חבורה של אנשים מיוחדים משלבת שני עיסוקים: ריצה וגידול כלבים ומתמחה בספורט שנקרא קאני-קרוס. ריצה עם כלבים רתומים. סביב הנושא הזה התפתחה קהילה שהולכת וגדלה. יעל דיין בעלת שתי כלבות מסוג ויסלה מספרת לנו על התחום:
מאת: יעל דיין צילום: חנה שלג
קאני-קרוס בישראל
את הבאת הספורט לארץ יש לייחס לאריק שורץ, אשר בעקבות אהבתו לכלבי הסקי ומלמוט, נחשף מאז שנות ה-80 לספורט משיכת המזחלות ולענפים נוספים שהתפתחו ממנו: רתימת הכלבים לאופניים/קורקינט או לאדם עצמו. כשהבין, שכבר לא צריך שלג בשביל לרתום, תרתי משמע, את הכלבים לספורט משותף – החל לעשות לנושא נפשות בארץ. לאחרונה אף הוציא מדריך מפורט ויסודי לכל תחום ספורט המשיכה.
ספורט רתימת הכלבים לאופניים – נקרא dryland mushing ובעברית רכּבֻות כלבים. ספורט הריצה עם כלבים נקרא canicross. השם משלב את המילים canine (כלבי) + cross-country (מסלולי שטח) ובקיצור – קאניקס או קאניX. טרם הומצא ביטוי בעברית לספורט הזה. הספורט מוכר בעולם ומתקיימות פעילויות מרמה קהילתית/חברית עד אליפויות עולם בתנאי בוץ וטופוגרפיה קשים. החוקים שומרים על רווחת הכלבים. למשל, אין למשוך את הכלב, הוא חייב לחצות ראשון את קו הגמר.
בארץ יש כיום קהילה קטנה, המפוזרת בכל הארץ ונהנית מהספורט הזה ברכיבות וריצות משותפות ואישיות. מבחינת תחרויות או ליגה מסודרת, חסר גורם שירים את הנושא. עד היום אורגנו שלושה אירועים ושמחנו לקחת בהם חלק. מקום המפגש הוירטואלי הוא קבוצת פייסבוק בשם: “גדוד רכבי הכלבים בישראל”. שם מקבלים חדשים בצורה נעימה ומעודדים לשאול שאלות.
בתמונה: כל משתתפי מרוץ קאניX אלוני אבא 3.2018. ניתן להתרשם ממגוון הגזעים כולל קאנה קורסו ופאג!
מהות הספורט
יצירת צוות של רץ וכלבו כאשר כל צד תורם ונתרם תוך כדי מאמץ, תקשורת ושיתוף פעולה. הכלב לומד לנהל משאבים ביעילות ולא ימשוך בכל הכוח אם אין היענות לקצב שלו. זאת אומרת שאפשר ללכת או לרוץ בכל קצב שהוא והכלב ילמד למשוך בהתאם. חשוב להסביר, שאי אפשר להכריח את הכלב למשוך. רק כלב בעל ביטחון עצמי, כושר והרגשה טובה ירוץ קדימה. הכלב נהנה להוביל ולחשוב על בחירת הדרך, אך גם לומד להיות קשוב לפקודות כיוון וקצב.
הציוד
מאחר ולשם שינוי המשיכה אינה אסורה אלא רצויה, חשוב שהעומס יהיה מחולק נכון ובמינימום הפרעה לתנועת הכלב. לכן, קולר רגיל שמעמיס על חוליות הצוואר לא מתאים ורתמה שמיועדת לריסון משיכה ממש מנוגדת למה שאנחנו רוצים להשיג (טעויות נפוצות שכואב לי לראות).
הרתמות המיועדות למשיכה הינן מרופדות באזור בית החזה, מתכווננות להתאמה מירבית למידת הכלב, קלות ונושמות, מאפשרות שליחת הרגל קדימה בצעד מלא, ומומלץ שנקודת החיבור לרצועה תהיה מעל הזנב, לעומת נקודת חיבור מעל השכמות ברתמות המיועדות לטיול עם הכלב.
רצועה – לרצועת הקאניX יש חלק גמיש שתפקידו לשכך זעזועים הן לאדם והן לכלב. אורך הרצועה – ככל שהצוות מיומן ויש מתח ברצועה – אפשר להשתמש ברצועה ארוכה יותר ולתת ספייס כדי להימנע מהתקלות בכלב. אם נרצה שליטה – נצטרך לצמצם רצועה עם הידיים ולאחוז מעבר לחלק הגמיש.
רתמת האגן – חשוב שתהיה רחבה ותומכת בגב התחתון, עם מנגנון שחרור מהיר. באופן אישי, אני מוכנה ליפול ולהיגרר כגוויה לפני שאשחרר אותן לרדוף אחרי מה שבא להן, אבל מבינה את השיקול האחראי באפשרות לשחרור מהיר של הרצועה.
נעלי ספורט – כאשר מדובר בריצות שטח, בתוספת שתי שדות מושכות – ממליצה בחום על נעליים עם גריפ טוב, המיועדות לריצות שטח/הרים
ידוע שתיק מים (שלוקר), נייר טואלט ונייד הם חבריו הטובים של הרץ למרחקים. מעולם לא הצטערתי שהם איתי ואני ממליצה לקחת.
אופק שרמן במרוץ קאניX חדרה – 3.2019 עם כלב מסוג בורדר קולי.
מודעות ואחריות
אנחנו יוצאים לדרך כצמד שותפים, אך האחריות לשלום הצוות חלה על האדם בלבד. הקצב יהיה תמיד לפי חבר הצוות בעל היכולת הנמוכה יותר באותו רגע. הכלבים מתמודדים פחות טוב מאיתנו עם עומס חום. יש לצאת בשעות לא חמות, לעצור ולאפשר התקררות על ידי הרטבת בטן/שתיה במידת הצורך של הכלב. אנחנו ממש לא רוצים להגיע למצב שיכול לפגוע בבריאות הכלב.
ריצה עם שני כלבים אפשרית בעזרת מפצל.
כלבים מתאימים לקאניקרוס
באופן כללי כלבים מגודל בינוני ומעלה, מעל גיל שנה, בריאים ובכושר בסיסי, יכולים להתחיל ריצה משותפת כאשר המרחקים והעומס עולים בצורה מתונה. אם יש ספק – רצוי לפנות לוטרינר שיאשר התחלת פעילות. מטבע הדברים, גזעים הבנויים בצורה אתלטית – ירוצו יותר מהר ולכן כלבי רוח וצייד או הכלאות ביניהם מובילים את הסצנה מבחינת מהירות, וגזעים צפוניים כמו הסקי ומלמוט או הכלאות בינהם מובילים את הסצנה מבחינת סיבולת ומרחק. גם כלבים אחרים, בהתאם ליכולת יהנו מפעילות מבוקרת ויש כאלו בלי קשר למבנה שפשוט לא יתחברו וכדאי למצוא להם פעילות אחרת.
בסיום כל ריצה, נבדוק כפות רגליים של הכלב, לוודא שאין חתך או קוץ, ונעקוב אחר התאוששות. יש להיות מודעים לסימני מצוקה ולקבל את זה שלפעמים יש צורך לקצר או לוותר אם יש ספק לגבי בריאות הכלב. גם יום אחרי, נוודא שאין צליעה או שפשוף ונתקדם בהתאם.
יעל דיין במרוץ קאניX אלוני אבא 11.2018 עם כלבה מסוג ויסלה.
למה קאני-קרוס?
מעבר לכך שעבור הרץ זה ממש כייף וקצב הריצה עולה, גם הכלב מרוויח מזה. נכון שיש כלבים נוחים, שיוצאים איתם לריצה חופשית בשדות והכל עובר בשלום (עד שלא) אבל יש כלבים שנוטים להסתבך, יצרי הציד והרדיפה עלולים לגרום לפציעות ואסונות או שהטיול הסטנדרטי פשוט לא מעייף אותם מספיק.
הנה כמה סיבות טובות בעד קאני-קרוס עבור הכלב:
פעילות גופנית ומנטלית – רוב כלבי הבית, פעילים פחות ממה שבריא להם ויותר מזה, לא מאותגרים מנטלית. קאני קרוס הוא הזדמנות לתת לכלב תפקיד, להוביל, לחשוב, להתעייף ולקבל מחמאות. יותר ויותר מאלפים ממליצים על הפעילות הזו לפתרון בעיות התנהגות.
פתרון למקרים שלא בטוח לשחרר בגלל הכלב: ענייני ייחום, פחדנות, ברחנות, תוקפנות, כלבים במשמורת.
סיבות קשורות לסביבה: אם במסלול יש תנועה סואנת, נחל מזוהם, מצוקים, חיות בר מוגנות או שטח לא מוכר – קאני קרוס הוא מענה מצויין לניהול הסיכונים.
אימון מאוזן – הכלב לא יודע לווסת את המאמץ והקצב מפני שאין לו מושג לגבי המרחק המתוכנן.
אחרון חביב – תאכלס, החוק מחייב קשירת כלב במרחב ציבורי.
יעל במירוץ רכּבֻות חדרה – 3.2019. על הספורט הזה נרחיב בהזדמנות אחרת.
האם אני רצה עם הכלבות אך ורק קשורות? לאו דווקא. תוך כדי ריצה, אחרי שהתרחקתי מהישוב, אני אמצא גם מרחב פתוח בטוח ופנוי שאוכל גם לשחרר בלי להפריע או שאקבע מפגש כלבים חברים בתום הריצה.
על הכותבת: יעל דיין (היערי), פעם מתחרה בענפי רכיבה וריצה שונים, כיום משלבת פעילויות בתחום כלבים, ריצה, אופניים וטיולים. תמיד מחפשת את ההרפתקה הבאה.
