כבר שנים שנעלי הריצה של ON נהנות מקהל לקוחות\מעריצים איכותי ששיווה להן לוק ודימוי של נעל ריצה ליודעי ח”ן. הסוליה המעניינת של הנעליים עם טכנולוגיית ה”עננים” נראתה לי מגניבה למדי, ואחרי שהבנתי שיש גם דגם מתקן (כלומר, Stability), החלטתי לבדוק אותו- את דגם ה-Cloudflyer.
בעיקר התרשמתי ממה שהסביר לי בחנות היבואן של המותג – שהטכנולוגיה המיוחדת של ה- cloudflyer מאפשרת תיקון כשהוא נחוץ, אבל לא כופה את עצמה. זה עניין אותי במיוחד, מאחר שאצלי הקריסה מתבטאת בעיקר ברגל אחת (שננקעה לפני שנים ועל כן סובלת מגמישות יתר של רצועות הקרסול), בעוד שהרגל השנייה כמעט שאינה קורסת.
אגב, בתחום הטריאתלון (וכמובן האיירונמן), יש לנעליים כמה פרזנטורים בולטים, בהם טים דון, חאבייר גומס, וברמה המקומית, אוהד סיני, דן קוני, גלעד קובו, ויטלי לייקין, ורצים בולטים נוספים כמו גלעד קראוז וריקי סאלם.
החיפוש אחר הגביע הקדוש שלי
עם כל שנה שנוקפת מאז שהתחלתי לרוץ באופן קבוע, מנהג שהחל לפני יותר מעשרים ושלוש שנה, אני מרגישה שאני במסע לחיפוש אחר הגביע הקדוש. כלומר, חיפוש אחר נעלי הריצה האולטימטיביות: כאלה שארגיש שנוצרו במיוחד בשבילי, כאלה שבהן רגלי ירגישו תמיד שמחות ומאושרות, ושאוכל לרוץ בהן עוד ועוד בלי אף מיחוש וכאילו שאין שום ייאוש בעולם. אני יודעת שיש כמה רצים שמצאו את הנעל האחת והיחידה שלהם, ולכן אני מסרבת להתייאש ולוותר על החיפוש הזה. כמו אודיסיאוס בשעתו, אני משוכנעת שבסוף אגיע לאיתקה שלי. ואולי היא נמצאת בזוג נעליים שווייצריות וסולידיות? רק אם אנסה אגלה.
Cloudflyer: ה-On שבמבחן
הייחוד של הנעליים שבחנתי, דגם ה-Cloudflyer, הוא שמדובר בנעליים מתקנות. במקום מספר רב של עננים קטנים, בסוליית הקלאודפלייר ישנם 12 עננים, גדולים יותר מאשר אלה בדגם הנייטרלי, שבהם מחורצים פסים אלכסוניים שאמורים לתרום למכניקת צעד יעילה. ה- Cloudflyer שאותה בחנתי היתה נעל גברים, ולא נעל נשים, מאחר שלא היה בנמצא זוג נעלי נשים במידה הנחוצה לי. עם זאת, מבחינת הלוק זו היתה בדיוק אותה נעל, ועוד על הלוק מיד.
מאפייני Cloudflyer
שם הדגם: ON Cloudflyer
סוג נעל: Stability
סוליה: טכנולוגית Cloudtec עם 12 עננים מחומר EVA מוקצף מסוג ZeroGravity.
הקלאודפלייר האלה הן ללא ספק מועמדות מובילות לזכות בתואר הנעליים הסולידיות ביקום. הגפה החיצונית צבועה בשחור, הפנימית באפור, והסוליה בשחור ולבן לסירוגין. לא ניסיתי, אבל נראה לי שאפשר אפילו לנעול אותן עם טוקסידו. טוב, אולי הגזמתי, אבל לא מוגזם בכלל לטעון שזו נעל שאפשר לרוץ איתה לעבודה ולהמשיך לנעול אותה במשרד. את זה ניסיתי, ואף אחד לא הסתכל עלי מוזר. כאמור, הסולידיות לא רק מאפיינת את הדגם הגברי: הדגם הנשי הוא באותם צבעים בדיוק. יש מי שעלולה קצת להתבאס מהמונוכרומטיות, אבל אני קיבלתי אותה באהבה.
גפה עליונה
הגפה העליונה של הקלאודפלייר עשויה מ-mesh שכולל מרכיבים אנטי-מיקרוביאליים. אמרו את זה קודם לפני, זה לא משנה: הגימור והדיוק של הנעל הזאת הם ברמה של שעון שווייצרי אקסקלוסיבי. הכל נראה פשוט טיפ-טופ. התפרים זעירים עד בלתי-נראים ובטח לא מורגשים, כלוב השרוכים עדין, ובנעל ימין בצד החיצוני יש אפילו דגל זעיר של שווייץ.
לא סתם אמרתי עליהן שאלה נעליים לטוקסידו. לגבי מידת נידוף המש- על כך אין לי כרגע תובנות, מאחר שהשבח לאל, מזג האוויר הצטנן, וכבר לא חוזרים מריצה עם גרביים ספוגות בזיעה.
עקב, שריכה ולשונית
החלק האחורי של הנעל מחבק את העקב היטב. לא הייתי זקוקה לפעלולי שריכה כדי לשמור שהרגל לא תרקוד בתוך הנעל, כפי שאני נאלצת לעשות בדגמים של מותגים אחרים. השרוכים דקיקים למדי ובניגוד לדגמים אחרים של ON (כפי שקראתי במבחנים באתר זה), הם באורך המתאים.
כהרגלי, השחלתי עליהם שרכנים (קליפסים מפלסטיק שאוחזים את השרוך ומונעים מצב שבו השרוך יפרם תוך כדי ריצה). השריכה היא קלה ומהירה, ואחרי ריצה במותגים ודגמים שבהם שחרור השרוכים היה מבצע שארך דקות ארוכות, זה היה גילוי משמח.
הלשון של הנעל עבה למדי לכל אורכה. זה חביב בעיקר סביב אזור קשירת השרוכים, ומונע לחץ על גב כף הרגל, אבל נראה לי מעט מיותר בחלקים התחתונים יותר של הלשון. נראה לי שהלשון העבה היא פוטנציאל להפוך למלכודת זיעה בשיא הקיץ, אבל בתקופה הנוכחית, במזג אוויר נעים, היא לא הפריעה לי, ובחורף אני סבורה שיהיה נעים לרוץ בנעל בימים קרים במיוחד.
סוליה ודרופ
לדגמי הנעליים של ON יש סוליה איקונית שבנויה כצמדי קוביות, שמכונות בלשון החברה עננים. על כן, שמות כל הדגמים של הנעליים האלה מגיעים מעולם המטאורולוגיה. העננים עשויים מחומר EVA מוקצף מסוג Zero Gravity, בטכנולוגיה ייחודית ל-ON הנקראת, באופן הולם למדי, cloudtec.
בדגם הזה, כאמור, יש 12 עננים “אינטליגנטיים” לטענת החברה, שמספקים תמיכה רק כאשר היא נחוצה, ובמקביל, מעניקים לרץ מומנטום אנרגטי להמשיך קדימה. מהרגע הראשון שנעלתי את הנעליים, הבחנתי שהן קפיציות יותר מכל נעל סטביליטי שנעלתי. הסוליה הרגישה רכה ונעימה, אבל כפי שהבנתי מאוחר יותר, הרכות הזאת באה על חשבון התיקון הנחוץ לי.
לנעל יש דרופ של 7 מילימטרים – כלומר, העקב גבוה ב-7 מילימטרים מהבהונות. אני רגילה לרוץ בנעליים בעלי דרופ נמוך, ו-7 מ”מ נחשב בעיני לדרופ גבוה. בהתחלה הייתי די מוטרדת מהעניין, אבל בריצה זה היה ניכר פחות משחשבתי.
בריצה
הנעליים קפיציות מאוד עם יופי של החזר אנרגטי, וזה חביב ונעים ומפנק למפרקים ולכפות הרגליים, אבל שני דברים הפריעו לי: הראשון, הרכות והקפיציות לא הצליחו לתת קונטרה מספק לבעיית הקריסה שיש לי ברגל ימין. רגל שמאל, הקורסת פחות אצלי, היתה מבסוטית אש מהנעל, אבל בימין היתה אופרה אחרת לגמרי, והרגשתי בחסרונה של סוליה קשה יותר שתדריך את הצעד ותמנע מרגל ימין תנועה מיותרת. הדבר השני שהפריע לי גם הוא היה קשור לסוליה. מאחר שהתרגלתי לרוץ בנעליים עם סוליה דקה למדי, הסוליה העבה והעננים של הנעל לא נתנו לי את אותה תחושת קרקע שאליה אני רגילה. זה בא לידי ביטוי בעיקר כשניסיתי להגביר קצב. אי לכך, הכתרתי את הקלאודפלייר כנעליים לריצות התאוששות, ולא לאימוני איכות.
בוטום ליין
התאמת נעליים זה דבר אישי לחלוטין, וייתכן שבוחנת אחרת היתה דווקא מהללת את שני הדברים שאותם ציינתי כחסרונות עבורי. כנראה שהכל תלוי בביו-מכאניקה של הצעד, ובמקרה שלי, הקפיציות של הקלאודפלייר דווקא לא סייעה ואני צריכה מעט יותר Stability/יציבות, למרות שמאוד מאוד התחברתי ללוק הסולידי, לגימור המהוקצע ולנוחות בעקב.
מאת: דנה צימרמן
דנה- אשת תקשורת ואקטיביסטית, רצה מאז 1997, טריאתלטית מאז 2005. מאחוריה איירונמן (אוסטריה 2013), כעשר תחרויות חצי איש ברזל, עשרות חצאי מרתון, מרתון ומירוצים למרחקים שונים, ביבשה ובים.
