מה קורה בענפי הריצה והספורט לבעלי הקבוצות והמאמנים? הם כולם הפכו ליצירתיים, טכנולוגיים ופסיכולוגים לתקופה המשוגעת הזו. הם כנראה לא סתם המאמנים.

מאת: ורדי בכור
צילום: שחר לרר, עומר צרור, אופיר גפקוביץ, ניר עמוס 

לא דמיינו עצירה של מדינה שלמה ושל ענפי האוטדורס בפרט, מלבד מלחמה כמו שאנחנו מכירים מאז הקמת המדינה. ברשתות החברתיות יש לא מעט אמירות כגון "אוי נו באמת, זה רק ספורט- שבו בבית" ומצד שני אנחנו קהילות רצים, טריאתלטים ספורטאים והולכים שבאמת רואים בספורט כאורח חיים, מצרך חובה גופנית ונפשית, כמו אוכל. פניתי לכמה מאמנים כדי לברר כיצד הם הסתגלו למצב חדש, שאף אחד לא התאמן עבורו.

לקבלת הכתבות שלנו בטלגרם לחצו פה

איך התמודדתם עם הטיפטופים הראשונים של הקורונה? האם חשתם בשינוי כבר אז בקרב מתאמנים?

יורם לבב- מאמן טריאתלון קבוצת Team Eye Can: בתחילה, נהגנו כרגיל והאימונים היו נורמליים. בהמשך, התכנסנו ושמרנו מרחק בהתאם להנחיות. בהמשך, שיניתי המדיניות והקבוצה קיבלה משימות ויצאנו אליהן כיחידים או בזוגות.

עידן סנדק ואור ברגר Trimore רעננה: בהתחלה, כמו כולם ניסינו לשמור על שגרת אימונים ככל הניתן. את אימוני הרכיבה והריצה פיצלנו לבנים בנות לפי הגילאים ובתוך האימון פיצלנו לריצה בקבוצות קטנות או יחידים. הרגשנו שמגיע משהו גדול אותו לא מכירים, אך הבנו שאנחנו צריכים להתכונן לתקופת אימונים בה הספורטאי נמצא לבד או עם ספורטאי נוסף אחד.

דן קוני, 4Fitness: כן חשתי בשינויים, הרבה אנשים נכנסו לפאניקה עצרו אימונים, פחדו להגיע לאימונים משותפים, ואפילו פחדו להתאמן. 

ענבר זהבי Golden Tri: יש לציין שאני ידועה בתור אופטימית חסרת תקנה. לא האמנתי שהדיבורים החלו בעולם שנגיע  לסיטואציה של בידוד כזה וגם כשסגרו את בריכות השחיה אמרתי: ״קטן עלינו נעבור לשחיה בים״. בהמשך כמובן הבנו בדיוק את המדיניות. לאור זה שאני שמה דגש אצלי בקבוצה על יחס אישי וליווי, המתאמנים הבינו מהרגע הראשון שיהיה מענה גם לתקופה המאתגרת.

הראל זילברמן, קבוצת אסא רופין: בתחילת השינויים, לא היה כמעט הבדל. לא התרגשנו מזה.

הראל זילברמן – קבוצת אסא רופין. צילום: עומר צרור

מאז ההסגר וההנחיות של משרד הבריאות והגבלתן לנושא הספורט, איך מתנהלים האימונים כרגע?

הראל: כרגע מתאמנים בבית או בסביבה עפ"י ההנחיות. יש תוכניות אימונים ונעשים יותר אימונים מהרגיל לרציניים יותר. כמובן ללא שחייה אלא אם למישהו יש בריכה בבית או פתרון אחר.

דן קוני: כל האימונים עברו לאימוני אונליין ותוכניות אימונים אישיות באפליקציית TrainingPeaks שנותנת מענה מושלם לצורכי המתאמן, כי כל האימונים מגיעים מובנים לתוך השעון, אז המתאמנים מרגישים שאני נמצא איתם באימון! אנחנו עבדנו בשיטה הזו עוד קודם עם אימון אישי runpanel.co.il, כך שהיינו בעמדה מאוד נוחה ומהירה למעבר הזה.

עידן ואור: התחלנו לעבוד מיד, עם תיכנון לכל קבוצות הגיל שלנו. הבנו שאנחנו צריכים לנסות למקסם את התקופה הזו ככל הניתן ולנסות לקחת את הדברים החיוביים ממנה, אין ספק שזאת התקופה לבנות חוסן מנטלי. בכל מוצאי שבת נשלח קובץ לכל אחת מהקבוצות שלנו המפרט את תוכן השבוע. את אימוני הטריינר והכוח אנחנו מנהלים באפליקציית Zoom. אימוני שחייה נעשים באופן עצמאי למי שיש לו אפשרות. אימוני הריצה עד לפני כמה ימים, בוצעו גם הם באופן עצמאי עם דגש על ריצה בשטחים פתוחים והימנעות ממקומות הומי אדם כמו הפארקים לדוגמה. בסוף כל אימון (עצמאי או קבוצתי) כל ספורטאי שולח הודעה אישית לסיכום אימון עם נתונים מהשעון למי שיש והרגשה אישית. בעקבות ההנחיות החדשות, אימוני הרכיבה והכוח יישארו באותה מתכונת ולגביי הריצה, נצטרך להמשיך להיות יצירתיים.

ענבר: הייתה תחלופה. מספר מצומצם של מתאמנים הקפיאו את המנוי בקבוצה. הבנתי אותם, זאת תקופה מבולבלת וקשה. בכל זאת במקומם הצטרפו מתאמנים חדשים שהבינו שעל מנת לשמור על אורח חיים בריא (במיוחד בתקופה הזאת) צריכים לעשות פעילות והתאים להם הפתרון שאני נותנת, דרך הליווי האישי ומפגשי ה Zoom הקבוצתיים. 

יורם: מתחילת הסגר, אני מקיים אימונים פונקציונליים באפליקציית Zoom. אימוני בוקר וערב המשלבים פעילות אירובית וחיזוקים רלוונטיים. במהלך הימים הקרובים אעביר תוכן מצולם על נושאים שאני חושב שיעזרו למתאמנים לשמור על הכשירות, החדות, ועוד..

 

יורם לבב Team eye can. צילום: אופיר גפקוביץ

 

האם באמת נכון לקיים אימונים כשהמאמן בבית? אם כן, מה ההתאמות שביצעתם?

עידן ואור: בהחלט. אנחנו נמצאים בקשר שוטף עם כל המתאמנים שלנו. אם זה דרך אפליקציית זום באימונים קבוצתיים, שיחות קבוצתיות ואם זה באופן פרטני לכל אחד מהספורטאים. בתחילת התקופה הייתה לנו שיחת קבוצה בה הכנו את הספורטאים לתקופה לא קלה, היה לנו חשוב להדגיש שאנחנו זמינים לכל שאלה ובעיה בכל זמן שהוא אם זה מבחינה מקצועית ואם זה מהמקום האישי יותר וההתמודדות המנטלית של הספורטאי עם התקופה. עצם ההתארגנות של כולם יחד לאימון מוציא יותר מכל אחד מאשר להתמודד עם המצב לבד. התאמנו את התוכנית שעד כה הייתה מכוונת לתחרויות בארץ ובחו"ל שהיו אמורות להתחיל ממש לפני כשבועיים לתוכנית מעט שונה שמנצלת את המצב לחידוד דברים אישיים לכל ספורטאי\ת. על מנת לשמור על השפיות הכללית של כולנו וכן להתכונן מקצועית ליום שאחרי, חייבים להמשיך להתאמן.

ענבר: הסיטואציה אינה אופטימלית, אבל חייבים להמשיך להתאמן ולשפר ביצועים. המפגש הבין אישי מאוד חסר, אך כמובן שבוצעו התאמות. החלופה שמצאתי הינה קשר טלפוני\הודעות בתדירות גבוהה יותר מהרגיל וכמובן מפגשי אונליין.

הראל: חד משמעית. אנחנו מקיימים אימונים במסגרת הבית. בעיני, זה כל כך חשוב ברמה הבריאותית, הנפשית, ולא פחות מכך, ברמה החינוכית. ספורטאים וספורטאיות עם מערכת אימונים רגילה דווקא בסיטואציה לא רגילה שכזו, שמורים ומוגנים. 

יורם: קבוצת המתאמנים שלי הולכת איתי דרך. אני מכיר אותם היטב וזמין עבורם. בעיניי ספורט הוא אורח חיים! לכן לא צריך להפסיק אותו, אלא לבצע התאמות. הטכנולוגיה היום מאפשרת לי לראות אותם, לתקן ואפילו לנהל הווי קבוצה אחר מרחוק.

דן קוני: לא רק שנכון לקיים אימונים גם בבית, אלא שחובה להמשיך בכך עבור שימור היכולות הפיזיולוגיות וגם עבור הבריאות הנפשית. הסטרס בתקופה הזו כתוצאה מהמצב גדול בהרבה מתקופה רגילה, והספורט אינו פריבילגיה- הוא חובה ותרופה. ההתאמות שגם אנחנו ביצענו הם פשוט העברת הרבה יותר אימוני כח בזום.

עידן סנדק ואור ברגר Trimore. צילום: שחר לרר

האם אתם מקבלים תשלום כעת? 

יורם: בחודש מרץ, שלמעשה מהווה את בסיס תקופת הקורונה התשלומים הועברו כרגיל. כאמור, אני עובד עם המתאמנים הללו שנים ואני מקבל תשלום רגיל עבור עבודתי.

הראל: לא. כל מחלקת הספורט אצלנו בחל"ת.

ענבר: הורדתי את גובה התשלום וגם צ'יפרתי את החבר'ה עם חולצות ריצה איכותיות, מתנה על חשבון הקבוצה. למרות שכמות האימונים פחתה, לא חשבתי שזה נכון להמשיך בדיוק כמו שהיה טרם המשבר, גם משום שהשירות שמתאמנים מקבלים עכשיו, הינו קצת פחות איכותי (לא צריך להרחיב על היתרונות באימון קבוצתי יחדיו, בסביבה פתוחה) וגם לקבוצה נחסכו קצת הוצאות לאור המשבר, כגון תשלום לבריכה.

עידן ואור: כמו כל המשק גם אנחנו נפגעים מהמצב ומנסים לעשות את ההתאמות הנדרשות.

קוני: כן אני מקבל תשלום, הורדנו מחירים ועשינו התאמות לתקופה הקרובה כמו הוספנו המון אימוני כוח, יוגה פילאטיס, מתיחות HIIT, מדרגות דילגית ועוד, מה שהכי חשוב לנו זה שאנשים יקבלו ערך.

מימין: דן קוני, גיא חלמיש, נמרוד אלימלך

כעסק עצמאי, אני מניחה שנוצרים חובות משמעותיים כתוצאה מכך. מה הפערים הגדולים שנוצרו אצלכם? (למשל תשלומי מע"מ/ מס הכנסה/ ביטוחים/שכירויות) 

ענבר: החשש שהפגיעה אצלי תהייה דווקא כשבחזרה לשגרה. יהיה קשה להחזיר את אלו שיצאו להקפאה. חלקם בטח יתרגלו למנוחה הלא בריאה.

יורם: מע"מ, מסים? בטוחים? נו שוין, לכולנו. כעצמאים יש ״תקופות מתות״ לא דרמה, דוחים קצת, מרוויחים פחות ואז המיסוי מופחת. כל זה נכון במידה והעסק הקורוני הזה ימשך לזמן סביר, דהיינו עד כחודשיים, מעבר לזמן הזה נאלץ כנראה לחשב מסלול מחדש. עיסוקי כמאמן פרטי בסטודיו שלי, נפגע כרגע מאד ולמעשה נכון לכרגע, החלק הזה, נדם.

דן קוני: נוצרו פערי תשלומים, אבל המזל שלנו שאנחנו עובדים מול מוסדות גדולים וחברות ששילמו לנו שוטף פלוס 45 עד 90 ,אז התזרים שלנו המשיך לתפקד בינתיים. אבל המשק חייב לחזור חזרה במהירות והסגר הזה צריך להסתיים כדי שלא יווצר נזק שיהיה קשה מאוד לתקנו.

עידן ואור: כן להכל….למזלנו אנו לא עסק שעובד עם מלאים או בעלי מסעדה. אך מס הכנסה, מע"מ, שכירויות, הביטוחים, המשכורות ועוד עדיין קיימים ויוצרים פערים עם ירידת ההכנסות.

ענבר זהבי Golden Tri צילום: ניר עמוס

מילא אימוני טריינרים וריצה בחוץ, אבל איך שומרים על כושר טכניקת שחייה?

דן קוני: כרגע אין מה להשקיע בשחייה. מי שיש לו בריכה פרטית הרוויח, ואפשר לשחות עם גומיות התנגדות במקום – גם בבריכות ביתיות קטנות. אפשר גם לוותר: לפני הרבה מאוד שנים כשלרוב היו רק בריכות פתוחות השחיינים המקצועיים היו מתאמנים בשחייה רק בקיץ ובחורף היו מתאמנים בעיקר חדר כושר או כושר כללי. אז זה עבד מעולה וגם עכשיו זה יעבוד! מי שיתאמן וימצא תחליפים הולמים כמו אימוני כוח על משקל גוף, TRX , משוקלות ועוד… יצליח לחזור לתחושת מים מהר מאוד!

עידן ואור: אימוני שחיה הוא הענף שנפגע מאוד מהמצב עקב סגירת כל הבריכות. בים שחינו כשהיה עוד אפשרי והיום בעיקר משלימים אימוני כח וגומיות.

ענבר: אני לא מאמינה שניתן לשפר שחיה ללא מים. שיפור שחיה דורש שיפור תחושת מים ולשם כך צריך מים (כמה מפתיע). גם תרגילי הגומיות שכביכול באים לדמות תנועת שחיה התרומה שלהם מוטלת בספק. כן אפשר לחזק את הגוף, לשפר את הגמישות ואת המוביליות. כל אלה יהיו לעזר כשנחזור לשחיה. לצערי כמו שאמרה כוורת, לימוד שחייה בהתכתבות זו בעיה.

הראל: השחייה פשוט נפגעת. לשמחתי, ענף הטריאתלון מאפשר חלופות אחרות. כך שאם לא ניתן לבצע אימוני שחיה, ניתן וצריך לעבוד על שאר הדברים ולא חסר מה.

איך מנחמים ומעודדים מתאמן שהתבטלה לו תחרות מטרה? ובכלל האם יש ירידה מנטלית אצלכם ואצל הקבוצות ?

הראל: ברור שיש ירידה מנטלית אצל הספורטאים וגם לנו, המאמנים יש ירידה מסוימת כי זה לא מצב רגיל. אך אני מאמין כי תקשורת ואימונים קבועים כמה שאפשר עושים את ההבדל. אנחנו שומרים על אופטימיות ומצפים לרגע שנחזור לפעילות שגרתית. אופטימיות היא שם המשחק. מי שלא יודע להתמודד, יש לו הזדמנות  ללמוד או שאף פעם לא יוכל להיות ספורטאי מספיק טוב. ההבדל בין קורונה לפציעה ספורט משביתה הוא לא כזה גדול. 

דן קוני: אכן יש ירידה מנטלית אצל מתאמנים, אבל חייב להגיד שכאן אנחנו באמת נמדדים עד כמה אנחנו רציניים בתור מתאמנים, האם זה רק לתחרות אחת מתאמנים רק בשביל לסמן וי, או שאנחנו באמת מתאמנים בשביל עצמנו, בשביל להפוך לבריאים יותר חזקים יותר ושפויים יותר בעיקר בתקופה הזאת!

עידן ואור: כמאמנים אנו מנסים להכין את המתאמנים שלנו לכל תרחיש. אמנם לקורונה קצת היה קשה להתכונן אבל בגדול אנו מאמינים כי ספורטאי טוב יודע להתמודד עם כל מצב. יודע לעשות לימונדה מכל לימון אם המצב המנטלי שלך יודע להתגמש, להתמודד עם מצבים שלא בשליטתך אתה בכיוון הנכון.

אנחנו עושים שיחות עם המתאמנים שלנו ובעיקר משדרים- כולנו באותה סירה וביחד נעבור גם את זה.

ענבר: באופן רשמי רוב התחרויות טרם בוטלו. יש חשש כזה בקרב המאמנים והמתאמנים. אני כבר בניתי תוכנית, שהבהירה למתאמנים "מה יקרה אם.." . אנשים רגועים ויודעים שהם בידיים טובות. רוח הקבוצה, שהיא למעשה הרוח שלי, גורמת לאנשים להמשיך לשים רגל על הגז. הם קמים לאימון ב Zoom גם מוקדם בבוקר למרות שאין לרובם יום עבודה אחרי זה כאשר הם למעשה פנויים לפעילות ספורטיבית. החברותא והמקצועיות של עבודה מול המאמנת, שנותנת דגשים ומשוב, חשובה להם. למעשה רק לפני יומיים עשינו אימון טריינר משותף, עם האפליקציות הייעודיות. לכולם הייתה חוויה טובה.

לי כמאמנת זה אתגר מעניין כיוון שלא הוכשרתי למשבר או צורת אימון שכזו, אבל אנחנו מצליחים, המתאמנים ואני יחדיו, להוציא לימון ("זהוב") מהחוויות האלו!

 

אל תפסידו כתבות מעולות, הרשמו:

הצטרפו חינם לשירות

הצטרפו חינם ותהנו מהתכנים האיכותיים שלנו ישירות לתיבת המייל שלכם.



מאשר משלוח פרסום, דיוורים ועידכונים

לסיום,  איך הייתם רוצים שהמדינה תנהג כלפי עצמאיים כמוכם? מה צריך להשתנות? מה יהיה לדעתכם?

דן קוני: בתחום הכושר חייב להיות שינוי ודחוף, זה חשוב מהרבה בחינות גם מהבחינה הבריאותית. בסופו של דבר רובינו עושים זאת בשביל להיות בריאים יותר פיזית ומנטאלית. המדינה צריכה לתת אפשרות לאימון בשעות מסוימות, כמו למשל שעות הבוקר המוקדמות מאוד ואז רק הרציניים יצאו לאימונים ולא סתם התקהלויות. בנוסף זה יכול לגרום לכמה אנשים לעשות ספורט או לפחות לנסות – וזה אינטרס של המדינה לשפר את בריאות הציבור!
צריכה להיות הנחיה לתת לרצים לרוץ בזוגות לפחות, וכנ"ל גם לגבי רוכבי אופניים ששם תמיד יש מרווח מסויים, זה יכול לעשות רק טוב לאנשים, ובהמשך לשחרר לאימונים בקבוצות קטנות תוך שמירה על מרווחים של לפחות 2 מטר. אני חושב שזה ישים מאוד במיוחד בתחום האירובי כמו ריצה ואופניים.

יורם: נשאר אופטימי. מקווה שיעבור מהר, עם כמה שפחות מתים. איך יראה העולם לאחר המגיפה.. תלוי מאוד במשך הזמן שהיא תישאר פה ותמנע מאיתנו לחזור לאיזושהי שגרה. אני מעריך למיטב הערכתי, גילי וניסיוני שהעולם, לעולם לא יהיה אותו עולם.

עידן ואור: אנחנו רק מאמני טריאתלון. ניבוי לגבי העתיד נשאיר לפרופסור ברבש. כרגע אנחנו מסתגלים למצב מיום ליום. מפיקים את המקסימום שאנחנו יכולים, והלוואי וגם המדינה שלנו הייתה מתנהלת כך ביחסה לעצמאיים.

ענבר: יהיה בסדר. אנחנו עוסקים בספורט שמלמד אותנו לחוות משברים ולקום מהם. עברנו אולטראמן וישראמן ואיש ברזל, נעבור גם את הנגיף. הקורונה לא תשבור אותנו. אין לי בקשות למדינה. יש אנשים שצריכים את זה יותר ממני. העסק שלי נהנה מנאמנות לקוחות גבוהה מאוד, מחויבות גדולה לקבוצה ואלי, אני משתדלת להחזיר להם עוד יותר. אנחנו ננצח.

הראל: במידה והספורט היה נחשב אפילו קרוב לאיך שהחינוך נחשב, היינו במצב הרבה יותר טוב. וזה נכון עוד קודם לקורונה. להערכתי, שהכל יסתיים, ספורט יהיה אחד המקומות שבו יהיה החיתוך הכי חד בתקציב.