כותבים אורחיםקיבלנו למבחן את הנעל החדשה של ON שמיועדת לריצה אורבנית. מה זה אומר מבחינת הנעל? מה ההבדל בעצם בין נעל לריצה אורבנית לכל נעל אחרת? והאם האון קלאוד סוויפט – הם בחירה מומלצת? אורי ארבל יצא לבדוק.
On Cloudswift פיצ'רים ותאור יצרן
נתוני הנעל העיקריים:
- ייעוד: ריצת כביש.
- משקל: 290 גרם לנעל במידה 42.5 (גברים), 240 גרם לנעל במידה 39.5 (נשים).
- דרופ: 7 מ"מ.
- מחיר: 800 ש"ח בחנות, 700 ש"ח באתר, 630 ש"ח לחברי מועדון.
- לקנייה מקוונת באתר היבואן בישראל: ING Sports – לחצו פה
פיצ'רים:
- מתכונת גרב – ללא לשון
- מש עליון מאוורר במיוחד
- "העננים" של און- הסוליה המרכזית האופיינית
- חומר חדש בשם Helion™ בסוליה
- חיזוק כיסוי גומי עמיד בסוליה תחתונה
- מנגנון צד-רכיסה חדש- לתמיכת אמצע והסתרת השרוכים.
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
סקס אפיל ועיצוב
זאת היתה אהבה ממבט ראשון. מהרגע שראיתי אותן בחנות. הסטייל השונה והמיוחד שלהן, הצבע הכחול העמוק, סולית העננים. הנעליים האלה יפהפיות. רציתי אותן לעצמי. במבחן הראשון הן עמדו מייד- מדדתי אותן והרגשתי דחף עז לצאת לרוץ. מהפעמים האלו שאתה אומר למוכר, "אין צורך בקופסא, אני כבר אשאיר אותן עליי". והן אכן לא אכזבו. הן נוחות מאוד לכל פעילות, מושכות תשומת לב בכל מקום, וגורפות מחמאות והמון שאלות- מה זה הנעליים האלה, מהם העננים האלה… גם אחרי לא מעט זמן וריצה הן לא אבדו דבר מהצבע והחיוניות שלהן, ונראות עדיין כאילו הרגע יצאו מהחנות.
מכל זוגות הנעליים האחרים שיש לי – איתן אני רוצה ללכת, לא רוצה להוריד אותן מהרגליים. אם יש נעליים שמתאימות ליום יום, לריצה וליציאה בערב- זה אלו. אני חוזר מאימון, מתקלח וחוזר לנעל. אני רוצה לרוץ איתן, לקפוץ איתן, לרקוד איתן. הן רב שימושיות, ומשתלבות בכל מצב, כאילו עוצבו עבורו.
מעטפת עליונה
באופן כללי אפשר לומר על המבנה של ה On Cloud Swift – שהוא מותאם למבנה של כף רגל רחבה. זה שינוי מסוים מהמדרס הטיפוסי של און קלאוד, שהוא בד"כ מאוד מתאים לבעלי רגליים צרות דווקא, ובשורה להרבה רצים שמחפשים את הרוחב הזה. גם מלפנים קופסת האצבעות- רחבה יחסית. בהתאם לנעל עירונית אין ריבוי הגנות.
הדבר העיקרי שמאפיין את החלק העליון של הנעל- ובאופן כללי גם אחד היתרונות הגדולים שלה, הוא שאפשר להוריד את הנעל בלי לפתוח שרוכים ולשים אותן חזרה. לא האמנתי כמה משמעותית ונוחה היכולת הזו לשלוף את הרגל מהנעל במהירות הבזק ולהיפך, מבלי להתכופף ומבלי להסתבך עם השרוכים. 3 שניות, ואני יחף. תענוג. הדבר מתאפשר בזכות מבנה של גרב, ללא לשון, ומנגנון רכיסה שמחובר למעין אלמנט-גומי-פלסטי בצד, שיש לו רמת גמישות מסוימת.
גם השרוכים מעט שונים מכל נעל ספורט אחרת- דקים ועדינים יותר, ומאפשרים לי לבחור כמה חזק אני רוצה לקשור את הנעל. החיסרון בשרוכים- כיון שהם ארוכים הם מחייבים קשירה כפולה. כיון שהם צרים מהרגיל לפרום אותם לוקח זמן והדבר עלול להסתבך מעט.
השאלה היא האם הגמישות הזו לא הופכת לבעיה במקטעים דינמיים- פחדתי שהנעל לא תחזיק במצבים של שינוי כיוון חדים, במבחן התוצאה- במשחק כדורעף – ספורט שמתאפיין בשינויי כיוון רבים ומהירים, היא תפקדה מעולה,והוכיחה את עצמה בלי ספק.
תוספת גומי לעמידות הסוליה התחתונה מתחת לעננים
האוורור- בולט לטובה. לעומת הרבה נעלים אחרות שהיו לי, היא לא צברה לחות, לא צברה ריחות, והנידוף שלה מעולה, מה שהופך למועמדת חזקה בטמפרטורות של ישראל.
הלשון- אז זהו, שאין כזו
למעשה הלשונית פה היא חלק מהנעל, במבנה של גרב שמחוברת בצדדים, בשונה ממבנה מסורתי שבו יש שסע לאורך כל הלשון. היתרון פה שאין תזוזות, אין החלקות, ולא צריך להתעסק עם החלק בכלל. החסרון הוא שכשרוצים לרכוס חזק יותר, נוצרים כפלים קטנים מתחת לרכיסה. בלשון רגילה- צדי השסע נעים פנימה והחוצה ללא כפלים. בתכלס לא הרגשתי שום בעיה. מבחינתי זה הפך את כל הנעל ליחידה אחת, ואם אני רוצה שזה יהיה מהודק יותר- אני מתחיל את המתיחה מהשרוכים למטה לאורך כל מערכת השריכה. באון קלאוד הלשון בד"כ לא עבה ומרופדת במיוחד- וכך גם פה.
מבנה גרב, והליון חדש מתחת לעקב
עקב ושיכוך מאחור
ביחס לנעליים אחרות שיש אצלי, הריפוד סביב גיד אכילס בעקב, דק יותר. נעליים אחרות פעמים רבות (במיוחד בקו המסורתי הקלאסי של נעלי ריצה) מספקות הרבה חומר ריפוד סביב הקרסול, אבל הגישה של און קלאוד היא שונה. לא תמצאו ריפודים עבים, אבל כן תחושה רכה ועוטפת. הקרסול מרגיש מוגן ויציב בתוך הנעל. רמת הקשיחות של מעטפת הקרסול פה היא אמצעית- לא מאוד קשיח ומגן – כמו ב On Cloudflow שבחנו, וגם לא מאוד רך וגמיש כמו ב On Cloudventure Peak שהיא סוג של אדפטציה של און לנעלי בלט בריצה…
סוליה תחתונה ותחושת קרקע
הבטיחו ריחוף- קיבלתי ריחוף קל.
הקלאוד סוויפט טומן בחובו טכנולוגיה חדשה. טכנולוגיית ההליון (Helion), חומר אקטיבי שמשולב בסוליית העננים, שמבטיח שיכוך מירבי ועמידות אינסופית (היצרנים מתגאים בכך שמומחי חלל כ"כ התלהבו מההליון שהם שילבו אותו בגלגלי הרובר שינחת השנה על הירח). החלק האחורי של הסוליה אמור לספוג ולבלום את אנרגיית הצעד, ולתרגם אותה לעננים הקדמיים, שמתוכננים לדחיפה חזקה קדימה. בפועל, אני הרגשתי סוליה חזקה שיוצאת שכבת חיץ טובה בין הרגליים לקרקע, מקנה המון ביטחון בריצה וכן, גם יוצרת תחושת "ריחוף" קלה ונעימה.
החיסרון- בריצה על מסלול הרקורטן בפארק- מושלם. כשעוברים לשטח- לעיתים אבנים קטנות נתפסות בין ה"עננים", אבל זו נעל שבמוצהר מיועדת לאספלט. חיסרון נוסף (ומעצבן) – נסו לנקות קקי של כלב מהסוליה…
החלק התחתון החיצוני של העננים כוסה בגומי חדש, כדי לייצר לו עמידות גבוהה יותר- כחלק מהייעוד לסביבת האספלט המשפשפת והקשה, וכנראה גם כתובנה ושיפור לדגמים אחרים שבהם הבלאי של העננים היה גבוה יותר בתנאים האלה.
סיכום
אני אוהב ת'נעליים האלו. הן פונקציונאליות, קלילות ונוחות. מצד אחד מהיר לרוץ איתן, נוח לשחק כדורעף או להתאמן בחדר הכושר, ומצד שני נראות טוב גם עם מכנס ג'ינס או אלגנט. כיף ללכת איתן ביום יום. הן יפות, מעניינות ומושכות תשומת לב. הן עדיין ייחודיות אצל הרצים בארץ ויוצרות תחושת שותפות ואחווה בקרב מי שרץ איתן.
אני אוהב שאפשר לנעול ולהוריד אותן מבלי לרכוס/לפרום את השרוכים. הן מאווררות היטב ולכן אינן מ(ס)ריחות. הן נראות היטב גם אחרי כמה מאות קילומטרים ובקיצור, הייתי שמח שגם הנעל הבאה שלי תהיה און קלאוד.
