רוצה להיות מלכת הכביש: מבחן נעלי ריצה Brooks Glycerin 19

גפה עליונה 

די היה למשש את הנעל כדי להרגיש את הרכות והנוחות של הגפה העליונה, מגע מלטף כמעט קטיפתי. הבחירה באריג מסוג זה מתבקשת לנעלי כביש בהן, בניגוד לנעלי ריצת השטח תפקיד הגפה העליונה הוא לאחוז בנוחות את הרגל ולא להתמודד עם מכות, שפשופים ושריטות. כל המכשולים האלה מזדמנים בשטח ומצריכים גפה קשיחה יותר וגם כבדה יותר. אבל בכביש – עדינות ומשקל קליל יכולים להתקבל. גם השרוכים עשויים מחומר רך הנוח לשריכה מחד ובמרקם חיכוך גבוה המבטיח אי השתחררות במהלך הריצה.

גם פנים הנעל רך ומזמין, הלשונית מחוברת לדופן לכל אורכה בבד גמיש ומבטיחה כניסה חלקה ורציפה של הרגל.

סקסאפיל של אחת שויתרה

מבחינה עיצובית אפשר לעבור הלאה אם לא נרדמתם. אין פה שום היבט עיצובי מגניב ומיוחד אלא שמרנות רבה בצבע ובעיצוב. המראה של הסוליה הבשרני כבר נהייה מוכר בשנים האחרונות ולמרות היותו נפוץ, קשה להגיד שזה הפך אותו ליפה. אפשר לומר שהדגש פה הוא כנראה על ה Function ולא ממש על ה Form. כמעט כל הנעליים שהיו אצלנו במבחני הנעליים בזמן האחרון היו יפות ממנה.

ריצות ראשונות והפתעה

עובי הסוליה האמצעית של הBrooks ותגובתה האלסטית ללחיצת האצבעות שלי, יותר ממרמזים על המאפיין המרכזי של הנעל: שיכוך מרבי.

ריצת היכרות קצרה (7.5 ק”מ) ברחובות היישוב מגלה שהנעל אכן נוחה מאד ואין שום פרמטר המצביע על בעיה פוטנציאלית. למחרת עוד ריצה של 10 ק”מ, יציאה מהיישוב עד נקודת סיבוב וחזרה הביתה בעלית כביש מתונה של כשלושה ק”מ. אני מתקרב לנקודת הסיבוב במהירות ובקלילות מפתיעה, בלי היסוס אני נענה לדרישת הנעל וממשיך הלאה. עולה ויורד ברחובות ומאריך את המסלול בשלושה ק”מ נוספים. 

העלייה הביתה קלה מתמיד, אני זוקף זאת בעיקר לרמת השיכוך הגבוהה המפחיתה, מונעת או מעכבת את המחושים הקלים במפרקים ובגידים המאותתים לגוף להוריד קצב או בכלל לסיים… איך שהוא אני מרגיש גם אחרי 10 ק”מ שרק התחלתי לרוץ. ברור שבשלב זה עדיין אי אפשר לשפוט. יש להגדיל את טווח הריצה כדי לבחון את השפעת הנעל בריצות ארוכות באמת וכן להגדיל את הקילומטרז’ של הנעליים כדי לבחון היבטים של דגרדציה במאפיינים הפיזיקאליים של הנעל עצמה… אך אין ספק שהמבחן מתחיל ברגל ימין.

שיכוך, כבר אמרנו?

גם אחרי יותר ממאה קילומטרים של ריצה (80% בכביש), השיכוך, שהוא אחד המאפיינים העיקריים של הנעל ממשיך לשחק תפקיד מרכזי. הריצה נוחה מאד וכמעט לא מורגש עומס על המפרקים. 

באופן עקרוני קיים מאבק פיזיקאלי בין רמת השיכוך לרמת החזר האנרגיה מהנעל, במיוחד אם השיכוך מתבטא בספיגת אנרגיה ולא בהמרת אנרגיה לאנרגית קפיץ (המוחזרת לאחר מכן). היכולת לתכנן סוליה משככת ובה בעת קפיצית אינה טריוויאלית ונראה ש Brooks עמדו במשימה. 

אני חייב לציין שאת רמת השיכוך קל לבחון איכותית לפי התחושה בעת הריצה על משטח קשה (אין משמעות לבחינת יכולת השיכוך של נעל כאשר אתה רץ על חול ים) ואת זאת אכן עשיתי. לגבי החזר האנרגיה, כאן כבר קשה יותר להעריך איכותית בצורה ישירה. אפשר, אולי, בצורה עקיפה על בסיס ביצועי הריצה אך זה אינו קשר חד ערכי. עם זאת, כן הצלחתי לחוש בתרומת הקפיציות בעיקר בריצה בירידות כביש, אתה רץ בלי מאמץ (נכון זו ירידה) אך ממש מרגיש בכל צעד שהנעל מזניקה אותך קדימה.

סוליה תחתונה ואחיזה

תחתית הנעל מצופה בחמישה משטחי גומי קשה, המודבקים על שכבת השיכוך האמצעית DNA LOFT. המשטחים ממוקמים גיאומטרית בכל האזורים בהם יש לנעל פוטנציאל למפגש עם הכביש. היתרון של קונספט כזה הוא שהגומי הקשה נמצא רק היכן שהוא צריך להיות ובכך לא פוגע בגמישות הנעל, החיסרון ביחס למשטח רציף המכסה את כל התחתית, הוא שפוטנציאל “התקלפות” הגומי בגלל ריבוי גבולות ההדבקה גבוה יותר. מבדיקה ויזואלית ואיכותית ניתן לראות שגם אחרי 100 ק”מ של ריצה הסוליה ניראת שלמה לחלוטין.

קשה היה לי לבחון אחיזה בריצת הכביש הרגילה, משטח האחיזה הוא אספלט יבש (קיץ) ובלי שיפועים של ממש. תנאים אלו מקלים מאד ביחס לנקודת העבודה הקיצונית של הנעל ואי אפשר לזהות בתנאים אלו שום בעיה. לפיכך, מצאתי לנכון לבצע בדיקה כמותית של מקדם החיכוך בין הסוליה למשטח ייחוס (ראה כתבה: https://runpanel.co.il/grip-comparison). הבדיקה בוצעה על נעל חדשה, אחרי 50 ק”מ ואחרי 100 ק”מ. 

בשלושת המדידות נמצא שההבדל במקדם החיכוך היה קטן משגיאת המדידה והיה סביב 0.55 (קרי, 55% שיפוע). המשמעות היא שגם אחרי 100 ק”מ ריצה לא הייתה ירידה בביצועי האחיזה של הנעל. מעבר לכך, אחיזת הנעל מצוינת גם באופן מוחלט וגם ביחס לנעלי כביש אחרות (ניו באלאנס 880, סאקוני גייד 13 ) שנבחנו. כמובן ש 100 ק”מ אינו מרחק מספיק משמעותי כדי לבחון שחיקה של הסוליה ופגיעה ברמת האחיזה ובהחלט אני מתכוון להמשיך בבדיקה זו לעוד קילומטרים רבים.

עקב, קרסול וגיד אכילס

החלק האחורי של הנעל, התומך בעקב, מוקשח היטב בחלקו החיצוני התחתון. החלק הפנימי והצוואר מרופדים ומבטיחים עטיפה צמודה ורכה של הקרסול וגיד אכילס. שני מחזירי אור משולשים משלימים את העיצוב של החלק האחורי ותורמים כמובן לבטיחות הריצה. 

גיחה קצרה לשטח

למרות שהנעל אינה מוגדרת כנעל לריצת שטח, בחרתי לרוץ בה ריצת הכרות של המסלול החדש בחצי מרתון סובב עמק. רוב המסלול לא היה קשה טכני ואופיין בעיקר בהרבה עליות וירידות על דרכים לבנות, אך היו גם מספר קטעים קצרים בהם רצנו על סלעים ומשטחים עם שיפועי צד. לאורך כל הריצה ניתן היה להרגיש באחיזה המצוינת של הנעל וכן ביציבות הטובה בריצה על הסלעים. קשה לומר שריצה זו היוותה מבחן אמיתי לריצת שטח הכולל תוואי קשה כמו דרדרת וסלעים חדים, אך בהחלט נראה שאפשר לרוץ עם הנעל בשטחים פחות אגרסיביים כמו: דרכי עפר, דרכים לבנות ושבילים רחבים (כמו רוב נעלי הכביש).

גליצרין 19 של Brooks – סיכום

אחרי מספר ריצות של כ 100 ק”מ במצטבר, חלק הארי על כבישים ומדרכות, כ 20% בשטח ועוד מספר קילומטרים קטן על מסילת ריצה, ניתן לסכם את המבחן כדלקמן:

Brooks Glycerin 19 היא נעל כביש שיכוך מקסימלי, נוחה וקטיפתית ומתאימה מאד לריצות ארוכות, עד מרתון (בדקתי עד 21 ק”מ ברצף). הנעל מתאימה גם לאימוני מהירות , הרגשתי זאת בתוצאות וניתן לייחס זאת להחזר האנרגיה ולקפיציות שלא נפגמו מעודף השיכוך. 

לפחות בריצה אחת במזג אוויר חם (31 מעלות, 10 בבוקר) הרגשתי אחרי כשעה שהנעליים חמות לי קצת, יתכן שזה הריפוד הרב שהנעל מתאפיינת בו אך בהחלט יתכן שזה בגלל שפשוט היה חם.

הנעל תפקדה היטב בריצת שטח בתנאים קלים ולפיכך בהחלט ניתן להשתמש בה לריצות כאלה מידי פעם.

תג המחיר של הנעל הוא בתחום הגבוה ויכול להיות מוצדק בהיבטי עלות / תועלת בתנאי שהנעל תחזיק מעמד מספיק קילומטרים (כמה מאות זה מספר מאפיין). בזמן הקצר, יחסית, שבחנתי את הנעל היבט זה לא בא לידי ביטוי עד תום, אם כי לאור העובדה שלא חלה שום דגרדציה לאורך כל המבחן זה סימן מבשר טובות.

הגיבו על הכתבה בערוץ הטלגרם שלנו – הקליקו כאן

יתרונות 

• שיכוך מקסימלי המהווה יתרון משמעותי בריצה ארוכה ובה בעת אינו פוגם בהחזר אנרגיה 
• רכות וריפוד העוטפים את הרגל כמו כפפה ומבטיחים נוחות מרבית במהלך הריצה
• מידות רוחב רחבות המאפשרות התאמה מדוייקת לרגל ללא צורך בפשרה 
• אחיזה טובה מאד

 חסרונות

• קיימת פשרה מובנת בין שיכוך גבוה ורכות המתאימה לריצות ארוכות מאוד עם מעט שינויי כיוון לבין קשיחות ויציבות הנדרשות לאצטדיון, ריצות קצרות עירוניות עם פניות ושינויי מהירות וכיוון בריצה דינמית. לסוג הקצר והדינמי היא כנראה תתאים פחות. 
• משקל הנעל גבוה יחסית (נגזר מהייעוד לארוכות עם שיכוך מרבי) יתאים פחות עד 10 ק”מ
• עיצוב הנעל שמרני ולא מרגש
• מחיר הנעל בתחום הגבוה