סוף עונת המרוצים עם ליגת רצים בעבודה

בוקר המרוץ והזינוק הצפוף

שעת הזינוק תוכננה לשבע בבוקר, כך שהגעה בשש בבוקר הותירה די והותר זמן לאסוף את ערכת המירוץ שבנוסף למספר החזה והצ׳יפ כללה גם בקבוקון מים ננסי, חטיף אנרגיה של Nature Valley ומגבת קטנה ממותגת של ריל טיימינג. כבר בחימום הקצר החום והלחות היו מורגשים, זה לא הולך להיות מרוץ קל חשבתי לעצמי. התור לשירותים לא היה ארוך במיוחד והמוסיקה כבר התנגנה באוויר – עוד מעט מתחילים. אקספו מינימליסטי של דוכן אחד בחסות Run Free ועמדת קפה משלימים את אווירת המירוץ הממוקד מטרה – באים כדי לרוץ מהר ותו לא.

נקודת הזינוק המוזרה על הדשא תמיד מעלה תמיהה – אין טיפת צל ותמיד לא ממש ברור מהו הקו הכי קצר להגיע מהדשא לשבילי הפארק. כנראה שמטעמי לוגיסטיקה צריכים למצוא אזור מספיק רחב להכיל את מאות הרצים בתקווה שאחרי כמאה מטרים כאשר יתנקזו לשביל, הצפיפות תסתדר מעצמה. ובכן, זה לא קורה והשנה הצפיפות הורגשה במיוחד, לאור ההיענות הרבה למרוץ: מעל 600 רצות ורצים השתתפו, דחפו והשתחלו למצוא את דרכם על המסלול מבלי להתנגש או למעוד על רצים אחרים. זו גם היתה הטעות שלי שלא השכלתי להידחף קדימה יותר בקו הזינוק. כך מצאתי את עצמי מנסה לעקוף עשרות רצים בקילומטר הראשון ומבזבז אנרגיה מיותרת על תמרוני עקיפה.

המסלול המהיר בפארק

אחד היתרונות המובהקים של מרוץ סוף העונה הוא המסלול השטוח והמהיר בתוך הפארק – אין הרבה פניות, אין פרסות או חציית כבישים. כרץ שמתאמן לעיתים קרובות בפארק הרצליה, המסלול מוכר ואין הפתעות (פרט לצפיפות ועומס החום). מנקודת הזינוק מבצעים הקפה בתוך הפארק, לאחר כקילומטר וחצי מגיעים לנקודת הבקרה שהיא גם נקודת הסיום, הצילומים ועמדת השתיה, פונים להתחיל הקפה שניה ולאחר קצת יותר מ-2 ק״מ מהזינוק יוצאים מהפארק הפנימי לחלק הצפוני שלו. המסלול שטוח מאוד, פרט לעליה בהקפה הפנימית ליד מתקני הכושר (אותה מבצעים פעמיים). עוד יתרון בתוואי המסלול הוא שיש שביל הסלול מרקורטן לאורכו, כך שאפשר לבחור האם לרוץ על האספלט הקשה אך להנות מהחזרת אנרגיה טובה יותר, או על הרקורטן הרך וסופג הזעזועים. לרצים מחוץ לאזור, ריל טיימינג הכינו מפה וסרטון הממחיש בצורה ברורה את פרטי המסלול.

עדות נוספת לאופי המהיר של המסלול היא התוצאות – מתוך כ-600 רצים 130 ירדו מ-20 דקות!

בתחילת הקילומטר השלישי כאשר יוצאים מהפארק הפנימי לחלקו הצפוני הקושי כבר מתחיל לעלות ועומס החום נותן את אותותיו. המסלול מוצל בחלקו אבל באזור ההקפה הצפונית, רובו חשוף לשמש. ״שיא אישי כבר לא יהיה פה״ אני חושב לעצמי ומנסה להציב מטרות חלופיות, להתמקד על רץ מלפני ולנסות להדביק אותו. הקילומטר הרביעי מתחיל ממש בפניה לרחוב ז’בוטינסקי ולאחר ישורת קצרה פונים שוב לעבר החזרה לפארק בירידה מתונה. בנקודת 3.5 ק״מ פונים שוב שמאלה לעבר הפארק הפנימי בעליה מאוד מתונה, בסופה מסתיים הקילומטר הרביעי ונכנסים לקילומטר החמישי והאחרון. למרות מתינות העליה האפקט הפסיכולוגי והמאמץ על הגוף מורגש מאוד. אני רואה באופק את השלט עם הספרה ״4״ בסוף העליה ומכין את עצמי נפשית לקילומטר האחרון. כמו שאמרו חברי הרצים בתקופה שגרתי בפלורידה – ״Last one – fast one!”.

הקילומטר החמישי והסיום (הלא) דרמטי

כ-150 מטרים מהשלט נכנסים חזרה לפארק הפנימי והמוצל יחסית. לאחר כ-200 מטרים נוספים מגיעים לפניה שמאלה ואז נכנסים לישורת ארוכה כמעט עד לסיום. בנקודה זו אפשר לראות בבירור מי נתן את הכל ונשאר על אדים ומי רץ שקול ומחושב ומסוגל למשוך עד הסיום ואף להגביר. למרות מרוץ לא מוצלח במיוחד מבחינה אישית, היצר התחרותי תמיד מתעורר בסיום הריצה וגם כאן. למרות הכל הצלחתי להגביר ולעקוף עוד כמה רצים בדרך לקו הסיום. חשוב לא לבצע את ההגברה מוקדם מדי, כי אז מרגישים את חומצת החלב שורפת את הארבע-ראשי, כאילו כל האנרגיה נשאבת בבת אחת מהגוף. ככה סיפרו לי, בכל אופן.

בסיום אפשר להתאושש עם עוגות, תמרים ובננות כמקובל, לפעמים יש גם קרטיבים למרות שהשנה לא ראיתי. ישנן גם עמדות של קבוצות ריצה גדולות המביאות צ׳ופרים לרצים בליגת העבודה. החלפנו מעט חוויות עם רצים עמיתים, בדקנו את התוצאה הרשמית באתר ושמנו פעמינו הביתה – קצר ולעניין. איך אמר חבר מקבוצת הריצה: ״מרוץ 5 ק״מ זה כמו פיצוחים – אפשר כל סופ״ש״.

נקודות לשיפור ולשימור

זו הפעם השלישית שאני רץ את המרוץ ותאומו מרוץ פתיחת העונה ומבחינתי הוא הזדמנות מעולה לבחון את רמת הכושר בתחילת ובסיום העונה, כמו טסט משודרג. כמה נקודות שכדאי לחשוב עליהן לעתיד הן שינוי נקודת הזינוק המציקה על הדשא, מתן מענה לצפיפות על המסלול (אולי 2 הזנקות בהפרש של 10 דקות כדי לתת למהירים לצאת מהפארק הפנימי לפני הזינוק השני) והקדמת שעת הזינוק, על מנת להתמודד עם החום. עוד נושא שנוי במחלוקת הוא דמי המרוץ – כמאה ש״ח למרוץ של 5 ק״מ (לרצים שאינם חלק מליגת רצים בעבודה) שאינו מצריך חסימת כבישים או הסדרי אבטחה מיוחדים וללא מדליות. מצד שני – ההיענות הגבוהה של מאות הרצים לאירוע משקפת את כוחות השוק החופשי – כשיש ביקוש, אין לחץ שהמחיר ירד. 

יתרונות:

• מרוץ מהיר ושטוח
• המסלול מוצל בחלקו
• אין הרבה פניות או פניות פרסה

חסרונות:

• צפיפות בזינוק ובקילומטר הראשון
• זינוק בשבע באמצע יוני עשוי להיות חם

תוצאות פודיום

גברים:

• מקום ראשון: מוטי מזרחי (M&M)׳ – 15:43.23 דקות
• מקום שני: אליעד חלמיש (מועדון ארוחת הבוקר) – 16:19.06 דקות
• מקום שלישי: אביב ארבל (רצים בעבודה) – 16:30.22 דקות

נשים:

• מקום ראשון: הדר אופיר פורר – 16:55.99 דקות
• מקום שני: נועה ברקמן (רצי רמת השרון) – 17:29.63 דקות
• מקום שלישי: כרואן חלבי (לוטם לרוץ בטבע) – 17:52.90 דקות

RUNPANEL גם בטלגרם 

מאת: אלי ארקוש
צילום: ראול- ריל טיימינג

אם אהבת את התוכן שלנו, שתף אותו לקבוצות הווטסאפ והפייסבוק שלך – הנה פה במלבנים האלה: