמוגלובין בדם. אם רמת ההמוגלובין נמוכה מהנורמה, יש אנמיה. היא תתבטא בחולשה ועייפות כי החמצן לא מגיע ליעדו באופן תקין- השרירים והמוח מקבלים פחות חמצן ממה שהם צריכים. יכולה להיות קלה, חמורה, עד קריטית.
מה הסיבות לאנמיה? חלק מהסיבות בשליטה וחלק לא בשליטתנו. מחלות גנטיות יכולות לגורם לתסמונות המביאות לאנמיה. הן קשורות בפגם בייצור ההמוגלובין.
אנמיה על רקע אובדן דם מסיבי- למשל נשים מחזור עם דימום משמעותי יכול לגרום לאנמיה רגעית (עייפות וחולשה) בגלל איבוד מסיבי של דם. גם למבוגרים\קשישים שיש להם דימום סמוי במערכת העיכול יכולה להיות אנמיה. על רקע הורמונלי גם יכולה להיות אנמיה.
תזונה- הסיבה השכיחה ביותר להתפתחות אנמיה. במזון יש רכיבים עיקריים: חסר במינרל ברזל, ויטמין B12 הם בד"כ אלה שמשפיעים על אנמיה (או עקב בעיה בספיגתם או עקב חסר באוכל). חסר לא יאפשר לייצר כדוריות דם תקינות ובשלות. אבחון בבדיקת דם, וטיפול בהשלמת מה שחסר.
B12 מייצרים רק חיידקים. הגורם שמאכלס את החיידק מקבל אותו. זו הסיבה שמקור טוב לכך יש אותו במקור מן החי (יש מיקרואורגזנימים שנמצאים גם במקורות מהצומח, אבל זה פחות אמין עקב ריסוס).
מתאמן שיש לו אנמיה, יתקשה גם במנוחה בהובלת חמצן, ומצב של מאמץ גופני יכול להחמיר לו את הסימפטומים. זה לא אומר שאסור להתאמן. לפעמים חשיפה למאמץ מייצרת אדפטציה שמשפרת את מצבו, אבל יש להסתכל על המינון והעצימות. מאמץ לא אינטנסיבי. באנמיה חמורה כדאי להפסיק לתקופת הטיפול ולחזור לאחר מכן.
כלי הדם
עורקים- מובילים דם מהלב החוצה להיקף. דם נע רק בכיוון חד סטרי. כלי דם אחר צריך להחזיר את הדם אל הלב. אין חזרה באותו כלי דם. עורק הוא עבה יוצר מווריד. הקוטר הפנימי של העורק קטן יותר מזה של הווריד. כתוצאה מכך יש לחץ דם גבוה יותר בעורקים. עורקים נועדו לעמוד בלחצים גדולים.
מהלב יוצאים שני עורקים גדולים. אחד מהם הוא אב העורקים – העורך הראשי הגדול. הוא מתפצל לכל העורקים בגוף, העורקים מתפצלים לעורקיקים, כמו גזע עץ שמתפצל דרך הענפים עד העלים. הם מגיעים לכל רקמה בגוף האדם.
ורידים- כלי דם שמחזירים דם מהאבר אל הלב. גם מכל הגוף יש ורידונים שמתנכזים לוריד, וכך דם חוזר אל הלב.
נימים- מקשרים בין העורקים לורידים, מאפשרים חילוף חומרים בין הדם לרקמות. רשת כלי דם קטנים מאוד. היא מקשרת בין העורקיק לורידון. על הרשת יש נקבוביות קטנות המאפשרת לתכולה לצאת החוצה אל האבר. היא האיזור היחידי של מסירת החומרים וקליטת החומרים חזרה למחזור הדם. השריר מקבל חמצן ופולט פסולת/CO2.
עורכים כליליים – מובילים דם ללב עצמו. אם העורקים הכליליים יחסמו ודם לא יעבור בהם, ויש סיכון להתקף לב, ואז כל הגוף נפגע. תמיד השיח בהקשר מחלות כלי דם הוא סביב עורקים כליליים ועורקים המובילים דם למוח. פגיעה בהם- חסימה של עורק כלילי יכולה לגרום להרס ומוות של תאים בלב. התקף לב- זו חסימה של אחד או יותר מהעורקים הכליליים.
הלב
גודלו כגודל אגרוף האדם, נמצא בתוך בית החזה, כלוב בית החזה שומר על האברים הפנימיים והלב נמצא בתוכו מאחורי עצם הסטרנום.
הוא ברובו שריר, ובנוי מספר שכבות. הלב מתכווץ ורק רקמת שריר יודעת להתכווץ. ההתכווצות היא שיוצרת את הלחץ בלב וזרימה של דם החוצה.
הוא בנוי מ4 חללים: שניים עליונים (עליות / פרוזדורים) ושניים תחתונים (חדרים). באמצע הלב מפרידה דופן או מחיצה בין ימין לשמאל. הדופן לא מאפשרת מעבר מצד לצד (ואם כן עובר- זה מצב לא תקין, כתוצאה ממום במחיצה).
הדם שזורם בצד אחד שונה מהדם שזורם בצד השני.
בין עליה לחדר יש שסתום. השסתומים מאפשרים זרימה רק בכיוון אחד. המעבר הוא תמיד מהעליה אל החדר ולא חזרה אחורה.
העליות והחדרים עטופים בשריר והם כולם מתכווצים. הנפח בכיווץ יקטן והלחץ יגדל.
סיסטולה – התכווצות החדרים.
דיאסטולה – הרפית החדרים.
יש עוד שני שסתומים- מהחדרים יש שני כלי דם שיוצאים החוצה – עורקים שבינם לחדרים יש גם שסתומים (סה"כ 4 שסתומים. בגלל שקודם נסגרים שניים ראשונים בפנים, ואז שניים נוספים נסגרים- יש שתי פעימות צמודות ששומעים כשמקשיבים ללב)
קוצבי לב- יש שני קוצבים SA Node ו AV Node – אוסף של תאי שריר לב, במקבץ ייחודי שמייצרים מתח חשמלי, פולס שמגרה את השרירים להתכווץ. מכת חשמל חיצונית יכולה לסייע לקוצבים לעורר אותם שוב לפעולה טבעית בדום לב.
הפרעות קצב לב- נובעות לעתים מכך שחלק מקוצבי הלב שלהם מתו. יש תרופות שיכולות לעודד ולעכב את הקצב. אם תרופות כבר לא מתאפשרות עוברים לניתוחים, השתלת קוצב מלאכותי וכ'.
כלומר הלב הוא בעל מערכת הולכה חשמלית משלו. הוא מושפע מהמוח כמובן, אבל גם ללא השפעת המוח הלב יכול להתכווץ לבדו ללא תלות במוח. לב בריא ותקין ימשיך להתכווץ גם אחרי הוצאתו מהגוף (בניתוח השתלת לב).
אב העורקים – יוצא מחדר שמאל. זה חלל חשוב לזרימת דם לכל הגוף.
עורק הריאה – יוצא מחדר ימין, ויוצא אל הריאות. בשונה מכל שאר חלקי הגוף הריאות מקבלות עורק נפרד.
מחזור הדם להובלת גזים
- נתחיל בעליה שמאלית- דם בעליה השמאלית מגיע אליה מוורידי הריאה ולכן הנו עשיר בחמצן.
- העליה השמאלית מתכווצת, השסתום בין העליה לחדר שמאל נפתח, דם עובר לחדר שמאל, כשהוא מתמלא בדם עשיר בחמצן, השסתום מעל נסגר, והשסתום הבא שמפריד בין החדר לאב העורקים נפתח.
- חדר שמאל מתכווץ והסיסטולה של חדר שמאל גורמת לנוזל הדם לעבור לאבי העורקים היוצא מחדר שמאל.
- הוא מגיע לעורקים ועורקיקים עד האבר, עליו יש רשת של נימים.
- ברשת הנימים, הנקבוביות מאפשרות את החלפת החומרים- חמצן יוצא לאבר, והאבר מחזיר פחמן דו חמצני.
- ורידונים מתחילים להתאסף עד וריד אחד גדול "הוריד הנבוב" ומביאים איתם דם עני בחמצן ועשיר ב CO2 (פחמן דו חמצני). הוא מתחבר לעליה הימנית.
- העליה הימנית מתמלאת בדם עני בחמצן, השסתום נפתח, העליה מתכווצת והדם עובר לחדר ימין.
- חדר ימין מתמלא בדם, השסתום מעליו נסגר, ואז שסתום היציאה ממנו נפתח, החדר מתכווץ והדם זורמם אל עורק הריאה.
זו טעות שעורקים תמיד עשירים בחמצן וורידים תמיד עניים בחמצן. במקרה הזה יש חריג: עורק הריאה הוא עורק אבל הוא מכיל דם עני בחמצן.
עורק הריאה גם הוא מתפצל לעורקים ועורקיקים ומתחבר בסוף לרשת נימים- שיושבת בריאות, והיא עושה החלפה עם האוויר ופולטת את הפחמן הדו חמצני החוצה.
לדעת יותר על כושר: הטלגרם שלנו- לחצו כאן
לחץ דם
לחץ שפועל על דפנות כלי הדם בזמן זרימת הדם בתוכם. את הלחץ יוצרים גם כלי הדם וגם הלב שמתכווץ. סיסטולה- כיווץ, דיאסטולה- לב נרפה. כשהחדר בלב מתכווץ לחץ הדם עולה וכשהלב נרפה הלחץ ירד. לכן יש שני ערכים לבדיקת לחץ דם (ערך סיסטולי ודיאסטולי).
- באדם בריא: 120/80 – בממוצע
- ערכים נמוכים כמו 110/70 – לחץ שיירד יוריד את הובלת הדם והחומרים, וזה יגרום למחסור חמצן וחומרים – לכן יתבטא בעייפות, חולשה וכו'.
- גבוהים – לחץ דם גבוה יותר מדאיג, היות והוא יכול לעשות נזק ממשי לכלי הדם, עד כדי קרע פיצוץ. גם נזקים מתמשכים שגורמים לכלי הדם לאבד מתפקודו. זה גורם סיכון למוות פתאומי או למחלות חסימתיות ומחלות שמתפתחות.
יש דרגות שונות של ערכי דם גבוהים, שלא תמיד מרגישים אותם. זו הסיבה שחשוב לעשות בדיקות מעל גילאים מסוימים. אדם שמגיע עם יתר לחץ דם לפעילות גופנית, הוא מעלה סיכון כי הפעילות מגבירה לחץ דם, שיכול לגרום לנזק. מצד שני צריך להתאמן, ככלי טיפולי להרבה מחלות, כולל לחץ דם – משום שהגוף מסתגל ומתמודד טוב יותר.
